(א) ואומר וסו' . אמרתי אהה ה' אוי לי על המניעה והמבטל הנמצא בי אשר לא ידעתי לסדר דברי הנבואה בצחות הלשון כי עדיין אני רך בשנים ולא הורגלתי בזה :
(א) ואומר, השיב, שהגם שיוכל להשפיע עליו הנבואה גם אם יחסרו לו השלמיות שהם תנאים אל הנבואה, יען שהוא נביא לשליחות כולל, אבל הלא א''כ יש חסרון אחר, והוא כי הנביא השלוח צריך שלא יהיה נער רק זקן ורגיל כדי שיוכל לדבר ולהוכיח גוים רבים, וז''ש
(א) ולא אמרו איה ה' . כי נלך אחרי אלהים אחרי' :
(א) ותאמרי . ר''ל אם אמנם כל אלה עשית בפרסום איך תאמרי לא כן הוא כי נקי אני מעבירה ואין האמת עם הנביאים שאומרים שחרה בי אף ה' אך שב אפו ממני הואיל ואני מנוקה מעון :
(כג) וְלֹ֣א שָֽׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י שומע [שְׁמ֔וֹעַ] וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר׃
(23) but they hearkened not, neither inclined their ear, but made their neck stiff, that they might not hear, nor receive instruction.
(ב) ויקשו את ערפם . הוא ענין מליצה כאלו נתקשה ערפם עד שלא יוכלו לחזור פניהם ולשמוע :
(ג) ולבלתי קחת מוסר . לא החזירו פניהם למען לא יקבלו מוסר ותוכחה מן הנביאים :
(א) וירדפו . אמרו רז''ל ברח דרך מער' ההולכת עד ערבות יריחו ונזדמן צבי הולך ממעל על המערה ורדפו הכשדים אחר הצבי ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו :
(ב) את צדקיהו . אותו לבד כי כל חילו נפוצו מעליו כמ''ש בסוף הספר ובמ''ב :