The History and Halachic Applications of the Kippah

גמרא

אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה שנא' (ישעיהו ו, ג) מלא כל הארץ כבודו. רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי.

Kiddushin 31a:3

With regard to the same issue, Rabbi Yehoshua ben Levi says: It is prohibited for a person to walk even four cubits with an upright posture, which is considered an arrogant manner, as it is stated: “The entire world is full of His glory” (Isaiah 6:3). One who walks in an arrogant manner indicates a lack of regard for the glory and honor of God that is surrounding him, and thereby chases God from that place, as it were. The Gemara relates: Rav Huna, son of Rav Yehoshua, would not walk four cubits with an uncovered head. He said: The Divine Presence is above my head, and I must act respectfully.

קידושין ל״ג א:ט״ז

רבינא הוה יתיב קמיה דר' ירמיה מדיפתי חלף ההוא גברא קמיה ולא מיכסי רישא אמר כמה חציף הא גברא א"ל דלמא ממתא מחסיא ניהו דגיסי בה רבנן.

Kiddushin 33a:16

The Gemara cites another incident involving honor one demonstrates for his teacher. Once, when Ravina was sitting before Rabbi Yirmeya of Difti, a certain man passed before him and did not cover his head. Ravina said: How rude is this man, who does not show respect by covering his head in honor of a rabbi. Rabbi Yirmeya of Difti said to him: Perhaps he is from the city of Mata Meḥasya, where rabbis are common and the people living there are consequently not as careful to display honor as those in other places.

שבת קי״ח ב:י״ג

אמר רב נחמן תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש אמר רב ששת תיתי לי דקיימית מצות תפילין ואמר רב נחמן תיתי לי דקיימית מצות ציצית.

Shabbat 118b:13

Rav Naḥman said: May I receive my reward because I fulfilled the obligation to eat three meals on Shabbat magnificently. Rav Yehuda said: May I receive my reward because I fulfilled the obligation of consideration during prayer. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: May I receive my reward because I never walked four cubits with my head uncovered. Rav Sheshet said: May I receive my reward because I fulfilled the mitzva of phylacteries magnificently. And Rav Naḥman said: May I receive my reward because I fulfilled the mitzva of ritual fringes magnificently.

ראשונים ומפרשים על הש״ס

רש"י על סנהדרין ק״א ב:י״ג:ב׳

חלץ תפילין - אין נכון להיות בגלוי ראש לפני המלך [והוא התחיל במרד בכך להראות ולומר לו שאינו נוהג כמלך]:

Rashi on Sanhedrin 101b:13:2

...

ספר העיטור חלק ב הל׳ ציצית שער ב ח״ג

על עטיפתה בחזקת טלית של חכם צריך שיהא חלוקו נראה מתחתיו טפח ודרך העטיפה רחבה לקומת האיש ומחזיר שתי ציצית לפניו ושתים לאחוריו כדי שיהיה מוקף במצוות. ויכסה בו ראשו שלא יעמוד בגילוי הראש. ורבותינו הגאונים כתבו ועטיפתו כעטיפת ישמעאלים עטיפה גמורה.

משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ו׳

צְנִיעוּת גְּדוֹלָה נוֹהֲגִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָן. לֹא יִתְבַּזּוּ וְלֹא יִתְגַּלּוּ רֹאשָׁן וְלֹא גּוּפָן. וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא יְהֵא צָנוּעַ וְלֹא יְגַלֶּה בְּגָדָיו עַד שֶׁיֵּשֵׁב. וְלֹא יְקַנֵּחַ בְּיָמִין. וְיִתְרַחֵק מִכָּל אָדָם. וְיִכָּנֵס חֶדֶר לִפְנִים מֵחֶדֶר מְעָרָה לִפְנִים מִן הַמְּעָרָה וְנִפְנֶה. וְאִם נִפְנֶה אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר יִתְרַחֵק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע חֲבֵרוֹ קוֹלוֹ אִם נִתְעַטֵּשׁ. וְאִם נִפְנֶה בְּבִקְעָה יַרְחִיק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה חֲבֵרוֹ פֵּרוּעוֹ. וְלֹא יְדַבֵּר כְּשֶׁהוּא נִפְנֶה אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. וּכְדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֵג צְנִיעוּת בַּיּוֹם בְּבֵית הַכִּסֵּא כָּךְ נוֹהֵג בַּלַּיְלָה. וּלְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם עַצְמוֹ לְהִפָּנוֹת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בִּלְבַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק.

Mishneh Torah, Human Dispositions 5:6

The disciples of the wise conduct themselves with an abundance of privacy. They should not degrade themselves; and they should not uncover their heads and not their bodies. Even when entering a lavatory he should act decently, not to bare himself before sitting down nor use his right hand to dry himself, and remove himself from every human being and use an inner room, or an inner cave, and if it be behind a trench he should distance himself so that his neighbor will not hear him, and if it be on a plain, distance himself so that his neighbor will not see him; and not talk when voiding even if there be great need. And, in the self-same decent manner he follows by day he should follow by night; but one should train himself to have elimination morning and evening, to avoid the need of distancing himself.⁹Berakot, 62; Horayot, 13; Tamid, 27; Shabbat, 82. C. G.

משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ח׳

לֹא יֵלֵךְ תַּלְמִיד חָכָם בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְגָרוֹן נָטוּי כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג טז) "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם". וְלֹא יְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל בְּנַחַת כְּמוֹ הַנָּשִׁים וְגַסֵּי הָרוּחַ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג טז) "הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה". וְלֹא יָרוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כְּמִנְהַג מְשֻׁגָּעִים. וְלֹא יִכְפֹּף קוֹמָתוֹ כְּבַעֲלֵי חֲטוֹטֶרֶת. אֶלָּא מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּה. וּמְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק כְּאָדָם שֶׁהוּא טָרוּד בַּעֲסָקָיו. גַּם מִמַּהֲלָכוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר אִם חָכָם וּבַעַל דֵּעָה הוּא אוֹ שׁוֹטֶה וְסָכָל. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (קהלת י ג) "וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁסָּכָל הלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכּל סָכָל הוּא". הוּא מוֹדִיעַ לַכּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא סָכָל.

