דילמות במצוות כיבוד הורים ​מבוסס על ספרה של הרבנית מלכה פיוטרקובסקי - מהלכת בדרכה מקורות בעברית בלבד
(ג) אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם׃
(3) Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God.

ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא איבעיא להו

Our Rabbis taught: What is ‘fear’ and what is ‘honour’?‘Fear’ means that he must neither stand in his place nor sit in his place, nor contradict his words, nor tip the scales against him. ‘Honour" means that he must give him food and drink, clothe and cover him, lead him in and out.

(יב) כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (ס)
(12) Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee.

ספר חרדים פרק ט לז-לח

... למדנו, שקבלה בידם שבכלל כבודם האהבה, ודין הוא! שהרי אמרו במדרש: דכל מצות כבוד אב ואם, היא פרעון חוב, שהבן חייב לפרוע לאביו ולאמו הטובה שגמלוהו, ומי שאינו מכבדו - נקרא רשע! דכתיב:

’לֹוֶ ה רָ שׁע וְלֹא יְ שׁלֵּם‘,

והמאכילם ומשקה אותם ועושה להם כל צרכיהם - נקרא צדיק!

שנאמר: ’וְ צַ דִּ יק חוֹנֵ ן וְ נוֹתֵ ן‘, היינו, שנותן להם בלב חנון, כדרך שהיו הם נותנים לו, ולא בלב אכזרי.

ובכלל הפרעון, שיאהב אותם אהבה עזה כדרך שהיו הם אוהבים אותו, ולא יהיו עליו לטרוח ולמשא כבד.

שו"ת הרמב"ם שאלה תמ"ח

"דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על האב ועל האם נצטווינו בכבוד ובמורא, ועל

הנביאים לשמוע מהם, ואפשר שיכבד אדם ויירא ויישמע ממי שאינו אוהבו ועל הגרים ציוונו באהבה רבה המסורה ללב ואהבתם את הגר וכו."

וראיה לזה מן התורה כי אף שצוה השם ית' מורא אב ואם וכן צוה על מורא רבו, ולא מצינו שצוה על אהבת אביו ועל אהבת אמו ועל אהבת רבו, דבר זה מפני שאין אלו שוים ומכיון שאינם שוים ודומים לא יפול ביניהם אהבה כלל רק יראה בלבד...

(א) מצוה לשמח ברגלים - לשמח ברגלים, שנאמר (דברים טז יד) ושמחת בחגך... ועוד אמרו זכרונם לברכה (שם ח א) שמח בכל מיני שמחה, ובכלל זה

הוא אכילת הבשר ושתית היין, וללבוש בגדים חדשים,

וחלוק פרות ומיני מתיקה לנערים ולנשים... ואמרו זכרונם לברכה במסכת פסחים (קט, א) חיב אדם

לשמח בניו

ובני ביתו ברגל... ואמרו עוד במה משמחן? אנשים בראוי להם ביין, ונשים בראוי להם בבגדים נאים, והזהירתנו התורה כמו כן להכניס בכלל השמחה

העניים והגרים והחלושים, שנאמר אתה והלוי והגר והיתום והאלמנה.

(ב) משרשי המצוה. לפי שהאדם נכון על ענין שצריך טבעו לשמח לפרקים, כמו שהוא צריך אל המזון על

כל פנים, ואל המנוחה ואל השנה, ורצה האל לזכותנו, אנחנו עמו וצאן מרעיתו, וצונו לעשות השמחה לשמו למען נזכה לפניו בכל מעשינו. והנה קבע לנו זמנים בשנה למועדים, לזכר בהם הנסים והטובות אשר

גמלנו, ואז בעתים ההם צונו לכלכל החמר בדבר השמחה הצריכה אליו, וימצא לנו תרופה גדולה, בהיות שובע השמחות לשמו ולזכרו, כי המחשבה הזאת תהיה לנו גדר לבל נצא מדרך הישר יותר מדאי, ואשר עמו התבוננות מבלי החפץ בקטרוג ימצא טעם בדברי.

(ג) מדיני המצוה. כתבתי קצתן למעלה. ויתר פרטיה, במסכת חגיגה ובמקומות מן הגמרא בפזור.

