My First Source
(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
(1) In the beginning God created the heaven and the earth.
רבי הושעיה רבה פתח, (משלי ח, ל): "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם וגו'". "אמון", פדגוג. "אמון", מכוסה. "אמון", מוצנע. ואית דאמר: "אמון", רבתא. אמון, פדגוג – היך מה דאת אמר (במדבר יא, יב): "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק" .אמון, מכוסה – היאך מה דאת אמר (איכה ד, ה): "הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת". אמון, מוצנע – היאך מה דאת אמר (אסתר ב, ז): "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה". אמון, רבתא – כמה דתימא: (נחום ג, ח): "הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן", ומתרגמינן: "האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהרותא?"דבר אחר: אמון – אומן. התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם, והתורה אמרה בראשית ברא אלהים, ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח, כב): "יקוק קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ".
The Great Rabbi Hoshaya opened with the following: "I will be faithful to Him and I will be a plaything to Him every day..." (Proverbs 8:30). Faithful, meaning: nanny. Faithful, meaning: covered. Faithful, meaning: hidden. And there is one who says: Faithful, meaning: great. Faithful meaning nanny, as it is used (in Bamidbar 11:12), "as a nanny (omen) carries the suckling child." Faithful meaning covered, as it is used (in Lamentations 4:5), "they that were brought up (emunim) in scarlet. Faithful meaning hidden, as it is used (in Esther 2:7), "And he hid away (omen) Hadassah, that is, Esther." Faithful meaning great, as it is used (in Nahum 3:8), "Are you better than No-amon, which dwells among the rivers," and they translate it, "Are you better than Alexandria the Great, which dwells between the rivers." Another interpretation: faithful meaning artisan. The Torah says: 'I was the artisan's tool of the Holy One, blessed be He'. Similarly, as concerns a king of flesh and blood who builds a castle. He does not build it from his own knowledge, rather from the knowledge of an architect, and the architect does not build it from his own knowledge, rather he has plans and descriptions so that he knows how he will make rooms or marbled halls. Thus did the Holy One, blessed be He, consult the Torah and create the world. And the Torah said "In the beginning God created" and there is no beginning (reishit) except for Torah, as it is written: "God made me the beginning of His way" (Proverbs 8:22).
בראשית ברא אלהים. זה שאמר הכתוב (משלי ג, יט): "יקוק בחכמה יסד ארץ" וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם, שנא' (משלי ח, יד): לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה, והתורה במה היתה כתובה? על גבי אש לבנה באש שחורה שנא' (שיר השירים,): קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, מהו קוצותיו תלתלים? על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות. כיצד? כתוב בה (ויקרא, כב): ולא תחללו את שם קדשי, אם אתה עושה חי"ת ה"א, אתה מחריב את העולם, כל הנשמה תהלל יה (תהלים, קנ), אם אתה עושה ה"א חי"ת, אתה מחריב את העולם. וכן (דברים, ז): שמע ישראל יקוק אלהינו יקוק אחד, אם אתה עושה דל"ת רי"ש, אתה מחריב את העולם, שנאמר (שמות, לד): כי לא תשתחוה לאל אחר, כחשו ביקוק (ירמיה, ה), אם אתה עושה בית כ"ף, תחריב את העולם, אין קדוש כיקוק (שמואל א, ב), אם אתה עושה כ"ף בי"ת, תחריב את העולם, ואם אות אחת כך, כ"ש התיבה כולה, לכך נאמר: קוצותיו תלתלים, לפיכך דוד מקלס ואומר (תהלים, קיט): רחבה מצותך מאד, ואומר (איוב, יא): ארוכה מארץ מדה וגו', והיא היתה אומנת לכל מעשה בראשית, שנאמר (משלי, ח): ואהיה אצלו אמון, אל תקרי אמון אלא אומן, ובה נטה שמים ויסד ארץ, שנא' (ירמיה, לג): אם לא בריתי יומם ולילה וגו', ובה חתם ים אוקיינוס, שלא יצא וישטף את העולם, שנאמר (ירמיה, ה): האותי לא תיראו נאם יקוק אם מפני לא תחילו וגו', ובה חתם את התהום, שלא יציף את העולם, שנא' (משלי, ח): בחקו חוג על פני תהום, ובה ברא חמה ולבנה, שנאמר (ירמיה, לא): כה אמר יקוק נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו יקוק צבאות שמו, הא למדת שהעולם לא נתיסד אלא על התורה, והקדוש ברוך הוא נתנה לישראל, שיתעסקו בה ובמצותיה יומם ולילה, שנא' (יהושע, א): והגית בו יומם ולילה, ואומר (תהלים, א): כי אם בתורת יקוק חפצו וגו', והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו', שבשביל שומרי התורה, העולם עומד, שכן אמרה חנה (שמואל א, ב): כי ליקוק מצוקי ארץ, ומי הם מצוקי ארץ? אלו שומרי התורה, שבזכותם הושתת התורה, שנאמר: וישת עליהם תבל, ותניא: אר"ש בן לקיש: למה נאמר במעשה בראשית יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום הששי, ה"א יתירה למה, שהרי בכולן לא נאמר אלא יום אחד, יום שני, וכן לכולם? מלמד: שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה, שיש בה יקוק ספרים, מוטב, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו, וכן בני קרח אמרו (תהלים, עה): נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי וגו', זו התורה, שפתח הקדוש ברוך הוא, וזכה משה רבינו וקבלה, לפי שהתורה סוליתה ענוה וכתרה יראה, סוליתה ענוה שנאמר (משלי, כב): עקב ענוה יראת יקוק, וכתרה יראה שנא' (תהלים, קיא): ראשית חכמה יראת יקוק, ושניהם במשה רבינו שנא' (במדבר, יב): והאיש משה ענו מאד, יראה, דכתיב (שמות, ג): כי ירא מהביט אל האלהים, ואמרו רבותינו: בשכר שלשה זכה לשלשה, בשכר ויסתר משה פניו, זכה לקלסתר פנים, בשכר כי ירא, וייראו מגשת אליו (שמות, לג), בשכר מהביט, זכה ותמונת יקוק יביט (במדבר, יב), ואין מתן שכרה של תורה בעולם הזה אלא לעולם הבא, שנאמר (דברים, ז): אשר אנכי מצוך היום לעשותם, ולא לעולם הבא, היום לעשותם, ולא היום לטול שכרם, וכן אמר שלמה (משלי, לא): עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, בוא ולמד מפרעה: על שאמר ליוסף אני פרעה נגדל מאד שנאמר (בראשית, מא): ויסר פרעה וגו', הקב"ה על כל מצוה אני יקוק על אחת כמה וכמה מה מזה נלמוד שאין קצבה על מתן שכרה, צפה דוד ואמר (תהלים לא, כ): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו', בכל מעשה בראשית לא כתיב פעולה, ובמתן שכרה כתיב פעולה, דכתיב (תהלים לא, כ): פעלת לחוסים בך, אתה מוצא שהקדוש ברוך הוא מראה בשעת פטירתן של עוסקי תורה מתן שכרן, מעשה בר' אבהו: כשהיה מסתלק מן העולם, הראה לו הקב"ה שלש עשרה נהרי אפרסמון, התחיל לומר בשעת מיתה לתלמידיו: אשריכם עוסקי התורה, אמרו לו: רבינו! מה ראית? אמר להם: שלש עשרה נהרי אפרסמון נתן לי הקדוש ברוך הוא בשכר תורתי התחיל לומר ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יקוק ופעולתי את אלהי (ישעיה, מט), וכן ישעיה אמר (ישעיה לב, כ): אשריכם זורעי על כל מים, אלו עוסקי תורה שנמשלה למים שנא' (ישעיה, נה): הוי כל צמא לכו למים, משלחי רגל השור, זה משיח בן יוסף, שנמשל לשור, וחמור, זה משיח בן דוד, שנא' (זכריה, ט): עני ורוכב על חמור, כשיבואו על אותה שעה הוא אומר (ישעיה סד, ג): ומעולם לא שמעו ולא האזינו, עין לא ראתה אלהים זולתך וגו', ואומר (תהלים, קיט): אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת יקוק, כלומר אשרי מכבדי בעלי תורה, ואומר (משלי, ג): עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, וכך משה אמר (דברים, יב): כי אם שמור תשמרון, אם שמרת בני תורה, תשמרון, וכן הוא אומר (שמואל א, ב): כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, זה המכבד בני תורה, ותניא: את יקוק אלהיך תירא, "את" לרבות בני תורה, לפי שאין מדה אחרת כיוצא בה, שנא' (משלי, ג): יקרה היא מפנינים, יקרה היא מכהן גדול המשמש לפני ולפנים, והתורה צווחת (משלי, ח): אשרי אדם שומע לי וגו', כל השומע אל התורה, אינו ניזק, שנא' (משלי, א): ושומע לי ישכון בטח ושאנן וגו', ואומר (משלי, ו): בהתהלכך תנחה אותך וגו':
In the beginning God created. This is per the verse (Prov. 3:19): "God with wisdom founded the earth" and when the Holy One Blessed Be He created His world, he consulted the Torah and created His World, as it says (Prov. 8:14) "I have counsel and sound wisdom, I am understanding, I have strength." And with what was the Torah written? With black flame on white flame, as it is said (Song of Songs 5:11) "his hair is wavy, black as a raven." What is meant by קוצותיו תלתלים ("his hair is wavy")? That on every קוצ (thorn)^(that is, every serif of every letter of the Torah) hang תילי תילים (locks and locks) of laws. How so? It is written in it [the Torah] (Lev. 22:32): And do not desecrate [תחללו] My holy Name. If you change the [ח] to a [ה] you destroy the world ^(by making techalelu into tehalelu, and making the verse mean do not praise My holy Name). "Every soul shall praise [תהלל] God" (Psalms 150:6), if you change the [ה] a [ח] ^(techalel - shall desecrate) you destroy the world. Likewise, (Deut. 6:4) "Hear O'Israel, the Lord is our God, the Lord is One [אחד]." If you change the [ד] to a [ר] you destroy the world, as it is said (Exo. 34:14) "You will not bow down to other gods." [Elsewhere it is stated] (Jer. 5:12) "They have belied Hashem." If you change the [ב] to a [כ] you destroy the world. [Elsewhere it is stated] (Shmuel I 2:2) "There is none holy as Hashem." If you change the [כ] to a [ב] you destroy the world. And if just a letter is like this, how much more so a whole word. For this is it stated, "his locks are like tresses." Therefore Dovid praised and said, (Psalms 119:96) "Your commandment is exceedingly broad." [Likewise] it is said (Iyov 11:9) "the measure thereof is longer than the earth..." And it [the Torah] was the guide for all creation, as it is said (Prov. 8:30) "then I was by Him, as a nursling." Do not read it as אמון [nurseling], but rather as אומן [guide].
THE CREATION OF THE WORLD--THE FIRST THINGS CREATED
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא, ו): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְגוֹ'" מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם הלא אומה של בזויים אתם וישראל משיבין אותן ואומרין להם ואתם הלא בזויה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו הה"ד "לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם וְגוֹ'" הגיד להם את כל הדורות:
Rabbi Joshua of Sichnin in the name of Rabbi Levi opened with: "The power of his works he told to his people..." (Psalms 111:6). What is referred to here that God revealed to Israel? That which God created on the first day, and that which God created on the second day, due to idolaters and star-worshipers - so that they will not classify Israel and say to them: 'Surely you are a nation of thieves.' And Israel would reply, saying: 'Surely she [Torah] was wasted in your hands, behold: "The Caphtorim dwelling in Caphtor were destroyed, and they dwelt in their stead" (Deuteronomy 2:23). The world and all that is in it belongs to God, and when God wanted to God gave it to you [the nations of the world], and when God wanted to God took it from you and gave it to us [Israel]. As it is written: "To give them a portion of the nations" (Psalms 111:6), thus God told them [Israel] all of the generations.
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" רבי תנחומא פתח (תהלים פו, י): "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" א"ר תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצא ממנו והאדם עשוי מחילים מחילים נקבים נקבים ואין רוחו יוצא ממנו מי יעשה כן "אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ". אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים הה"ד (שם קד, ד) "הַמְּקָרֶה בַּמַּיִם עַלִיּוֹתָיו וְגוֹ'" וכתיב "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת" ר' חנינא אמר ביקוק נבראו מלאכים הדא הוא דכתיב "וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'" וכתיב (ישעיה ו, ב): "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעו אלא (שם מד, כד) "אָנֹכִי יקוק עוֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי וְגוֹ' מֵאִתִּי" מי אתי כתיב מי היה שותף עמי בברייתו של עולם. ד"א "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו שנושאין עמו במשאו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הוא לבדו ברא את העולם הוא לבדו מתקלס בעולם הוא לבדו מתהדר בעולמו א"ר תנחומא "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" למה "כִּי אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ" אתה לבדך בראת את העולם:
"In the beginning God created..." Rabbi Tanchuma opened (with a verse from Psalms 86:10): "For You are great, and you perform wonders...." Rabbi Tanchum said: with a pouch, if you puncture a hole in its side with a pin, all its air comes out of it. Whereas the person is made with all kinds of hollows and holes, and his air does not leave his body. Who could make such a thing? "....You, God, alone."[the second half of the verse] When were the angels created? Rabbi Yochanan said: the angels were created on the second day. Just as it says (in Psalms 104:4), "He sets the rafters of the upper chambers in the water..." [creating the sky in the upper waters which God does on the second day] and then it is written, "He makes the winds his messengers (or, 'his angels')." Rabbi Chanina said: the angels were created on the fifth day, where it is written "and let the bird fly (ye-ofef) across the earth," and (in Isaiah 6:2) it is written, "and with two [wings] he (the Seraphic angel) would fly (ye-ofef)." Rabbi Luliana bar Tavrin said in the name of Rabbi Yitzchak: whether according to the opinion of Rabbi Chanina, or whether according to the opinion of Rabbi Yochanan, all agree that they were not created on the first day - so that they could not say that the angl Michael stretched out the south end of the sky and Gabriel the north end, and the Holy One, Blessed be He, measured out the middle. Rather, (as it says in Isaiah 44:24), "I am God who makes all, and who alone stretches out the heavens...with only Myself (me-iti)" 'Mi iti' (who, with me) is written, meaning, "WHO partnered WITH ME in the creation of the world?!?" Another interpretation: "For You are great and You do wonders..." It is the way of the world that a king of flesh and blood is praised in the land, and the great men of the land are praised with him, for they carry his burden with him. But the Holy One, Blessed be He, is not like this. Rather, He alone created the world. He alone is praised in the world. He alone is glorified in his world. Rabbi Tanchuma said: "For you are great and You do wonders..." Why? Because, "...You, God, alone." You, alone, created the world.
