בתמונה ניתן לראות שיש ילדה אחת בצד ושתי בנות ביחד שזה מתקשר לסיפור של רבי עקיבא שהוא חורש לבד בהר ושאר משפחתו חורשת במישור ההר והמקרה הזה מאוד לא קל.
- 1. השוו את סיפורו של יגאל אלון לסיפורו של רבי אליעזר וכתבו
את ההבדלים העיקריים?
תשובה:
האבות והאחים של שניהם היו חקלאים,לאחר המקרה שלשניהם קרה הם נשארו "לבד" מבין הילדים במשפחהיגאל אלון נשאר רק עם אלותו בצריך אביו רבי אליעזר נודה לעבוד בהר בעוד טחיו עבדו במישור ההר
הסבר קצר על יגאל אלון:
ת.ז
כותרת: נשרקה.
סוגה : מערכון.
מקור: גרסה למערכון המקורי של הגשש החיוור.
זמן: העת החדשה, 1977.
מקום: ארץ ישראל.
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס שֶׁהָיוּ אֶחָיו חוֹרְשִׁים בַּמִּישׁוֹר וְהוּא חוֹרֵשׁ בָּהָר וְנָפְלָה פָּרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה, אָמַר לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה פָּרָתִי, בָּרַח וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהָיָה אוֹכֵל קוֹזְזוֹת אֲדָמָה, עַד שֶׁעָשָׂה פִּיו רֵיחַ רַע, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רֵיחַ פִּיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָשֶׁה לוֹ, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהִבְאִישׁ רֵיחַ פִּיךָ עַל הַתּוֹרָה, כָּךְ יִהְיֶה רֵיחַ תַּלְמוּדְךָ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. לְאַחַר יָמִים עָלָה אָבִיו לְנַדּוֹתוֹ מִנְּכָסָיו, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּגְדוֹלֵי מְדִינָתוֹ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ .... אָמַר לוֹ אָבִיו בְּנִי לֹא עָלִיתִי לְכָאן אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי, עַכְשָׁו הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לְךָ מַתָּנָה. אָמַר הֲרֵי הֵם עָלַי חֵרֶם וְאֵינִי אֶלָּא שָׁוֶה בָּם כְּאֶחָי....
שאלות מנחות לחברותא ללימוד המקורות:
- מה ניתן ללמוד מתמונת הפתיחה (שורה ראשונה) אודות היחסים בין בני משפחת הורקנוס?
- מדוע ברח רבי אליעזר מבית אביו? נסו לדמיין מה עובר עליו? כתבו את מחשבותיו? הוסיפו את הדיאלוג בין רבי אליעזר לאביו לפני האירוע בשדה כשהוא מנסה לשכנע את אביו שישלח אותו ללימודים.
- מה עמדת הורקנוס האב בתחילת הסיפור? האם הוא היה מודע לשאיפותיו הרוחניות של הבן?
- האם דעת האב הורקנוס משתנה לגבי הדרך שבחר בנו אליעזר?
- מדוע רבי אליעזר לא מקבל את מתנת אביו? האם יש כאן רמז לביקורת של רבי אליעזר לאביו ואם כן, מהי?
- מה ניתן ללמוד על רבי אליעזר מהיחסים שלו עם אחיו ועם חבריו לספסל הלימודים?
תשובות:
1. מה שניתן ללמוד מהשורה הראשונה על אודות היחסים במשפחת הורקנוס הם: שרבי אליעזר לא מגובש ומלוכד עם משפחתו ומשפחתו מעדיפה שיחרוש לבדו בהר מאשר איתם במישור.
2. רבי אליעזר ברח מבית אביו מפני שהוא לא הרגיש חלק מהמשפחה והיה לו קשה לא להיות חלק אהוב ושייך במשפחתו, רגשותיו היו: עצב, כעס, בדידות ואכזבה...
כעס - כעס ממשפחתו על היחס שנתנו לו לעומת אחיו.
עצב ובדידות - רבי אליעזר הרגיש כך מפני שמשפחתו הייתה הכל בשבילו והוא בחר להתנתק מהם וכך רבי אליעזר נותר לבדו ומרגיש את עוצמת העצב והבדידות.
אכזבה - אכזבה מהיחס הלא שווה שנתנו לו הוריו ואחיו במשך השנים.
הדיאלוג בין רבי אליעזר ואביו היה:
רבי אליעזר -ניגש לאביו ואומר לו: "אבא אני רוצה ללכת וללמוד תנ"ך "
אבא - האב משיב בתשובה: "אליעזר אינך צריך ללמוד אתה צריך לחרוש את שדה אביך בכדי הבאת פרנסה למשפחה"
רבי אליעזר - ממשיך ומתעקש ואומר לאביו: "אבא אם אני אלמד את התורה ואחכים אוכל ללמד אנשים אחרים ולקבל מזה פרנסה"
האב איננו מסכים לאליעזר ללכת ללמוד משום כך אליעזר מחליט לברוח ממשפחתו.
3. בתחילת הסיפור עמדת האב הייתה נגד רצונות הילד שרצה ללכת ללמוד תורה והכריח אותו לחרוש את השדה המשפחתי.
4. דעת האב של רבי אליעזר לגבי דרך בנו לא משתנה במהלך הסיפור גם כאשר רבי אליעזר מלמד את עשירי העיר אביו מתחנף אליו ולא באמת מתייחס אליו ואוהב אותו.
5. רבי אליעזר לא קיבל את מתנת אביו מפני שמשפחתו לא ראתה בניהם שווים והוא מנסה להסביר לאביו שכולם צריכים להיות שווים מבחינתו ושלא יקח את מתנתו מפני הם עשו עליו חרם ונידו אותו בילדותו.
6. אפשר ללמוד על רבי אליעזר מיחסיו עם האחים שלו: שככל הנראה רבי אליעזר היה המנודה במשפחתו ומשום כך הוא בחר לברוח ממשפחתו.
ת.ז
כותרת המקור : תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס
סוגה: סיפור, אגדת חז"ל
מקור: בראשית רבה, פרשה מ"א.
העת העתיקה, תקופת האמוראים – מאה 4 לספירה.
מקום: ארץ ישראל.
חזור על עקביי
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים.
אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר
וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל.
אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא
שׁוֹטֶה כָּל יָמַי,
וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת
רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ...
בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי,
חֲזוֹר בְּךָ בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר.
אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ.
אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים.
אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי,
וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן.
אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין.
מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחוֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין.
אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ.
אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד.
אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא עַוְלָה מָצָאתָ בִי.
אָמַר לוֹ, לָאו. מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּךָ:
[ משנה מסכת עדיות פרק ה ]
(ו) עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים.
אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְהִקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי, וְלֹא לֵעָשׂוֹת שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים, בִּשְׁבִיל שְׂרָרָה חָזַר בּוֹ.
שוה ציטוט
- מהו הגיל המומלץ לדרוש מהילדים לקיחת אחריות והשתתפות במטלות הבית
- האם זה נכון רק להתגלגל (להשתעשע) עם הילדים ופתאום בגל שתים-עשרה להתחיל לדרוש מהם למלא חובות?
חזור על עקביי - האם עקביא בן מהללאל מתחרט על שדבק בדרכו ולא קיבל את עמדת הרוב?
-
לאור העצה שנותן עקביא לבנו, האם המחיר החברתי ששילם בנו של עקביא בעקבות התעקשות אביו היה כדאי?
- מה ביקש הבן מאביו?
- האם מנקודת המבט של החברה, הבן מתחיל באמת מההתחלה, או שמא תהיה השפעה לאופן בו החברה התייחסה לאביו גם עליו?
- האם הבן מציית לאביו או מורד?
תשובות
1. לדעתנו צריכים להתחיל מכיתה ב לעזור בבית, עם זאת ככול שמתבגרים צריך לעזור יותר במטלות הבית כגון שטיפה, בישול, לכפל כביסה...
2.זה לא נכון להשתעשע עם הילד עד גיל מאוד נאוחר כי אז הילד רגיל לא לעזור במטלות הבית ולאחר מכן ככל שיגדל הוא לא יבצע מטלות/משימות פשוטות ולא יוכל להיות עצמאי.
3. לפי המשל עקביא בן מהללאל לא מתחרט על מעשיו במשך כל חייו ואף אמר שהוא מעדיף להיחשב שוטה מאשר להעליב אנשים אחרים/ להתחרט על מעשיו.
