שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' ׀ אֶחָֽד׃
Hear, O Israel! The LORD is our God, the LORD alone.
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃
You shall love the LORD your God with all your heart and with all your soul and with all your might.
(ה) חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
בְּכָל לְבָבְךָ, בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע.
וּבְכָל נַפְשְׁךָ, אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ.
וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנֶךָ.
דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.
(5) A person is obligated to bless upon the bad just as she blesses upon the good.
As it says, “And you shall love the Lord your God, with all your heart and all your soul and with all that you have.” (Deut. 6:5)
“With all your heart” – with your two inclinations, with the inclination of good and the inclination of evil.
“And in all your soul” – even if God takes your soul.
“And with all that you have” – with all your money.
Alternatively, “With all that you have” – with every measure that is measured for you thank Him very much.
(א) ואהבת. עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה, אֵינוֹ דוֹמֶה הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, הָעוֹשֶׂה אֵצֶל רַבּוֹ מִיִּרְאָה, כְּשֶׁהוּא מַטְרִיחַ עָלָיו מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ (שם):
(ב) בכל לבבך. בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ (ספרי; ברכות נ"ד); דָּבָר אַחֵר בכל לבבך שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם (ספרי):
(ג) ובכל נפשך. אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ (ספרי; ברכות נ"ד):
(ד) ובכל מאדך. בְּכָל מָמוֹנְךָ, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ (ספרי), לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ. דָּ"אַ — ובכל מאדך בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד לְךָ, בֵּין בְּמִדָּה טוֹבָה בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת, וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים קט"ז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וְגוֹ' (ע' ספרי):
(1) ואהבת You shall love Perform God's words out of love, for one who acts out of love is not like one who acts out of fear/awe.
One who serves their master out of fear, once (the master) overburdens them, leaves and goes away (Sifrei Devarim 32:1).
(2) בכל לבבך with all your heart — with your two inclinations (the יצר הטוב and the יצר הרע) (Sifrei Devarim 32:3; Berakhot 54a).
Another explanation: בכל לבבך, with all your heart — your heart should not be divided about the Omnipresent (Sifrei Devarim 32:4).
(3) ובכל נפשך with all your soul — even if He takes your soul (Sifrei Devarim 32:5; Berakhot 54a).
(4) ובכל מאדך with all your might — with all your property.
For some people, their property is dearer to them than their own bodies, and so it says, “and with all your property" (Sifrei Devarim 32:6).
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה.
והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים.
אמרו לו תלמידיו:
"רבינו! עד כאן?"
אמר להם:
"כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך" - אפילו נוטל את נשמתך. אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?"
היה מאריך ב"אחד" עד שיצתה נשמתו ב"אחד".
יצתה בת קול ואמרה:
"אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך ב"אחד.""
The Talmud relates:
When the Romans took Rabbi Akiva out to be executed, it was time for the recitation of Shema.
And they were raking his flesh with iron combs, and he was reciting Shema, thereby accepting upon himself the yoke of Heaven.
His students said to him: Our teacher, even now, as you suffer, you recite Shema?
He said to them:
All my days I have been troubled by the verse: "With all your soul," meaning: Even if God takes your soul.
I said to myself: When will the opportunity be afforded me to fulfill this verse?
Now that it has been afforded me, shall I not fulfill it?
He prolonged his uttering of the word: "One," until his soul left his body as he uttered his final word: One.
A voice descended from heaven and said: Happy are you, Rabbi Akiva, that your soul left your body as you uttered: One.
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶֽךָ׃
Teach them to your children. Speak of them while you sit in your home and when you walk on the way, when you lie down and when you get up.
(ד) ובשכבך. יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם, תַּ"ל ובקומך, יָכוֹל אֲפִלּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, תַּ"ל בשבתך בביתך ובלכתך בדרך – דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תוֹרָה, זְמַן שְׁכִיבָה וּזְמַן קִימָה (ספרי):
(4) ובשכבך and when you lie down — One might think: even if one lies down in the middle of the day, so (the Torah says) ובקומך and when you rise up; one might think: even if you rise up in the middle of the night.
Instead, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך When you sit in your house and when you walk by the way: The Torah speaks of the usual way of living, the usual time of lying down and rising up (Sifrei Devarim 36:9).