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. התורה והכסא הכבוד נבראו תורה מנין שנאמר (משלי ח, כב): "יקוק קנני ראשית דרכו" כסא הכבוד מנין דכתיב (תהלים צג, ב): "נכון כסאך מאז וגו'". האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח, עלו במחשבה להבראות האבות מנין שנאמר (הושע ט, י): "כענבים במדבר וגו'" ישראל מנין שנאמר (תהלים עד, ב): "זכור עדתך קנית קדם" בית המקדש מנין שנאמר (ירמיה יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון וגו'" שמו של משיח מנין שנאמר (תהלים עב, יז): "יהי שמו לעולם וגו' [לפני שמש ינון שמו]" רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה שנאמר (שם צ, ב) "בטרם הרים יולדו" ואותה השעה (שם, ג) "תשב אנוש עד דכא וגו'" אבל איני יודע איזה מהם קודם אם התורה קדמה לכסא הכבוד ואם כסא הכבוד קודם לתורה א"ר אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר "יקוק קנני ראשית דרכו [קדם מפעלו מאז]" קודם לאותו שכתוב בו "נכון כסאך "מאז"". ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק אמר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו אלולי שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני כך אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל א"ר בנאי העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג, יט): "יקוק בחכמה יסד ארץ וגו'" רבי ברכיה אמר בזכות משה שנאמר (דברים לג,כא): "וירא ראשית לו". ר' הונא בשם ר' מתנה אמר בזכות ג' דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים ומה טעם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ואין ראשית אלא חלה שנאמר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" ואין ראשית אלא מעשרות היך דאת אמר (דברים יח, ד): "ראשית דגנך" ואין ראשית אלא בכורים שנאמר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך וגו'":
"In the beginning of God's creating..." - Six things preceded the creation of the world; some of them were created and some of them were decided to be created. The Torah and the Throne of Glory were created. How do we know the Torah was? As it says (Proverbs 8:22): "God made me at the beginning of his way." How do we know the Throne of Glory was? As it says (Psalms 93:2): "Your throne is established as of old etc." The Patriarchs, Israel, the Temple, and the name of the Messiah were decided to be created. How do we know the Patriarchs were? As it says (Hosea 9:10): "Like grapes in the wilderness etc." How do we know Israel was? As it says (Psalms 74:2): "Remember your congregation, whom you purchased from old." How do we know the Temple was? As it says (Jeremiah 17:12): "Your throne of glory, on high from the beginning etc." How do we know the name of the Messiah was? As it says (Psalms 72:17): "May his name exist forever etc. [his name shall be Yinnon as long as the sun]." Rabbi Ahavah said in the name of Rabbi Ze'ira: Even repentance was, as it says (Psalms 90:2): "Before the mountains were birthed," and at the same time (Psalms 90:3), "You turned man to contrition etc." However, I do not know which was first--if the Torah preceded the Throne of Glory or the Throne of Glory preceded the Torah. Rabbi Abba Bar Cahana said: The Torah preceded the Throne of Glory, as it says (Proverbs 8:22): "God made me at the beginning of his way, the first of his works of old." This is before that of which it is written (Psalms 93:2): "Your throne is established as of old." Rabbi Hunna and Rabbi Yirmiyah in the name of Rabbi Shmuel the son of Rabbi Yitzchak said: The thought of Israel was before everything. This is like a king who was married to a woman and did not have a son. One time the king was in the market and said: "Take this ink and pen for my son." They said: "He does not have a son." He replied: "Take them; the king must expect a son, because otherwise he would not command that the ink and pen be taken." Similarly, if there was no expectation of Israel receiving it after 26 generations, God would not have written in the Torah: "Command the children of Israel" or "Speak to the children of Israel." Rabbi Bannai said: The world and its contents were only created in the merit of the Torah, as it says (Proverbs 3:19): "God founded the world with wisdom etc." Rabbi Berachiyah said: In the merit of Moses, as it says (Deuteronomy 33:21): "He saw a first part for himself." Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse "In the beginning God created" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): "The beginning of your doughs." It also refers to tithes, as it says (Deuteronomy 18:4): "The beginning of your grains." It also refers to first fruits, as it says (Exodus 23:19): "The beginning of the fruits of the land."
ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב, כב): "וְהוּא גָּלֵי עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא". "הוא גלי עמיקתא" זו גיהנם שנאמר (משלי ט, יח): "ולא ידע כי רפאים שם" ואומר (ישעיה ל, לג): "העמיק הרחיב". "וּמְסַתְּרָתָא" זו גן עדן שנאמר (שם ד, ו) "למחסה ולמסתור מזרם וממטר" ואומר (תהלים לא, כא): "תסתירם בסתר פניך". ד"א "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "הוי המעמיקים מיקוק" "ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם). "ידע מה בחשוכא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "והיה במחשך מעשיהם". "וּנְהוֹרָא עִמֵּיהּ שְׁרֵא" אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד, יח): "ואורח צדיקים כאור נוגה" ואומר (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק וגו'". א"ר אבא סרונגיא "ונהורא עמיה שרא" זה מלך המשיח שנאמר (ישעיה ס, א): "קומי אורי וגו'". בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְגוֹ'" ולא פירש והיכן פירש להלן (שם מ, כב) "הנוטה כדוק שמים" "ואת הארץ" ולא פירש והיכן פירש להלן (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו'" "ויאמר אלהים יהי אור" ולא פירש והיכן פירש (תהלים קד, ב): "עוטה אור כשלמה":
Rabbi Yehudah Bar Simon opened with (Daniel 2:22): "He reveals the deep and secret. He knows what is in the darkness, and the light dwells with Him." "He reveals the deep"--this is Hell, as it says (Proverbs 9:18): "He does not know there are spirits there," and it says (Isaiah 30:33): "deep and large". "And secret"--this is Paradise, as it says (Isaiah 4:6): "for a cover and refuge from storm and rain," and it says (Psalms 31:21): "You hide them in the cover of Your presence." Alternatively, "he reveals the deep and secret"--these are the acts of the wicked, as it says (Isaiah 29:15): "Woe to the ones who seek deep from God to make their counsel secret." "And secret"--these are the acts of the wicked, as the verse states. "He knows what is in the dark"--these are the acts of the wicked, as it says in Isaiah: "Their acts are in the dark." "The light dwells with Him"--these are the acts of the righteous, as it is written (Proverbs 4:18): "The path of the righteous is like the light at dawn," and it says (Psalms 97:11): "Light is sown for the righteous." Rabbi Abba Srungia said: "The light dwells with Him"--this is the Messiah, as it says (Isaiah 60:1): "Arise, shine, for your light has come." Rabbi Yehudah Bar Simon said: From the beginning of the creation of the world, "he revealed the dark and secret". "In the beginning God created the heavens," but it is not explained. Where is it explained? Here (Isaiah 40:22): "He stretches out the heavens like a curtain." "And the land," but it is not explained. Where is it explained? Here (Job 37:6): "For He says to the snow: 'Fall on the earth.'" and (Job 38:38) "When the dust runs into a mass, and the clods cleave together." "And God said: 'Let there be light,'" and it is not explained. Where is it explained? (Psalms 104:2) "You cover Yourself with light like a garment."
