אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (תהלים קכו, א) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א"ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא הימנוהו אזל לבית המדרש שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו אמר להו אנא ניהו לא הימנוהו ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה חלש דעתיה בעי רחמי ומית אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא
אמר: האם יש מי שישן שבעין שנין בחלום?
יום אחד הלך בדרך, ראה אדם אחד שנוטע חרוב
אמר לו: זה, עד כמה שנים טוען פירות
אמר לו: עד שבעים שנה.
אמר לו: פשוט לך שאתה חי שבעים שנה
אמר לו אדם זה: עולם מלא חרובים מצאתי
כפי ששתלו לי אבותי, שותל גם כן אני, לבני.
ישב אכל פיתו, באה לו שינה, וישן.
הקיפה אותו שן סלע, ונעלם מן העין, וישן שבעים שנה.
כאשר קם, ראה אדם אחד שמלקט מהם.
אמר לו: אתה הוא ששתלת אותו?
אמר לו: בן בנו אני
אמר לו: נמצא מכאן שישנתי שבעים שנה.
וראה את חמורו שנולדו לה עדרים עדרים.
הלך לביתו, אמר להם: בנו של חוני, האם הוא חי?
אמרו לו: בנו איננו, בן בנו ישנו.
אמר להם: אני חוני המעגל
לא האמינו לו
הלך לבית המדרש
שמע את החכמים שאומרים: מאירות הלכותינו כבשנות חוני המעגל
שכאשר היה נכנס לבית המדרש, כל קושיה שהיתה להם לחכמים, היה פותר להם.
אמר להם: אני הוא,
ולא האמינו לו, ולא עשו לו כבוד כראוי לו.
חלשה דעתו, ביקש רחמים, ומת.
אמר רבא: זהו שאומרים אנשים, או חברה, או מיתה
ירושלמי, תענית ג ט
א"ר יודן גיריא: הדין חוני המעגל בר בריה דחוני המעגל ,הוה סמוך לחורבן בית מוקדשא, נפק לטורא לגבי פעליי
עד דו תמן נחת מיטרא עאל ליה למערתא.
מן יתיב, נם ודמך ליה, ועבד שקיע בשינתיה שבעין שנין,
עד דחרב ביה מוקדשא ואיתבניה זמן תיניינות.
לסוף שובעין שנין איתער מן שינתיה
נפק ליה מן מערתא , וחמא עלמא מחלף
זוויי דהוות כרמין עבידא זייתין.
זוויי דהוות זייתין, עבידא זרעו.
שאל ליה למדינתא , אמר לון: מה קלא בעלמא?
אמרון לי: ולית את ידע מה קלא בעלמא
אמר לון: לא
אמרין : לית מאן את
אמר לון : חוני המעגל.
אמרון ליה: שמענן דהוה עליל לעזרה והיא מנהרה
עאל ואנהרת,
וקרא על גרמיה: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהלים קכו א').
אמר רבי יודן הגר: חוני המעגל הזה הוא בן בנו של חוני המעגל
חוני המעגל, היה סמוך לחורבן בית המקדש, יצא לשדה אצל הפועלים.
עד שהוא שם ירד מטר, נכנס לו למערה.
משישב, נתנמנם וישן לו. והיה שקוע בשנתו שבעים שנה
עד שחרב בית המקדש, ונבנה פעם שניה.
לסוף שבעים שנה ניעור משנתו,
יצא לו מן המערה, וראה עולם מתחלף.
זויות שהיו כרמים, עושות זיתים,
זויות שהיו זיתים, עושות זרעים.
שאל את בני המדינה, אמר להם: מה קול בעולם?
אמרו לו: ואין אתה יודע מה קול בעולם?
אמר להם: לא.
אמרו לו: מי אתה?
אמר להם: חוני המעגל.
אמרו לו: שמענו שהיה נכנס לעזרה
והיא מאירה.
נכנס והאירה,
וקרא על עצמו:
"בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
"Si vous etes pris dans la reve de l'autre, vous etez foutu"
"אם אתה לכוד בחלומו של האחר, נדפקת!"
ג'יל דלז, Qu'est-ce qu'un acte de création (מהי פעולת יצירה\בריאה?)