(ד) כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עשה כן, (תהלים קכח) אשריך וטוב לך.אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.
(4) This is the way [to toil in] Torah: eat bread with salt and drink a small amount of water and sleep on the ground and live a life [whose conditions will cause you] sorrow and in Torah you toil; if you do so (Psalms 128: 2) "happy shalt thou be, and it shall be well with thee". Happy shalt though be in this world, and it shall be well with thee in the world to come.
בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה יהי רצון מלפניך שיהא שלום במנוחתי
At the time of Rebbi's passing, he extended his ten fingers heavenward and he said: "Master of the Universe, it is revealed and known before you that I toiled with my ten fingers in the study of Torah, but I did not benefit from worldly pleasures even according to the toil of my little finger. May it be your will that there be peace in my place of rest."
רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל. ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא:
Rabbi Chizkia and Rabbi Cohen said in the name of Rav that a person will have to give an accounting of every piece of food that he saw and did not eat. Rabbi Elazar took this seriously
אפילו תימא רבי יהודה. כי אמר רבי יהודה – בנדבה; בנדר לא אמר. והקתני: "טוב מזה ומזה נודר ומקיים"? תני "נודב ומקיים". מאי שנא נודר דלא? דילמא אתי בה לידי תקלה?! נדבה נמי, דילמא אתי לידי תקלה! רבי יהודה לטעמיה, דאמר: אדם מביא כבשתו לעזרה, ומקדישה, וסומך עליה ושוחטה. תינח נדבה דקרבנות; נדבה דנזירות מאי איכא למימר? רבי יהודה לטעמיה, דתניא: רבי יהודה אומר: חסידים הראשונים היו מתאווין להביא קרבן חטאת, לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהם. מה היו עושין? עומדין ומתנדבין נזירות למקום, כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום. רבי שמעון אומר: לא נדרו בנזיר; אלא הרוצה להביא עולה, מתנדב ומביא; שלמים, מתנדב ומביא; תודה וארבעה מיני לחמה, מתנדב ומביא.
You can even say with Rabbi Yehuda. When did Rabbi Yehuda say regarding a nedavah vow. Regarding a neder vow, he did not say. But the Barasia teaches: Rabbi Yehudah better than this one and that one is one who vows a nedavah and fulfills it. What is unique about making a neder, leading Rabbi Yehuda to say that one should not do so? It is obviously the concern that perhaps one will come to a transgression through it. R' Yehuda follows his own reasoning, for when he said: A man brings his lambs to the courtyard and he consecrates it,leans his hands upon it and slaughters it. This fits well regarding the nedavah of offerings, but regarding the nedavah of nezirus what is there to say? R' Yehuda follows his own reasoning. For it was taught it the Baraisa: R' Yehuda says the early pious ones would long to bring a Chatas offering, which they were unable to because Hashem did not being about a transgression through them. What would they do? They would rise and make a benevolent (nedavah) vow of nezirus to Hashem , so that they would be obligated to bring a Chatas offering to Hashem. R' Shimon says the early pious ones did not make vows of nezirus. Rather they acted as follows: one who wished to bring an olah as Nedavah and bring it. One who wished to bring a Shlomim offering, which may also be done voluntarily would donate an olah as a nedavah and bring it.