(א) חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ (ב) שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ (ג) יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃ (ד) ה֣וֹי ׀ גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֺ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְהוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר׃ (ה) עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כָּל־רֹ֣אשׁ לָחֳלִ֔י וְכָל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃ (ו) מִכַּף־רֶ֤גֶל וְעַד־רֹאשׁ֙ אֵֽין־בּ֣וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא־זֹ֙רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן׃ (ז) אַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים׃ (ח) וְנוֹתְרָ֥ה בַת־צִיּ֖וֹן כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה׃ (ט) לוּלֵי֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ (ס)
(1) The prophecies of Isaiah son of Amoz, who prophesied concerning Judah and Jerusalem in the reigns of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah. (2) Hear, O heavens, and give ear, O earth, For the LORD has spoken: “I reared children and brought them up— And they have rebelled against Me! (3) An ox knows its owner, An ass its master’s crib: Israel does not know, My people takes no thought.” (4) Ah, sinful nation! People laden with iniquity! Brood of evildoers! Depraved children! They have forsaken the LORD, Spurned the Holy One of Israel, Turned their backs [on Him]. (5) Why do you seek further beatings, That you continue to offend? Every head is ailing, And every heart is sick. (6) From head to foot No spot is sound: All bruises, and welts, And festering sores— Not pressed out, not bound up, Not softened with oil. (7) Your land is a waste, Your cities burnt down; Before your eyes, the yield of your soil Is consumed by strangers— A wasteland as overthrown by strangers! (8) Fair Zion is left Like a booth in a vineyard, Like a hut in a cucumber field, Like a city beleaguered. (9) Had not the LORD of Hosts Left us some survivors, We should be like Sodom, Another Gomorrah.
ונותרה. כי רוב ערי יהודה היו חרבות ובימי חזקיהו כל הערים הבצורות תפשם מלך אשור והנה נותרה ירושלים לבדה כמו הסכה שהיא בכרם וכמו המלונה שהיא בשדה הקשואין שאין סביבותיה בית וסכה אחרת, וסכה ומלונה ענין אחד במלות שונות כי הסכה היא שילין בה השומר תקרא מלונה, ויונתן תרגם כמטללתא בכרמא וגומר, ופירשו דאבעיוהו חפשוהו שלא נשארו בו קשואים מן נבעו מצפוניו, ורוצה לומר שלא נשארו בו קשואים אחר שנקטפו הענבים שהלך לו השומר, וכן כמלונה במקשה אחר שלקטו הקשואים וחפשו המקשה שלא נשאר בה קשואים והולך לו השומר כן נשארה ציון בלא שומר כי הקב"ה ששומר ישראל סילק שכינתו מהם ואמר סוכה בכרם ומלונה במקשה ולא אמר כסוכה בגן כי בסוכת הגן כל הימים השומר שם כי אחר שילקטו פרי זה או ירק זה ישאר אחר, וכן כל השנה, אבל בכרם ובמקשה אחר שילקטו הענבים והקשואים לא נשאר דבר לשמור והולך לו השומר:
A Sukkah is an agricultural item used as a temporary dwelling for the one who guards the vineyard. How does this understanding change how we Sukkos for us? Why are we in these booths? What are we guarding or what are we asking Hashem to do?
(א) וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ (ס) (ב) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃ (ג) וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃ (ד) אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃ (ה) וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃ (ו) וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃ (פ)
(1) In that day, seven women shall take hold of one man, saying, “We will eat our own food And wear our own clothes; Only let us be called by your name— Take away our disgrace!” (2) In that day, The radiance of the LORD Will lend beauty and glory, And the splendor of the land [Will give] dignity and majesty, To the survivors of Israel. (3) And those who remain in Zion And are left in Jerusalem— All who are inscribed for life in Jerusalem— Shall be called holy. (4) When my Lord has washed away The filth of the daughters of Zion, And from Jerusalem’s midst Has rinsed out her infamy— In a spirit of judgment And in a spirit of purging— (5) the LORD will create over the whole shrine and meeting place of Mount Zion cloud by day and smoke with a glow of flaming fire by night. Indeed, over all the glory shall hang a canopy, (6) which shall serve as a pavilion (Sukkah) for shade from heat by day and as a shelter for protection against drenching rain.
A Sukkah may be meant to transport us to the end of days. Remember, the holiday does take place after a spiritual cleansing. Maybe the purpose is to experience redemption every year after the cleansing of Yom Kippur washes over us.