ר' יצחק פתח (תהלים קיט, קס): "ראש דברך אמת וגו'" א"ר יצחק מתחלת ברייתו של עולם ראש דברך אמת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (ירמיה י, י): "ויקוק אלהים אמת". "ולעולם כל משפט צדקך" שכל גזרה וגזרה שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים ויאמרו אלהים אין כתיב כאן אלא ויאמר אלהים בראשית בראו אלהים אין כתיב כאן אלא ברא אלהים:
Rabbi Yitzchak opened with (Psalms 119:160): "The beginning of Your word is truth, and Your righteous law is forever." Rabbi Yitzchak said: From the beginning of the creation of the world "the beginning of Your word is truth." "In the beginning God created"--(Jeremiah 10:10) "Your God is true." "And Your righteous law is forever"--that for every restriction that you place on your creations, they affirm the righteousness of your judgement and accept it with faith. No creation can say that two powers created the world. It is not written: "the gods spoke", but rather: "God spoke". It is not written: "the gods said", but rather: "God said". It is not written: "in the beginning the gods created", but rather: "God created".
רבי יהושע בן לוי בשם ר' לוי אמר זה שהוא בונה צריך ששה דברים מים ועפר ועצים ואבנים וקנים וברזל וא"ת עשיר הוא ואינו צריך לקנים הרי הוא צריך לקני המדה שנאמר (יחזקאל מ, ג): "ופתיל פשתים בידו וקנה המדה" כך התורה קדמה אותן שש קדימות "קדם" ו"מאז" ו"מעולם" ו"מראש" ו"מקדמי" תרין, בפרשה (משלי ח , כב-כג): "יקוק קנני":
Rabbi Yehoshua Ben Levi said in the name of Rabbi Levi: Six things are required for building--water, dirt, wood, stone, rods, and iron. If you say he is rich, and does not need rods, he still needs measuring rods, as it says (Ezekiel 40:3): "with a line of flax in his hand, and a measuring rod". The Torah preceded these with six--"the first", "of old", "forever", "from the start", and "from the first" which is two, in the portion (Proverbs 8:22-23): "God made me as the beginning of His way, the first of His works of old. I was set up forever, from the start, from the first of the Earth."
פילסופי אחד שאל את רבן גמליאל אמר ליה צייר גדול הוא אלהיכם אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא כולהון כתיב בהן בריאה תוהו ובוהו - שנאמר (ישעיה מה, ז): "עושה שלום ובורא רע" חושך - "יוֹצֵר אוֹר [וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ]" מים - (תהלים קמח, ה): "הללוהו שמי השמים והמים" למה ש"צוה ונבראו" רוח (עמוס ד, יג): "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח" תהומות (משלי ח, כד): "באין תהומות חוללתי":
A philosopher once asked Rabbah Gamliel and said to him: ''Your God is a great artist, except that he found great dyes that helped him - tohu and vohu, darkness, spirit, water, and the depths." Rabbi Gamliel responded to him:
רבי יונה בשם ר' לוי אמר למה נברא העולם בב' אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור אלא מיום שנברא העולם ולהבא. בר קפרא אמר (דברים ד, לב): "כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ [לְמִן הַיוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים]" למן היום שנבראו אתה דורש ואי אתה דורש לפנים מכאן (שם) אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן. דרש רבי יהודה בן פזי במעשה בראשית בהדיה דבר קפרא למה נברא העולם בב' להודיעך שהן שני עולמים העוה"ז והעוה"ב. ד"א ולמה בב' שהוא לשון ברכה ולמה לא באל"ף שהוא לשון ארירה. ד"א למה לא באל"ף שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסין לומר היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון ארירה אלא אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלואי יעמוד .ד"א למה בב' אלא מה ב' זה יש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחוריו אומרים לב' מי בראך והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואמר זה שלמעלה בראני ומה שמו והוא מראה להן בעוקצו של אחריו ואומר יקוק שמו. א"ר אלעזר בר חנינא בשם ר' אחא עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי אמר לה הקב"ה העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג, יט): "יקוק בחכמה יסד ארץ וגו'" למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח תחלה אלא בך שנאמר (שמות כ, ב): "אנכי יקוק אלהיך" רבי הושעיא אומר למה נקרא שמו אל"ף שהוא מסכים מאֶלֶף שנאמר (תהלים קה, ח): "דבר צוה לאלף דור":.
Rabbi Yonah said in the name of Rabbi Levi: Why was the world created with a "bet"? Just as a bet is closed on all sides and open in the front, so you are not permitted to say, "What is beneath? What is above? What came before? What will come after?" Rather from the day the world was created and after. Bar Kappara said: "You have but to inquire about bygone ages that came before you [ever since G-d created humanity on earth]" (Deuteronomy 4:32). "Ever since G-d created them" you may speculate, however you may not speculate on what was before that. ["From one end of Heaven to the other"] on this you may speculate and investigate, but you may not speculate and investigate 0n what was before. Rabbi Yehudah ben Pazzi explained the Creation story according to Bar Kappara. Why was the world created with a "bet"? To teach you there are two worlds: this world and the world-to-come. D'var Acher: Why with a "bet"? Because it is the language of "blessing." And why not with an "aleph"? Because it is the language of "cursing."