Mishneh Torah, Human Dispositions 5:8

A disciple of the wise shall not walk about with his head high up in the air and neck stretched out, the subject of which was denounced, saying: "And they walk with stretched necks and wanton eyes" (Is. 3.16); nor overslow as bringing heel to toe like some women and the arrogant, the subject of which was denounced, saying: "Walking and measuring as they go, and making a tinkling with their feet" (Ibid.); nor run about after the fashion of the mad, nor bent as if hunch-backed, but looking downward as if in praying position, and as if occupied and going on some errand of business. Even from the way a person walks it is apparent whether he is wise and sensible or foolish and imprudent. For even so did Solomon in his wisdom say: "Yea also, when a fool walketh by the way, his understanding faileth him, and he saith to every one that he is a fool" (Ecc. 10.3), meaning that he himself proclaims to everybody that he is a fool.¹¹Berakot, 43b. C.

מורה נבוכים, חלק ג' נ״ב:ב׳

ודע כי כאשר ידעו זה השלמים הגיע אליהם מן היראה והכניעה ופחד האלוה ויראתו ובשתם ממנו בדרכים אמיתיים לא דמיוניים מה ששם צפונותיהם עם נשותיהם ובבית המרחץ כנגליהם עם שאר בני אדם - כמו שתמצא מנהג חכמינו המפורסמים עם נשותיהם "מגלה טפח ומכסה טפח"; ואמרו גם כן "אי זה הוא צנוע? כל הנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום". וכבר ידעת הזהירם מ'לכת בקומה זקופה' - "משום 'מלא כל הארץ כבודו'" - לישב בלב בני אדם באלו המעשים כולם הענין אשר זכרתי לך והוא שאנחנו תמיד בין ידי האלוה ית' ולפני שכינתו נלך ונשוב. וגדולי 'חכמינו ז"ל' היו נמנעים מלגלות ראשם להיות ה'שכינה' מחופפת על האדם ומסוככת אותו. וכן היו ממעטים בדבריהם לזאת הכונה - וכבר בארנו מה שראוי לבארו במיעוט הדברים - ב'אבות' "כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים".

Guide for the Perplexed, Part 3 52:2

When the perfect bear this in mind, they will be filled with fear of God, humility, and piety, with true, not apparent, reverence and respect of God, in such a manner that their conduct, even when alone with their wives or in the bath, will be as modest as they are in public intercourse with other people. Thus it is related of our renowned Sages that even in their sexual intercourse with their wives they behaved with great modesty. They also said, "Who is modest? He whose conduct in the dark night is the same as in the day." You know also how much they warned us not to walk proudly, since "the fulness of the whole earth is His glory" (Isa. 6:3). They thought that by these rules the above-mentioned idea will be firmly established in the hearts of men, viz., that we are always before God, and it is in the presence of His glory that we go to and fro. The great men among our Sages would not uncover their heads because they believed that God's glory was round them and over them; for the same reason they spoke little. In our Commentary on the Sayings of the Fathers (chap. 1:17) we have fully explained how we have to restrict our speech. Comp. "For God is in heaven and thou upon earth, therefore let thy words be few" (Eccles. v. i).

ספר היראה לרבינו יונה

ומעת קומו להתהלך על הדרך יכפוף קומתו וישוח ראשו כי השכינה למעלה מראשו ולכן נכון לכסות ראשו ואל יהיה בגילוי ראש.

כל בו י״א:קי״ז

וצריך לתקן מלבושיו ולציין עצמו ולהדר ולא יעמוד בתפלה באפונדתו ובראש מגולה ולא ברגליו יחפים אם אין דרך אנשי המקום ללכת כן לפני גדולים. וכתב הר״ם נ״ע שאינו אסור לילך בגלוי ראש כי מה שאמרו בפ׳ כל כתבי הקדש תיתי לי דלא סגינא ד׳ אמות בגלוי ראש ר״ל שזו מדת חסידות. והר״ף כתב שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגלוי ראש.

Kol Bo 11:117

...

ספר התשב״ץ, תקמ״ט

ואינו אסור לילך בגילוי הראש, ומה שאמר תיתי לי דלא מסגינא ארבע אמות בגילוי ראש, זהו מידת חסידות.

תרומת הדשן, חלק ב' ר״ג:א׳

סימן רג ואשר כתבת על ההוא גזירה שחדשו השלטונים בבריסלא"ו שהיהודים המחוייבים שבועה יצטרכו לישבע בשם המיוחד בקריאתו להדיא ובגילוי הראש וס"ל לדמות זה לשמדא דשנוי ערקתא דמסנא. לא פירשת דבריך יפה אם כיוונו הנכרים בהזכרת השם להדיא ובגילוי הראש משום דסבורים הם שבדרך זה השבועה חמורה יותר על הישראל ולא ישקר בה א"כ אין כוונתן להעביר על דת אלא להנאתם וכתבו מיימון ואשירי דבכל עבירות שבתורה אפי' בפרהסיא חוץ מג' עבירות יעבור ואל יהרג. האמת בסמ"ק החמיר בדבר. אבל אם כוונתם כדי לחלל כו' בכבוד שם המיוחד פשיטא דיהרג ואל יעבור אם בפרהסיא ואיני יודע כ"כ איסור מפורש שלא להזכיר השם להדיא ובגלוי הראש לצורך שבועות שמחוייב בה דהא לאו הזכרה לבטלה הוא שצורך הוא להעמיד החוק שלא להאמין על שבועתם ובגלוי הראש לא אשכחן קפידא להדיא לאיסור.

