(ח) אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃
כידוע בט"ו בשבט נהוג לאכול מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבעת המינים, המופיעים בהבטחת הארץ לעם ישראל ע"י משה. משה אומר לעם ישראל שאם ישמרו את דרכי ה' אז ה' יביא אותם אל ארץ ישראל ששופעת בכל טוב. בין השאר, משה מציין שהארץ התברכה גם בגפן, האם יש קשר נוסף בין הגפן לבין הבטחת הגעת עם ישראל לארץ?
נעיין ברחבי המקרא, התלמוד והמדרש וננסה לענות על שאלה זאת.
הגפן והגאולה בפרק שירה
בפרק שירה (שירת הבריאה) שבעת המינים שרים בשבח הקב"ה:
(א) אִילָנוֹת שֶׁבְּשָׂדֶה אוֹמְרִים. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יי כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: (דברי הימים א טז לח)
(ב) גֶּפֶן אוֹמֶרֶת. כֹּה אָמַר יי כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל: (ישעיה סה ח)
(ג) תְּאֵנָה אוֹמֶרֶת. נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ: (משלי כז יח)
(ד) רִמּוֹן אוֹמֵר. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: (שיר השירים ד ג)
(ה) תָּמָר אוֹמֵר. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: (תהילים צב יג) ...
(ז) שִׁבֹּלֶת חִטִּים אוֹמֶרֶת. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי (תהילים קד א)
(ח) שִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרִים אוֹמֶרֶת. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יי יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ (תהילים קב) ...
(1) The Wild Trees are saying, “Then shall the trees of the forest sing out at the presence of YHVH, because he comes to judge the earth.
(2) The Vine is saying, “So says YHVH: As the wine is found in the cluster, and one says: ‘Do not destroy it, for a blessing is in it’ – so shall I do for the sake of my servants, so as not to destroy everything.”
(3) The Fig is saying: “The one who guards the fig shall eat of her fruits.”
(4) The Pomegranate is saying, “…Your brow is like a piece of a pomegranate behind your braids.”
(5) The Palm is saying, “The righteous flourish like the palm tree; they grow like a cedar in Lebanon.”
(6) The Apricot is saying, “Like the apricot tree among the trees of the wood, so is my beloved among young men. I sat down under his shadow with delight, and his fruit was sweet to my taste.”
(7) The Sheaves of Wheat are saying, “A song of ascents: Out of the depths have I cried to you, YHVH.”
(8) The Sheaves of Barley are saying, “A prayer of the pauper, when he swoons, and pours out his speech before YHVH.”
(9) The Other Sheaves are saying, “The meadows are clothed with flocks; the valleys also are covered over with grain; they shout for joy, they also sing.”
(10) The Vegetables of the Field are saying, “You water its furrows abundantly; you settle its ridges; you make it soft with showers; You bless its growth.”
(11) The Grasses are saying, “May the kavod of YHVH endure forever; may YHVH rejoice in his works.”
נשים לב לפסוק שאותו שר הגפן:
(ח) כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א הַתִּירוֹשׁ֙ בָּֽאֶשְׁכּ֔וֹל וְאָמַר֙ אַל־תַּשְׁחִיתֵ֔הוּ כִּ֥י בְרָכָ֖ה בּ֑וֹ כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה֙ לְמַ֣עַן עֲבָדַ֔י לְבִלְתִּ֖י הַֽשְׁחִ֥ית הַכֹּֽל׃
הפסוק מופיע בנבואת ישעיהו הכוללת את השכר המיועד להולכים בדרך הטוב, והן את הפורענות שתגיע לעושי רע. נעיין ברד"ק על הפסוק:
(א) כה אמר ה'. אמר כנגד בני הגלות אל תתיאשו בעבור זה שאמרתי מן הגאולה כי אף על פי שאשלם לכם עון אבותיכם בהאריכי גלותכם בעונם עם עונותיכם לא אטוש אתכם, אלא על כל פנים אוציא אתכם מן הגלות ואשיבכם אל ארצכם אחר שישלם עונשכם, והמשיל לאשכול ענבים שבשל להוציא ממנו התירוש, ואם יבא אדם להשחיתו יאמר לו חברו אל תשחיתהו כי ברכה בו כי תירוש יש בו שהוא ברכה וטובה, ואף על פי שיש בו חרצנים וזגים שאין בהם ברכה בעבור התירוש שיש בו השאירהו כן ישראל אף על פי שיש בהם חוטאים צדיקים יש בהם שהם ברכה לעולם ובעבור הצדיקים אין ראוי להשחיתו אלא כמו שיעשו באשכול שידרכו אותו ויוציאו ממנו התירוש וישליכו ממנו החרצנים והזגים כן יעשה האל בישראל יוציאם מהגלות בהגיע עתם ויצרפם בדרך, כמו שכתוב בנבואת יחזקאל וברותי מכם המורדים והפושעים בי וגו' וי"ת כן כדנן אמר ה' כמא דאשתכח וגו':
שאלת הכוונה: איך רד"ק מקשר בין הגפן לגאולת עם ישראל?
