תשובה ומעשים טובים
אבות פ"ג מ"י:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ
ברטנורא, על אתר:
שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתֶךָ. וּלְפִי שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֵימָתַי יָמוּת, יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר:
הלכות תשובה, פ"ז ה"א-ח (בדילוגים):
לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה לָמוּת וְשֶׁמָּא יָמוּת בִּשְׁעָתוֹ וְנִמְצָא עוֹמֵד בְּחֶטְאוֹ. לְפִיכָךְ יָשׁוּב מֵחֲטָאָיו מִיָּד וְלֹא יֵאָמֵר כְּשֶׁאַזְקִין אָשׁוּב שֶׁמָּא יָמוּת טֶרֶם שֶׁיַּזְקִין. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ (קהלת ט ח) "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים":
אַל תֹּאמַר שֶׁאֵין תְּשׁוּבָה אֶלָּא מַעֲבִירוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה כְּגוֹן זְנוּת וְגֵזֶל וּגְנֵבָה. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לָשׁוּב מֵאֵלּוּ כָּךְ הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בְּדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלָשׁוּב מִן הַכַּעַס וּמִן הָאֵיבָה וּמִן הַקִּנְאָה וּמִן הַהִתּוּל וּמֵרְדִיפַת הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד וּמֵרְדִיפַת הַמַּאֲכָלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִן הַכּל צָרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְאֵלּוּ הָעֲוֹנוֹת קָשִׁים מֵאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם נִשְׁקָע בְּאֵלּוּ קָשֶׁה הוּא לִפְרשׁ מֵהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נה ז) "יַעֲזֹב רָשָׁע" וְגוֹ':
וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ. כְּלוֹמַר מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר מֵהֶם:
בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה דַּרְכָּן לִהְיוֹת שְׁפָלִים וַעֲנָוִים בְּיוֹתֵר. אִם חֵרְפוּ אוֹתָן הַכְּסִילִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים וְאָמְרוּ לָהֶן אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ וְאֶמֶשׁ הָיִיתָ אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ. אַל יַרְגִּישׁוּ לָהֶן אֶלָּא שׁוֹמְעִין וּשְׂמֵחִים וְיוֹדְעִין שֶׁזּוֹ זְכוּת לָהֶם. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵם בּוֹשִׁים מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁעָבְרוּ וְנִכְלָמִים מֵהֶן זְכוּתָם מְרֻבָּה וּמַעֲלָתָם מִתְגַּדֶּלֶת. וְחֵטְא גָּמוּר הוּא לוֹמַר לְבַעַל תְּשׁוּבָה זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ לְהַזְכִּירָן לְפָנָיו כְּדֵי לְבַיְּשׁוֹ. אוֹ לְהַזְכִּיר דְּבָרִים וְעִנְיָנִים הַדּוֹמִין לָהֶם כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ מֶה עָשָׂה. הַכּל אָסוּר וּמֻזְהָר עָלָיו בִּכְלַל הוֹנָיַת דְּבָרִים שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יז) "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ":
מסכת עבודה זרה, דף יז, עמוד א:
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֻּרְדְּיָא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ זוֹנָה אַחַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא בָּא אֶצְלָהּ.
פַּעַם אַחַת שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה אַחַת בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְנוֹטֶלֶת כִּיסדֵּינָרִים בִּשְׂכָרָהּ.
נָטַל כִּיס דֵּינָרִים וְהָלַךְ וְעָבַר עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְהָרוֹת.
בִּשְׁעַת הֶרְגֵּל דָּבָר הֵפִיחָה.
אָמְרָה: כְּשֵׁם שֶׁהַפִּיחָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ כָּךְ אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֻּרְדְּיָא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה.
הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת.
אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים!
אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיה נד, י).
אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים!
אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה" (שם נא, ו).
אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים!
אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (שם כד, כג).
אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים!
אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם" (שם לד, ד).
אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי.
הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ.
יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֻּרְדְּיָא מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא;
בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת.
וְאָמַר רַבִּי: לֹא דַּיָּם לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָם אֶלָּא שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָם רַבִּי.
סנהדרין, קז ע"ב:
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת.
וְלֹא כְּרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה שֶׁדְּחָפוֹ לְיֵשׁוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.
רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה מַהִי?
כְּשֶׁעָמַד יַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַל הַחֲכָמִים לְהָרְגָם – שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַחהִטְמִינַתּוּ אֲחוֹתוֹ,
וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְיֵשׁוּ בָּרְחוּ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם.
כְּשֶׁהָיָה שָׁלוֹם שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח:
"מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, לָךְ אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֲחוֹתִי.
בַּעֲלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ וְאָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה".
אָמַר: שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שָׁלוֹם לוֹ.
עָמַד וּבָא וְנִזְדַּמֵּן לוֹ פֻּנְדָּק אֶחָד. עָשׂוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל.
אָמַר: כַּמָּה נָאָה אַכְסְנָיָא זוֹ!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת.
אָמַר לוֹ: רָשָׁע, בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק?
הוֹצִיא אַרְבַּע מֵאוֹת שׁוֹפָרוֹת וְנִדָּהוּ.
כָּל יוֹם בָּא לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: קַבְּלֵנִי.
לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ.
יוֹם אֶחָד הָיָה קוֹרֵא שְׁמַע וּבָא לְפָנָיו, וְאָמַר לְקַבְּלוֹֹ.
הֶרְאָה לוֹ בְּיָדוֹ.
כְּסָבוּר יֵשׁוּ שֶׁהוּא דּוֹחֵהוּ. הָלַךְ וְזָקַף לְבֵנָה וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ.
אָמַר לוֹ: חֲזֹר בְּךָ.
אָמַר לוֹ: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִמְּךָ –
כָּל הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
וְאָמַר מַר: יֵשׁוּ כִּשֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל.
סנהדרין לז ע"א:
הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דר' זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא,
והוו קפדי רבנן,
כי נח נפשיה דר' זירא,
אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי?
הרהרו בלבייהו ועבדו תשובה: