(ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
(5) And let me fetch a morsel of bread that you may refresh yourselves; then go on—seeing that you have come your servant’s way.” They replied, “Do as you have said.”
(ב) אחר תעברו. א"ר יצחק, עטור סופרים הלכה למשה מסיני הוא, ואחר תעברו עיטור סופרים הוא יטר"ל תיבות שהם באים רק לעטור ותפארת הלשון בכ"ז הם מעקרי התורה, כי כן נמסרו למשה בסיני, וכמו הכא דהי' יכול לכתוב סעדו לבכם ותעברו, והמלה אחר נכתבה רק לתפארת הלשון. ונ"מ בזה, שאסור לשנות או להשמיט מתיבות אלה כל שהוא כמו בכל דברי התורה. .
(נדרים ל"ז ב')
דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב מאי דכתיב (נחמיה ח, יח) ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אלו הפסוקים ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים ואמרי לה אלו המסורות אמר רבי יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני מקרא סופרים אָרֶץ שָׁמַיִם מִצְרַיִם עיטור סופרים אחר תעבורו (בראשית יח, ה) אחר תלכו (בראשית כד, נה) אחר תאסף (במדבר יב, יד) קדמו שרים אחר נוגנים (תהלים סח, כו) צדקתך כהררי אל (תהלים לו, ז)
This is as Rabbi Ika bar Avin said that Rav Ḥananel said that Rav said: What is the meaning of that which is written: “And they read in the book, in the Torah of God, distinctly; and they gave the sense, and caused them to understand the reading” (Nehemiah 8:8)? The Gemara explains: “They read in the book, in the Torah of God”; that is the Bible. “Distinctly”; that is the Aramaic translation. “And they gave the sense”; these are the division into verses. “And caused them to understand the reading”; this is punctuation of the text with cantillation notes, which facilitate the understanding of the verses. And some say: These are the traditions that determine the proper vocalization of the Bible. Rav holds that the cantillation notes are an integral part of Torah study. On a related note, Rabbi Yitzḥak said: The vocalization of the scribes, and the ornamentation of the scribes, and the verses with words that are read but not written, and those that are written but not read are all halakha transmitted to Moses from Sinai. The Gemara elaborates: The vocalization of the scribes is referring to words that when they appear at the end of phrases, clauses, or verses, their vocalization changes, e.g., eretz with a segol under the letter alef to aretz with a kamatz under the letter alef; shamayim with a pataḥ under the letter mem, to shamayim with a kamatz under the letter mem; and mitzrayim with a pataḥ under the letter reish, to mitzrayim with a kamatz under the letter reish. The ornamentation of the scribes are expressions that the scribes understood in a manner that differs slightly from its plain understanding. For example: “Then [aḥar] go on” (Genesis 18:5); “then [aḥar] she will go” (Genesis 24:55); “afterward [aḥar] you will be gathered” (Numbers 31:2); “the singers go before, the minstrels follow after [aḥar]” (Psalms 68:26); “Your righteousness is like the mighty mountains” (Psalms 36:7).
ואמר במקרא אלו פיסוק טעמים גם זה הוא דבר נוסף להפסיק הענינים להבינו וק"ל:
ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'
And Rabbi Shefatya said that Rabbi Yoḥanan said: Concerning anyone who reads from the Torah without a melody or studies the Mishna without a song, the verse states: “So too I gave them statutes that were not good, and judgments whereby they should not live” (Ezekiel 20:25), as one who studies Torah through song demonstrates that he is fond of his learning. Furthermore, the tune helps him remember what he has learned.
נעימה - כגון טעמי המקראות:
משום דלא ידע לבסומי כו' לא יחיה קרית ליה כו'. אבל מרישא דקרא לא טובים לא קשה לי' דודאי טוב הוא לקרוא בנעימה כו' מיהו בעונש לא יחיה אין סברא: