Why was Paroah made King in Ninveh?

(כח) וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד׃

(28) The waters turned back and covered the chariots and the horsemen—Pharaoh’s entire army that followed them into the sea; not one of them remained.

(כו) וישובו המים כל מים שבעולם חזרו : ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה. אפלו פרעה שנ' (ט"ו ד') מרכבות פרעה וחילו ירה בים, דברי ר' יהודה: ר' נחמיה אומר חוץ מפרעה שנ' (ט׳ ט"ז) ואולם בעבור זאת העמדתיך, ויש אומרין באחרונה בא וטבע שנאמר (ט"ו י"ט) כי בא סום פרעה:

(א) לא נשאר בהם עד אחד. זה פרעה שנשאר מהם ולא מת, כדי לספר גדולתו של הקב"ה, כמו שנאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך (שמות ט יו), משל לאדם שיש לו צפור בידו, אם דוחק אותו מיד מת, ואם מניחו מיד הולך, כך היו ישראל ביד המצריים, אם דוחקין אותם מתים, ואם מניחים אותם הולכים להם:

(טז) וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃

(16) Nevertheless I have spared you for this purpose: in order to show you My power, and in order that My fame may resound throughout the world.

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יד סימן כח


כח) וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים. אלו הרגלים הבאים אחרי הפרשים: לא נשאר בהם עד אחד. על שפת הים כולם נכנסו בים וכיסום המים וננערו. ר' נחמיה אומר חוץ מפרעה, ועליו הוא אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' (שמות ט טז), וכתיב ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו וגו' (דברים יא ד). וי"א אף באחרונה ירד וטבע, שנא' כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגו' (שמות יד יז), ואומר וניער פרעה וחילו בים סוף (תהלים קלו טו), ואנא אמינא אליבא דתרווייהו, כי היכי דלא תיקשי קראי אהדדי, ירד פרעה לים והפכו הקדוש ברוך הוא על פניו וכיסוהו המים ולא יצאת נשמתו עד ששלח הקדוש ברוך הוא דברו, ובא מלאך והעלהו מן הים והוליכו לנינוה, כדי לספר שמו בכל הארץ להראותו כח וגבורתו שיתכבד בו, והכי נמי אמור רבנן שמלך אח"כ בנינוה ת"ק שנה, ועליו הכתוב אומר ויגע הדבר [אל] מלך נינוה (יונה ג ו), והוא החזיר את בני נינוה בתשובה, ואם תתמה לומר לאחר שננער בים האיך לא יצא נשמתו, איכא למימר לא לפרעה בלבד נתן כח זה, אלא לכל עמו יורדי הים, דכתיב מת על שפת הים (פסוק ל), מומתים ולא מתים, כענין שנאמר ויהי כצאת נפשה כי מתה (בראשית לה יח), וכן נמי דרשי רבנן וינער ה' את מצרים, נתן בהם כח נערות לקבל הפורענות:

1. He did real sincere Teshuvah

(ח) ר' נחוניא בן הקנה אומר, תדע לך כח התשובה בא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד בצור עליון הרבה מאד שנ' מי ה' אשר אשמע בקולו ובלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה שנ' מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש והצילו הב"ה בין המתים מניין שלא מת שנ' כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו' והלך ומלך בננוה והיו אנשי נינוה כותבים מכתבי עמל וגוזלים איש את ריעהו ובאים איש על רעהו במשכב זכור ובא אצלו מעשיהם הרעים וכששלח הב"ה ליונה להנבא עליה להחריבה שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע בגדיו ולבש שק ואפר והכריז בכל עמו שיצומו כל העם שני ימים וכל מי שיעשה את הדברים הללו ישרף באש מה עשה העמיד האנשים מצד אחד והנשים מצד אחר וכל בהמה טהורה מצד אחר והילדים רואים את אמותיהם ורוצין לינק ובוכין ואמותיהם רואים את בניהם ורוצים להניקם ובוכות הילדים ק"כ אלף וג' אלפים הרבה משנים עשר רבוא שנ' ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה ארבעים שנה האריך אפו עמהם כנגד ארבעים יום ששלח את יונה ולאחר ארבעים שנה שבו למעשיהם הרעים הרבה מן הראשונים ונבלעו כמתים בשאול תחתיה שנ' מעיר מתים ינאקו.

