Relations
(יט) וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃
(יח) וְ֠אִישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלָּ֤ה אֶת־עֶרְוָתָהּ֙ אֶת־מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕יא גִּלְּתָ֖ה אֶת־מְק֣וֹר דָּמֶ֑יהָ וְנִכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
Tuma'ah
(כה) וְאִשָּׁ֡ה כִּֽי־יָזוּב֩ ז֨וֹב דָּמָ֜הּ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים בְּלֹא֙ עֶת־נִדָּתָ֔הּ א֥וֹ כִֽי־תָז֖וּב עַל־נִדָּתָ֑הּ כָּל־יְמֵ֞י ז֣וֹב טֻמְאָתָ֗הּ כִּימֵ֧י נִדָּתָ֛הּ תִּהְיֶ֖ה טְמֵאָ֥ה הִֽוא׃
(יט) וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכָל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
(כח) וְאִֽם־טָהֲרָ֖ה מִזּוֹבָ֑הּ וְסָ֥פְרָה לָּ֛הּ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְאַחַ֥ר תִּטְהָֽר׃
Source of Niddah Chumrah (not distinguishing with Zava)
בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים
Is there a distinction for unmarried women?
מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה מפני שרגיל בה וקץ בה אמרה תורה תהא טמאה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה
(א) אִשָּׁה שֶׁיָּצָא דָּם מִמְּקוֹרָהּ, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, טְמֵאָה, וְהוּא שֶׁתַּרְגִּישׁ בִּיצִיאָתוֹ. וּמִיהוּ, מִשֶּׁתַּרְגִּישׁ בּוֹ שֶׁנֶּעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ וְיָצָא, טְמֵאָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא לַחוּץ, וַאֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל, יוֹשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעָה נְקִיִּים. הַגָּה: כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִשְׁפָּטָן לְקַמָּן סִימָן קצ''ו. וְאֵין חִלּוּק בֵּין פְּנוּיָה לִנְשׂוּאָה לְעִנְיַן אִסּוּר נִדָּה (ריב''ש סִימָן תכ''ה מְבִיאוֹ בֵּית יוֹסֵף), כִּי כָּל הַבָּא עַל הַנִּדָּה חַיָּב כָּרֵת.
(1) A woman who has a discharge of blood from her uterus, whether due to outside factors or purposefully, is tameh (impure) if she felt it flowing out. If she felt the discharge she is tameh even if the blood did not flow out of her body, and even if she only saw a drop of blood the size of a mustard seed; she must observe seven clean days for it {Rema: as will be explained in Siman 196. And there is no distinction between a married and an unmarried woman with regards to the laws of niddah (Rivash in Siman 425 as brought by Bet Yosef), because all who have intercourse with a niddah are liable for karet.}
4 days vs 5 days & Chumrah of the Terumat HaDeshen
(יא) הַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בִּימֵי סְפִירָתָהּ, אִם הוּא תּוֹךְ ו' עוֹנוֹת לְשִׁמּוּשָׁהּ סוֹתֶרֶת אוֹתוֹ יוֹם. לְפִיכָךְ הַמְשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ וְרָאֲתָה אַחַר כָּךְ וּפָסְקָה, הַגָּה: וַאֲפִלּוּ לֹא רָאֲתָה רַק מָצְאָה כֶּתֶם. אֵינָהּ מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ ו' עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁמָּא תִּפְלֹט; לְפִיכָךְ אֵינָהּ מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר עַד יוֹם ה' לְשִׁמּוּשָׁהּ, כְּגוֹן אִם שִׁמְּשָׁה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵינָהּ מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר עַד יוֹם ה', דְּקַיְמָא לָן אֵין שִׁכְבַת זֶרַע מַסְרִיחַ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שִׁשָּׁה עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת מֵעֵת לְעֵת; וְאִם שִׁמְּשָׁה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּפָלְטָה לֵיל ד', קֹדֶם עֵת שִׁמּוּשָׁהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עֲדַיִן הִיא עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ עוֹנָה שִׁשִּׁית לְשִׁמּוּשָׁהּ וְסוֹתֶרֶת, הִלְכָּךְ יוֹם ה' יִהְיֶה רִאשׁוֹן לִסְפִירָתָהּ. הַגָּה: וְתִפְסֹק יוֹם ד' לְעֵת עֶרֶב, וְיוֹם ה' עוֹלֶה לְמִנְיָן. וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁיֵּשׁ לְהַמְתִּין עוֹד יוֹם אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּתְחִיל לִמְנוֹת עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהוּא יִהְיֶה יוֹם רִאשׁוֹן לִסְפִירָתָהּ, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא תְּשַׁמֵּשׁ בְּיּוֹם רִאשׁוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְתִסְבֹּר שֶׁהוּא יוֹם, וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא לַיְלָה, וְאִם תַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם חֲמִישִׁי יִהְיֶה תּוֹךְ שִׁשָּׁה עוֹנוֹת לְשִׁמּוּשָׁהּ, עַל כֵּן יֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד יוֹם אֶחָד דְּמֵעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי טָעוּת (ת''ה סִימָן רמ''ה וְהָאָגוּר בְּשֵׁם מהרי''ל וְש''ד וְכֵן כָּתַב מהרא''י וּמהרי''ק שֹׁרֶשׁ ל''ה), וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. וְיֵשׁ נָשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחְמִיר עוֹד לְהַמְתִּין עַד שִׁבְעָה יָמִים (שָׁם בת''ה), וְאֵין טַעַם בַּדָּבָר וְהַמַּחְמִיר יַחְמִיר, וְהַמֵּקֵל נִשְׂכָּר לְהַקְדִּים עַצְמוֹ לַמִּצְוָה. וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁעַכְשָׁו אֵין לְחַלֵּק בֵּין שִׁמְּשָׁה עִם בַּעֲלָהּ לְלֹא שִׁמְּשָׁה, וְכָל אִשָּׁה שֶׁרוֹאָה, אֲפִלּוּ כֶּתֶם, צְרִיכָה לְהַמְתִּין ה' יָמִים עִם יוֹם שֶׁרָאֲתָה בּוֹ וְתִפְסֹק לְעֵת עֶרֶב וְתִסְפֹּר ז' נְקִיִּים (שָׁם בְּת''ה בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ ומהרי''ק) וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ וְאֵין לְשַׁנּוֹת (סה''ת וּסְמַ''ג).