א"ר סימון בשם רבי יהושע בן לוי מנצפ"ך צופים אמרום הלכה למשה מסיני רבי ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמר מה שהתקינו הצופים מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הועד והיו שם תינוקות ואמרו באו ונעשה בית הועד אמרו מה טעם כתיב מ"ם מ"ם נו"ן נו"ן צד"י צד"י פ"א פ"א כ"ף כ"ף אלא ממאמר למאמר ומנאמן לנאמן ומצדיק לצדיק ומפה לפה מכף לכף. ממאמר למאמר - ממאמר של הקב"ה למאמר של משה מנאמן לנאמן - מהקדוש ברוך הוא שנקרא אל מלך נאמן למשה שנקרא נאמן דכתיב (במדבר יג, ז): "בכל ביתי נאמן הוא" מצדיק לצדיק - מהקדוש ברוך הוא שנקרא צדיק דכתיב (תהלים קמה, יז): "צדיק יקוק בכל דרכיו" למשה שנקרא צדיק דכתיב (דברים לג, כא): "צדקת יקוק עשה" מפה לפה - מפיו של הקב"ה לפיו של משה מכף לכף - מכף ידו של הקדוש ברוך הוא לכף ידו של משה. וסיימו אותן ועמדו חכמים גדולים בישראל ויש אומרים רבי אליעזר ורבי יהושע ור' עקיבא היו וקראו עליהן (משלי כ, יא): "גם במעלליו יתנכר נער וגו'" באנכי דרבי מאיר וכו':
רבי יודן בשם עקילוס אמר לזה נאה לקראו אלוה בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה ועדיין לא בנה לה דמוסיות ועדיין לא בנה לה פריבטאות בתחלה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו ברם יחידו של עולם בתחלה פעל ולבסוף נתקלס. שמעון בן עזאי אומר (ש"ב כב, לו): "וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי" ב"ו מזכיר שמו ואח"כ שבחו פלן אגוסטולי פלן פראטאטא אבל הקב"ה אינו כן אלא משברא צורכי עולמו אחר כך מזכיר שמו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא" ואח"כ "אֱלֹהִים":
תנא רבי שמעון בן יוחאי מניין שלא יאמר אדם ליקוק עולה ליקוק מנחה ליקוק שלמים אלא עולה ליקוק מנחה ליקוק שלמים ליקוק ת"ל (ויקרא א, ב): "קרבן ליקוק" והרי דברים קל וחומר ומה אם מי שהוא עתיד להקדיש אמרה תורה לא יחול שם שמים להקריב המחרפים והמגדפים והעובדים עבודת כוכבים על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם. רבנן אמרין בשר ודם בונה בנין בשעה שהבנין עולה בידו הוא מרחיב ועולה ואם לאו מרחיב מלמטה ומיצר מלמעלה אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא את השמים שמים שעלו במחשבה ואת הארץ ארץ שעלתה במחשבה. רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר אפילו אותן שכתוב בהן (ישעיה סה, כב): "כי הנני בורא שמים חדשים" כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב (שם סו, כב) "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה" הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה:
רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה אכין ורקין מיעוטין אתין וגמין רבויין הדין "אֶת" דכתיב הכא מה הוא א"ל אלו נאמר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" שמים וארץ היינו אומרים השמים והארץ אלהות הן א"ל (דברים לב, מז): "כי לא דבר רק הוא מכם" ואם רק הוא מכם למה שאין אתם יודעים לדרוש בשעה שאי אתם יגיעין בו (שם) אימתי היא חייכם בשעה שאתם יגיעין בו. אלא "אֶת הַשָּׁמַיִם" לרבות חמה ולבנה ומזלות "וְאֶת הָאָרֶץ" לרבות אילנות ודשאין וגן עדן. רבי תנחומא משום רב הונא אמר (שמות לח, כב): "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה" את אשר צוה אותו משה לא נאמר אלא "את כל אשר צוה יקוק את משה" אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני רבי חונייא בשם רבי אמר (מלאכי ב, ו): "תורת אמת היתה בפיהו" אלו דברים ששמע מפי רבו ורבנן אמרי (משלי ג, כו): "כי יקוק יהיה בכסלך" אפילו דברים שאתה כסיל בהן "וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד" רבי דוסאי אמר מן ההוריה רבי אבהו אמר מן העבירה ר' לוי אמר מן המזיקין. א"ר אבדימוס אם נתת מכיסך צדקה הקב"ה הוא משמרך מן הפיסין ומן הזמיונות מן הגולגלאות ומן הארנונית:
בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם על דעתיהן דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה איפיפורין שלו כך אמר הקב"ה (ישעיה סו, א): "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וְגוֹ'" ועל דעתיהן דבית הילל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים אחר כך בנה את העליונים כך "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יקוק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". אמר רבי יהודה בר אילעי אף דין קרא מסייע לב"ה (תהלים קב, כו): "לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ" ואח"כ "וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם". א"ר חנין ממקום שהמקרא מסייע לבית שמאי משם בית הילל מסלקין אותו "וְהָאָרֶץ הָיְתָה" כבר היתה. ר' יוחנן בשם חכמים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה. אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא לבריאה השמים קדמו שנאמר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ולשכלול הארץ קדמה שנאמר "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יקוק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הילל על בריית שמים וארץ אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה שנאמר (ישעיה מח, יג): "קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו". אר"א ב"ר שמעון אם כדעת אבא למה פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ אלא מלמד ששניהן שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויעקב ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא כו, מב): "וזכרתי את בריתי יעקב וגו'" מלמד ששלשתן שקולין זה כזה. בכ"מ הוא מקדים משה לאהרן ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו, כו): "הוא אהרן ומשה" מלמד ששניהן שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב ובמקום אחד הוא אומר (במדבר יד, ל): "כי אם כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון" מגיד ששניהן שקולין זה כזה. בכ"מ הוא מקדים תורין לבני יונה ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב, ו): "ובן יונה או תור לחטאת" מגיד ששניהם שקולין זה כזה. בכל מקום הוא מקדים כיבוד אב לאם ובמקום אחד הוא אומר (שם יט, ג) "איש אמו ואביו תיראו" מגיד ששניהן שקולין זה כזה אבל אמרו חכמים האב קודם לאם מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו. בכ"מ הוא מקדים בריאת שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר "ביום עשות יקוק אלהים ארץ ושמים" מגיד ששניהם שקולין זה כזה.
(דף מט) גמרא: אמר רבי יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר (שה״ש ז ב) חמוקי יריכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן (עיין פירש רש״י בשיר השירים) חמוקי יריכיך אלו השיתין כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום מעשה ידי אמן מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא. תנא דבי רבי ישמעאל בראשית אל תקרי בראשית אלא ברא שית. תניא רבי יוסי אומר שיתין מחוללין ויורדין עד התהום ועליהם כרה דוד ט״ו אלף אמה שנאמר (ישעיה ה א) אשירה נא לידידי וגומר. ויעזקהו ויסלקהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו. ויטעהו שורק זה בהמ״ק ויבן מגדל בתוכו זה מזבח וגם יקב חצב בו אלו שיתין:
(Fol. 49) GEMARA: R. Jochanan said: "The Shittin have existed since the six days of creation, as it is said (Songs 7, 2) The roundings of thy thighs are like the links of a chain, the work of the hands of a skilled workman. [This implies that] the roundings of thy thighs, refers to the Shittin; like the links of a chain which, perforating, reaches until the depth; the work of the hands of the artificer; i.e., which are the skilled workmanship of the Holy One, praised be He!" In the college of R. Ishmael it was taught (Gen. 1, 1) Breshith (In the beginning). Do not read Breshith, but Bra-Sith. (He created the Sith)." We are taught that R. Jose says: "The Shittin extend way down to the bottom, and upon them did David begin to dig [the pits of the Temple] sixteen thousand cubits in depth, as it is said (Is. 5, 1) I will sing now for my beloved, etc. And He fenced it in, and cleared it of stones, and planted it with the choicest vines, and built a tower in its midst, and also a wine press he hewed out therein; i.e., He planted it with the choicest of vines, refers to the Temple; and built a tower in its midst, refers to the altar; and also a wine-press He hewed out therein, refers to the Shittin."
משנה אלו הן מעמדות (מעמדות ל׳ הפסוק הקריבו לי במועדו) לפי שנאמר (במדבר כח ב) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו התקינו נביאים הראשונים כ״ד משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים, לוים וישראלים הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולין לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסים לעריהם וקורין במעשה בראשית. ביום הא׳ (בראשית א) בראשית ויהי רקיע. בב׳ יהי רקיע ויקוו המים. בג׳ יקוו המים ויהי מאורות. בד׳ יהי מאורות וישרצו המים. בה׳ ישרצו המים ותוצא הארץ. בו׳ תוצא הארץ ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין אותה על פה כקורין קריאת שמע ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת:
MISHNAH: The reason for the institution of the stand men (guards) is because it is said (Num. 28, 2) Command the children of Israel, and say unto them: My offering, my bread for my sacrifices . . . shall ye observe, etc. How can an offering be brought for a person without his being present [when it is sacrificed] ? Therefore did the first prophets institute twenty-four watches (divisions) ; each watch always had a section of standing men (guards), composed of priests, Levites, and Israelites, stationed at Jerusalem. When it became the turn of each watch to go up, the priests and Levites then went up to Jerusalem. "And the Israelites who belonged to that watch assembled in (the synagogues of) their respective cities to read the story of creation. On Sunday they read (Gen. 1, 1-5) the first chapter; on Monday they read (Ib. 9, etc.) Let there be an expansion, and, Let the waters, etc. On Tuesday (Ib. 14, etc.) Let the waters, and Let there be lights, etc. On Wednesday (Ib. 20, etc.) Let there be forth, etc., and Let the earth bring forth, etc. On Friday (Ib. 2, 1 to 4) Let the earth forth, etc. and Let the earth bring forth, etc. On Friday (Ib. ii. 1 to 4) Let the earth bring forth, and Thus were finished, etc. The long section of the day was read by two persons and the short by one ; but at the afternoon prayers they entered (the synagogue) and recited the above sections by heart, even as the Sh'ma is recited. On Friday afternoon they did not go to the synagogue at all, in honor of the Sabbath."
ואמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה. שמים וארץ דכתיב (בראשית א א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. תהו ובהו דכתיב והארץ היתה תהו ובהו. אור וחשך דכתיב וחשך על פני תהום וכתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. רוח ומים דכתיב (שם) ורוח אלהים מרחפת על פני המים. מדת יום ומדת לילה דכתיב ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה:
R. Juda in the name of Rab said again: "Ten things were created on the first day, and they are: the Heaven and earth; chaos and desolation; light and darkness; wind and waters ; the combined length of day and night. That Heaven and earth [were created on the first day], we infer from the following verse (Gen. 1, 1) In the beginning God created the heaven and earth; chaos and desolation, we infer from the following verse (Ib. 1, 2) And the earth was without form and void (chaos) ; light and darkness, from the following verse (Ib. ib.) And darkness was upon the face of the deep, and again it is written (Ib. 1, 3) And God said. Let there be light; wind and water, from the following verse (Ib. 1, 2) And the spirit (wind) of God was waving over the face of the waters; the combined length of day and night, from the following verse (Ib. 1, 5) And the Lord called unto the light day, and unto the darkness He called night.
(דף ט) אמר רב יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה ומשום מעשה דתלמי המלך מאי היא דתניא מעשה בתלמי המלך שכנס ע״ב זקנים והושיבם בע״ב בתים ולא גילה להם על מה כנסם ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקדוש ברוך הוא עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתם לדעת אחד וכתבו לו (בראשית א א) אלהים ברא בראשית (שם) אעשה אדם בצלם ובדמות (שם ב) ויכל ביום הששי. וישבות ביום השביעי. (שם ה) זכר ונקבה בראו. (שם יא) הבה ארדה ואבלה שם שפתם. (שם יח יב) ותצחק שרה בקרוביה לאמר. (שם מט ו) כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס. (שמות ד כ) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם. (שם יב מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות שלשים שנה וארבע מאות שנה. (שם כד ה) וישלח את זאטוטי בני ישראל (שם) ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח יד. (ע״ב) (במדבר טז טו) לא חמר אחד מהם נשאתי. (דברים ד יט) אשר חלק ה׳ אלהיך אותם להאיר לכל העמים תחת כל השמים. (שם יז ג) וילך ויעבוד אלהים אחרים אשר לא צויתי לעובדם. וכתבו לו במקום (ויקרא יא ו) הארנבת את צעירת הרגלים ולא כתבו לו את הארנבת מפני שאשתו של תלמי המלך ארנבת שמה כדי שלא יאמר שחקו בי יהודאי וכתבו שם אשתי בתורה. [פיסקא] רבי שמעון בן גמליאל אומר וכו׳. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן גמליאל. ואמר רבי אבוה אמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל דכתיב (בראשית ט כז) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם יפיפותו של יפת יהא באהלי שם:
(Fol. 9) R. Juda said: "Even though our sages permitted the use of Greek they referred merely to the translation of the Pentateuch, but not to anything else. And this was also allowed only because of what occurred to Ptolemy, the king." What was it? We are taugh: It happened that Ptolemy the king took seventy-two elders from Jerusalem, and placed them in seventy-two separate chambers, and did not inform them for what purpose he had brought them there. He afterward visited each chamber, and said to them: "Translate me the Torah of Moses, your teacher, [by heart.]" The Holy One, praised be He ! sent into the heart of each of them a counsel which caused them to think as one mind, and [instead of, In the beginning God created the world] they wrote God created the world in the beginning ; [instead of, Let us make a man, they wrote] I will make a man in an image; [instead of, And it was finished, they write] And God finished on the sixth day, and rested on the seventh day; [instead of. He created them, they wrote] Created him; [instead of. Let us go down, they wrote] Let Me go down; [instead of Sarah laughed within herself (Ib. 18, 12) they wrote] And Sarah laughed among her relatives; [instead of (49, 6) For in their anger they slew a man, and in their self-will they honged an ox, and in their self-will hanged a fattened ox; [instead of (Ex. 4, 20) Set them on a donkey, they wrote] Set them on a porter (man-carrier) ; [instead of (Ib. 12, 40) Dwelt in Egypt, they wrote] Dwelt in Egypt and in other lands was four hundred and thirty wears; [instead of (24, 5) And he then sent the youth, they wrote] The respectable men of Israel; [instead of (Num. 16, 15) I have not taken one ass of them, they wrote] Not one precious thing I took away; [instead of (Deut. 4, 19) Which the Lord thy God hath assigned unto all nations under the whole heaven, they wrote] Assigned to light for all nations; [instead of (Ib. 17, 3) Which I have not commanded, they wrote] Which I have not commanded to worship; [and instead of (Lev. 11, 6) The Arnebeth (the hare) they wrote], The slender footed, because Ptolemy's wife was named Arnebeth, and they were afraid lest he say that the Judaeans laughed at him by inserting his wife's name in the Torah. MISHNAH: Rabban Simon b. Gamaliel says, etc., R. Abahu, in the name of R. Jochanan, said : "The Halacha prevails according to Rabban Simon b. Gamaliel." And R. Abahu said again : "What reason does Rabban Simon b. Gamaliel advance? Because it is written (Gen. 9, 27) May God enlarge the boundaries of Japheth, and may he dwell in the tents of Shem; i.e., the most beautiful thing which Japheth has — (the Greek language) shall dwell in the tents of Shem."
ת״ר ב״ש אומרים שמים נבראו תחלה ואח״כ ארץ שנאמר (בראשית א א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. וב״ה אומרים ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים שנאמר (בראשית ב ד) ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים. אמרו להם ב״ה לב״ש לדבריכם אדם בונה עליה ואח״כ בונה בית שנאמר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה. אמרו להם ב״ש לב״ה לדבריכם אדם בונה שרפרף ואח״כ כסא דכתיב (ישעיה סו א) השמים כסאי והארץ הדום רגלי וחכמים אומרים זה וזה כאחד נבראו שנאמר (ישעיה מח יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו ואידך מאי יחדו דלא משלפי מהדדי מ״ט קשו קראי אהדדי אמר ר״ל כשבראן ברא שמים ואח״כ ארץ וכשנטה נטה ארץ ואח״כ שמים:
Our Rabbis were taught: The School of Shammai say : "The Heavens were created first, and afterwards the earth was created, as it is said (en. 1, 1) In the beginning God created the heaven and the earth." [Heaven is mentioned first.] But the School of Hillel say: "The earth was created first, and afterwards the heavens, as it is said (Ib. 2, 4) On the day that the Lord God made earth and heaven." [Earth is mentioned first.] The School of Hillel said to the School of Shammai : "According to your opinion, how is it possible that a man builds ap upper story, and then the lower story ; as it is said (Amos 9, 6) That buildeth in the heavens His steps, and hath founded His vault over the earth." The School of Shammai replied to the School of Hillel: "And according to your opinion, is it then proper that a man should make a foot-stool, and afterwards make a throne, as it is said (Is. 66, 1) Thus saith the Lord, The heaven is My throne, and the earth is My foot-stool." The sages however, say : "Both were created together, as it is said (Ib. 48, 13) My hand also hath laid the foundation of the earth, and My right hand hath spanned out the heavens. I call unto them, they stand forward together." But how are the two passages to be explained? Resh Lakish said: "At the creation heaven preceded the earth, but at the expansion earth preceded the heaven."
החדש הזה לכם - הדא הוא דכתיב (תהלים קד, יט): עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו. הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים, עמד דוד ופירשם. אנו מוצאין ממעשה בראשית, משברא שמים וארץ ברא האור, שנאמר (בראשית א, א): בראשית ברא אלהים ואחר כך ( שם שם, ג): ויאמר אלהים יהי אור. ודוד פרשו מאחר שברא אור, ברא שמים, שנאמר (תהלים שם, ב): עוטה אור כשלמה. והדר נוטה שמים כיריעה, הרי למדנו, משברא אור, ברא שמים. שלשה בריות קדמו את העולם: המים, והרוח, והאש. המים, הרו וילדו אפלה. האש, הרה וילדה אור. הרוח, הרה וילדה חכמה. ובשש בריות אלו העולם מתנהג: ברוח, בחכמה, ובאש, ובאור, ובחשך, ובמים. לפיכך, דוד אמר (שם שם, א): ברכי נפשי את יקוק, יקוק אלהי גדלת מאד. אדם רואה עמוד נאה, אומר: ברוך המחצב שנחצב ממנו. נאה העולם, ברוך המקום שחצבו ובראו בדבר. אשריך העולם, שהקדוש ברוך הוא מלך (המליך): בך בשר ודם. צר איקונין שלו על הטבלא של עץ, הטבלא גדולה מצורתו, האלהים, יהי שמו מבורך, הוא גדול, ואיקונין שלו גדולה, העולם קטן והוא גדול מן העולם, שנאמר (ישעיה כו, ד): כי ביה יקוק צור עולמים. מה תלמוד לומר צור עולמים? שני עולמים עליו, אינן חשובין כלום, לכך נאמר: יקוק אלהי גדלת מאד. משעטף את האור, חזר וברא את העולם, שנאמר (תהלים קד, ב): עוטה אור כשלמה וגו'. בשר ודם משבונה את הבית, הוא בונה את העליה, האלהים אינו כן, משמתח מעזיבה, בנה עליה, ומשבנה עליה העמיד אותן על אויר העולם, על בלימה. ואחר כך התקין מרכבותיו עננים, ואחר כך האסטים שלו, על סערה. ומי מודיעך כל הדברים האלו? דוד, שהוא פירש מעשה אלהים, להודיע לבאי עולם גבורתו, שנאמר (תהלים שם, ג): המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו, לא בנחשת ולא בברזל, אלא בגזוזטראות של מים. ואחר כך בנה את העליות, לא באבן ולא בגזית, אלא רכסים של מים, שנאמר: המקרה במים עליותיו. בשר ודם, עושה סרגלא שלו חזקה, שתשא כל משאו ועושה אותה, בברזל, בנחושת, ובכסף, ובזהב. והאלהים, יהי שמו מבורך. הענן אין בו ממש, ועושה סרגלין שלו עבים, שנאמר: השם עבים רכובו. בשר ודם, אם היה לפניו דרך של שקיעה, מהלך הוא על אבנים, שהם קשים. והאלהים אינו כן, אלא עוזב את הענן הנראה, ומהלך על הרוח, שאינו נראה, שנאמר (שם שם, ג): המהלך על כנפי רוח. בשר ודם, מכתיב לו סטרטיוטין גבורים, בריאים, כדי ללבוש קסדא, ושריון, וכלי זיין. והקדוש ברוך הוא, הכתיב סטרטיוטין שלו, שאינן נראין, שנאמר (שם שם, ד): עושה מלאכיו רוחות. הרוח יוצא והברק אחריו, שנאמר (שם שם, שם): משרתיו אש לוהט, משברא רקיע, ברא מלאכים ביום השני, ובו ביום ברא גיהנם, שאין כתוב בו כי טוב, כגון: בשר ודם, שהוא קונה עבדים ואומר: עשו אספתין! אמרו לו: למה כך? אמר להם: שאם ימרדו ישמעו אספיקולא. כך אמר הקדוש ברוך הוא: בורא אני גיהנם, שאין כתוב בו "כי טוב", שאם יחטאו בני אדם יורדין לתוכו. ומנין שנבראת גיהנם ביום השני? שכן הנביא מפרש (ישעיה ל, לג): כי ערוך מאתמול תפתה מן היום שאדם יכול לומר: אתמול ואימתי, אדם יכול לומר אתמול ביום השני, שיום אחד בשבת לפניו. ואחר כך ברא יבשה, בשלישי בשבת, שנאמר (תהלים שם, ה): יסד ארץ על מכוניה. ואותה שעה, אחד ערום ואחד לבוש, כגון: בשר ודם, שיש לו שני עבדים, הפשיט כסותו של אחד והלבישה לחבירו. כך אמר האלהים (בראשית שם, ט): יקוו המים, גלה את הארץ וכסה את התהום. וכן דוד אומר (תהלים שם, ו): תהום כלבוש כסיתו. (תהלים שם, ז): מן גערתך ינוסון. כגון בשר ודם, שראה גתו מלאה ענבים והכרם לבצור. אמרו לו: והיכן אתה נותן שאר ענבים, בשביל שהגת קטנה? אמר להם: אני עושה גת, שתטול לכל הענבים שבכרם. מה עשה? רפש הענבים ובעט ראשון ראשון, ואחר כך הביא את הענבים שבכרם, והחזיק הגת כל הענבים. כך היה כל העולם מלא מים במים, והארץ שקועה במים. אמר הקדוש ברוך הוא (בראשית שם, שם): ותראה היבשה. אמרו המים: הרי העולם