גאולתם של שר המשקים ועם ישראל
כאשר יוסף נמצא בבית האסורים במצרים הוא מתבקש ע"י שר המשקים לפענח את החלום אשר חלם הלילה. נשים לב פסוק הפותח את תיאור החלום:
בחלום מתואר גפן פורח שאשכולותיו בשלים. הגמרא בחולין מביאה מספר דרשות שנדרשו על פסוק זה, נעיין בדרשת רבי ירמיה:
רבי ירמיה בר אבא אמר גפן אלו ישראל וכן הוא אומר (תהלים פ, ט) גפן ממצרים תסיע שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה והיא כפורחת עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות וכן הוא אומר (שמות א, ז) ובני ישראל פרו וישרצו עלתה נצה הגיע זמנן של ישראל ליגאל וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי הבשילו אשכלותיה ענבים הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה והיינו דאמר רבא שלשה כוסות האמורות במצרים למה אחד ששתה בימי משה ואחד ששתה בימי פרעה נכה ואחד שעתידה לשתות עם כל העובדי כוכבים
שאלת הכוונה: מה הקשר שמוצא רבי ירמיה בין פריחת הגפן לגאולת עם ישראל? האם יש שוני בין הקשר שהוא מצא לבין הקשר שמצא רד"ק?
גם במדרש רבה ניתן לראות קשר בין הגפן לעם ישראל, שם הוא משווה בשני אופנים ביניהם:
(א) זְכֹר לְאַבְרָהָם, פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְגֶפֶן אֶלָּא מָה הַגֶּפֶן כְּשֶׁבְּעָלֶיהָ מְבַקְּשִׁין שֶׁתַּשְׁבִּיחַ מָה הֵם עוֹשִׂין עוֹקְרִין אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְשׁוֹתְלִין אוֹתָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְהִיא מַשְׁבַּחַת, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹדִיעַ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, מֶה עָשָׂה, עֲקָרָן מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָן לַמִּדְבָּר וְהִתְחִילוּ מַצְלִיחִים שָׁם, וְהִתְחִילוּ מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה וְאוֹמְרִים (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, יד): וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ. דָּבָר אַחֵר, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם, אַתָּה מְפַרְנֵס כָּל אוֹתָן הַדֵּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בּוֹ (בראשית מ, ט): וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וּבַסּוֹף אַתָּה מְפַרְנֵס, מָה הַגֶּפֶן הִיא חַיָּה וְנִשְׁעֶנֶת עַל עֵצִים מֵתִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים וְנִשְׁעָנִין עַל הַמֵּתִים, אֵלּוּ הָאָבוֹת.
נחרוג מעט מדיוננו. שאלת הכוונה: איזה דוגמאות אפשר להביא לקשר השני שמובא במדרש?
דוגמה אחת אפשר לראות במדרש תנחומא שמבואר ע"י אוצר המדרשים:
(ד) תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה וְגוֹ'. מַהוּ וְאַל יִשְׁעוּ? שֶׁהָיָה בְּיָדָן מְגִלּוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִין בָּהֶן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, לוֹמַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹאֲלָן. אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר, אַל יִהְיוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִין. כְּלוֹמַר, וְאַל יְהוּ נְפִישִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְגוֹ',
(4) Let heavier work be laid upon the men…. and let them not regard lying words (ibid. 5:9). What is the meaning of let them not regard lying words? They had scrolls which they delighted to read from Sabbath to Sabbath, in which it is stated that the Holy One, blessed be He, would redeem them. Pharaoh said to them: Let them not regard lying words, that is, let them not delight in it, and let them not rest (on the Sabbath),9Word-play on yish’u (“to linger”) and sha’ashu’im (“to delight”). as it is said: And the same day Pharaoh commanded the taskmasters of the people (ibid., v. 6).
(ב) יש מפרשים שהמגלות ההן היו ספורי אדם ונח והמבול והפלגה וספורי האבות והבטחת הגאולה (עי' רש"י גיטין ס'. ד״ה כתוב).
עם ישראל היו מתעודדים בזמנים הקשים ע"י מגילות, באוצר מדרשים מפורש שמה שהיה כתוב במגילות זה בעצם סיפורי ההיסטוריה של העם וההבטחה לגאולה. שאלת הכוונה: האם זוהי דוגמה לדברי המדרש בשמות רבה?
ארבע כוסות של גאולה
נחזור לדיוננו. אחד הקשרים הידועים יותר בין גפן לגאולה הוא אחד מהדברים המזוהים עם ליל הסדר
מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות (שמות ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה (בראשית מ) וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתת כוס פרעה בידו וגו'.