Terumat HaDeshen, Part II 203:1

...

גליוני הש״ס לקידושין לא ״לא מסגי״

... וזהו דהוסמכה הך מימרא למימרא הקדומה דהוא משום מלא כל הארץ כבודו.

טור ושולחן ערוך ומפרשיהם

טור, אורח חיים ב׳:א׳

... וילך בכפיפת קומה כדאיתא פ"ק דקידושין אמר רבי יהושע בן לוי אסור לילך בקומה זקופה שנאמר מלא כל הארץ כבודו. ויכסה ראשו כדאיתא נמי התם רב הונא לא אזיל ד' אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי.

Tur, Orach Chaim 2:1

2. He should hasten to arise vigorously, and should not dress seated, but rather should take his garment and insert his head and arms through it while still laying down, and as a result when he arises he is covered, as Rabbi Yose used to adorn himself: ‘The walls of my house have never seen the edge of my garment.’ And he should not say ‘I am in my innermost room; who is aware of me and who sees me?’ for the holy one blessed is he, his glory fills the whole world; any darkness before him is as light. And he should be painstaking with his garment, putting it on in its proper way, not reversing the inside out, as (evidenced) in (tractate) Shabbat, (in) the chapter (entitled) ‘Which are tied?:’ Rabbi Yohanan said ‘Who is a sage’s student? One who is painstaking in his garment in reversing it to its proper way.’ And when he dons his shoes, he should put on the right first, but not tie it, and subsequently put on the left and tie it, then return to tie the right, for Rabbi Yohanan stated: ‘As tefillin, so too shoes. Just as tefillin are on the left, so too he puts on the left shoe first. Yet it is taught in a baraita: One puts on the right first. Therefore, in order to fulfill both of them, he puts on the right first and ties the left first. He should arise and walk in a stooped posture, as is (evidenced) in the first chapter of (tractate) Kiddushin: Rabbi Yehoshua ben Levi stated: ‘It is prohibited to walk with an upright posture, as "His glory fills the land" is written. And he should cover his head as is (evidenced) there too: Rav Huna would not walk four cubits with an uncovered head, saying ‘God’s presence is above my head.’ And he should inspect his orifices, as Rabbi Yohanan stated: ‘One who wishes to accept the complete yoke of the heavenly kingdom should relieve himself, wash his hands, put on tefillin and engage in the recitation of the Shema and pray.

טור, אורח חיים ח׳:א׳

ומיד אחר נטילת ידיו יתעטף בציצית מעומד. וסדר עטיפתו פירשו הגאונים כעטיפת ישמעאלים שהיא עטיפה גמורה. ובעל העיטור כתב דלא בעינן כולי האי אלא כדרך בני אדם שמתכסין בכסותן ועסוקין במלאכתן פעמים בכיסוי הראש ופעמים בגילוי הראש. ודרך העטיפה רחבה לקומת האיש ומחזיר ב' ציציות לפניו וב' ציציות לאחריו שיהא מסובב במצות ומכסה ראשו שלא יהא בגילוי הראש ויברך להתעטף בציצית.

Tur, Orach Chaim 8:1

Immediately after hand washing he should wrap himself in tzitzit while standing. The geonim explained the order of wrapping as being like that of the Ishmaelites, which is complete wrapping. The master of the Ittur wrote that we do not require such an extent, but rather like the way people who wear coverings and engage in their work; sometimes with a covered head and sometimes with an uncovered head. The manner of wrapping: its width is a man’s height. He places two tzitzit before him and two tzitzit behind him, so that he is surrounded with mitzvot, and he covers his head in order that he not be of uncovered head. He should recite the blessing ‘to be wrapped in tzitzit.’ It is called a tzitzit on account of the threads which separate from it, as is written "He took me by the tzitzit on my head." Accordingly, he needs to separate them one from another. He should truly intend with his wrapping that God commanded him to wrap in order that he be reminded to perform all of His commandments. He should examine the tzitzit prior to this that they be complete, for if one of them had been ruined, it is a vain blessing. And should he wish to wrap himself immediately upon arising in order that he not walk four cubits without a tzitzit or where he has a tzitzit on his garment, he is able to don it immediately without a blessing and when he washes his hands he should clutch the tzitzit and recite the blessing ‘to wrap in a tzitzit.’ Or, if he should wrap himself afterward in another tallit, he should recite the blessing over it and intend to also exempt that which he has already put on. If he has many garments of four corners, they are all subject to tzitzit. If he wears them simultaneously, one blessing is sufficient for them. If he makes a division between them, he needs to recite a blessing on every single one. Therefore, one who is accustomed to wrapping in the synagogue in a large tallit needs to recite a blessing over it, even though he recited a blessing over the smaller tallit which he had already put on. If he removed his tallit, and did not have it in mind to put it on immediately, when he goes back and puts it on he needs to recite a blessing. But if he had it in mind to put it on immediately, such as where he removed it in order to go into the bathroom, in such a case I am in doubt as to whether he needs to recite a blessing, for there is a basis for interpreting either way, for it is possible to say that since we have derived all of the instruction (concerning tzitzit) from tefillin, and for tefillin, every time that one handles them, he recites a blessing, meaning if they moved from their position and he handles them to return them to their position, if so, all the more so here should he recite a blessing. However it is possible to say that it is different there (in the case of tefillin), for they moved from their position and he did not know that they were not in their position. But if he moved them from their position knowingly to return them immediately, there too he would not need to recite a blessing; my opinion inclines to this. One who sleeps in his tallit at night does not need to recite a blessing on it in the morning.

טור, אורח חיים צ״א:א׳

... מכאן יש ללמוד שצריך אדם לאזור אזור בשעת תפלה אפי' יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערוה ויכסה ראשו. וכתב הרמב"ם ז"ל לא יעמוד בתפלה באפונדתו ולא בראשו מגולה ולא ברגלים מגולות אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני גדולים אלא בבתי רגלים.

Tur, Orach Chaim 91:1

...

דרכי משה, אורח חיים ב׳:ב׳:א׳

וכתב הכלבו בשם הר"ם דאינו אסור לילך תחת אויר השמים בגילוי הראש כי מ"ש רב הונא בו' זה היה מדת חסידות והרי"ף כתב שאסור לילך בגילוי הראש לב"ה ובפסקי מהרא"י סימן ר"ג כתב על מה ששאלתם שהשלטונים גזרו על היהודים המחוייבים שבועה לישבע בגילוי ראש לא מצאנו בזו איסור בהדיא אמנם בב"י לקמן ס"ח משמע דאסור לילך תחת אויר השמים בגילוי ראש אך פשט דברי רבינו הטור שם משמע כדברי הר"מ כמש"ל וכן משמע לקמן סימן צ"א דשרי בלא זמן תפלה כתב בא"ז איתא במדרש פ' מצורע בסופו בעצלתים ימך המקרה ע"י שאדם מתעצל לכסות ראשו כראוי ימך המקרה הרי הוא נעשה דומי פי' נזיקין ובשפלות ידים ידלוף בית ע"י שאדם משתפל לכסות גופו כראוי ידלוף הבית יעלה גופו חטטין מכאן למדנו שיש לאדם לכסות לכל גופו ואל ילך יחף ועוד אמרו פ' ערבי פסחים המונע מנעלים מרגליו הוא מנודה למקום עכ"ל.

Darkhei Moshe, Orach Chaim 2:2:1

...

דרכי משה, אורח חיים ח׳:ד׳:א׳

ואף כי מצוה לשמוע אל דברי ב"י בפירושו מ"מ נ"ל שמ"ש הטור ומכסה ראשו כדי שלא יהא בגילוי הראש הוא כפשוטו כי בלא ציצית אין איסור לילך בגילוי הראש רק מדת חסידות כמ"ש לעיל סימן ב' בשם הר"ם ולכן כתב דבשעת עטיפת ציצית צריך לכסות ראשו.

Darkhei Moshe, Orach Chaim 8:4:1

...

תשובות מהרש"ל ע״ב:א׳

שאלה למי שראשו כבד יש לו הית' לישב ולאכול בגילוי ראש:

תשובה אין אני יודע איסור לברך בלא כסוי ראש ומהרא"י פשוט לו שאסור בהזכרת שם בלא כיסוי הראש ולא ידענא ממאי. והנה מצאתי שכתב במסכת סופרים יש בו מחלוק' שכתב פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומים או מי שראשו מגולה ואינו רשאי להוציא הזכרה מפיו ע"כ ור' ירוחם כתב בסוף נתיב ט"ז שאסור לברך בגילוי הראש. ולולי שאינני רגיל לחלוק על הקדמונים א"ל שיש גדול שיסייעני הייתי נוטה להקל ולברך בגילוי הראש ואפילו לקרות ק"ש שרי שהרי איתא במדרש רבה אמר רבי ברכיה מלך ב"ו משגר פרוטגמא שלו למדינה מה הם עושין כל בני המדינה עומדים על רגליהם ופורעים את ראשיהן ורואין אותה באימה ביראה ברתת ובזיע אבל הקב"ה ית' אומר לישראל קראו ק"ש ברוטגמא דידי הרי לא הטרחתי עליכם לקרות לא עומדים ולא פרועי ראש כו' משמע להדיא דליכא איסור בפריעת ראש אלא שלא החמיר עליהם ומה אעשה שכבר הורו לאיסור.

אבל בזה תמיהני שנהגו איסור בפריעת ראש אף בלא תפלה ולא ידעתי מאין זה להם כי לא מצינו איסור בפריעת הראש כי אם לאשה כדאיתא בפ' המדיר. וממידת חסידות הוא שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש ודוקא הליכה ד"א (מו') כדאיתא בפר' כל כתבי א"ר חנינא תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש והוא ממידת חסידות כמ' שחשוב שם אינך תיתי לי כו'. ועוד ראייה מפ"ק דקידושין שמסיק שם אמר ריב"ל אסור להלוך ד' אמות בקומה זקופה שנ' מלא כל הארץ כבודו רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ד' אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי משמע דוקא בקומה זקופה הוא אסור אבל בגילוי הראש אין בו איסור אלא דרב הונא החמיר על עצמו מכח מידת חסידות ועכשיו הוא להיפך בקומה זקופה אינם נזהרים ואדרבה הגאים והעשירים הולכים נטויי גרון ובגילוי הראש נזהרים לא מחמת חסידות אלא סוברים דת יהודית הוא.

עוד מצאתי כתוב הא דגלוי הראש כו' היינו באויר השמים דוקא וכן נראה לפרש הא דקומה זקופה אף שמלא כל הארץ כבודו מ"מ אינו נראה כאילו אינו משגיח בעושיהן כי אם מי שהולך באויר השמים ושם יש לו לזכות ולהתעורר אף שמהררא"י כתב שאין לחלק בין בית לחצר כי מלא הארץ כבודו היינו בהזכרת השם וכן מסתבר שמדת חסידות הוא בהזכרת השם שלא יהא בגילוי הראש כמו הולך ד' אמות באויר השמים וכן מצאתי כתוב בשם הר"ם שכל זה מידת חסידות אלא שהרי"ף כתב שיש למחות שלא לכנס בב"ה בגילוי וכן הטור לא כתב ויכסה ראשו אלא גבי תפלה ולא גבי ק"ש ומה אעשה שהעם נהגו בו איסור ואיני רשאי להקל בפניהם.

ושמעתי על חכם אחד כשהיה לומד היה לומד בגילוי הראש ואמר שכבד עליו המשא ומ"מ נראה בעיני אף שאין איסור בדבר ואף לא מידות חסידות כשאינו מזכיר השם מ"מ דת"ח יש לו להזהר מאחר שהעם תופסים בה לקלות ולפריצות כאלו עובר על דת יהודית ואפי' לומד בחדרו אין לסמוך על זה שמא העם הארץ יראה ויקל בו לא בחינם אמרו כל שאסור מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור.

ועכשיו אני אגלה את קלון האשכנזים בודאי מי ששותה יין נסך במלון של גוים ואוכל דגים מבושלים בכלי שלהם והמחטי' הוא שמאמין לפונדיקי' שלא בשלו בה אין חוששין עליו ואין בודקין אחוריו ונוהגין בו כבוד אם הוא עשיר ותקיף ומי שהיה אוכל ושותה בהכשר רק שהיה בגילוי הראש היו תופסין אותו כאלו יצא מן הכלל ע"כ החכם עיניו בראשו ידע להשמר שלא יתפסו עליו ואם כבד עליו להניח על ראשו דבר כבד יכסה ראשו בבגד פשתן דק או במשי.

ומ"מ נראה אפי' מי שירצה לברך ברכת נהנין והוא בלילה שאין לו כובע עליו או כשרוחץ באמבטי די לו במה שמכסה את ראשו בידיו אף שגדול אחר העתיק לאיסור ומהררא"י הביאו וראייתו מר"ת שכשהיה רוחץ בחמין והיה שות' היה מתכסה בבגד כנגד לבו כו' משמע דוקא בבגד ולא בידים אין זה ראייה כי מה לא חשוב כיסוי שדרך האדם להניח ידיו על לבו והרואה לא יצא שצריך לכסות את הלב או ידמה לו שלא כסהו ממש כנגד הלב אבל למעלה מראשו שהוא דבר הניכר מספיק בכיסוי היד בפרט לפי מה שכתבתי שאין בו איסור כ"א חסידות מספיק לו כיסוי היד בפרטי באקראי בעלמא.

Teshuvot Maharshal 72:1

Question: If one has a headache (lit. “his head is heavy”), may he sit and eat with his head uncovered?

בית יוסף, אורח חיים ח׳:ו׳:א׳

ומכסה ראשו שלא יהא בגילוי הראש ג"ז מדברי בעל העיטור ונראה דלאו למימרא שיכסה ראשו כדי שלא יהא בגילוי הראש לגמרי שאין זה מענין מצות ציצית ועוד דהיאך הלך לעשות צרכיו וליטול ידיו בגילוי הראש אלא היינו לומר שאע"פ שראשו מכוסה דרך צנועים להטיל סודר או טלית על ראשם...

Beit Yosef, Orach Chaim 8:6:1

...

בית יוסף, אורח חיים צ״א:ד׳:א׳

ומ"ש רבינו ויכסה ראשו הכלבו כתב בסימן י"א כתב הר"ם שאינו אסור לילך בגילוי הראש כי מה שאמרו בפרק כל כתבי (קנז:) תיתי לי דלא סגינא ד"א בגילוי הראש ר"ל שזו מדת חסידות והרי"ף כתב שיש למחות שלא ליכנס בב"ה בגילוי הראש ורבינו ירוחם כתב בסוף נתיב ט"ז שאסור לברך בגילוי הראש ובמס' סופרים פי"ד כתב פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומים או מי שראשו מגולה פורס את שמע וי"א בכרעיו ובגדיו פרומים פורס אבל לא בראשו מגולה אינו רשאי להוציא הזכרת השם מפיו ע"כ נראה שהוא מחלוקת אם מותר לברך בגילוי הראש או אם אסור וכיון דרבינו ירוחם פסק כמ"ד אסור הכי נקטינן: וכתוב בת"ה שכובעים הקלועים מקש חשיבי כיסוי לראש להתפלל בהם אבל הנחת היד על הראש לא חשיב כיסוי וכתב דטעמא משום דהראש והיד חד גוף אינון ואין הגוף יכול לכסות את עצמו ולפי דבריו משמע שאם אחר מניח ידו על ראשו של זה חשיב שפיר כיסוי:

Beit Yosef, Orach Chaim 91:4:1

...

ב"ח, אורח חיים ב׳:ה׳:א׳

ויכסה ראשו כו' איכא למידק דמעיקרא ה"ל למימר דיכסה ראשו כו' ואח"כ יאמר דוקום וילך בכפיפת קומה כו' ואפשר דבא רבינו להורות דאין להזהר כלל בגילוי הראש כשיושב. ולכן לאחר שכתב ויקום וילך כו' כתב ויכסה ראשו כו' לומר דבשעה שרוצה לילך יכסה ראשו תחלה כדי שלא יהא נכשל בהליכת ארבע אמות בגילוי הראש. ותו איכא למידק דבההיא דריב"ל דאסור להלך בקומה זקופה גרסינן נמי ארבע אמות וכ"כ הרי"ף והרא"ש ורבינו ז"ל השמיטו וכתב בסתם דאסור והשתא בההיא דרב הונא נמי ה"ל להשמיט ד' אמות. ונראה דרבי' ז"ל סבירא ליה דבקומה זקופה דהוא איסור גמור נכון להחמיר ולאסור אף בפחות מארבע אמות דלפי הטעם דמכה"כ (מלא כל הארץ כבודו) אין לחלק ואע"פ דמדינא אין איסור כי אם בארבע אמות מ"מ יש להחמיר אף בפחות מארבע אמות דשמא ילך ארבע אמות ולאו אדעתיה אבל לילך בגילוי הראש אין איסור כל עיקר וכדמשמע מדקאמר רב הונא לא אזיל ארבע אמות בגילוי הראש אלמא דאחריני לא קא מזדהרי בהכי דאם היה איסור בדבר הו"ל לומר אסור להלך בגילוי הראש והכי משמע נמי בפרק כל כתבי דקאמר רב הונא בריה דרב יהושע תיתי לי דלא מסגינא ארבע אמות בגילוי הראש וכל תיתי לי דהתם כולהו מידת חסידות נינהו הלכך לא החמיר בה רבינו אף למדת חסידות טפי ממה שהחמירו בה האמוראים ולכן לא השמיט ארבע אמות אצל גילוי הראש. גם בתשב"ץ בסימן תקמ"ט כתב וז"ל ואינו אסור לילך בגילוי הראש. ומ"ש תיתי לי דלא מסגינא ארבע אמות בגילוי הראש זהו מדת חסידות עכ"ל. וכ"כ הכלבו בסימן י"א בשם מהר"ם ומביאו ב"י לקמן בסי' צ"א ע"ש. וכן נראה ממה שלא כתב בש"ע שיכסה ראשו.

