(יד) מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל האנשים ולנשים לראות הכתב ולכרוע ולומר (דברים ד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (או) (תהלים יט) תורת ה׳ תמימה משיבת נפש...
(14) Immediately one unwraps the Torah for 3 columns worth and lifts it and displays the writing within for the people who are standing to his right and to his left, and then he turns it in front of him and behind him since the commandment is that all men and women see the written text and bow before it and say "And this is the Torah that God placed with Moses before the people of Israel" (Deuteronomy 4:14) (or) "God's Torah is perfect, renewing life" (Psalms 19:8).
(ב) ויאמר משה קומה ה'. וכתוב אחד אומר (במדבר ט) "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". כיצד יתקיימו ב' כתובים הללו? משל למלך בשר ודם, שאמר לעבדו: הנראה שתעמידני, בשביל שאני הולך ליתן ירושה לבני. ד"א: למה הדבר דומה? למלך בשר ודם, שהיה מהלך בדרך ונהג אוהבו עמו. כשהוא נוסע - אומר: איני נוסע עד שיבא אוהבי. וכשהוא חונה - אומר: איני חונה עד שיבא אוהבי. נמצאת מקיים "על פי ה' יחנו וע"פ ה' יסעו":
(2) One verse states (Bamidbar 11:35) "And Moses said: 'Stand, O L-rd (and let Your foes be scattered'"), and another (Bamidbar 9:23) "By word of the L-rd they encamped, and by word of the L-rd they traveled." How are these two verses to be reconciled? An analogy: A king says to his servant: Would you please stop me (if I go too quickly). For I am on my way to give an inheritance to my son, ("and I may 'run away' with myself!") Variantly: A king goes on a journey and takes his lover along with him. When he travels, he says: I will not go further before my lover tells me to; and when he desires to camp, he says: I will not camp unless my lover tells me to. Thus is reconciled "And Moses said, etc." and "By word of the L-rd they encamped, and by the word of the L-rd they traveled."
(ב) מראה פני כתיבת ס"ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו' תורת ה' תמימה וכו': הגה ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה אבל כשמוציאין אותו אומר הש"ץ גדלו והקהל אומרים רוממו כו' אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו' וי"א לומר על הכל יתגדל [מ"ס פי"ד וטור ומהרי"ל] וכן נוהגין ביו"ט ובשבת ויש להחזיק התורה בימין (מהרי"ל) וכשעולה הראשון לקרות אומרים ברוך שנתן תורה וכו': [כל בו]:
(ג) לראות הכתב. כשרואה האותיות עד שיוכל לקרותם מגיע אליו אור גדול (הכוונות) גולל ס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם [חידושי אגודה וכ"כ במ"ס פי"ד] ואפשר דדוק' נקט ג':
(א) ובמרדכי הלכות תפילין דף צח ע"ב דמוהר"ם היה נוהג להגביה להראותו לעם וכ"כ הכלבו וז"ל במס' סופרים כשהיה החזן על המגדל פותח הספר ומראה לעם הכתב לאנשים ולנשים ואז היו אומרים וזאת התורח כו' מכאן סמך לנשים שדוחקות עצמן לראות ואינן יודעות על מה עכ"ל. ובמס' סופרים פי"ד הם דברים אלו ומשמע שם שמיד בשעת הוצאה היו מראים לעם אבל אין המנהג כן אלא בשעה שחוזרין וגוללין. ובמהרי"ל שהיא היה נוהג בשעת הגבהת התורה להשתחוות נגד הכתב ולומר וזאת התורה כו' וכשמכניסים אותו הלך ממקומו שהיה בדרום המנורה ללוותה עד לפני ארון הקודש עכ"ל:
וְדִגְל"וֹ עָלַי אַהֲבָה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁהָיָה מַרְאֶה אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ בָּאֶצְבַּע הָיָה נֶהֱרָג, וְהַתִּינוֹקוֹת הוֹלְכִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמַרְאִים אֶת הָאַזְכָּרוֹת בָּאֶצְבַּע, אָמַר הָאֱלֹהִים וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה, וְגוּדָלוֹ עָלַי אַהֲבָה.
(א) יג) שם מראה פני כתיבת וכו' נוהגין כאן בירושלים תוב"ב שמקיפין בס"ת פתוח בכל בהכ"נ להראות את העם, והטעם בהלק"ט סי' רנ"ה כדי שכולם יזכו לחזות, בנועם ה' יעו"ש והביאו י"א בהגב"י, אמ"ל במנהגי ס"ת אות ג' לד"א סי' ג' אות בי"מ אות א' וטוב שיסתכל האדם בתיבה שהיא אות ראשון שלה כמו אות ראשון שבשמו, בן א"ח פ' תולדות אות ט"ז ושמעתי הטעם שזו מועיל להצלחה:
Ron
It has been suggested that it arose from people attempting to kiss the Torah as it is taken from the Ark to the bima. People who were far away and could not reach the Torah would stick out their hands in the direction of the Torah, sometimes holding Tzitzit, and then kiss the Tzitzit or their finger. In Sephardic congregations where the Hgbaha takes place right after the Torah arrives at the Bima, some people would still be sticking their hands out during the Hagbaha leading to the impression that people should point to the Torah during the Hagbaha...Rav Palagi specifically notes that most people hold their Tzitzit in thei hand when pointing to the Torah, and the custom in many Sephardic congregations today is to lift the Tzitzit today is to lift the Tzitzit towards the Torah during the Hagbaha...further indicating that
One popular explanation is that pointing to the Torah with the littlest finger demonstrates the classic teching that only a humble person can acquire Torah greatness.