הקשר כאן הוא מובן, אבל נשאלת השאלה לאיזה גאולה בעצם אנחנו מקשרים את הגפן והיין? עד עכשיו ראינו את הקשר לגאולת עם ישראל ממצרים האם יש לקשר לגולת נוספת? אולי אפשר למצוא תשובה בדברי המדרש על פרשת וישב:
(ה) וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים (בראשית מ, ט), וְהִנֵּה גֶּפֶן לְפָנָי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. (בראשית מ, י): וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִם, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. (בראשית מ, י): הִוא כְפֹרַחַת, הִפְרִיחָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (בראשית מ, י): עָלְתָה נִצָּהּ, הֵנֵצָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (בראשית מ, י): הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים, גֶּפֶן שֶׁהִפְרִיחָה מִיָּד הֵנֵצָה, עֲנָבִים שֶׁהֵנֵצוּ מִיָּד בָּשָׁלוּ. (בראשית מ, יא): וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי, מִכָּאן קָבְעוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל לֵילֵי פֶּסַח. אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם (שמות ו, ו): וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, (שמות ו, ז): וְלָקַחְתִּי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן (בראשית מ, יא): וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וגו' וְנָתַתָּ כּוֹס פַּרְעֹה וגו'. רַבִּי לֵוִי אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל תַּרְעֵלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כה, טו): כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה. (ירמיה נא, ז): כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד ה' וגו'. (תהלים יא, ו): יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים וגו', וּכְנֶגְדָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יְשׁוּעָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וגו', (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא, (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כּוֹס יְשׁוּעָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, אֶחָד לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאֶחָד לִימוֹת גּוֹג. אָמַר לוֹ אַתְּ בִּשַֹּׂרְתַּנִּי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה אַף אֲנִי אֲבַשְֹּׂרֶךָ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, (בראשית מ, יג):
גפנו של יהודה והגאולות
את הקשר לשתי הגאולות, גאולת עם ישראל ממצרים והגאולה העתידית, ניתן לראות בברכת יעקב ליהודה בסוף ספר בראשית:
(יא) אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עירה [עִיר֔וֹ] וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סותה [סוּתֽוֹ׃]
(ב) ד"א אסרי לגפן עירה. גפן זה (מצרים) [ישראל, שנאמר גפן ממצרים] תסיע (תהלים פ ט), ר"ל כי מצרים יסיעם הקב"ה ממצרים וינערם בים:
המדרש מבין מהפסוק שהקב"ה ינער את המצרים בים וכך ישראל יגאלו מגלות מצרים. התיקון למדרש מרחיב את הבנת הפסוק:
(לז) גפן זה ישראל. כצ"ל ועיין תנחומא הנדפס מכבר אות י' גפן אלו ישראל שנאמר גפן ממצרים תסיע יאסור לעירה עיר הקודש לשורקה אלו ישראל שנאמר ואנכי נטעתיך שורק, בני אתונו יבנה שער האתון, ועיין ב"ר פצ"ט אות ח', ומובא בלקח טוב ביתר ביאור, גפן זה ישראל, שנאמר גפן ממצרים תסיע, יקבץ אותם לעירו בירושלים שנקרא עיר ה' צבאות, ולשורקה אלו ישראל, שנאמר ואנכי נטעתיך שורק, בני אתונו, המה יבנו בית מקדשו, שכן כתוב ביחזקאל שער האיתון (יחזקאל מ' י"ד), לשון ביאה הוא, שיבואו ישראל לירושלים ויבנו אותה לימות המשיח ע"כ. וכן ת"א ורש"י על התורה בשם אונקלוס:
הגאולה העתידית
(יג) הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃
עמוס מתנבא על הגאולה העתידית, פסוק מנבואתו מופיע בהוספה לברכת האילנות:
(ט) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נְקַיֵּם מִצְוַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וכָל־מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ הִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ", כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בּתוֹרָֽתְךָ עַל־ידֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: אָֽנָּא יְהֹוָה , לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, הַגְדֵּל חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וְקַיֵּם לָנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־ידֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם": וְקַיֵּם בָּנוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד, וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל": וְנֶאֱמַר: "וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם": וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־ידֵי עָמוֹס נְבִיאֶךָ: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע, וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם": וְקַיֵּם בָּנוּ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל־יְדֵי יְחֶזְקֵאל נְבִיאֶךָ: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם". וְנֶאֱמַר: "וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה":
בהוספה לברכת האילנות (שאמנם נאמרת בעת פריחת העצים והפרחים באביב, אבל כמובן קשורה גם לראש השנה לאילנות) ניתן לראות קשר הדוק בין גאולת עם ישראל לבין פירות הארץ ופריחתם. אפשר לראות זאת גם מדברי רבי אבא במסכת סנהדרין:
ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'
ט"ו בשבט אצל מנדלי מוכר ספרים
שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים, חווה במשך חייו את תקופת חיבת ציון וראשית הציונות. באחת מיצירותיו הידועות, מסעות בנימין השלישי, הוא מביא מעשה על היחס של ה"גולה" לגבי פירותיה של ארץ ישראל:
(מסעות בנימין השלישי, עמ' 15-17, מנדלי מוכר ספרים)
מה לדעתך הקשר בין סיפורו של מנדלי מוכר ספרים לבין דיוננו?