What does Yaakov mean with his phrase 'Lamah Titrahu'?
(א) וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃
(1) When Jacob saw that there were food rations to be had in Egypt, he said to his sons, “Lamah Titrahu'
1a. Why show off the wealth that we have in front of those around us?
(ב) למה תתראו. לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו כְּאִלּוּ אַתֶּם שְׂבֵעִים? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י'). וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ לָמָּה תִּתְרָאוּ, לָמָּה יְהְיוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם....
(2) למה תתראו WHY DO YE LOOK UPON ONE ANOTHER? — Why do you show yourselves (pretend) before the children of Ishmael and the children of Esau as though you have plenty to eat (Taanit 10b). For at that time they still had some grain. I am of opinion that the real meaning of למה תתראו is: Why should every one gaze at you and wonder at you because you do not search for food before what you have in your possession comes to an end. ...
The Lubavitcher Rebbe in 'Biyurim LePeiursh Rashi
(א) למה תתראו. אמר להם יעקב לבניו, אל תראו עצמכם כשאתם שבעים לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל, כדי שלא יקנאו בכם אר"ל אע"פ שיש לכם עוד תבואה באוצרותיכם בכל זאת תלכו לקנות כדי שלא תתראו כשבעים. ...
הנה שמעתי כי יש שבר במצרים למה תתראו שראה יעקב שהיה מכירת הבר במצרים וראה שהסוחרים הולכים שמה ומביאים משם התבואה ובניו למעלתם לא היו רוצים ללכת שמה והיו קונים מהאחרים התבואה שמביאים משם ביוקר רב ואמר להם למה תתראו שתראו עצמכם עשירי' שאינכם חוששים ליוקר החטה ונכבדים מאד שלא תרצו ליגע להביא מאכל לבתיכם אל תעשו כן רדו שמה ושברו לנו משם ולא מהבאים לארץ הזאת ובזה נחיה ולא נמות ברעב כי צריך האדם להשפיל עצמו להכרח החיים ואינו קלון אליו. ותתראו הוא על לשון מתעשר ואין כל מתרושש והון רב ר"ל מראה עצמו עשיר ואינו כן מראה עצמו עני ואינו כן וכן תתראו מראים עצמכם עשירים ובעלי כבוד כפי הזמן והותרה השאלה הב'.
(א) וירא יעקב. תחלה ראה שסוחרים מביאים שבר ממצרים, ויאמר לבניו למה תתראו, ראה בהתפעל לא מצאנו רק למה נתראה פנים, שהם שנים היוצאים להראות חזקם וגבורתם במלחמה, ר"ל למה תתחזקו כאלו אינכם יראי מפני העוני וקונים תבואה ביוקר, דרשו המקום שמשם שוברים התבואה:
1b. Why pretend that we have grain in front of those around us as we don't have any!
(א) למה תתראו - כמו:...למה תתראו בפני האנשים שיש לכם תבואה כל צרככם שאתם מתעכבין כאן ואין לכם תבואה וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם.
(1) למה תתראו?, the use of the conjugation hitpael, the reflexive conjugation here, is similar to its use in Kings II 14,8 לכה ונתראה, “come let us confront one another!” At that time King Amatziah wanted to show off his power to Yoash, King of Israel (10 tribes). Here too, Yaakov’s question למה תתראו, meant: “why are you (my sons) conducting yourselves in front of the other people in this land as if you had all the food in the world, whereas only they have to travel to Egypt to buy rations from there?
(ב) למה תתראו, למה אתה מראים עצמיכם שיש לכם תבואה ושאר בני אדם הולכים לקנות תבואה ואתם יושבים:
(ב) למה תתראו. .... וּמִפִּי אַחֵרִים שָׁמַעְתִּי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה, לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב, וְדוֹמֶה לוֹ וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא (משלי י"א):
(2) למה תתראו WHY DO YE LOOK UPON ONE ANOTHER? — ... From others I have heard that it has the meaning of leanness: why should you become lean through hunger? A similar use of the verb as that in the first explanation is (Proverbs 11:25) “And he that satisfieth abundantly shall be satisfied (יורא) also himself”.
