Yehudit Garinkol via the PikiWiki - Israel free image collectio project
(ד) שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃
(ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃
(ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
(ז) וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃
(ח) וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃
(ט) וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃
(יג) וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃
(יד) וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃
(טו) וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃
(טז) הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃
(יז) וְחָרָ֨ה אַף־יְהוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
(יח) וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃
(יט) וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ (כ) וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃
(כא) לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים
פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין,
וְחַיָּבִין בִּתְפִלָּה וּבִמְזוּזָה, וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן:
עֲשָׂרָה תְּנָאִין יֵשׁ בַּבַּיִת וְאַחַר כָּךְ יִתְחַיֵּב הַדָּר בּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְזוּזָה. וְאִם חָסֵר תְּנַאי אֶחָד מֵהֶן פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה. וְאֵלּוּ הֵן.
שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר.
וְשֶׁתִּהְיֶינָה לוֹ שְׁתֵּי מְזוּזוֹת.
וְיִהְיֶה לוֹ מַשְׁקוֹף.
וְתִהְיֶה לוֹ תִּקְרָה.
וְיִהְיוּ לוֹ דְּלָתוֹת.
וְיִהְיֶה הַשַּׁעַר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר.
וְיִהְיֶה הַבַּיִת חֹל.
וְיִהְיֶה עָשׂוּי לְדִירַת אָדָם.
וְעָשׂוּי לְדִירַת כָּבוֹד.
וְעָשׂוּי לְדִירַת קֶבַע:
מזוזה של שירים / שיר תפילה לזלדה
הרצל חקק
יְרוּשָׁלַיִם לְיַד הַדֶּלֶת. הַמַּשְׁקוֹף
מִתְקַלֵּף בְּשָׁעָה מְהַרְהֶרֶת. אוֹר
מִתְמַעֵט. הַמְּזוּזָה צוֹפָה לְמִשְׁמֶרֶת.
הָאֲוִיר נִרְאֶה שָׁקֵט. לְנֹגַהּ פָּנֶיהָ
צֶבַע הַשָּׁמַיִם נוֹטֶה.
זֶה הַזְּמָן לְכַפִּית שֶׁל קְדוּשָׁה
וּלְסֵפֶל צָנוּעַ שֶׁל תֵּה.
בִּלְבַב הַבַּיִת הַפָּשׁוּט
אֱמוּנָה צְפוּנָה רָחֲשָׁה.
הַקִּירוֹת חָשׁוּ אֶת הַכַּרְמֶל
שֶׁבְּנַפְשָׁהּ. בִּרְחוֹב צְפַנְיָה
גָּמְעָה הָחָצֵר אוֹרוֹת כְּמוּסִים
מִבַּעַד בַּרְזִלֵּי הַגְּזוּזְטְרָה
הַהֲרוּסִים. מִלִּים נִגּוּנִים
הִכּוּ כְּצִפּוֹר צִבְעוֹנִית
עַל הַחַלּוֹן הַכָּמֵהַּ.
יְדוֹבְבוּ יָמֶיהָ. קְסָמֶיהָ.
מֵרִצְפָּתָהּ הַבּוֹעֶרֶת הַנֵּר
תּוֹהֶה. שׁוֹאֵב מִן הַיֹּפִי הָאִי-נִרְאֶה.
פְּסוּקִים שֶׁלֹּא כָּבוּ. מַשְׁכִּים לְדַפֶּיהָ
מְחוֹז חֲלוֹמוֹת אָבוּד.
לִבָּהּ לְיַד הַמַּשְׁקוֹף. רוֹעֵד וְקַשּׁוּב.
שְפָתֶיהָ נָעוּ לָחֲשׁוּ. הַקִּירוֹת אֵינָם
מַחֲסֶה. וּבְקוּלְמוּסָהּ אֵינְסוֹף.
מִדַּם חַיֶּיהָ, נִיצוֹצוֹת.
זְרָעִים, מַעְיָנוֹת. הַכֹּל בְּמַלְמָלוֹת.
קְלָף גְּנוּזוֹת. שׁוּרָה
שׁוּרָה. שִׁירָה מְטַפְטֶפֶת מְזוּזוֹת.
בְּאוֹתָהּ שְׁכוּנָה, הַבָּתִּים וְהָאֲנָשִׁים
חִכּוּ נוֹאָשִׁים. לְעוֹד צְלִיל. לִצְפוּנוֹת
כּמוֹ "קִדּוּשׁ", "הַדְלִיקוּ נֵר". וּלְיַד טוֹטָפָוֹת
וּבָתֵּי עֲרָפֶל לֹא נִשְׁכָּח. שִׁיר זַךְ:
"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנַ"ךְ".
קְלַף הַמַּשְקוֹף מִתְנַגֵּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ
מְגִלָּה מוּאֶרֶת מִמַּחְבֶּרֶת.
שִׁירָתָהּ עַל חַיַּי, עַל הַבַּיִת. שׁוֹמֶרֶת.
הַשָּׁעָה הַנּוֹהֶרֶת חִוֶּרֶת. צֶבַע הַשָּׁמַיִם נָטָה.
סֵפֶל הַתֵּה שֶׁלָּהּ חַיֵּי קֹדֶשׁ שָׁתָה. לְרֶגַע
לֹא נָח. לְיַד הַנֶּצַח
צֹפֶן פָּנִים תָּמִים. פַּשְׁטוּת. שָׁבִיס
שֶׁל דִּמְדּוּמִים. יֹפִי נוֹשֵׁם. לְכָל שִׁיר
יֵשׁ שֵׁם. הוֹד מֵגֵן
בִּלְתִּי נִשְׁכָּח. רוֹאֶה חַיֵּינוּ
וְאֵינוֹ נִרְאֶּה.
מצות עשה לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו ואם אינו זהיר בה יתקצרו: הגה ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה יקנה תפילין ולא מזוזה (ירושלמי סוף מגילה ובא"ח סי' נ"ח סי"ב) דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא: