(א) שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃
(ב) אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃
(ג) הִגְדִּ֣יל יְ֭הוָה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים׃
(ד) שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־שבותנו [שְׁבִיתֵ֑נוּ] כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃
(ה) הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃
(ו) הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽ֬א־יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃
שמש אסוציאציות היינו כחולמים
"כאפיקים בנגב" - נסו למצוא מה פירוש הביטוי בתוך הפרשנים.
כאפיקים בנגב - על שטפונות בנגב
- כיצד השיטפון הוא דימוי לשיבת ציון?
אמר ר' יוחנן,
כל ימיו של אותו צדיק חוני,היה מצטער על הבנתו שלמקרא זה, שנאמר: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים"(תהלים קכו, א), אמר:
מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא [האם יש מי שישן שבעים שנים בחלום] ואיך אפשר לדמות את גלות בבל שהיתה שבעים שנה, לחלום?
יומא חד הוה אזל באורחא, חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא [יום אחד הלך בדרך, ראה אדם אחד שנוטע עץ חרוב],
אמר ליה [לו]: האי, עד כמה שנין טעין [עץ זה, עד כמה שנים טוען פירות]?
אמר ליה [לו]: עד שבעין שנין [שבעים שנה].
אמר ליה [לו]: פשיטא לך דחיית שבעין שנין [האם פשוט לך שאתה חי שבעים שנה], שאתה נוטע את העץ ודעתך ליהנות ממנו?
אמר ליה האי גברא [לו אותו אדם]: עלמא בחרובא אשכחתיה, כי היכי דשתלי לי אבהתי, שתלי נמי לבראי [עולם מלא בחרובים מצאתי, כפי ששתלו לי אבותי, כך שותל אני גם כן לבני].