Why did Tamar specifically ask for these three things as a pledge from Yehudah?
(יח) וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הָֽעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃
(18) And he said, “What pledge shall I give you?” She replied, “Your seal and cord, and the staff which you carry.” So he gave them to her and slept with her, and she conceived by him.
1. It was all he had readily available at the time
(א) חותמך - טבעתך. (ב) פתילך - אזור. (ג) ומטך - שלשה כלים הללו מזומנים לתת כי אינו מלבוש.
(1) חותמך, your ring. (2) פתילך, your outer garment, (3) ומטך, and your staff. She asked for three items none of which are available as they aren't necessary garments for Yehudah.
He was supposed to pay the value of the goat but she trusted him with the items he had on him instead
(א) מה הערבון אשר אתן לך. ר"ל שהערבון צריך שיהיה שוה כפי הדבר שערבו עליו, וזה לא היה בידו, אך לפעמים גם המטה והחותם יהיה ערבון אם הוא מאיש מסויים שלא יניח חותמו ביד אחר, ויהודה חשב שרוצה ערבון שוה הדמים וזה לא היה בידו, ואמרה לו שדי לי חתמך ופתילך ומטך יען שהוא בידך כי אתה איש נכבד:
2. She wanted three items that she could identify him by to really prove that it is him.
ר' אברהם בן הרמב"ם:
ויאמר מה [הערבון אשר] אתן לך ותאמר וג׳ – הרבתה לבקש ערבון כל כך בשביל סוד כונתה לשמור אותו במטמון לשעת ההודעה ואילו היה ערבון אחד היה אפשר בו הספק והדמיון ובהיותם רבים ושונים יסור זה.
3. Tamar specifically asked for these 3 things as she knew that he would have to come back and find her soon as he couldn't live without them for any significant length of time
(א) חתמך ופתילך שאלה לו דברים אלו לפי שהיו צריכין לו תדיר חותמך לחתום הקשרים של צמר, ופתילך לקשור הצמר, ומטך לישען עליו.
(1) חותמך פתילך, “your signet ring and your cord;” these were all items that he could not be without for any length of time. He needed the signet ring for confirming any transactions, and the cord to tie up the sheep, and his staff to rest upon
4. These 3 items have a special association with marriage
(יט) ותאמר חותמך ופתילך ומטך נ"ל בס"ד הטעם שבחרה בשלשה אלה כי ידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל שהאיש נותן לאשה אור מקיף בקידושין ואור פנימי בביאה והוא לא נתן לה קידושין לכך לקחה אלו ממנו קודם ביאה כדי לקבל על ידם אור מקיף לכן בחרה בחותם שהוא טבעת דוגמה לאור מקיף ובטלית שהוא עצמו סוד או"מ כמ"ש רבינו האר"י ז"ל והמטה רמז למקום שיוצא משם אור המקיף וכל זה נתן הקב"ה בדעתה לעשות לצורך הענין וז"ש הנה אנכי בראתי חרש ר"ל לב חכם שהוא לב של תמר נופח באש התאוה של יהודה פחם ר"ת פתיל חותם מטה שנתתי לה לב חכם לעשות זה וגם נתתי לב מבין למעך באצבע כדי שתעשה עצמה כלי בביאה שלו לקבל הריון ממנו וז"ש ומוציא כלי למעשהו ומ"ש יהודה תקח לה נ"ל בס"ד נצצה בו רוה"ק שהיא בחינת המלכות הנקראת חקל תפוחין קדישין ר"ת תק"ח:
(ג) ויש שפירשו בשלשה דברים הללו ששאלה ממנו ערבון רמזה לו ענין שאר כסות ועונה. חותמך, זו עונה לפי שהאבר חתום באות ברית קדש. ופתילך, זה כסות. ומטך, זה שאר והם המזונות וכמו שכתוב (ויקרא כו) בשברי לכם מטה לחם.
(3) Some commentators view the three items which Tamar demanded as a pledge from Yehudah as allusions to the three financial obligations a husband assumes vis-a-vis his wife as outlined in Exodus 21,10. They are named there as שאר, כסות עונה, the entitlement to food, clothing, and marital rights. The signet ring was symbolic of her marital rights, her claim on Yehudah. She alluded to the stamp of the sacred covenant which every male Jew wears on his sexual organ ever since he has been circumcised. The staff is symbolic of food, sustenance, as we know from Leviticus 26,26 בשברי לכם מטה לחם, “when I break for you the staff of bread.” פתילך, of course, is symbolic of the wife’s right to be provided with clothing by her husband.
5. These 3 things represent the fault with Yehudah that he was too controlled by his desires
(א) חותמך. מרב תאותו נתן ג' דברים ערבון על דבר קל.
