I await Your salvation

(טז) דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יז) יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ (יח) לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃

(16) Dan shall govern his people, As one of the tribes of Israel. (17) Dan shall be a serpent by the road, A viper by the path, That bites the horse’s heels So that his rider is thrown backward. (18) I wait for Your deliverance, O LORD!

1. This is a Nevuah that Shimshon will call out to Hashem

(א) לישועתך קויתי ה'. נִתְנַבֵּא שֶׁיְּנַקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, וְסוֹפוֹ לוֹמַר זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם וְגוֹ' (שופטים ט"ז):

(1) 'לישועתך קויתי ה I HOPE FOR THY AID, O ETERNAL — He prophesied that the Philistines would put out his (Samson’s) eyes, and that he would have to say (Judges 16:28) “Remember me, I pray Thee, and strengthen me, I pray Thee, only this once etc.”

(כח) וַיִּקְרָ֥א שִׁמְשׁ֛וֹן אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה זָכְרֵ֣נִי נָא֩ וְחַזְּקֵ֨נִי נָ֜א אַ֣ךְ הַפַּ֤עַם הַזֶּה֙ הָאֱלֹהִ֔ים וְאִנָּקְמָ֧ה נְקַם־אַחַ֛ת מִשְּׁתֵ֥י עֵינַ֖י מִפְּלִשְׁתִּֽים׃

(28) Then Samson called to the LORD, “O Lord GOD! Please remember me, and give me strength just this once, O God, to take revenge of the Philistines, if only for one of my two eyes.”

2. I don't want the salvation from a human, rather from You, Hashem

(יח) אֲמַר יַעֲקב כַּד חָמָא יַת גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ וְיַת שִׁמְשׁוֹן בַּר מָנוֹחַ דְקַיְימִין לִפְרוֹקִין לָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְגִדְעוֹן אֲנָא מַסְכֵּי וְלָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְשִׁמְשׁוֹן אֲנָא מוֹדִיק דְפוּרְקַנְהוֹן פּוּרְקַן דְשַׁעְתָּא אֱלָהֵין לְפוּרְקָנָךְ סָכִית וְאוֹדִיקִית יְיָ דְפוּרְקָנָךְ פּוּרְקַן עַלְמִין

(18) When Jakob saw Gideon bar Joash and Shimshon bar Manovach, who were established to be deliverers, he said, I expect not the salvation of Gideon, nor look I for the salvation of Shimshon; for their salvation will be the salvation of an hour; but for Thy salvation have I waited, and will look for, O Lord; for Thy salvation is the salvation of eternity.

(א) לישועתך קויתי ה' לא היה בכל שופטי ישראל מי שנפל ביד אויביו זולתי שמשון שהוא הנחש הזה כדכתיב (שופטים ב יח) והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט והוא היה האחרון לשופטים כי שמואל נביא היה ולא נלחם להם ובימיו מלכו המלכים וכאשר ראה הנביא תשועת שמשון כי נפסקה אמר לישועתך קויתי ה' לא לישועת נחש ושפיפון כי בך אושע לא בשופט כי תשועתך תשועת עולמים

(א) לישועתך קויתי ה'. כיון שראה יעקב אבינו גבורת שמשון אמר אע"פ שזה גבור נוצח אין נכון להתהלל בגבורתו וכן מצינו בשעה שנתהלל אמר בלחי החמור הכתי אלף איש מיד ויצמא מאוד עד שהודה ואמר ה' אתה נתת ביד עבדך את התשועה וגו' שהודה שאין הגבורה רק מהשם לבדו והה"ד יהי דן נחש עלי דרך ואפי' הגבורה והנצוח להקב"ה כדכתיב לישועתך קויתי ה':

(1) 'לישועתך קויתי ה, “I hope for Your salvation Hashem!” When Yaakov in his prophetic vision of future events saw Shimshon the mighty warrior and what he accomplished, he felt forced to exclaim that Israel’s future would not be in the hands of human warriors but would be secured only by Hashem. In the Book of Judges 15,16, where Shimshon is related as having killed one thousand Philistines with the bone of a donkey as his only weapon, that immediately afterwards he threw that bone to the ground and acknowledged G–d as the source of his success. (verse 18 there). This is also hinted at in his blessing of Dan where the point is made that though Dan will be successful in attacking his adversaries like a snake lying in ambush, he will do so confident of G–d’s salvation.

(א) וטעם לישועתך קויתי ה'. בעבור שהוא נושך עקבי סוס יפחד מרוכב הסוס שלא ישוף ראשו בחרבו על כן אמר הנביא לישועתך קויתי ה' והכ''ף לנכח דן. ופי' קויתי השם להיות ישועתך. או בא שם תחת שם הפעל והטעם להושיעך. וכן נרננה בישעותך. אם הכ''ף לנכח דוד או המשיח בנו. ויאמר הנגיד כי תחסר מלת ויאמר וכן ראוי להיות ויאמר לישועתך קויתי ה'. ורבי יצחק אמר כאשר ראה הנביא בנו דן בדמות נחש בדרך הנבואה מיד פחד יעקב ואמר הושיעני השם

(א) יהי דן, דמהו לנחש ולשפיפון שהלך יחידי כי שאר החיות ברוב הולכים חבורות, והנחש לעולם הולך יחידי וממית רבים, וכן שמשון הלך יחיד והיה ממית רבים משונאי ישראל רגלים ופרשים כמו שכתב (שם ט"ו) "ויך אותם שוק על ירך" ובלחי החמור הכה אלף והושיע את ישראל מיד פלשתים זהו שאמר יעקב אבינו לישועתך קויתי ה', וזה ישועתך תהיה שאיש אחד ינצח כמה אלפים, אין זה כי אם ישועת האל. ...

(1) יהי דן, Yaakov compared Dan to different kinds of serpents which do not travel (hunt) in packs, but rely on their wits, killing many. Shimshon, the most prominent warrior of the tribe of Dan, was a loner, never involving others when he faced danger. Compare Judges 15,8 ויך אותם שוק על ירך וכלחי חמור הכה אלף איש, “he struck them leg as well as thigh, and with the jawbone of a donkey he killed one thousand men.” He saved the Israelites from the constant incursions of the Philistines before he engaged in his acts of daring. This is what prompted Yaakov to wish him success with the words: 'לישועתך קויתי ה, “your type of salvation for Israel, orchestrated by a single individual, is something that normally, only G’d Himself can orchestrate.” ...

3. We are your Salvation, Hashem, so that we will also get a salvation through that

(א) יהי דן כו'. אמר כי שמשון יהי כנחש עלי דרך כי תשועתן החילה ע"י היותו נוטר איבה כנחש שעל שנתנו האשה אשר לו יעדה למרעהו הלך במשטמות ושרף בלפידים מגדיש ועד קמה ועד כרם זית ואח"כ בלחי החמור הכה אלף איש. ובאחרון היה לו כמשל שפיפון עלי אורח צר שנושך עקבי סוס מאחוריו ומכאיב עקביו. ומגביה הסוס ידיו ומפיל רוכבו אחור ונופל הסוס ורוכבו על השפיפון וימות גם הוא כן קרה לו לשמשון שנדמה לשפיפון שאחז בכח העמודים אשר הבית נכון עליהם שהם עקבי הבית שידמו לעקבי סוס ויהי כנושך ואוחז בהם ויפלו כל הרוכבים ויושבים על הבית עם הבית וימות גם הוא באופן היתה תשועת ישראל ע"י מה שלא הושיע את עצמו כי מת ואין זו תשועת אמתית כי אם לישועתך קויתי ה' שהיא הפך זה והוא ענין מאמרם ז"ל בכמה מקומות מצינו שתשועתו של הקב"ה תשועתן של ישראל. זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו ובהושיע את עצמו יושיע אותנו והוא הפך שמשון שאת עצמו לא הושיע ואנחנו נושענו אך לישועתך שתושיע את עצמך שע"י תשועתך נושע ה' ישועתך הוא ודאית ואין לנו זכות להיות ישועתנו ודאית כ"א בישועתך כי ישועתך תשועתנו ולך קוינו כי היא ודאית בתכלית והזכיר השם ואמר קוינו ה' לפרש הישועה שלו יתב' והיא ענין כי יד על כס יה שאין השם שלם בארבע אותיותיו עד ינקם מעמלק. וז"א קויתי השם כי ישועתך שבה קויתי ישועתי היא היותך השם בארבע אותיותיך יחד היא הישועה שודאי לא תשקוט עד תשלימנו:

(ט) דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יהי דן נחש עלי דרך וכו' רבותינו זכרונם לברכה פירשוהו על שמשון ולפי דרכם דרך הקדש אפשר לפרש במ"ש פ"ב דר"ה ויאמר אל העם ה' אשר עשה את משה ואת אהרן וכו' וישלח את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ירובעל זה גדעון בדן זה שמשון ושקל הכתוב ג' קלי עולם כג' חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפי' קל שבקלים ונתמנה פרנס על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים וז"ש דן רמז לשמשון דאתי מדן ידין עמו בדורו והרי הוא כאחד שבטי ישראל כמיוחד בכל שבטי ישראל דבדן בדורו כאהרן בדורו. יהי דן שמשון דאתי מדן נחש עלי דרך נעשה נחש לפלשתים עלי דרך גבר רמז לאשתו שניתנה למרעהו ועי"ז שפיפון עלי ארח שאינו דרך כבושה רומז לשדות ששלח אש על ידי השועלים בשדות ואח"כ הולך ורב לנקום מהפלשתים הנושך וכו'. ובעת שנקרו פלשתים אמר לישועתך וכו' והענין במה ששמעתי משם הרב המקובל מהר"ר יוסף פאיימיטה ז"ל אב"ד באנקונה כי כשהישועה היא מצד רחמיו יתברך היא ישועה אחת וכשהיא מצד הדין נחשבת שתי ישועות וזהו כונת הכתוב מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שם המיוחד שהוא רחמים מצד רחמיו ואז היא ישועת ישראל ישועה אחת וזהו אומרו במזמור י"ד מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו. אך במזמור נ"ג אמר מי יתן מציון ישועות ישראל בשוב אלהים שבות עמו דכשזוכים בזכותם לעשות הישועה אז היא ישועות תרתי וזה שאמר ישועות ישראל בשוב אלהים מדת הדין ע"כ שמעתי. ואפשר להרחיב הדבר דבכל ישועה יש ישועה לישראל וישועה לשכינה כביכול בכלל ובפרט כדתנן כשאדם מצטער כביכול שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי וכו' והשתא דכשהישועה היא מצד רחמיו יתברך נחשבת ישועה אחת כי ח"ו ישראל אינם ראוים רק להושיע השכינה כביכול היתה זאת הישועה וממילא נושע ישראל וכמש"ה כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמ"ו הגדול כמש"ה לא לנו ה' לא לנו כי לשמ"ך תן כבוד ולכן ישועת ה' שהיה מצד רחמיו ואין כאן אלא ישועה אחת לשכינה ומינה נמשך לישראל. אך אם ישראל זוכים אז הם שתי ישועות ישועת השכינה כביכול וישועת ישראל כי שניהם נושעים בדין. ועתה שמשון שידע כי חטא ואין הישועה בזכותו אמר לישועתך בשביל צער השכינה לישועת"ך דייקא כי הישועה שלי נמשכת מזה קויתי ה' מדת רחמים:

(טו) יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃

(15) When he calls on Me, I will answer him; I will be with him in distress; I will rescue him and make him honored;

4. We hope for the Moshiach!

(יח) נ״א אלא לפורקניה דמשיח בן דוד דהוא עתיד לפרוקיה ית בני ישראל ולאפקותהון מגלותא ולפורקנא סכיאת נפשי

(א) וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
(1) And Jacob called his sons and said, “Come together that I may tell you what is to befall you in days to come.

(א) ואגידה לכם. בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה וְהִתְחִיל אוֹמֵר דְּבָרִים אַחֵרִים:

(1) ואגידה לכם THAT I MAY TELL YOU — He wished to reveal to them the end of Israel’s exile but the Shechinah departed from him and he began to speak of other things (Genesis Rabbah 98:2).

(יד) יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ (בראשית מט, יז)... ......וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר, יַחְזְרוּ דְּבָרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, לְפִי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ וְסָבוּר בּוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ שֶׁמֵּת, אָמַר אַף זֶה מֵת (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. ...

5. Yaakov was hoping that in a time that Dan is forced to be like a snake, that they should remain strong in Judaism, and this is his Tefillah.

ר' שמשון בן רפאל הירש-

לישועתך קויתי ה׳! כשיעקב רואה איך שדן ייאלץ להשתמש בערמה (פסוק יז), יתכן שהוא נזכר בזמן בו הוא היה במצב דומה נגד לבן. עתה הוא מקווה לישועת ה׳: שכדרך שהוא הצליח להשאר איש תם, ושמר על אופיו הישר והצדיק בתוך נסיון השימוש בערמה; כך גם יצליחו צאצאיו לא להרשות לעולם לערמה להיות לאחת מתכונות האופי הבסיסיות שלהם; אפילו כשהם מוכרחים להשתמש בתחבולות שכאלה תחת לחץ ובמלחמה. תקווה זו התמלאה לתפארת לאורך שנות הגלות של בניו.