Maybe this source contributes to the Ptur of Mitzta'er? if the Sukkah isn't preventing the sun or guarding us from the elements its not doing its job. This may be Derech Drush.
We are being treated like or acting like Tzadikim! Only the Tzadikim are protected from the sun after its unleashed! (I think this is a Gemara in Nedarim).
In a plot twist, the Malbim thinks the sukkos of Yimos Hamashiach imitate those of the desert and are modeled after those.
(יא) בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם.
The Sukkah is compared to the Monarchy of Beis Dovid. What's is the message for us? What is the message for the future kings of the house of David?
Malbim sees it as a few different stages. The Sukkah is the first step but we are working towards a more permanent home. That doesn't exactly seem to fit in with the words in Amos (although it may work with Pesukim in Yechezkel). Sukkas Dovid seems to be the working metaphor.
The Radak explains that a Sukkah is used because the monarchy provides protection over the nation.
I propose an answer: A Sukkah has Schach that are both transparent and flimsy. The purpose of Beis Dovid is to both stand in for and represent G-d's monarchy over the world. A permanent structure with a legitimate roof would indicate self sufficiency.
ר"א מבלגנצי על עמוס
ואז ביום ההוא – שיכלו כל חטאי עמי.
אקים את סכת דוד הנופלת – לפי שדרך רועה לעשות לו סכה להרביץ צאנו ולישב בצל לראות את צאנו ודוד היה רועה ישראל דימה ירושלים ובית מלכותו לסכת רועים.
Dovid is our shepherd. It is to impart responsibility to us. Maybe we are the custodians and the shepherds of the world. We are being empowered to right wrongs and show them the light! (Find sources to this effect!)
(17) The whole community that returned from the captivity made booths and dwelt in the booths—the Israelites had not done so from the days of Joshua son of Nun to that day—and there was very great rejoicing.
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב מא, ג): מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וגו'... דָּבָר אַחֵר, מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי חִיָּא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת פָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם וְעָתִיד לִתֵּן אוֹתָם לֶעָתִיד לָבוֹא... בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, שֶׁעָשָׂה לָהֶם סֻכָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה סֻכּוֹת לְבָנָיו בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם (ויקרא כג, מג): כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (תהלים קמ, ח): סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק, מַהוּ בְּיוֹם נָשֶׁק, בְּיוֹם זִיּוּנָם שֶׁל שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, וְלֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן (ישעיה ד, ו): וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וגו', הֱוֵי: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת יא, א): שְׁלַח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים וגו'...
Thank you Avraham! Its repayment for something the Avos did. Ushpizin anyone?
ד"א ולקחתם לכם ביום הראשון. וכי ראשון לשבת הוא, או ראשון לחדש, והלא יום חמשה עשר לחדש הוא, וקורא אותו ראשון, [אלא ראשון], לחשבון [עונות] הוא, ולמה הדבר דומה, למדינה שהיתה חייבת מס למלך, והיה המלך משלח לגבותה, ולא היתה נותנת שהיה השטר גדול, כך פעם הראשון שלח ולא נתנו ופעם שני ולא נתנו, ופעם שלישית ולא נתנו, מה עשה המלך, אמר לשריו ולחיילו התקבצו עד שנלך על מדינה פלונית כי היא מרדה, כי הנה שלחתי שלשה פעמים שתתן המס שעלה ולא נתנה, עמד המלך וחייליו והלכו עליהם, עד שהיו הולכים שמעו אנשי המדינה כי המלך וחייליו באו על המדינה, התחילו גדולי המדינה יוצאים כדי להקביל פני המלך, אמר המלך להם מי אתם, אמרו לו בני מדינה פלונית ששלחת לגבותינו ולא היה לנו דבר שניתן, ואמר להם ומה אתם מבקשים, אמרו לו אדונינו המלך בבקשה ממך ראה ענינו שאין לנו דבר שניתן, אמר להם בשבילכם אני מניח מחצה, עד שהוא בא יצאו הבינוניים אף הם, וקדמו אותו עשרה מילין, ובאו והשתחוו לפני המלך, אמר להם מי אתם, אמרו לו אנשי מדינה פלונית ששלחת לגבות אותנו, ואין לנו מניין ליתן, אלא בבקשה ממך רחם עלינו, אמר להם כבר הנחתי לזקניכם מחצה, ואני בעבורכם אניח מחצה על מחצה, ועד שהיה מהלך יצאו הקטנים עם הנשים, אמר המלך להם מת אתם מבקשים, אמרו אדונינו המלך בבקשה ממך רחם עלינו, שאין לנו דבר שניתן לך, אמר להם לזקנים הנחתי מחצה, ולבינוניים מחצה על מחצה, ובשבילכם אני מניח את הכל, אבל מעתה ראש חשבון הוא, המלך זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וברוך שמו ואנשי המדינה אלו ישראל שהם מסגלין עונות כל ימי השנה, והקב"ה אומר להם עשו תשובה, בראש השנה הם נכנעים ובאים, ביום הכיפורים מתענים ועושים תשובה, והקב"ה מוחל להם, מה הם עושים נוטלים לולביהם בידיהם בי"ט ומהללין לפני הקדוש ברוך הוא, והוא מוחל להם, אמר להם הקב"ה הרי התרתי לכם את עונות הראשונים, אבל מעכשיו הוא ראש חשבון, שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עונות, אמר להם הקב"ה בעולם אמרתי לכם שתעשו טובה ותפרעו לי כל גמולי שגמלתי אתכם, והושבתי אתכם בסוכות, שנאמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל (ויקרא כג יד), ואם תשבו בסוכות כבר פרשתם לי מה שגמלתי אתכם, וכשתופיע מלכותי עליכם, אני מגן לכם כסוכה, שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם מחורב וגו' (ישעי' ד ו):
Close to what we said that we are pure from sins so therefore we deserve Hashem's protection like in the end of days!
ד"א למה כצאן, אלא [כשם] כשהרועה זהיר בצאנו ביום מפני החמה, ובלילה מפני הזאבים, כך היה הקב"ה זהיר בישראל, שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם וגו' (ישעיה ד ו), ואומר לא ימיש עמוד הענן וגו' (שמות יג כב), ואומר נחית כצאן עמך וגו' (ישעיה ד ו), ואומר לא ימיש עמוד הענן וגו' (שמות יג כב), ואומר נחית כצאן עמך וגו' (תהלים עז נא). מהו נחית אלא נחית לשון נוטריקון הוא, "נוראות הראית במצרים, "חרונך שפכת עליהם, "ימינך בלעה אותם. "תהום כסית עליהם. ר' יהושע אומר, "נפלאות עשית לנו, חירות נתת לנו, "ים בקעת לנו, "תורה נתת לנו. ר' אלעזר המודעי אמר, "נסים עשית לנו, "חיים (עשית) [נתת] לנו, "ידך הראית לנו, "תלוי ראש נתת לנו. וחכמים אומרים "נביאים העמדת ממנו, חסידים העמדת ממנו, "ישרים "תמימים העמדת ממנו, וכל אילו בזכות משה, לכך נאמר ויסע משה.
Another interpretation (of Ps. 78:52): Why LIKE SHEEP? Because, [just] as a shepherd looks out for his sheep during the day because of the heat and during the night because of the wolves, so the Holy One looks out for Israel. Thus it is stated (in Is. 4:6): THERE SHALL BE A SUKKAH AS A SHADE < FROM THE HEAT> BY DAY…. And it says (in Exod. 13:22): THE PILLAR OF CLOUD DID NOT DEPART BY DAY…. It also says (in Ps. 77:21 [20]): YOU LED YOUR PEOPLE LIKE SHEEP…. What is the meaning of YOU LED (NHYT)? NHYT is simply an acronym.49Gk.: notarikon. <N:> Awesome things (nora'ot) <which> you showed us in Egypt. <H:> Your wrath (haronekha) <which> you poured out upon them. <Y:> Your right hand (yeminekha) <which> devoured them. <T:> The deep (tehom) <with which> you covered them. R. Joshua says: <N: > Wonders (nifla'ot) <which> you performed for us. <H:> Freedom (herut) <which> you gave us. <Y:> A sea (yam) <which> you parted for us. <T:> Torah <which> you gave us. R. Eleazar of Modim said: <N:> Miracles (nissim) <which> you have performed for us. <H:> Life (hayyim) < which > you have {performed for} [given] us. <Y:> Your hand (yadekha) <which> you have shown us. <T:> Holding the head high (tilluy rosh), <a right which> you have given us. But the sages say: <N:> Prophets (nevi'im) <which> you have raised up from among us. <H:> Saints (hasidim) <which> you have raised up from among us. <Y:> Upright (yesharim), <T:> Unblemished ones (temimim) <whom> you have raised up from among us. Now all these were through the merit of Moses. Ergo (in Exod. 15:22): THEN MOSES HAD <ISRAEL> JOURNEY <FROM THE REED SEA …>.
Include RSRH from Horeb?