(א) וַֽיִּשְׁמְע֔וּ צָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־בְנֵ֤י הַגּוֹלָה֙ בּוֹנִ֣ים הֵיכָ֔ל לַיי אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹקֵיכֶ֑ם ולא [וְל֣וֹ ׀] אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה׃ (ג) וַיֹּאמֶר֩ לָהֶ֨ם זְרֻבָּבֶ֜ל וְיֵשׁ֗וּעַ וּשְׁאָ֨ר רָאשֵׁ֤י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־לָ֣כֶם וָלָ֔נוּ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לֵאלֹקֵ֑ינוּ כִּי֩ אֲנַ֨חְנוּ יַ֜חַד נִבְנֶ֗ה לַֽיי אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔נוּ הַמֶּ֖לֶךְ כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃
(1) When the adversaries of Judah and Benjamin heard that the returned exiles were building a temple to the LORD God of Israel, (2) they approached Zerubbabel and the chiefs of the clans and said to them, “Let us build with you, since we too worship your God, having offered sacrifices to Him since the time of King Esarhaddon of Assyria, who brought us here.” (3) Zerubbabel, Jeshua, and the rest of the chiefs of the clans of Israel answered them, “It is not for you and us to build a House to our God, but we alone will build it to the LORD God of Israel, in accord with the charge that the king, King Cyrus of Persia, laid upon us.”
(ו) וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ (ס) (ז) וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר כנותו [כְּנָוֺתָ֔יו] עַל־ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ] מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית׃ (פ)
(6) And in the reign of Ahasuerus, at the start of his reign, they drew up an accusation against the inhabitants of Judah and Jerusalem. (7) And in the time of Artaxerxes, Bishlam, Mithredath, Tabeel, and the rest of their colleagues wrote to King Artaxerxes of Persia, a letter written in Aramaic and translated. Aramaic:
אחשורוש אמר רב אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של ראש אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש שנאמר (דניאל ב, לח) אנת הוא רישא די דהבא בן גילו של ראש הוא הרג הוא ביקש להרוג הוא החריב הוא ביקש להחריב שנאמר (עזרא ד, ו) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם
The Gemara continues with its explanation of the book of Esther, beginning with a discussion of the name Ahasuerus. Rav said: The name should be viewed as a contraction: The brother of the head [aḥiv shel rosh] and of the same character as the head [ben gilo shel rosh]. Rav explains: The brother of the head, i.e., the brother of the wicked Nebuchadnezzar, who is called “head,” as it is stated: “You are the head of gold” (Daniel 2:38). Of the same character as the head, for he, Nebuchadnezzar, killed the Jews, and he, Ahasuerus, sought to kill them. He destroyed the Temple, and he sought to destroy the foundations for the Temple laid by Zerubbabel, as it is stated: “And in the reign of Ahasuerus, in the beginning of his reign, they wrote to him an accusation against the inhabitants of Judah and Jerusalem” (Ezra 4:6), and he ordered that the construction of the Temple cease.
(יא) דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ (פ) (יב) יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהוּדָיֵ֗א דִּ֤י סְלִ֙קוּ֙ מִן־לְוָתָ֔ךְ עֲלֶ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָֽרָדְתָּ֤א ובאישתא [וּבִֽישְׁתָּא֙] בָּנַ֔יִן ושורי [וְשׁוּרַיָּ֣א] אשכללו [שַׁכְלִ֔ילוּ] וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ׃ (יג) כְּעַ֗ן יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן מִנְדָּֽה־בְל֤וֹ וַהֲלָךְ֙ לָ֣א יִנְתְּנ֔וּן וְאַפְּתֹ֥ם מַלְכִ֖ים תְּהַנְזִֽק׃ (יד) כְּעַ֗ן כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְלַ֤ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָ֥א אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא׃ (טו) דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר־דָּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּח בִּסְפַ֣ר דָּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הָֽחָרְבַֽת׃ (טז) מְהוֹדְעִ֤ין אֲנַ֙חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ׃ (פ)
(11) this is the text of the letter which they sent to him:)—“To King Artaxerxes [from] your servants, men of the province Beyond the River. And now (12) be it known to the king that the Jews who came up from you to us have reached Jerusalem and are rebuilding that rebellious and wicked city; they are completing the walls and repairing the foundation. (13) Now be it known to the king that if this city is rebuilt and the walls completed, they will not pay tribute, poll-tax, or land-tax, and in the end it will harm the kingdom. (14) Now since we eat the salt of the palace, and it is not right that we should see the king dishonored, we have written to advise the king [of this] (15) so that you may search the records of your fathers and find in the records and know that this city is a rebellious city, harmful to kings and states. Sedition has been rife in it from early times; on that account this city was destroyed. (16) We advise the king that if this city is rebuilt and its walls are completed, you will no longer have any portion in the province Beyond the River.”
