In With the Old, and In With the New

ByEphraim Klein

שמות כ״ט:ל״ט

(לט) אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃

Exodus 29:39

(39) You shall offer the one lamb in the morning, and you shall offer the other lamb at twilight.

במדבר כ״ח:ד׳

(ד) אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃

Numbers 28:4

(4) You shall offer one lamb in the morning, and the other lamb you shall offer at twilight.

נתיבות עולם, נתיב אהבת ריע א׳:ד׳

(ד) ...אבל פי' ראשון עיקר שכך מוכח המדרש ועיין עוד ותמצא בחבור עין יעקב בהקדמת הכותב שמצא בחבור מדרש אחד וז"ל, בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא שמע ישראל וגו'. בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך. שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו'. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'...ומה שאמר בן פזי את הכבש האחד תעשה בבקר הוא כלל גדול בתורה יותר, רצה לומר מה שהאדם עובד הש"י בתמידות הגמור והוא עבדו, וכמו שהעבד לא סר עבודתו מן אדון שלו רק הוא עובדו תמידי, ולכך אמר את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו' שזה נאמר על קרבן תמיד שחר וערב דבר זה הכלל בתורה, שתכלית המכוון שיהיה האדם עבד להקב"ה וכל שאר התורה פירושא שע"י המצות הוא עובד את בוראו לגמרי. ואמר דהלכה כבן פזי משום דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו, ומדשנה הכתוב לומר וכן תעשו וכבר הזהיר לפני זה על עשיית המשכן, וכפל אזהרה הזאת מפני כי דבר זה הוא כלל גדול בתורה הוא העבודה ולכך שנה בו לומר וכן תעשו לחזק הדבר ביותר, כי צוואת המשכן הוא על העבודה...

Netivot Olam, Netiv Ahavat Reia 1:4

...

חידושי הגרי"ז עה"ת סימן קטו
תצוה (כ"ט, ל"ח - ל"ט) וזה אשר תעשה וגו' שנים ליום תמיד, את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. והנה פרשה זו כשנאמרה בפרשת פנחס (כ"ח, ד') כתיב: את הכבש אחד וגו'. וצ"ב מ"ש כאן כתיב "האחד" וכאן כתיב "אחד".
והנראה דהנה איתא במנחות נ. לא הקריבו כבש בבקר, לא יקריב בין הערבים, בד"א שלא נתחנך המזבח. אבל נתחנך המזבח יקריב בין הערבים, וכן ברמב"ם פ"א מהלכות תמידין ומוספין הי"ב, ולפ"ז מבואר היטב דבפרשת תצוה דנאמרה פרשת תמידים בחינוך המזבח, לכן כתיב "האחד", דמשמע הראשון, דיהיה הוא של בקר ראשון, דאם לא הקריבוהו לא יקריבו גם של בין הערבים. אבל בפרשת פנחס דנאמרה פרשת תמידים לדורות, ולדורות כשנתחנך המזבח, אזי הדין דגם אם לא הקריבו בבקר, יקריבו של בין הערבים, ולכן כתיב "אחד" דמשמע רק אחד ולא ראשון, דאינו צריך להיות דוקא הראשון.

דברים ו׳:ו׳

(ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃

Deuteronomy 6:6

(6) Take to heart these instructions with which I charge you this day.

ספרי דברים ל״ג:א׳-ב׳

(א) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. למה נאמר? לפי שהוא אומר "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך", איני יודע: באיזה צד אוהבים את הקב"ה? ת"ל "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך". והיו הדברים האלה על לבבך - שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו:

(ב) אשר אנכי מצוך היום. שלא יהו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, כחדשה, שהכל רצים לקראתה:

Sifrei Devarim 33:1-2

(1) (Devarim 6:6) "And these things that I command you this day shall be upon your heart": From "And you shall love the L-rd your G-d with all your heart," I do not know how I come to love the Holy One Blessed be He; it is, therefore written "And these things that I command you this day shall be upon your heart." For in this way you come to recognize the Holy One Blessed be He and to cleave to His ways.

(2) "that I command you this day": They should not be to you as an antiquated edict, which no one takes to heart, but like a new one, which all run to read.

ביצה ט״ז א:ד׳-ה׳

תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד שביך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה' יום יום

Beitzah 16a:4-5

It is taught in a baraita: They said about Shammai the Elder that all his days he would eat in honor of Shabbat. How so? If he found a choice animal, he would say: This is for Shabbat. If he subsequently found another one choicer than it, he would set aside the second for Shabbat and eat the first. He would eat the first to leave the better-quality animal for Shabbat, which continually rendered his eating an act of honoring Shabbat. However, Hillel the Elder had a different trait, that all his actions, including those on a weekday, were for the sake of Heaven, as it is stated: “Blessed be the Lord, day by day; He bears our burden, our God who is our salvation; Selah” (Psalms 68:20), meaning that God gives a blessing for each and every day. That is also taught in a baraita in more general terms: Beit Shammai say: From the first day of the week, Sunday, start preparing already for your Shabbat. And Beit Hillel say: “Blessed be the Lord, day by day.”

אסתר ט׳:כ״ז

(כז) קִיְּמ֣וּ וקבל [וְקִבְּל֣וּ] הַיְּהוּדִים֩ ׀ עֲלֵיהֶ֨ם ׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃

Esther 9:27

(27) the Jews undertook and irrevocably obligated themselves and their descendants, and all who might join them, to observe these two days in the manner prescribed and at the proper time each year.

שבת פ״ח א:ה׳

ויתיצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר

Shabbat 88a:5

The Gemara cites additional homiletic interpretations on the topic of the revelation at Sinai. The Torah says, “And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; and they stood at the lowermost part of the mount” (Exodus 19:17). Rabbi Avdimi bar Ḥama bar Ḥasa said: the Jewish people actually stood beneath the mountain, and the verse teaches that the Holy One, Blessed be He, overturned the mountain above the Jews like a tub, and said to them: If you accept the Torah, excellent, and if not, there will be your burial. Rav Aḥa bar Ya’akov said: From here there is a substantial caveat to the obligation to fulfill the Torah. The Jewish people can claim that they were coerced into accepting the Torah, and it is therefore not binding. Rava said: Even so, they again accepted it willingly in the time of Ahasuerus, as it is written: “The Jews ordained, and took upon them, and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them” (Esther 9:27), and he taught: The Jews ordained what they had already taken upon themselves through coercion at Sinai.

רש"י על שבת פ״ח א:ה׳:ד׳

בימי אחשורוש - מאהבת הנס שנעשה להם:

Rashi on Shabbat 88a:5:4

“In the days of Ahasuerus” – because of love of the miracle done on their behalf.

מגילה ז׳ א:י״ד

אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו שנאמר קימו וקבלו קימו למעלה מה שקיבלו למטה

Megillah 7a:14

Shmuel said: Had I been there among the tanna’im, I would have stated a matter that is superior to them all, as it is stated: “They confirmed, and took upon themselves” (Esther 9:27), which was interpreted to mean: They confirmed above in heaven what they took upon themselves below on earth. Clearly, it is only through divine inspiration that this could have been ascertained.