Ketamim
(ה) לֹא גָּזְרוּ עַל הַכֶּתֶם אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ כִּגְרִיס וְעוֹד, וְשִׁעוּר הַגְּרִיס הוּא כְּט' עֲדָשִׁים ג' עַל ג' (טוּר), וְשִׁעוּר עֲדָשָׁה כְּד' שְׂעָרוֹת (אָגוּר בְּשֵׁם מהרי''ל) שֶׁהוּא ל''ו שְׂעָרוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵן קְבוּעוֹת בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם (תְּשׁוּבַת מהרי''ו סִימָן ס''ב). וְכָל זְמַן שֶׁאֵין בּוֹ כְּזֶה הַשִּׁעוּר אָנוּ תּוֹלִין לוֹמַר דַּם כִּנָּה הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגָה כִּנָּה. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּזֶה הַשִּׁעוּר אֵין תּוֹלִין בְּכִנָּה, בֵּין אִם הוּא מְרֻבָּע אוֹ אִם הוּא אָרֹךְ. וְאִם נִזְדַּמֵּן לָהּ גְּרִיס יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה הַשִּׁעוּר, מְשַׁעֲרִין בּוֹ.
(י) כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, לֹא גָּזְרוּ עָלָיו. כֵּיצַד, בָּדְקָה קַרְקַע עוֹלָם אוֹ בֵּית הַכִּסֵּא שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, (מָרְדְּכַי ה''נ בְּשֵׁם סְמַ''ג וּסְמַ''ק) אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְיָשְׁבָה עָלָיו וּמָצְאָה בּוֹ כֶּתֶם, וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא עַל בֶּגֶד צָבוּעַ, טְהוֹרָה. לְפִיכָךְ, תִּלְבַּשׁ הָאִשָּׁה בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין, כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִכְּתָמִים (הַרַמְבַּ''ם וּבַגְּמָרָא פֶּרֶק הָאִשָּׁה).
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן נג
לעצם עניין כתם בנמצא על נייר בזה הא פליגי האחרונים והנכון כהנו"ב דמק"ט כדלעיל במאי דפליגי, אבל בנייר שלנו שהוא דק ולא שייך לכבסן שיהיה ראוי להשתמש בהו וכמו שהוא מלוכלך בהכתמים ודאי אינו ראוי נבטל זה הנייר והוא כקרוע ומושחת משום תשמיש לגמרי שודאי אינו שוב מק"ט והוי כהסד"ט ולא מטעמיה, ואף הם לא דנו אלא בנייר קשה שלא נשחת בזה וראוי למלאכה עדיין, אבל לא רוב נייר שלנו וכ"ש לא הנייר שנעשו לקנוח בבה"כ וכדומה.
(יח) כֵּיוָן שֶׁכְּתָמִים דְּרַבָּנָן, מְקִלִּין בָּהֶם וְתוֹלָה בְּכָל דָּבָר שֶׁיְּכוֹלָה לִתְלוֹת. כֵּיצַד, שָׁחֲטָה בְּהֵמָה חַיָּה אוֹ עוֹף, אוֹ נִתְעַסְקָה בִּכְתָמִים, אוֹ יָשְׁבָה בְּצַד הַמִּתְעַסְקִים בָּהֶם, אוֹ שֶׁעָבְרָה בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים וְנִמְצָא דָּם בִּבְגָדֶיהָ, תּוֹלָה בָּהּ וּטְהוֹרָה. אֲפִלּוּ לוֹבֶשֶׁת ג' חֲלוּקִים זֶה עַל זֶה, וְנִמְצָא אֲפִלּוּ בַּתַּחְתּוֹן, טְהוֹרָה. אֲבָל אִם נִמְצָא עַל בְּשָׂרָהּ, אֵינָהּ תּוֹלָה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָהּ מַכָּה בְּגוּפָהּ אָז תּוֹלָה בָּהּ, אֲפִלּוּ עַל בְּשָׂרָהּ אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לַדָּם לִנְטֹף מִשָּׁם. וַאֲפִלּוּ נִתְרַפֵּאת, אִם אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְגַּלַּע וּלְהוֹצִיא דָּם עַל יְדֵי חִכּוּךְ, תּוֹלָה בָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו עָלָה עָלֶיהָ קְרוּם וְאֵינָהּ מְטַפְטֶפֶת (רַשְׁבָּ''א וּמָרְדְּכַי וְסה''ת וּסְמַ''ג).