מיהו הרבי' יונה בספר היראה כתב וז"ל יכפוף קומתו וישוח ראשו כי השכינה למעלה מראשו ולכן נכון לכסות ראשו ואל יהיה בגילוי הראש עכ"ל, משמע דדין גילוי הראש כדין קומה זקופה דאסור לגמרי אף בפחות מארבע אמות. ולפחות נכון להזהר בגילוי הראש ממידת חסידות אף בפחות מארבע אמות, ולכן לא הזכיר ארבע אמות וכן משמע בדברי הרמב"ם בפ"ה מה' דעות וכ"כ בספר המורה בפרק נ"ב מח"ג וז"ל. וגדולי חכמינו ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם להיות השכינה מחופפת על האדם ומסוככת אותו וכן היו ממעטים בדבריהם לזאת הכוונה כו' מבואר מדבריהם שלא חילקו בין ארבע אמות לפחות. ונ"ל דס"ל דמה שהזכירו ד' אמות לאו למידק מיניה דבפחות שרי דמ"ש ד' מפחות מד' דלפי הטעם דמכה"כ וששכינה למעלה מראשו אין חילוק ולא הזכירו ארבע אמות אלא לרבותא לומר דלא מיבעיא דאין להלך בשוק ותחת אויר השמים בקומה זקופה או בגילוי הראש אלא אפילו הליכה ארבע אמות גרידא בתוך ביתו נמי אסורה אע"פ שלכאורה לא היה לנו להקפיד אהליכה מועטת כזו שהוא בתוך ביתו ואה"נ ד' אמות לאו דוקא דה"ה בפחות וכן נ"ל עיקר. ולפי זה בגילוי הראש אין איסור בדבר אפילו בד' אמות אלא מדת חסידות גרידא וצריך להזהר ממדת חסידות אפי' בפחות מד' אמות, אבל בקומה זקופה יש איסור אפי' בפחות מד' אמות ודו"ק. ועיין במ"ש מהרש"ל בתשובה בסי' ע"ב כי האריך בדינים אלו.

Bach, Orach Chaim 2:5:1

...

אורח חיים ב׳:ו׳

אסור לילך בקומה זקופה ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש ויבדוק נקביו: הגה ויכסה כל גופו ולא ילך יחף (א"ז) וירגיל עצמו לפנות בוקר וערב שהוא זריזות ונקיות (הגהות מיימוני פ' ה' מה' דעות).

Shulchan Arukh, Orach Chayim 2:6

It is forbidden to walk in an [overly] upright posture, and one should not walk [a distance of] four amot with the head uncovered (out of respect for the Divine Presence), and one should examine one's orifices [to ensure they are kept clean]. Rem"a: And one should cover his entire body, and should not go barefoot (Or Zarua). And One should accustom oneself to relieve oneself morning and evening, which is [included in the virtues of] alacrity and cleanliness (Hagahot Maimoni Chap 5 of Hilchot Deot).

אורח חיים ח׳:ב׳

(ב) סדר עטיפתו כדרך בני אדם שמתכסים בכסותן ועוסקים במלאכתם פעמים בכיסוי הראש פעמים בגלוי הראש ונכון שיכסה ראשו בטלית.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 8:2

(2) The order of wrapping is like the way that a person covers his head for work. Sometimes his head is covered and sometimes his head is exposed. And it is correct to cover the head with the fringed garment.

אורח חיים צ״א:ג׳

יש אומרים שאסור להוציא הזכרה מפיו בראש מגולה וי"א שיש למחות שלא ליכנס בב"ה בגלוי הראש.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 91:3

There are those that say that it is forbidden to bring remembrance from one's mouth [i.e. say God's name] with an uncovered head. And there are those that say that one should protest against entering a synagogue with an uncovered head.

אורח חיים ע״ד:ב׳

הָרוֹחֵץ עָרֹם בְּמַיִם צְלוּלִים, וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת, יְכַסֶה בְּבֶגֶד מִמַּטָּה לְלִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה כְּשֶׁיְּבָרֵךְ. וְדַוְקָא בְּבֶגֶד, אֲבָל בְּיָדַיִם לֹא הָוֵי כִּסוּי: הַגָּה: וְה''ה אִם מְכַסֶּה רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו, לֹא מִקְרֵי כִּסּוּי הָרֹאשׁ וע''ל סי' צ''א (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ) וְאִם הָיוּ הַמַּיִם עֲכוּרִים, שֶׁאֵין אֵיבָרָיו נִרְאִין בָּהֶם, מֻתָּר לִקְרוֹת וְהוּא בְּתוֹכָן, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא רֵיחָן רַע: וְאִם אֵין לִבּוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם רַק לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, אַף בִּצְלוּלִים שָׁרֵי (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).

אורח חיים צ״א:ד׳

כובעים [קפיל"ה בלעז] הקלועים מקש חשיבא כסוי אבל הנחת יד על הראש לא חשיבא כסוי ואם אחר מניח ידו על ראשו של זה משמע דחשיבא כסוי.