(ד) ונוהגת מצוה זו לענין השמחה, אבל לא לענין הקרבן בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה ואינו משמח עצמו ובני ביתו והעניים כפי יכלתו לשם מצות הרגל בטל עשה זה, ועל הדרך שזכרנו יאמרו זכרונם לברכה (אבות פ''ב מי''ז) וכל מעשיך יהיו לשם שמים.

(א) מצות כיבוד אב ואם - לכבד האב והאם, שנאמר (שמות כ יב) כבד את אביך ואת אמך וגו'. ובא הפרוש (קדושין לא, ב) אי זהו כבוד, מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא.

(ב) משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמל חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מדה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלקים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנתו, וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא שהוא סבתו וסבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וספק צרכו כל ימיו והעמידו על מתכנתו ושלמות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל, יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי להזהר בעבודתו ברוך הוא.

(ג) דיני המצוה, כגון כבוד זה מנכסי מי חיב לעשותו אם משל אב או משל עצמו, והלכה (שם לב א) משל אב אם יש לו נכסים לאב ואם לאו יחזר הבן אפילו על הפתחים (עי' ירושלמי קידושין א ז) ויאכיל אביו, וכבוד אב ואם אי זה קודם ועד היכן כבוד אב, ואם מחל על כבודו אם יהיה מחול. ואם יראנו עובר על דברי תורה באיזה לשון ימנעהו, ואם יצוהו אביו לעבר על דברי תורה שלא יאמינהו בזה, וכי חיב לכבדו בחיו ובמותו, וכיצד הוא הכבוד במותו, ויתר פרטיה, מבוארים בקדושין וקצת מהן במקומות אחרים מהגמרא (יו''ד סימן ר''ס).

(ד) ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות (קידושין לא, א) כל זמן שאפשר להן, כלומר בכל עת שלא ימנעו אותן בעליהן. והעובר עליה, בטל עשה וענשו גדול מאד שנעשה כמתנכר לאביו שבשמים, ואם יש כח בבית דין כופין אותו כמו שכתבנו למעלה (במצוה ו) שבבטול עשה כופין בית דין.

(1) The mitzvah to honor parents-- to honor father and mother, as the Torah says (Ex 20:12) "Honor your father and your mother." And the commentary (Kiddushin 31:2) explains, "What does it mean to 'honor'? To feed, give drink, dress, bring in, and take out."

(2) The root of the mitzvah to honor parents is that it is fitting for a person to acknowledge and return kindness to people who were good to him, and not to be an ungrateful scoundrel, because that is a bad and repulsive attribute before God and people. And to take to heart that your father and mother are the reason you exist in the world, and for that it is truly fitting to honor them in every way and give every benefit you an, because they brought you to the world, and worked hard for you when you were little. Once you take this idea to heart, you will move up from it to recognize the good of the Blessed God who is the cause of you and all your ancestors until the first man, and took you out into the world's air, and fulfilled your needs every day, and made your body strong and able to stand, and gave you a mind that knows and learns, for without the mind that God granted you, you would be "like a horse or a mule who does not understand" (Ps 32:9). And you should think long and hard about how fitting it is to be careful in your worship of the Blessed One.

(3) Regarding the specific rules of this mitzvah, such as whose property should be spent on this honor, the child's or the parent's, and the ruling is that it is out of the parent's if the parent has property, but if not, the child must even beg door to door in order to feed their parent; or which takes priority-- honoring the father or the mother?; and whether the parents is allowed to waive that honor. And if the child sees the parent violating the Torah's words, with what words should they stop them? And is the child obligated to honor the parent in life and in death? And what does it mean to honor in death? And all of the other details are explained in Tractate Kiddushin and in a few other places in the Gemara.

(4) This mitzvah applies in all places and times, for males and for females any time they are able, that is to say when their husbands do not stop them. And one who violates it disobeyed a positive commandment, and their punishment is very great, for they are like one who ignores their Heavenly Father, and if the court is able, they force him, as we wrote above, that the court forces obedience to positive commandments.