4. לאור עצתו של עקביא המחיר החברתי שבנו נאלץ לשלם כדאי מפני שעצתו של עקביא הייתה לעמוד על עקרונותיך ולא להדרדר להתנהגות החברה!
5. הבן ביקש מאביו שיכיר לו את חבריו.
6.ניתן להסיק שאם מצבו של האב לא הכי טוב בעולם גילו של הילד גדול[סביבות 30\40], לדעתנו הילד רק מתחיל את החיים שלו ברגע שנשאר לבד בלי אבו כי הוא תמיד היה רגיל איך להתנהל איתו ולא להתנהל לבדו.
(ז) בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר לִבְנוֹ, בְּנִי, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר. אָמַר לוֹ, וְלָמָּה לֹא חָזַרְתָּ בָּךְ. אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמְרֻבִּים, וְהֵם שָׁמְעוּ מִפִּי הַמְרֻבִּים. אֲנִי עָמַדְתִּי בִשְׁמוּעָתִי, וְהֵם עָמְדוּ בִשְׁמוּעָתָן. אֲבָל אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַיָּחִיד, וּמִפִּי הַמְרֻבִּין. מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד, וְלֶאֱחֹז בְּדִבְרֵי הַמְרֻבִּין. אָמַר לוֹ, אַבָּא, פְּקֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ. אָמַר לוֹ, אֵינִי מַפְקִיד. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא עִילָה מָצָאתָ בִי. אָמַר לוֹ, לָאו. מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ:
פרשנות לסיפור:
ערב מותו מבקש עקביא מבנו שילך בדרך שונה מהדרך בה הלך הוא, על-פניו נראה כי עקביא רוצה לחסוך לבנו את המחיר ששילם הוא על שדבק בדרכו. דומה שהנימוק ההלכתי בו מבקש עקביא לשכנע את בנו הוא למעשה סוג של תירוץ, כי הרי עקביא עפ"י ההלכה צריך היה לקבל את עמדת הרוב וריבוי מקורות הקבלה שלו ושלהם אינו רלוונטי לעניין. האב אם-כן נכנס דרך הפתח ההלכתי על-מנת לצוה על בנו לסור מדרכו ולחבור לשאר החכמים.
לכאורה יש כאן אבסורד, האב מבקש מבנו דבר והיפוכו. האב מבקש מבנו למרוד בו , אך אם יעשה כן הרי הוא כמציית לאביו ולא כמורד בו.
הבן מקבל את עמדת אביו ומבקש מהאב "פְּקוֹד עָלַי לַחֲבֵרֶיךָ" דהיינו, המלץ בפני חבריך החכמים עליי, שיקבלו אותי לשורותיהם. תגובת האב מפתיעה משהו, לכאורה האב שערב מותו רצה להוריד מהבן את הנטל שהוא סוחב על גבו, צריך היה להיענות לבקשת בנו ולעזור לו לשקם את תדמיתו ומעמדו הציבורי וכנראה גם הכלכלי. תשובתו של אביו חושפת כנראה את כוונתו האמיתית, לא לגונן על בנו הוא מבקש אלא לאפשר לו לפעול בעולם עפ"י אישיותו ומעשיו: "מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְִרַחֲקוּך". האב המודע לדומיננטיות שלו אצל בנו ולנטיית בנו לציית להלכה ולמסורת מבקש לשחרר את בנו ולעזור לו להיפרד מדמותו גם לאחר מותו.
אבי היה אלהים ולא ידע. הוא נתן לי
את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן
אלא ברכות ובאהבה, והוסיף ליטופים והוסיף מילים טובות,
והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה". וזימר זכור ושמור
בניגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דבר לדבר,
לא תשא את שם אלוהיך לשוא, לא תשא, לשוא,
אנא, אל תענה בריעך עד שקר. וחיבק אותי חזק ולחש באזני,
לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם את כפות ידיו הפתוחות
על ראשי בברכת יום כיפור. כבד, אהב, למען יאריכון ימיך
על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו.
אחר-כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה
כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף
שנים לעשרת הדברות:
הדבר האחד-עשר, "לא תשתנה"
והדבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"
כך אמר אבי ופנה ממני והלך
ונעלם במרחקיו המוזרים.
[יהודה עמיחי - פתוח סגור פתוח]