Being Jewish in a Gentile Land

(ח) וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃

Genesis 41:8

(8) Next morning, his spirit was agitated, and he sent and called for all the magicians of Egypt, and all its wise men; and Pharaoh told them his dreams, but none could interpret them for Pharaoh.

רש"י על בראשית מ״א:ח׳:א׳

(א) ותפעם רוחו. וּמִטַּרְפָּא רוּחֵיהּ, מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּתוֹכוֹ כְּפַעֲמוֹן; וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר אוֹמֵר, וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ (דניאל ב'), לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי פְעִימוֹת, שִׁכְחַת הַחֲלוֹם וְהַעֲלָמַת פִּתְרוֹנוֹ (בראשית רבה):

Rashi on Genesis 41:8:1

(1) ותפעם רוחו HIS SPIRIT WAS TROUBLED — The Targum renders it by “his spirit was agitated” (beaten upon) — it rang within like a bell (פעמון). With regard to Nebuchadnezzar it states (Daniel 2:1) ותתפעם רוחו (the verb in the Hithpael, thus having a double ת), because in that case there were two reasons for perturbation — his forgetting the dream and his ignorance of its interpretation (Genesis Rabbah 89:5).

דניאל ב׳:א׳-ב׳

(א) וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃ (ב) וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּלֶךְ לִקְרֹ֨א לַֽחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

Daniel 2:1-2

(1) In the second year of the reign of Nebuchadnezzar, Nebuchadnezzar had a dream; his spirit was agitated, yet he was overcome by sleep. (2) The king said to call for the magicians, exorcists, sorcerers, and Chaldeans to be summoned in order to tell the king what he had dreamed. They came and stood before the king,

בראשית מ״א:ל״ג

(לג) וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

Genesis 41:33

(33) “Accordingly, let Pharaoh find a man of discernment and wisdom, and set him over the land of Egypt.

בראשית מ״א:מ״א

(מא) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

Genesis 41:41

(41) Pharaoh further said to Joseph, “See, I put you in charge of all the land of Egypt.”

רש"י על בראשית מ״א:מ״א:א׳

(א) נתתי אתך. מַנֵּיתִי יָתָךְ, וְאַעַ"פִּ כֵּן לְשׁוֹן נְתִינָה הוּא, כְּמוֹ וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן (דברים כ"ו); בֵּין לִגְדֻלָּה בֵּין לְשִׁפְלוּת נוֹפֵל לְשׁוֹן נְתִינָה עָלָיו, כְּמוֹ נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים (מלאכי ב'):

Rashi on Genesis 41:41:1

(1) נתתי אתך The Targum translates it by— “I have appointed thee”; nevertheless even in this sense it really means “giving”, as (Deuteronomy 26:19) “and to make thee (ולתתך) high”. To express either the idea of raising to high rank or of degrading the term “to give” may be used. An example of the latter is (Malachi 2:9) “I have made thee (נתתיך) contemptible and base”.

דניאל ב׳:מ״ח

(מח) אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃

Daniel 2:48

(48) The king then elevated Daniel and gave him very many gifts, and made him governor of the whole province of Babylon and chief prefect of all the wise men of Babylon.

בראשית מ״א:ט״ז

(טז) וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃

Genesis 41:16

(16) Joseph answered Pharaoh, saying, “Not I! God will see to Pharaoh’s welfare.”

דניאל ב׳:מ״ז

(מז) עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥ה דְנָֽה׃

Daniel 2:47

(47) The king said in reply to Daniel, “Truly your God must be the God of gods and Lord of kings and the revealer of mysteries to have enabled you to reveal this mystery.”