Shulchan Arukh, Orach Chayim 91:4

Caps ["kapilah" in the language of this country], and the woven straw hats, are considered covering. But placing one's hand on the head is not considered covering. If another person places their hand on one's head, this is considered covering.

ביאור הגר״א, או״ח ח ס״ק ו

... דמדינא אפילו להתפלל ולכנס לבית הכנסת הכל מותר...

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ב׳:ה׳

ולא ילך בגילוי הראש. עמ"ש סימן ח' ס"ב מזה ונ"ל דה"ה אם רוכב ע"ג בהמה או יושב בעגלה הוא כמהלך דהא אמרינן ספ"ק דקידושין רוכב כמהלך דמי:

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim 2:5

...

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים ח׳:ג׳

ונכון שיכסה ראשו בטלית. בטור כתב ומכסה ראשו שלא יהיה בגלוי הראש ופי' בו ב"י שלא יהיה בגלוי הראש מטלית של מצוה שצריך שיכסה ראשו בציצית לקיים מצוה מן המובחר עכ"ל. וז"ל ד"מ אף כי מצוה לשמוע דברי ב"י ופירושו מ"מ נ"ל דמ"ש רבינו הוא כפשוטו שלא יהיה בגילוי הראש כי בלא ציצית אין איסור לילך בגילוי הראש רק מדת חסידות כמ"ש בסי' ב' בשם הר"ם ולכן כתב בשעת עטיפת ציצית צריך לכסות ראשו עכ"ל. ולענ"ד דאדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כ"כ בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כסוי של ראשו. והטעם שטלית של מצוה פעמים הוא מסולק מראשו כמ"ש רבינו בשם העיטור ונמצא שיהיה אז בגילוי הראש אבל לא הקפיד רבינו שיהיה הטלית ג"כ על הראש מטעם מצות ציצית. ובענין עיקר הדבר אם יש איסור להיות בגלוי הראש כתב רש"ל בתשו' סי' ע"ב דאין איסור מצד הדין דלא כמהרא"י וראייתו ממה שמצינו גבי ק"ש שאמר הקב"ה לישראל הרי לא הטרחתי עליכם לקרו' פרוע הראש משמע דאין איסור בדבר וכתב עוד דמדת חסידות הוא לבד מדאמרינן פ' כל כתבי תיתי לי דלא מסגינ' ד"א בגילוי הראש ודוקא הליכת ד"א ומסקנתו דמ"מ אפילו בלא תפלה יש ליזהר מאחר שהם תופסים אותו לקלות ולפריצות ובשעת הלימוד אם הבגד כבד עליו יכסה ראשו בבגד דק או משי ואפי' ירצה לברך ברכת הנהנין והוא בלילה שאין לו כובע או באמבטי די לו במה שמכסה ראשו בידיו אף שלענין מכסה את לבו לא סגי בכיסוי היד כמו שכתב מהרא"י היינו מטעם שדרך האדם לכסות לבו בידיו ולא ניכר שצריך לכסות הלב אבל למעלה מראשו שהוא ניכר די בכך בפרט באקראי בעלמא עד כאן לשונו. ונראה לי שיש איסור גמור מטעם אחר דהיינו כיון שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע ואם כן זה נכלל בכלל ובחוקותיהם לא תלכו כ"ש בחוק זה שיש טעם דכיסוי הראש מורה על יראת שמים כההיא דסוף שבת כסי רישך כי היכי דליהוי עלך אימתא דמרך וכן בקדושין דף ל"ג ההוא גברא דלא מכסי רישי' אמרו כמה חציף האי גברא כו' וכ"כ בס' המורה פנ"ב ע"ג גדולי חכמינו נמנעים מלגלות ראשם להיות השכינה חופפת וסוככת אותן וכן היו ממעטים דבריהם לזאת הכוונה כו' עכ"ל. ודאי ירחיק עצמו בזה יותר משאר חוקותיהם אבל מכל מקום מה שכתב רש"ל דדי בכסוי היד על הראש ודאי די בזה אף לסלק חוקות העכו"ם כיון שהוא מורה בזה שאסור לו לישב בגלוי הראש אבל לא יועיל לענין שיצא דבר קדושה מפיו וכמ"ש בסימן ע"ד וצ"ע כנ"ל.

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim 8:3

...

מגן אברהם ב׳:ו׳

ד' אמות. ומדת חסידות אפי' פחות מד"א וע' תשובת רש"ל סי' ע"ב (ב"ח) וע' בפסקי מהרא"י סי' כ"ג ובנדרים דף ל"ו משמע דקטנים דרכן לילך בגלוי הראש ועבי"ד סימן רי"ז סל"ז ומ"מ נכון לכסות ראשם דתהוי עליהם אימתא דשמיא כדאיתא בסוף שבת עסי' רפ"ב ס"ג והע"ש לא עיין סי' צ"א סק"ו.

Magen Avraham 2:6

...

חיי אדם א׳:ט׳

אסור לילך בקומה זקופה ולא ילך בגילוי ראש והכל כדי שיחול עליו יראת ה' ואסור להוציא מפיו דבר שבקדושה בגילוי ראש ואפי' כשמניח ידו עליו לא מהני אבל הנחת יד חבירו מהני (סי' ב' וצ"א):

Chayei Adam 1:9

...

ביאור הלכה ב׳:ו׳:א׳

ולא ילך ד' אמות - עיין במ"ב סוף סקי"א במש"כ ואם מפלה ראשו שרי הן אמת בפמ"ג כתב ואם מפלה ראשו כה"ג שרי משמע מיניה דדוקא במכסה בידו ואנכי השמטתי תיבת כה"ג משום דמספר שמ"ח משמע דבזה שרי בכל גווני ולענ"ד שאין להחמיר בזה אחרי דחשש דובחוקותיהם לא שייך לדידיה לכ"ע כי הכל רואין שעושה זה רק לטובת עצמו:

Biur Halacha 2:6:1

...