אנו מלאים, ועד עכשיו צר לנו להיכן אנו הולכין? יהי שמו מבורך, בעט באוקיינוס והרגו, שנאמר (איוב כו, יב): בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב, ואין מחץ, אלא לשון הריגה, שנאמר (שופטים ה, כו): ומחצה וחלפה רקתו, כשהרג אותן, יש אומרים: שהן בוכין עד היום הזה, שנאמר (איוב לח, טז): הבאת עד נבכי ים. ולמה הרג אותן? שהבית שהוא מחזיק מאה חיים, מחזיק אלף מתים, לכך נקרא אוקיינוס, "ים המות", ועתיד אלהים לרפאתו, שנאמר (יחזקאל מז, ח): אל הימה המוצאים ונרפאו המים, כיון שראו שאר המים שבעט באוקיינוס, לקול צעקתו ברחו חביריהן, כמו חמר. בשר ודם, שהוא הולך והיו לפניו שני עבדים, אותן הראשונים רצין ובורחין, כך היו שאר המים שבעולם, בורחים מקול צעקתו של אוקיינוס, שנאמר ( תהלים קד, ז): מן גערתך ינוסון, והיו בורחין ולא היו יודעין להיכן בורחין, שנאמר (תהלים שם, ח): יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם. כגון עבד בשר ודם שאמר לו אדונו: המתן לי בשוק ולא אמר לו היכן ימתין, התחיל העבד אומר: שמא אצל בסילקי אמר לי להמתינו, או שמא אצל בית המרחץ אמר לי, או שמא בצד פיטרון אמר לי! עלה מצאו סטרו מסטר, אמר לו: על שער פלטרין של אפרכוס שלחתיך! כך היו המים חוזרים, כששמעו שאמר להם הקדוש ברוך הוא (בראשית א, ט): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, לא לדרום ולא לצפון אמר להם, אלא היו פוזרין, יעלו הרים ירדו בקעות, סטרן הקדוש ברוך הוא מסטר, אמר להם: למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך! מנין כן? שנאמר (שם שם, ח): אל מקום זה יסדת להם וזהו מקומו של לויתן, שנאמר (שם שם, כו): לויתן זה יצרת לשחק בו (שם שם, ט): גבול שמת בל יעבורון. כגון בשר ודם, שהכניס בהמתו לדיר ונעל המסגר בפניה, כדי שלא תצא ותרעה את התבואה, כך נעל הקדוש ברוך הוא את הים בחול והשביעו, שלא יצא מן החול, שנאמר (ירמיה ה, כב): אשר שמתי חול גבול לים (תהלים שם, י). המשלח מעיינים בנחלים, כגון בשר ודם, שיש לו עקלים של זיתים, כבש את הקורה זה על זה והשמן יורד מלמעלה והשמן יורד מלמטה, כך ההר מכאן וההר מכאן כבושין על המעיינות, והן מקטיעין ויוצאין מבין ההרים, לכך כתיב: המשלח מעיינים בנחלים. אחר כך מה דוד אומר (שם שם, יט): עשה ירח למועדים, שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקדוש ברוך הוא ברקיע, מאה ושמונים ושלשה במזרח ומאה ושמונים ושנים במערב, מהן ברא לשמש, ומהן ברא ללבנה, שיהא העולם שט אחריו והוא מהלך כולן, חוץ מאחד עשר חלונות שאין הלבנה נכנסת לאחד מהן, כגון אפרכוס ודוכס, שהיו נוטלין דונטיבא. אפרכוס נוטל לפי כבודו ודוכס לפי כבודו. כך השמש נקרא גדול והלבנה נקראת קטן, לכך השמש נקרא גדול, שהוא גדול על הלבנה אחד עשר יום, לכך ברא הלבנה בשביל מועדות, שיהיו ישראל מרבין וממעטין כלבנה, ואינו רע לה בעבור תקנת המועדות, שכל השנה מונה לחמה, לשני עולם, ולשנים של בני אדם, והוא שיודע קצו של כל אדם ואדם, כמה שנים ראה השמש. וכל הימך לומר, שבשביל אלו המועדות עשה את הלבנה. עמד דוד ופירש: עשה ירח למועדים. אמרו לו לדוד: עד שאנו במצרים נטלנו חדש של לבנה, הדא הוא דכתיב: החדש הזה לכם: העשירית, שאין עוד לא אנחה לא אנקה ולא יגון, אלא הכל שמחים, שנאמר (שם לה, י): ופדויקוק יקוק ישובון ובאו ציון ברנה:
דבר אחר: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, הדא הוא דכתיב (תהלים פו, ח): אין כמוך באלהים יקוק ואין כמעשיך. למה אין כמוך באלהים ה'? שאין מי שיעשה כמעשיך. כיצד? בנוהג שבעולם, בשר ודם עושה לו שביל בדרך, שמא יכול הוא לעשות לו שביל בים?! והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא עושה לו שביל בתוך הים, שנאמר (שם עז, כ): בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו. בשר ודם מפשפש שטרותיו, אם מצא שמתחייבים לו בני אדם, הוא מוציא שטרותיו וגובה מהם, ואם מצא שהוא חייב לאדם, כובשו ואינו מוציאו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, מצא שאנו חייבין לו, הוא כובשו, שנאמר מיכה ז, יט): ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו, ואם מוצא לנו זכות הוא מוציא, שנאמר (ירמיה נא, י): הוציא יקוק את צדקתינו. בשר ודם, בשעה שמבקש לבנות פלטין, משהוא בונה את התחתונים, אחר כך הוא בונה את העליונים. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא משברא את העליונים, ברא את התחתונים, שנאמר (בראשית א, א): בראשית ברא אלהים את השמים (ואחר כך): ואת הארץ. בשר ודם, בזמן שהוא מבקש ליקח לו עבד, אם יש עליו עוררים אינו לוקחו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא אומר (דברים ד, לד): או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. בשר ודם תלמיד טוען פנס לפני רבו. והקדוש ברוך הוא אינו כן, (שמות יג, כא): ויקוק הולך לפניהם יומם. בשר ודם העבד מרחיץ רבו. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא (יחזקאל טז, ט): וארחצך במים. בשר ודם העבד מלביש רבו. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא (שם שם, י): ואלבישך רקמה. בשר ודם העבד מנעיל את רבו. והקדוש ברוך הוא אינו כן, (שם שם, שם): ואנעלך תחש. בשר ודם העבד טוען את רבו. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא (שמות יט, ד): ואשא אתכם על כנפי נשרים. בשר ודם הרב ישן והעבד עומד על גבו. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא הקדוש ברוך הוא שומר ישראל, שנאמר (תהלים קכא, ד): לא ינום ולא יישן שומר ישראל.בבשר ודם המים מלמעלן והלחם מלמטן. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא המים מלמטן, זו הבאר, שנאמר (במדבר כא, יז): עלי באר וגו'. והלחם מלמעלה, הנני ממטיר לכם וגו'. הוי, אין כמוך באלהים יקוק ואין כמעשיך:
בנס היו עומדין אין מהוה הוו ולא הוו ידעי הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה ואתו צופים ותקינו פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה
remained in place by a miracle. That is so; they were in use, but people did not know which form came in the middle of a word and which one at the end, and the Watchmen came and ordained that the open forms should be in the middle of a word and the closed forms at the end.
My question here