(כד) בֵּאדַ֗יִן בְּטֵלַת֙ עֲבִידַ֣ת בֵּית־אֱלָהָ֔א דִּ֖י בִּירוּשְׁלֶ֑ם וַהֲוָת֙ בָּֽטְלָ֔א עַ֚ד שְׁנַ֣ת תַּרְתֵּ֔ין לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃ (פ)
(24) At that time, work on the House of God in Jerusalem stopped and remained in abeyance until the second year of the reign of King Darius of Persia.
(א) באדין. אז היתה בטלה מלאכת בנין בית אלקים אשר בירושלים עד שנת שתים לדריוש מלך פרס שאחר כורש מלך אחשורוש שלקח אסתר ואחר אחשורוש מלך דריוש בנו של אחשורוש שהוא בן אסתר ומשנת אחת לכורש מלך פרס עד שנת שתים לדריוש י"ח שנה שהשלימו שבעים שנה לחרבות ירושלים שהרי מחורבן הבית שגלה צדקיהו עד שנת אחת לכורש חמשים ושתים שנה כמפורש בסדר עולם וי"ח שנה משנת א' לכורש עד שנת שתים לדריוש נמצאו שבעים שנה שלימים ובשנת שתים לדריוש התחילו לבנות הבנין עד שגמרוהו:
(1) Then – Then the work of building the House of God, which was in Jerusalem, ceased until the second year of Darius king of Persia. After Cyrus reigned Ahasuerus, who took Esther, and after Ahasuerus reigned Darius the son of Ahasuerus – who was also the son of Esther. From the first year of Cyrus king of Persia until the second year of Darius was eighteen years which completed the seventy years of Jerusalem’s destruction. From the destruction of the Temple, when Tzidkiyahu was exiled until the first year of Cyrus, was fifty-two years as it says in Seder Olam. Together with the eighteen years from the first of Cyrus until the second year of Darius this makes seventy whole years, and in the second year of Darius they began to build the building until they finished it:
(א) וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י נביאה [נְבִיָּ֗א] וּזְכַרְיָ֤ה בַר־עִדּוֹא֙ נביאיא [נְבִיַּיָּ֔א] עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃ (ס)
(1) Then the prophets, Haggai the prophet and Zechariah son of Iddo, prophesied to the Jews in Judah and Jerusalem, inspired by the God of Israel.
(א) והתנבי חגי נביאה. ועתה בשנת שתים לדריוש נתנבאו חגי וזכריה הנביאים אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלקי ישראל אליהם לבנות בנין הבית בלא רשות המלך דריוש: (ב) על יהודיא. אל היהודים: (ג) עליהון. אליהם:
(1) Now the prophets – Now in the second year of Darius, Haggai and Zechariah the prophets prophesied to the Jews who were in the land of Judea and Jerusalem in the name of the God of Israel to them, to build the Temple without the permission of king Darius.
(ב) בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר־יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן נביאיא [נְבִיַּיָּ֥א] דִֽי־אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן׃ (פ)
(2) Thereupon Zerubbabel son of Shealtiel and Jeshua son of Jozadak began rebuilding the House of God in Jerusalem, with the full support of the prophets of God.
(יד) וְאַף עַל פִּי כֵן, אֶת יי הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים. עַד שֶׁעָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וּזְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק וְהִתְחִילוּ בוֹנִין בַּהֵיכָל, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן קָמוּ זְרֻבָּבֶל בַּר שַׁלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בַּר יוֹצָדָק וְשָׁרִיו לְמִבְנֵא בֵּית אֱלָהָא וְגוֹ' (עזרא ה, ב). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ עֲלֵיהֶן הַשֹּׁמְרוֹנִים לַמִּלְחָמָה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף. וְכִי שֹׁמְרוֹנִים הָיוּ, וַהֲלֹא כּוּתִיִּים הָיוּ. אֶלָּא עַל שֵׁם הָעִיר שֹׁמְרוֹן נִקְרְאוּ שֹׁמְרוֹנִים. וְעוֹד בִּקְשׁוּ לַהֲרֹג אֶת נְחֶמְיָה בְּמִרְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְכָה וְנִוָּעֵדָה יַחְדָּו בַּכְּפִרִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ וְגוֹ' (נחמיה ו, ב). וּבִטְּלוּ מְלֶאכֶת בֵּית יי שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִי בִּירוּשְׁלֵם וַהֲוָת בָּטְלָא עַד שְׁנַת תַּרְתֵּין לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס (עזרא ד, כד).
(14) Even though the inhabitants of Samaria feared God, they also worshipped their own gods. They did so until Ezra returned from Babylon with Zerubbabel and Jeshua the son of Jozadak and his officers to build the Temple, as it is said: Then rose up Zerubbabel the son of Sheatiel, and Jeshua the son of Jozadak, and began to build (Ezra 5:2). Soon thereafter, one hundred and eighty thousand Samaritans attacked them. Were they actually Samaritans? Indeed not. They were, in fact, Cuthites, who were called Samaritans only because they lived in Samaria. Furthermore, they conspired to kill Nehemiah, as it is said: Come, let us meet together in one of the villages in the plain of One (Neh. 6:2). They halted the work of rebuilding the Temple of the Holy One, blessed be He, for two years, as is said: Then ceased the work of the House of God that was in Jerusalem; and it ceased until the second year of the reign of Darius, king of Persia (Ezra 4:24).
(ד) אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי־דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃ (ה) וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל־שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא־בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד־טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל־דְּנָֽה׃ (פ)
(4) Then we said to them, “What are the names of the men who are engaged in the building?” (5) But God watched over the elders of the Jews and they were not stopped while a report went to Darius and a letter was sent back in reply to it.
(יא) וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְדוֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃
(11) This is what they answered us: ‘We are the servants of the God of heaven and earth; we are rebuilding the house that was originally built many years ago; a great king of Israel built it and completed it.
(יז) וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי־מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי־מִן־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל־דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃ (ס)
(17) And now, if it please the king, let the royal archives there in Babylon be searched to see whether indeed an order had been issued by King Cyrus to rebuild this House of God in Jerusalem. May the king convey to us his pleasure in this matter.”
(ג) בִּשְׁנַ֨ת חֲדָ֜ה לְכ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּא֮ שָׂ֣ם טְעֵם֒ בֵּית־אֱלָהָ֤א בִֽירוּשְׁלֶם֙ בַּיְתָ֣א יִתְבְּנֵ֔א אֲתַר֙ דִּֽי־דָבְחִ֣ין דִּבְחִ֔ין וְאֻשּׁ֖וֹהִי מְסֽוֹבְלִ֑ין רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֥ין שִׁתִּֽין׃
(3) In the first year of King Cyrus, King Cyrus issued an order concerning the House of God in Jerusalem: ‘Let the house be rebuilt, a place for offering sacrifices, with a base built up high. Let it be sixty cubits high and sixty cubits wide,
(יא) וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כָל־אֱנָ֗שׁ דִּ֤י יְהַשְׁנֵא֙ פִּתְגָמָ֣א דְנָ֔ה יִתְנְסַ֥ח אָע֙ מִן־בַּיְתֵ֔הּ וּזְקִ֖יף יִתְמְחֵ֣א עֲלֹ֑הִי וּבַיְתֵ֛הּ נְוָל֥וּ יִתְעֲבֵ֖ד עַל־דְּנָֽה׃
(11) I also issue an order that whoever alters this decree shall have a beam removed from his house, and he shall be impaled on it and his house confiscated.
(יד) וְשָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ בָּנַ֣יִן וּמַצְלְחִ֔ין בִּנְבוּאַת֙ חַגַּ֣י נביאה [נְבִיָּ֔א] וּזְכַרְיָ֖ה בַּר־עִדּ֑וֹא וּבְנ֣וֹ וְשַׁכְלִ֗לוּ מִן־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִטְּעֵם֙ כּ֣וֹרֶשׁ וְדָרְיָ֔וֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מֶ֥לֶךְ פָּרָֽס׃ (טו) וְשֵׁיצִיא֙ בַּיְתָ֣ה דְנָ֔ה עַ֛ד י֥וֹם תְּלָתָ֖ה לִירַ֣ח אֲדָ֑ר דִּי־הִ֣יא שְׁנַת־שֵׁ֔ת לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּֽא׃ (פ)
(14) So the elders of the Jews progressed in the building, urged on by the prophesying of Haggai the prophet and Zechariah son of Iddo, and they brought the building to completion under the aegis of the God of Israel and by the order of Cyrus and Darius and King Artaxerxes of Persia. (15) The house was finished on the third of the month of Adar in the sixth year of the reign of King Darius.
(ד) (וכדאיתא במס' סנהדרין (דף כא:) בתחלה נתנה להם תורה לישראל בכתב עברי ולה"ק, חזרה ונתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ובררו להם ישראל כתב אשורית ולה"ק, ומוכח מספר (עזרא ו׳:י״ד) שביום ג' אדר בררו להם שביום הזה נגמר בנין הבית, וכן ספר עזרא הוא בלשון ארמית עד יום ג' לחדש אדר, ושיצי ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר וגו', ומבנין הבית ואילך מתחיל בלה"ק ולא נזכר לשון ארמי עוד רק פתשגן הכתב אשר נתן ארתחשסתא לעזרא הכהן הסופר):
(4) [It is written in the Talmud (Sanhedrin, 22b), “Mar Zutra, and some say Mar Ukva, said, the Torah was originally given to Israel in the Hebrew script and the holy Hebrew tongue, and it was again given to them in the days of Ezra in the Ashuritic script and in the Aramaic language. The Israelites finally chose to write the Torah in the holy Hebrew tongue and in the Ashuritic script.” It is clear from the verse in Ezra, chapter 6, that this choice was made on the third day of the month of Adar, for the book of Ezra is written in Aramaic up until chapter 6, verse 7, where it mentions that the Second Temple was completed on that very day, and then immediately from then on it continues only in Hebrew, except for fifteen verses in chapter 7.480These verses are the Aramaic text of the letter that king Aratakhshasta (Artaxerxes) gave to Ezra the Scribe (Ch. 7:11-26).]
(טז) וַעֲבַ֣דוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּ֨א וְלֵוָיֵ֜א וּשְׁאָ֣ר בְּנֵי־גָלוּתָ֗א חֲנֻכַּ֛ת בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה בְּחֶדְוָֽה׃ (יז) וְהַקְרִ֗בוּ לַחֲנֻכַּת֮ בֵּית־אֱלָהָ֣א דְנָה֒ תּוֹרִ֣ין מְאָ֔ה דִּכְרִ֣ין מָאתַ֔יִן אִמְּרִ֖ין אַרְבַּ֣ע מְאָ֑ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֜ין לחטיא [לְחַטָּאָ֤ה] עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ תְּרֵֽי־עֲשַׂ֔ר לְמִנְיָ֖ן שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח) וַהֲקִ֨ימוּ כָהֲנַיָּ֜א בִּפְלֻגָּתְה֗וֹן וְלֵוָיֵא֙ בְּמַחְלְקָ֣תְה֔וֹן עַל־עֲבִידַ֥ת אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם כִּכְתָ֖ב סְפַ֥ר מֹשֶֽׁה׃ (פ)
(16) The Israelites, the priests, and the Levites, and all the other exiles celebrated the dedication of the House of God with joy. (17) And they sacrificed for the dedication of this House of God one hundred bulls, two hundred rams, four hundred lambs, and twelve goats as a purification offering for all of Israel, according to the number of the tribes of Israel. (18) They appointed the priests in their courses and the Levites in their divisions for the service of God in Jerusalem, according to the prescription in the Book of Moses.
(כב) וַיַּֽעֲשׂ֧וּ חַג־מַצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֑ה כִּ֣י ׀ שִׂמְּחָ֣ם יי וְֽהֵסֵ֞ב לֵ֤ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם לְחַזֵּ֣ק יְדֵיהֶ֔ם בִּמְלֶ֥אכֶת בֵּית־הָאֱלֹקִ֖ים אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
(22) They joyfully celebrated the Feast of Unleavened Bread for seven days, for the LORD had given them cause for joy by inclining the heart of the Assyrian king toward them so as to give them support in the work of the House of God, the God of Israel.