(ד) טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה:
(4) Better few supplications with concentration than much without concentration.
(א) צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה סעיפים:
המתפלל צריך שיכוין בלבו פי' המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל ק"ו לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שיתבטל המחשב' וצריך שיחשוב בדברי' המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמי' ולא יחשוב בדברי' שיש בהם קלות ראש: הגה ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלו' האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו [הר"י ריש פ' אין עומדין] ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בב"ה כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום ברוך הוא [בנימין זאב סימן קס"ג ואגודה פרק כיצד מברכין]:
(1) One who prays needs to intend in their heart the meaning of the words which are coming out of their mouth. They should think as if the Divine Presence is before them, and remove all distracting thoughts from themselves, until their thoughts and intention are pure in their prayer. And one should think, if they had to compose one's words before a king of flesh and blood, how they would prepare the words and say them with great intention, without any stumbling, hence [one should do this] all the more so before the King of kings, the Holy One of Blessing, He who sees all thoughts. And so did the pious ones and the mystics, who secluded themselves and concentrated on their prayers until they achieved the falling away of their corporeality and the enhancement of the strength of their consciousness, until they came close to the level of prophecy. And if another thought comes to one in the midst of prayer, they should be silent until it is nullified. And one should think about things that humble the heart and direct it to one's Father in Heaven, and not think about things that make one light-headed. Gloss: Before prayer, one should think about the exalted loftiness of Hashem and the lowliness of humankind, and remove all human pleasures from their heart. And it is forbidden for people to kiss their small children in synagogue, in order to fix in one's heart that there is no love like the love of the Infinite.
Rambam, Moreh Nevuchim 3:51
The first thing that you should cause your soul to hold fast onto is that, while reciting the Shema' prayer, you should empty your mind of everything and pray thus. You should not content yourself with being intent while reciting the first verse of Shema' and saying the first benediction. When this has been carried out correctly and has been practiced consistently for years, cause your soul whenever you read or listen to the Torah, to be constantly directed -- the whole of you and your thought -- toward reflection on what you are listening to or reading.
(ז) רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כט) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:
(7) Rabbi Elazar, man of Bartuta, says: Give Him from what is His, for you and yours are His, and thus with David it says, "For all comes from You, and from Your hand we have given to You" (I Chronicles 29:14). Rabbi Shimon says: He who is walking on the way and repeating his studies, and interrupts his studies and says, "How lovely is this tree! And how lovely is this newly plowed field!" - Scripture considers him as if he is liable for [forfeiture of] his life.