2. Why haven't you gone down to Egypt yet, stop looking at the ground around you
(א) למה תתראו אל תראו עצמכם שבעים לפני בני עשו וישמעאל (תענית י) באותה שעה עדיין היתה להם תבואה ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו ומרוה גם הוא יורה לשון רש"י ודברי אחרים אין בהם ממש ומה שאומר אל תראו עצמכם שבעים בפני בני ישמעאל ובני עשו לא הבינותי שאין בני ישמעאל ובני עשו עתה בארץ כנען ולמה לא יאמר שלא יראו את עצמן שבעים בפני בני ארץ כנען ואולי היו בני ישמעאל ובני עשו באים מארץ אחוזתם אל יוסף לשבור והיו באים דרך ארץ כנען עוברים עליו ואמר להם שלא יראו עצמן שבעים בפניהם כי יחשדוהו שיש ליעקב תבואה ויבואו אליו לאכול עמו לחם בביתו ואם כן מה שאמר ונחיה ולא נמות טעם אחר הוא הזהירם להיות נשמרים במעט אשר בידם ושילכו לקנות ממנו שלא ימותו כאשר יתום הלחם אשר בידם והנכון למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם שיש שבר במצרים כי כבר בסכנה היו אם לא ימהרו לדבר וזה טעם ונחיה ולא נמות
(1) Why would you have everyone gazing at you. Or, “Why do you [still] show yourselves [here]?” That is, why have you not yet gone?
3. Why do you each abdicate responsibility and look at each other. All of you should go to Egypt
ר' אברהם בן הרמב"ם-
ותתראו – תריבו וקרוב שכאשר אמר [לה]ם יעקב ע״ה שיקנו אוכל ממצרים היה כל אחד מהם מביט אל האחר כלומר שהוא ילך מבלעדיו ולכן אמר להם יעקב למה תתראו
(א) למה תתראו למה תביטו זה אל זה וכל אחד מכם מצפה שילך חבירו ויתור כאמרם ז''ל קדירה דשותפי לא חמימא ולא קרירא וכן נתראה פנים שנראה זה אל זה:
(1) וירא...למה תתראו?. Why are you looking at one another as if each one of you hopes that another one would go to buy food? Our sages (Eyruvin 3) have said קדרא דבי ששותפי לא חמימה ולא קררא, an ancient way of saying that “too many cooks spoil the broth.” The conjugation hitpael, i.e. the reflexive conjugation, occurs with the root ראה also in Kings II 14,8 נתראה פנים, “let us confront each other.”
ר' שמשון בן רפאל הירש
וירא יעקב – נראה שיעקב תפס את המצב יותר טוב מבניו. הוא שמע ״כי יש שבר במצרים״, שימכרו רק לבודדים בכמויות קטנות. הבנים לא האמינו לשמועה זו, והוסיפו להביט זה בפני זה, בציפיה שאחד מהם יטול על עצמו את הנסיעה עבור כולם. אך יעקב האמין לשמועה מחמת המצב הקשה. לכן אמר לבניו ״למה תתראו״ – מדוע ממשיכים אתם להביט זה בפני זה? על כולכם לרדת.
4. Why are you afraid (Fear and Seeing have similar roots) of going to Mitzraim?
(א) וַחֲמָא יַעֲקב אֲרוּם עַלְלַיָא זַבְּנִין וּמַיְיתָן עִיבּוּרָא מִמִצְרַיִם וַאֲמַר יַעֲקב לִבְנוֹי לְמָא דֵין אַתּוּן דַחֲלִין לְמֵיחוּת לְמִצְרָיִם
(1) And Jakob saw that provisions might be bought and that they brought corn from Mizraim; and Jakob said to his sons, Why are you afraid to go down to Mizraim?
