מאמרי ראי"ה - קודש וחול בתחית ישראל (מן עתון 'ההד', תרצ"א)
ביחס לתקוה המפעמת בלב כל יהודי מדור דור לישועה ולגאולה השתמשו חז"ל בביטוי 'צפיה'. שואלים לאדם 'צפית לישועה', ולא 'קוית'. צפיה היא מגזירת 'צפה'[1]. תפקיד הצופה להשתמש בכל מאורע שהוא להזהיר על תקלה ולעורר למפעל של ישועה. וכך עלינו להשתמש בכל המאורעות שבעולם, שעל ידם תוכל לבוא או לצמוח תשועה לישראל...
Regarding the hope for salvation and redemption that beats in every Jew's heart from generation to generation, our rabbis used the term צפיה. Man is asked "did you hearken for salvation?" and not "did you hope". צפיה comes from the word scout. The role of the scout is to use every occurrence to warn against faults and to awaken the undertaking of salvation. So it is upon us to make use of every occurrence in the world, for through them salvation for Israel can arrive or spring up.
(ד) צפית ישועה היא כח המעמיד של היהדות הגלותית, והיהדות של ארץ ישראל היא הישועה עצמה.
(4) Anticipating of redemption is the force which maintains Jewry in exile, and the Judaism of the Land of Israel is the redemption itself…
מעיני הישועה - רב יעקב משה חרל"פ - ערכה של הצפיה לישועה עמ' י"א
הצפיה לישועה איננה רק על העתיד, אלא גם בהווה- לצפות לכל שעה שאפשר שתופיע בה הגאולה, לזאת, גם זה בכלל הצפיה לישועה, להכיר ולהאמין כי ראויים המה ישראל להגאל בכל שעה ושעה, שאף אם רבים הם הלקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים.