Punishing Ketanim

מתני' בן סורר ומורה מאימתי נעשה בן סורר ומורה משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן התחתון ולא העליון אלא שדברו חכמים בלשון נקיה שנאמר (דברים כא, יח) כי יהיה לאיש בן בן ולא בת בן ולא איש קטן פטור שלא בא לכלל מצות: גמ' קטן מנלן דפטור מנלן כדקתני טעמא שלא בא לכלל מצות ותו היכא אשכחן דענש הכתוב דהכא ליבעי קרא למיפטריה אנן הכי קאמרינן אטו בן סורר ומורה על חטאו נהרג על שם סופו נהרג וכיון דעל שם סופו נהרג אפילו קטן נמי ועוד בן ולא איש קטן משמע אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא וכי יהיה לאיש בן בן הסמוך לגבורתו של איש:

WHEN DOES HE BECOME LIABLE TO THE PENALTY OF A STUBBORN AND REBELLIOUS SON’? FROM THE TIME THAT HE PRODUCES TWO HAIRS UNTIL HE GROWS A BEARD RIGHT ROUND (BY WHICH IS MEANT THE HAIR OF THE GENITALS, NOT THAT OF THE FACE, BUT THAT THE SAGES SPOKE IN POLITE TERMS), FOR IT IS WRITTEN, IF A MAN HAVE A STUBBORN AND REBELLIOUS SON (Deuteronomy 21:18): ‘A SON’, BUT NOT A DAUGHTER;‘A SON’, BUT NOT A FULL-GROWN MAN. WHILST A MINOR IS EXEMPT, SINCE HE DOES NOT COME WITHIN THE SCOPE OF THE COMMANDMENTS.... [Shealah] Whence do we know that A MINOR IS EXEMPT? [Teshuva] Whence do we know? The Mishnah states the reason, viz that HE DOES NOT COME WITHIN THE SCOPE OF THE COMMANDMENTS. [Another Teshuva with a rhetorical question] Moreover, ... where else do we find that Scripture prescribed a penalty [for a minor], that a verse should be necessary here to exempt him? This is our question: 4. [Clarification of the shealah] Thus we say: Now, is then a ‘STUBBORN AND REBELLIOUS SON’ executed ... for his actual iniquity? Surely he is rather slain on account of his ultimate end; and that being so, even a minor should be executed? Moreover, [the interpretation,] 5. [Another justification of the shealah] ‘a son’, but not a man, implies a minor? Rab Judah said in Rab’s name: 6. [Teshuva] Scripture says, If a man has a son [that is stubborn and rebellious], implying, a son near to the strength of manhood.

תא שמע (ויקרא כ, י) איש פרט לקטן אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן

see ritva there

הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי לאתויי קטן סלקא דעתך אמינא (במדבר יט, כ) איש אשר יטמא ולא יתחטא איש אין קטן לא קמ"ל (במדבר יט, יח) ועל הנפשות אשר היו שם אלא איש למעוטי מאי למעוטי קטן מכרת

למעוטי קטן מכרת. דהאי קרא בנכנס למקדש טמא כתיב ומחייב ליה כרת ולהכי כתיב איש למעוטי קטן דלאו בר עונשין הוא אבל טמא הוא לטמא אוכלים ומשקין כגדול. ויש לתמוה למה לי קרא לפוטרו כיון דלא מצינו קטן נענש וכן קשה פרק ד' מיתות (סנהדרין נב:) איש כי ינאף פרט לקטן ומיהו התם י"ל דמשום קלון האשה יתחייב דומיא דבהמה הנרבעת ושמא איצטריך דסד"א הואיל ונתרבה לטומאה יתחייב כרת קמ"ל דלא:

(ו) והיאך דין עיר הנדחת בזמן שתהיה ראויה להעשות עיר הנדחת בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין עד שידעו בראיה ברורה שהודחה כל העיר או רובה וחזרו לעבודת כוכבים אח"כ שולחים להם שני תלמידי חכמים להזהירם ולהחזירם אם חזרו ועשו תשובה מוטב ואם יעמדו באולתן בית דין מצוין לכל ישראל לעלות עליהן לצבא והן צרין עליהם ועורכין עמהן מלחמה עד שתבקע העיר כשתבקע מיד מרבין להם בתי דינין ודנים אותם כל מי שבאו עליו שני עדים שעבד כוכבים אחר שהתרו אותו מפרישין אותו נמצאו כל העובדים מיעוטה סוקלין אותן ושאר העיר ניצול נמצאו רובה מעלין אותן לבית דין הגדול וגומרין שם דינם והורגין כל אלו שעבדו בסייף ומכין את כל נפש אדם אשר בה לפי חרב טף ונשים אם הודחה כולה ואם נמצאו העובדים רובה מכים את כל הטף ונשים של עובדים לפי חרב ובין שהודחה כולה בין שהודחה רובה סוקלין את מדיחיה ומקבצין כל שללה אל תוך רחובה אין לה רחוב עושין לה רחוב היה רחובה חוצה לה בונין חומה חוץ ממנו עד שיכנס לתוכה שנאמר אל תוך רחובה והורגין כל נפש חיה אשר בה ושורפין את כל שללה עם המדינה באש ושריפתה מצות עשה שנאמר ושרפת באש את כל העיר ואת כל שללה.