משנה ברורה ב׳:י״א

(יא) ד"א - ומידת חסידות אפילו פחות מד"א ואפילו בעת השינה בלילה ויש שמצדדין לומר דאפילו ד"א אינו אסור מדינא רק להצנועין במעשיהן אבל כבר כתב הט"ז לקמן בסימן ח' דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש ואפילו יושב בביתו עי"ש הטעם וכן כתב בתשובת מהר"י ברונא וכתב המ"א דאפילו קטנים נכון להרגילם בכיסוי הראש כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא כדאיתא (בשבת קנ"ו) כסי ראשך כי היכי דליהוי עלך אימתא דשמיא ודע עוד דלענין גילוי הראש די בכיסוי היד על הראש וה"ה אם מפלה ראשו שרי בגילוי הראש. ועיין בפמ"ג שכתב דלילך ד"א תחת אויר השמים לא מהני בזה כיסוי הראש ביד:

Mishnah Berurah 2:11

...

משנה ברורה ב׳:י׳

(י) ולא ילך - אפילו בבית שיש בו תקרה וכ"ש תחת אויר השמים דיש ליזהר לכו"ע:

Mishnah Berurah 2:10

...

שאלות ותשובות

שו״ת האלף לך שלמה או״ח סימן ג

... ובעיקר שורש הדבר אם כי כבר דשו בו רבים אעפ״כ לא אמנע מלחוות דעי גם אני בעזה״י דלעתי יש חילוק בין גלוי כל הראש למקצת הראש דמה דאמרינן דלא ילך ד״א בגילוי הראש דמשמע פחות מד״א מותר היינו רק במקצת גילוי הראש בזה אסור ד״א תחת אויר השמים הא פחות מד״א מותר אבל בגילוי כל הראש אסור אף פחות מד״א... אבל כל הראש מדינא אסור.

אגרות משה או״ח א סימן א

... וזהו גם כוונת הגרש״ק שהוא לדינא האידנא במקומותנו שהעכו״ם נוהגין להסיר הכובע ולא קאי על לשון הש״ע... ונסתלקו קושייתנו מעליו... ולכן למעשה הרוצה להחמיר ולחוש לדעת הגרש״ק צריך לכסות רוב ראשו שהוא ברוב הקובעים וביארמולקעס הגדולים, אבל לדינא אין מחוייבין לחוש לדעתו כיון שהוא דעת יחיד ובפרט שהוא רק באיסור ממדת חסידות...

אגרות משה או״ח ד סימן מ אות כד

נתינת שלום ליושב בגילוי ראש

ובדבר ליתן שלום למי שהוא מסתבר שהוא בגילוי הראש הנה כיון שהדרך שהוא משיב עליכם שלום אין ליתן לו שלום...

ובפרט שסתם אינשי אין כוונתם לברכה כלל אלא להמנהג שבפגישה אומרים לשון זה שלכן מסתבר שאף שמהראוי להחמיר אם יש לחוש לקפידא אינו מחוייב להחמיר, אך לכאורה כשיתחיל בלשון אחר כמו בשאלה מה נשמע אצלך לא יהיה קפידא ויש להחמיר.

אגרות משה או״ח ה סימן ד

מה שכתב הט״ז דבשעה שקורא ק״ש שהוא באימה וביראה ליכא מדינא איסור דגילוי ראש תמוה. הא מפורש בסימן צא:ג שאסור להוציא הזכרה בראש מגולה ונמצא שיותר חמור מעניין קלות ראש וצ״ע. ואולי כוונתו כשיש תפילין על ראשו דזה עושה שלא יהיה בקלות ראש כמו בכיסוי, ועדיין צ״ע.

אגרות משה יו״ד ב סימן לג

ובדבר אלו שהולכים למקום שעושים עניני פריצות כרקודים של בחורים ובתולות יחד ויש שגם הם בעצמם עוברים על איסור פריצות זה אף שבשאר מצוות התורה הם נזהרים והולכים מכוסים ראשיהם ביארמולקעס אם יש לומר להם שאם הולכים לשם וכ״ש אם גם הם מרקדין שיסירו היארמולקע וילכו בגילוי ראש כדי שלא יאמרו הרואים שרקוד כזה מותר מאחר שגם שומרי תורה שאין הולכים בגילוי ראש נמי הולכים לשם ומרקדין וכשילכו בגילוי הראש לא ילמדו מהם כי יאמרו שהם רשעים ועוברים על כל האיסורים פשוט לענ״ד שאין אומרים להם לעבוד עוד איסור אף רק איסור מנהג...

אגרות משה או״ח ב סימן צה

... ובדבר כניסה לטיעטר ולמואוויס הרי הוא דבר האסור ואיך שייך שיתירו לו להסיר את כובעו ולהיות בגילוי ראש ויוסיף עוד חטא על חטאו...

אגרות משה או״ח ד סימן ב

״אם מותר לילך בגילוי ראש לצורך פרנסתו״

הנראה לענ״ד דמותר דהא לדינא בגמ׳ ולרוב השיטות הוי גילוי ראש אף לילך בשוק רק מדת חסידות...

אגרות משה או״ח ד סימן מ אות יד

״מי שהתפלל בשוגג בגילוי ראש״

... אבל בשעת דברי תפלותם הוא חק להעכו״ם שלכן הוי לנו בלאו ממש להתפלל בגילוי הראש ואף להיכנס לביהכ״נ בלא כיסוי הראש שא״כ תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל כדאיתא גבי התפלל ומצא צואה במקומו בברכות דף כב ואין לך תועבה גדולה מלהתפלל בגילוי הראש כחוק העכו״ם...

ויש מקום לומר דבהתפלל בגילוי הראש שף שהיה אונס גמור יצטרך לחזור ולהתפלל.