(8) Rabbi Nechunia, son of Haḳḳanah, said: Know thou the power of repentance. Come and see from Pharaoh, king of Egypt, who rebelled most grievously against the Rock, the Most High, as it is said, "Who is the Lord, that I should hearken unto his voice?" (Ex. v. 2). In the same terms of speech in which he sinned, he repented, as it is said "Who is like thee, O Lord, among the mighty?" (ibid. xv. 11). The Holy One, blessed be He, delivered him from amongst the dead. Whence (do we know) that he died? Because it is said, "For now I had put forth my hand, and smitten thee" (ibid. ix. 15). He went and ruled in Nineveh. The men of Nineveh were writing fraudulent deeds, and everyone robbed his neighbour, and they committed sodomy, and such-like wicked actions. When the Holy One, blessed be He, sent for Jonah, to prophesy against (the city) its destruction, Pharaoh hearkened and arose from his throne, rent his garments and clothed himself in sackcloth and ashes, and had a proclamation made to all his people, that all the people should fast for two days, || and all who did these (wicked) things should be burnt by fire. What did they do? The men were on one side, and the women on the other, and their children were by themselves; all the clean animals were on one side, and their offspring were by themselves. The infants saw the breasts of their mothers, (and they wished) to have suck, and they wept. The mothers saw their children, (and they wished) to give them suck. By the merit of 4123 children more than twelve hundred thousand men (were saved), as it is said, "And should not I have pity on Nineveh, that great city; wherein are more than six score thousand persons that cannot discern between their right hand and their left hand; and also much cattle?" (Jonah iv. 11); "And the Lord repented of the evil, which he said he would do unto them" (ibid. iii. 10). For forty years was the Holy One, blessed be He, slow to anger with them, corresponding to the forty days during which He had sent Jonah. After forty years they returned to their many evil deeds, more so than their former ones, and they were swallowed up like the dead, in the lowest Sheol, as it is said, "Out of the city of the dead they groan" (Job xxiv. 12).

2. His Teshuvah was fake and his entire future existence was purely to spread Hashem's name and he didn't really have any options about it

(ב) מי כמוך, אמרו חז״ל בשעה שאמרו ישראל זאת השירה לפני הקב״ה שמע אותה פרעה כשהיה מטורף בים ונשא אצבעו לשמים ואמר מאמין אני בך שאתה הצדיק ואני ועמי הרשעים ואין אלוה בעולם אלא אתה. באותה שעה ירד גבריאל והטיל על צוארו שלשלת של ברזל ואמר לו רשע! אתמול אמרת מי ה׳ אשר אשמע בקולו ועכשיו אתה אומר ה׳ הצדיק. מיד הורידו למצולות ים ועכבו שם חמשים יום וציער אותו כדי שיכיר נפלאותיו של הקב״ה, ולאחר כן העלו מן הים והמליכו על נינוה, וכשבא יונה לנינוה ואמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת מיד אחזו אימה ורעדה וקם מכסאו ויכס שק וישב על האפר והוא בעצמו זעק ואמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו, כי יודע אני שאין אלוה אחר בכל העולם כמוהו, וכל דבריו אמת וכל משפטיו באמת ובאמונה. ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או״ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקב״ה, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב״ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה׳ מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא.

(נא) וזהו סוד מה שאמר פרעה (שם י, יא) לא כן, כי יצא קללה מפיו שאמר (שם י) ראו כי רעה נגד פניכם, ומלאך רע ענה בעל כרחו ואמר לא כן, כלומר לא יהיה כמו שאמרתי דם שאני רואה שמורה על הרעה, רק אדרבא מורה על הטוב שהוא דם מילה, כך הוא הרמז של לא כן. ואע"פ שפרעה לא נתכוון לזה, מכל מקום הרבה פעמים יוצא דיבור מפי האדם והוא אינו יודע עד היכן כח הדיבור הזה, והוא מפי עליון:

(נב) וקרוב לזה מצאתי בספר כנפי יונה סימן ס"ח וזה לשונו, ראו כי רעה נגד פניכם, ל"א כ"ן בגימטריא מיכאל, שנזדמן שם ושם בפיו של פרעה בטול קללתו. וכשנהפך מלאך רע זה פרעה להיות שליח מיכאל ואמר לא כן, הרי יו"ד של מיכאל נוספת בו באות מלאך להפוך. עשר שמות אלהי"ם עולים עם המלות תת"ע כמספר אלו ז' תיבות של רא"ו כ"י רע"ה נג"ד פניכ"ם ל"א כ"ן להיות רחמים על ישראל, שכן הם ג"כ בגימטריא ברכ"ת אברה"ם, עד כאן לשונו:

(51) Keeping this in mind, we understand that when Pharaoh said: לא כן (10,11) he rejected this concept and heaped a curse on himself instead. He actually said: ראו כי רעה נגד פניכם, "I see destruction facing you." At that moment the מלאך רע, the "evil" angel, speaking through Pharaoh's mouth, responded against his better judgment: לא כן, "not so," i.e. the blood which Pharaoh believed to be facing Israel, and which he interpreted as a sign of Israel's defeat in battle, would be turned into the blood of circumcision and have a beneficial effect on Israel. Although this was not what Pharaoh intended when he said these words, this is only one of many instances when man utters something while unaware of the far-reaching effect of his words. The words spoken in such cases are really G–d's words.

(52) I have found a similar interpretation in a book called כנפי יונה, chapter 68. Concerning the verse: ל"א כ"ן ראו כי ראה נגד פניכם,the author states that the numerical value of the high-lighted words is the same as that of the names of the angel מיכאל =101. The angel Michael happened to have been present at that moment of Moses' meeting with Pharaoh, and he placed words into Pharaoh's mouth which effectively neutralised the curse contained in the words immediately prior to לא כן. This meant in effect that Pharaoh, i.e. the "evil" angel, was now transformed into a messenger of the angel Michael. The numerical value of the seven words starting with ראו, amounts to a total of 870. Ten times the name א-להים plus the letter י from the name מיכאל total 870. The words: ברכת אברהם also total 870. We therefore see that by adding the words לא כן to the previous curse of: רשאו כי רעה נגד פניכם, the curse of Pharaoh was changed into the blessing of Abraham, i.e. the blessing implied in fulfilling the commandment of circumcision. Thus far the author of כנפי יונה.

3. He deserved some kind of reward for causing Bnei Yisrael to do Teshuvah, therefore he was made king.

(ה) ... וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם. וּמַהוּ וּפַרְעֹה הִקְרִיב, אֶלָּא שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשׂוּ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, יָפָה הָיְתָה הַקְרָבַת פַּרְעֹה לְיִשְׂרָאֵל מִמֵּאָה צוֹמוֹת וּתְפִלּוֹת, לָמָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְרָאוּ אוֹתָן, נִתְיָרְאוּ מְאֹד וְתָלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהִתְפַּלְּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה',...

שפתי כהן שמות פרשת בשלח


עוד ופרעה הקריב. אמרו ז"ל (שמות רבה כ"א, ה') מאי הקריב הקריב את ישראל לאביהם שבשמים, מה שילם לו הקדוש ברוך הוא שכרו מלך על נינוה ועשו תשובה אנשי נינוה על ידו, כמו שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים כן נתקרבו על ידו אנשי נינוה ונתקבלו, ולזה גם כן זכו מצרים לקבורה לפי שנתקדש שם שמים על ידם, וכן בגוג לפי שנתקדש שם שמים על ידם שנאמר (יחזקאל ל"ח, כ"ג) והתגדלתי והתקדשתי וגו' זכו לקבורה שנאמר (שם ל"ט, י"א) והיה ביום ההוא אתן לגוג שם קבר וגו':

מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים מאן אינון שמעיה ואבטליון
The Gemara adds that some of Haman’s descendants studied Torah in Bnei Brak, and some of Sisera’s descendants taught children Torah in Jerusalem, and some of Sennacherib’s descendants taught Torah in public. Who are they? They are Shemaya and Avtalyon, the teachers of Hillel the Elder.

בקדושת לוי (מגילת איכה, וכן במאמר כללות הנסים אות ב') ביאר אמאי זכו רשעים גדולים שמבני בניהם הרביצו תורה בתוך בני ישראל.

ותי' דזכות גדולה נפלה בחלקם, שע"י הנסים ונפלאות שנעשו במפלתם, ע"י זה נתקדש שם שמים ונתרומם שמו בכל העולמות, ומגלגלין להם זכות זה, ולכן זכו שמבני בניהם למדו תורה ברבים.

It is interesting that we read Yonah on Yom Kippur at the climax of the Aseret Yemei Teshuvah.

The reason for the Pirkei DeRabbi Eliezer is clear, anyone can do Teshuvah, no matter how late. For the Otzar HaMidrashim it almost seems to be a warning, make sure your Teshuvah is sincere and not like that of Paroah's. For the Sifsei Cohen maybe the message is that if the reward for causing Teshuvah is so great, Kal VeChomer for those who actually do it.