(א) חותמך ומטך ופתילך. כפי הפשט נראה ליתן טעם למה נתן ערבון דווקא ג' אלו, וזה לפי שכוונתו היתה לשם זנות, והיה מבזה חותם אות ברית קודש אשר בבשרו, והיה מבזה גם מטה מושלים אשר בידו אשר בו יהיה רועה ומנהיג, אשר נצטווה בלא ירבה לו נשים, כי לא יתכן שרועה ישראל יהיה רועה זונות, והיה מבזה גם מצות ציצית המצילין מן העריות, כמעשה ההוא (מנחות מד) ששכר זונה בעד ת' זוז וניצל ע״י מצות ציצית וזה לא ניצול, ובזה מיושב מה הגיד לנו הכתוב בזה שנתן ג' אלה למשכון, לפי שבא לתרץ למה לא זכר באות ברית קודש, ובמטה מושלים אשר בידו, ובציצית שבבגדיו, אלא לפי שנתן שלשתן ערבון והיו מבוזים בעיניו ע״כ לא זכר בחותם שבבשרו לפי שנתן מידו סתם חותם שבידו, ע״כ לא היה לו דבר המזכירו בחותם שבבשרו, וגם המטה אשר בידו נתן מידו, גם פתילך היינו הציצית נתן לה ע״כ לא היה לו דבר שיצילו מן הזנות.
6. Tamar asked for these 3 things so that she would be able to keep focused and remain LeShem Shamayim
(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן, שְׁלשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְאַרְבָּעָה יָצְאוּ מְחֻיָּבִין, וְאֵלּוּ הֵן: אָדָם וְחַוָּה וְנָחָשׁ נִכְנְסוּ לְדִין, וְנִתְקַלְּלָה הָאָרֶץ עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, שֶׁתְּהֵא מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן: יַתּוּשִׁים וּזְבוּבִין, פַּרְעוֹשִׁין. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִגְדָלָאָה, אַף הֵן יֵשׁ בָּהֶן הֲנָאָה, וְלָמָּה נִתְקַלְּלָה, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי (שמעון) [שלום ורבי פנחס, רבי יהודה בן רבי (שמעון) שלום] אָמַר, שֶׁעָבְרָה עַל הַצִּוּוּי, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וגו', מַה הַפְּרִי נֶאֱכָל אַף הָעֵץ נֶאֱכָל, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וגו' הַפְּרִי נֶאֱכָל וְהָעֵץ אֵינוֹ נֶאֱכָל. רַבִּי פִּנְחָס אָמַר אַף הוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, סָמְכָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאָהּ. עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי, אֲפִלּוּ אִילָנֵי סְרַק עָשׂוּ פֵּרוֹת, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, נִיחָא, אֶלָּא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי פִּנְחָס לָמָּה נִתְקַלְּלָה, אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר יְהוֹן לָיְיטִין בִּיזַיָּא דְּהָדֵין מֵנִיק.
(9) "And God said: let the earth put forth grass"(Gen. 1:11). It was taught in the name of Rabbi Natan: three entered for judgment, and four emerged guilty, and these are they: Adam and Eve and the serpent entered for judgment, and the Earth was cursed with them, as it says: "The earth will be cursed because of you" (Gen. 3:17),[which means] it will bring up cursed things for you, like flies and mosquitos and fleas. Rabbi Yitzchak from Gedela'ah said: Even they are the source of some benefit. Why was the Earth cursed? Rabbi Yehuda bar Rabbi Shimon [Shalom] and Rabbi Pinchas [disagreed], Rabbi Yehuda bar Rabbi Shimon [Shalom] said: because the Earth transgressed a commandment; The Holy Blessed One said to her [Earth] "let the earth put forth grass etc." just as the fruit is eaten, so too the tree is eaten and she did not do so, but rather "the earth put forth grass" - the fruit was edible, but the tree was not edible. Rabbi Pinchas said: she added to the commandment - she strengthened the will of her Creator "a fruit-bearing tree" - even barren trees produced fruit. According to the opinion of Rabbi Yehuda bar Rabbi Shimon [Shalom] it makes sense, but according to the opinion of Rabbi Pinchas why was the Earth cursed? Rather, it's like a person who says: 'they were cursed due to their disgraceful nursemaid.'
