929/Bamidbar 34-Devarim 2: A Lot, Enough, Too Much
IF
ByIsrael Friedman
דברים א׳:ו׳

(ו) יקוק אֱלֹקֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 1:6
(6) The LORD our God spoke to us at Horeb, saying: You have stayed long enough at this mountain.
דברים ב׳:ג׳

(ג) רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃

Deuteronomy 2:3
(3) You have been skirting this hill country long enough; now turn north.
במדבר ט״ז:ג׳

(ג) וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יקוק וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יקוק׃

Numbers 16:3
(3) They combined against Moses and Aaron and said to them, “You have gone too far! For all the community are holy, all of them, and the LORD is in their midst. Why then do you raise yourselves above the LORD’s congregation?”
במדבר ט״ז:ז׳

(ז) וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן ׀ אֵ֡שׁ וְשִׂימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יקוק מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יקוק ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃

Numbers 16:7
(7) and tomorrow put fire in them and lay incense on them before the LORD. Then the man whom the LORD chooses, he shall be the holy one. You have gone too far, sons of Levi!”
דברים ג׳:י״ט

(יט) רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃

Deuteronomy 3:19
(19) Only your wives, children, and livestock—I know that you have much livestock—shall be left in the towns I have assigned to you,
דברים ג׳:כ״ו

(כו) וַיִּתְעַבֵּ֨ר יקוק בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יקוק אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 3:26
(26) But the LORD was wrathful with me on your account and would not listen to me. The LORD said to me, “Enough! Never speak to Me of this matter again!
סוטה י״ג ב:י״ג-ט״ו

ויאמר יקוק אלי רב לך (דברים ג, כו) (1) א"ר לוי ברב בישר ברב בישרוהו ברב בישר (במדבר טז, ג) רב לכם ברב בישרוהו רב לך (2) דבר אחר רב לך רב יש לך ומנו יהושע (3) דבר אחר רב לך שלא יאמרו הרב כמה קשה ותלמיד כמה סרבן

Sotah 13b:13-15

“And the Lord said to me: Let it suffice for you [rav lakh]; speak no more to Me of this matter” (Deuteronomy 3:26). (1) Rabbi Levi says: Moses declared the people with the term “rav,” and so he was declared with the term “rav”: He proclaimed with the term “rav” when speaking with the congregation of Korah: “You take too much upon you [rav lakhem], you sons of Levi” (Numbers 16:7), and it was proclaimed to him with the term “rav,” when Hashem denied him entry into Israel: “Let it suffice for you [rav lakh].” (2) Another reading: “rav lakh”, meaning: You now have a rav, and who is it? Joshua. (3) Alternatively: “rav lakh” meaning: You have a rav, i.e., God, who bars your entry to Israel. Lest people say: How harsh is the Master and how stubborn the student.

מלכים א י״ב:כ״ח

(כח) וַיִּוָּעַ֣ץ הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֕עַשׂ שְׁנֵ֖י עֶגְלֵ֣י זָהָ֑ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם רַב־לָכֶם֙ מֵעֲל֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה אֱלֹקֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

I Kings 12:28
(28) So the king took counsel and made two golden calves. He said to the people, “You have been going up to Jerusalem long enough. This is your god, O Israel, who brought you up from the land of Egypt!”
יחזקאל מ״ד:ו׳

(ו) וְאָמַרְתָּ֤ אֶל־מֶ֙רִי֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה אָמַ֖ר אדושם יקוק רַב־לָכֶ֛ם מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

Ezekiel 44:6
(6) And say to the rebellious House of Israel: Thus said the Lord GOD: Too long, O House of Israel, have you committed all your abominations,
יחזקאל מ״ה:ט׳

(ט) כֹּֽה־אָמַ֞ר אדושם יקוק רַב־לָכֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל חָמָ֤ס וָשֹׁד֙ הָסִ֔ירוּ וּמִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה עֲשׂ֑וּ הָרִ֤ימוּ גְרֻשֹֽׁתֵיכֶם֙ מֵעַ֣ל עַמִּ֔י נְאֻ֖ם אדושם יקוק׃

Ezekiel 45:9
(9) Thus said the Lord GOD: Enough, princes of Israel! Make an end of lawlessness and rapine, and do what is right and just! Put a stop to your evictions of My people—declares the Lord GOD.
סידור אשכנז, שבת, קבלת שבת, לכה דודי ו׳-ז׳

מִקְדַּש מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה. קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה. רַב לָךְ שבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא. וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָה. [לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שבָּת נְקַבְּלָה.]

Siddur Ashkenaz, Shabbat, Kabbalat Shabbat, Lekha Dodi 6-7

King's sanctuary, royal city,
Arise and go from the upheaval.
Too long have you dwelt in the valley of weeping. Now he will embrace you with compassion.

משנה אבות א׳:ו׳

(ו) ... יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:

Pirkei Avot 1:6

(6) ...Yehoshua ben Perachia says, "Make for yourself a mentor, acquire for yourself a friend and judge every person as meritorious."

בראשית מ״ח:ט״ז

(טז) הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

Genesis 48:16

(16) The Angel who redeemed me from all harm: Bless the lads. In them may my name and the names of my fathers Abraham and Isaac be recalled, and may they be teeming multitudes in the land.”

בראשית א׳:כ״ו

(כו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹקִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

Genesis 1:26
(26) And God said, “Let us make man in our image, after our likeness. They shall rule the fish of the sea, the birds of the sky, the cattle, the whole earth, and all the creeping things that creep on earth.”
רש"י על בראשית א׳:כ״ו:א׳

(א) נעשה אדם. עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה לָמַדְנוּ מִכָּאן, לְפִי שֶׁאָדָם הוּא בִּדְמוּת הַמַּלְאָכִים וְיִתְקַנְּאוּ בוֹ, לְפִיכָךְ נִמְלַךְ בָּהֶם,

Rashi on Genesis 1:26:1

נעשה אדם: The humility of Hashem is learned from here: because the man is in the likeness of the angels and they might envy him, therefore He took counsel with them (Tanchuma, Shemot 18 Gen. Rabbah 8).

בראשית ו׳:א׳-ב׳

(א) וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ (ב) וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹקִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃

Genesis 6:1-2
(1) When men began to increase on earth and daughters were born to them, (2) the divine beings saw how beautiful the daughters of men were and took wives from among those that pleased them.—
בראשית כ״ד:כ״ה

(כה) וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃

Genesis 24:25
(25) And she went on, “There is plenty of straw and feed at home, and also room to spend the night.”
בראשית כ״ד:ס׳

(ס) וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃

Genesis 24:60
(60) And they blessed Rebekah and said to her, “O sister! May you grow Into thousands of myriads; May your offspring seize The gates of their foes.”
בראשית כ״ה:כ״ג

(כג) וַיֹּ֨אמֶר יקוק לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גיים [גוֹיִם֙] בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃

Genesis 25:23
(23) and the LORD answered her, “Two nations are in your womb, Two separate peoples shall issue from your body; One people shall be mightier than the other, And the older shall serve the younger.”
בראשית ל״ג:ט׳

(ט) וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

Genesis 33:9
(9) Esau said, “I have enough, my brother; let what you have remain yours.”
בראשית ל״ו:ז׳

(ז) כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

Genesis 36:7
(7) For their possessions were too many for them to dwell together, and the land where they sojourned could not support them because of their livestock.
בראשית מ״ה:כ״ח

(כח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

Genesis 45:28

(28) Israel said, “Enough! My son Joseph lives! I must go and see him before I die.”