אבל נתנו אל לבם במכירת יוסף שמכרוהו לישמעאלים ההולכים להוריד מצרימה. ולכן נתעצלו ויתעצבו האנשים מאד ויאמרו איך נרד למצרים לראות אחינו שבוי ואסור בכבלי ברזל כעבד. ואם באולי לא נמצאהו שם. יהיו שם הישמעאלים אשר מכרנו אותו להם ויהיה חרפה גדולה לנו ותכסנו כלימתנו. כי יאמרו לנו שאנו בוגדים גדולים שמכרנו אחינו בשרינו. ואולי יתנו לנו כמרגלים את הארץ. ואולי יחייבו אותנו בדין המלכות. כי לכל הדתות אנו חייבים מיתה. וכזה וכזה היו מדברים אלו עם אלו עד שהיו מראים חרונם ועצבונם בפנים והיו מבוהלים ודחופים ועצלים. לפי שראו ההליכה למצרים היתה מוכרחת. ולכן אמר להם אביהם בני למה תתראו פניכם רעים ועצלים וחלשים ואתם גיבורים כאריות. רדו שמה בלי פחד ודאגה ועצלה. והוא לא ידע כי פחדו בציון חטאים
(ב) וירא יעקב כי יש שבר במצרים וגו' עד רדו שמה ונחיה ולא נמות. אפשר לפרש ע"ד רמז דהנה כתיב לעיל מיניה ויצבור יוסף בר והיינו כי נודע אשר רפ"ח נצוצות נפלו בהקליפה בעת מעשה בראשית כדי להיות בחירה ורצון ויוסף שהיה במצרים ואסף תבואות לרוב כוונתו היה כדי לשבר את הקליפות ולהעלות את הנ"ק וכן היה שהעלה ר"ב נ"ק סוד ויצבור יוסף ב"ר ור"ל ר"ב נצוצות כנ"ל. והנה יעקב אף שנסתלק ממנו רוה"ק היינו שלא הסתכל באספקלריא המאירה מ"מ היה יודע מה שנעשה בעולם. והסתכל וראה שיש שבר במצרים דהיינו שיש שם אדם שמשבר את הקליפות בחי' מצרים והם משתברין והולכין. ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ותרגום יהונתן למה תדחלון והיינו שאמר להם למה תיראו מלירד מצרימה כיון שיש שם אדם שמשבר את הקליפות רדו שברו לנו מעט אוכל ונחיה ולא נמות. היינו שנחיה את הנ"ק. ולא נמות ר"ל שלא נהיה בהקליפה בחי' עלמא דמותא. והבן:
5. Stop fighting with each other
(ב) למה תתראו. אל תתראו שיש לכם הון או אל תהיו מריבים זה עם זה. כמו נתראה פנים
(יז) וַיִּוָּעַ֗ץ אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וַ֠יִּשְׁלַח אֶל־יוֹאָ֨שׁ בֶּן־יְהוֹאָחָ֧ז בֶּן־יֵה֛וּא מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לך [לְכָ֖ה] נִתְרָאֶ֥ה פָנִֽים׃
(17) Then King Amaziah of Judah took counsel and sent this message to Joash son of Jehoahaz son of Jehu, king of Israel, “Come, let us confront each other!”
6. Don't worry, Hashem will do a miracle for us
(יד) י״ז) ויאמר יעקב לבניו למה תתראו (בראשית מ״ב א׳), למה אתם מתייראים מן הרעב, אל תתייראו, למוד הוא הקב״ה לעשות נסים לצדיקים בימי הרעב, כבר עשה כך בימי אבותי אברהם ויצחק, כך הוא עושה לי, בשנת בצורת לא ידאג (ירמיה י"ז ח׳), אף לעתיד לא ירעבו ולא יצמאו (ישעיה מ״ט י׳).