(ל) וי"ל שתמר היתה יודעת והיתה מתפחדת שמא ח"ו יהי' עירוב הכוונה, ע"כ ציירה בדעתה ענין מלכות ישראל שהוא כח המעכב שלא יתפשט חוץ מגבול, ומש"ה נקרא המלכות עוצר כמ"ש זה יעצור בעמי וכמו שפירש"י שם, וכמו בגשמיות שלא יתפשטו העם לצאת מחוץ לגבול המרכז, כן ברוחניות שכחות האדם והמחשבה לא יתפשטו חוץ מגבול התורה, וזה ענין מלכות ישראל באמת, וכן סנהדרין המורים דרכי התורה, וזה הענין שהי' מצויינים בפתיל תכלת, תכלת היא מורה על יראת שמים, ובש"ס מנחות באו ארבע ציציותיו וטפחו על פניו, ובמדרש ריש משפטים משל למטרונה שהיתה מהלכת והזיין לפני' ומלאחרי' כך התורה דינים מלפני' ומלאחרי' עיי"ש, וכן ענין מלך המשיח תכלית מלכות ישראל ונצנצה בה רוה"ק והיתה מציירת בדעתה אלו הענינים, וזה הציל מהתפשטות כח המחשבה מחוץ לגבול הלשמה, וזה לימוד לאדם בכל ענינים איך לשמור הכוונה:
7. These things reference the future generations that would be born from this union
(ד) וע"ד המדרש חותמך ופתילך ומטך כולן נתקיימו בה, חותמך שיצא ממנו זרובבל שכתוב בו (חגי ב) ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם ה' צבאות. ופתילך, שיצא ממנו בצלאל שכתוב בו (שמות לט) וקצץ פתילים. ומטך, שיצא ממנו דוד שכתוב בו (שמואל א) ויקח מקלו בידו.
8. These items represent who Yehudah is, and his greatness, therefore Tamar wanted to have them to influence her children to be like their father
(א) ופתילך. פרש״י השמלה. ואין הכונה השמלה בשלימות דאם כן לכתוב שמלתך אלא הפתיל היה מונח על השמלה שהוא הבגד עליון מלבוש אנשים חשובים ומי שחשוב יותר יש לו עוד פתיל על צואר השמלה והוא יכול להשמט מהשמלה. ואולי היה הפתיל של תכלת כדי לזכור כסא הכבוד וכך נהגו בני יעקב. והנה שלשה דברים הללו היה לאות על שלש מעלות. חותם הוא למחוקק. פתיל הוא למתבודד ביראת ה׳. מטה הוא לשבט מושל:
(א) ופתילך צמיד פתיל עליך כמו סודר שבמתניו שמנו חכמים ובחרה באלה הכלים המורים הגדולה והגבורה כחותם ושבט המושל והאזור כאמרו אזור נא כגבר חלציך וזה עשתה כדי שתהרהר במעלת יהודה וגדולתו:
(1) ופתילך, your closely fitting sash. The items Tamar chose as pledge were all things which testified to the superior standing of its owner in society. We know from Job 38,3 that a sash is evidence of someone’s manhood, i.e. someone’s superior status. She wanted to own such trinkets reminding her constantly of Yehudah’s status so that her child would be influenced by the thoughts she entertained during her pregnancy and would grow up to be like its father.
(ב) ולפי דרכנו יאמר לו על מלכות המיוחד לו וזה יאמר אעשה ע"י כוונתי שישולח גדי הוא משל אל הילד. שיהיה בעל ב' בחינות עוז מלכות ומגזע נפשות ישראל. ועל עוז המלכות אמר עזים ועל היותו מישראל אמר מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון כו'. והוא כי עד ג' ימים לפחות אחר הביאה אין הנפש משתלח' לעובר. על כן אמרה איני חפצה שאחר הביאה תבקש מאתו ית' ישלח בי נפש טהורה לבן בטני כ"א מעתה תכווין בביאה לכך שיהיה ערבון עד שלחך כי ע"י הכוונה הרמוזה בערבון אהיה בטוח בדבר. כי אליה תכוין בקדושת כוונתך אז אמר מה הערבון כו' ואמרה חותמך כו' והוא כי שני דברים נתייחדו אל כל איש ישראל. (א) חותם אות ברית קדש. (ב) קיום כל המצות נוסף על אלה עוד שלישית בייחוד ליהודה הלא היא שבט מלכות. והנה חשקה ביהודה על כל שלשת הבחינות אלה כמדובר למעלה. על כן אמרה שכל ישעה וכל חפץ יכוין מעתה אל מעמד שלשתן שנא אל שום הנאה גופנית חלילה וזה יהיה בערבון לבטחון שייקיים הוא ית' כוונתו. וזהו וחותמך רמז אל חותם אות ברית ופתילך הוא הציצית רמז אל כל המצות. כמד"א (במדבר ט"ו) וראיתם אותו וזכרתם את כל כו' ומטך אשר בידך רמז אל שבט המלכות. ...