(ח) המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר, וכן המקבל מחברו לעשות לו קבר, עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש, ופותח לתוכה שמונה כוכין, שלשה מכאן ושלשה מכאן ושנים מכנגדן. והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבעה ורחבן ששה. רבי שמעון אומר: עושה תוכה של מערה שש אמות על שמונה, ופותח לתוכה שלשה עשר כוך, ארבעה מכאן וארבעה מכאן ושלשה מכנגדן ואחד מימין הפתח ואחד מן השמאל. ועושה חצר על פי המערה שש על שש כמלא המטה וקובריה, ופותח לתוכה שתי מערות, אחת מכאן ואחת מכאן. רבי שמעון אומר: ארבע, לארבע רוחותיה . רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הסלע.
(8) One who sells a place to his fellow to make a tomb, and so, too, someone who contracted with his fellow to make a tomb, he makes the interior of it four cubits by six, and makes eight niches that open up into it, three on this side, three on that side, and two opposite [the doorway]. And the niches - their length is four cubits long, their height is seven [handbreadths], and their width is six [handbreadths]. Rabbi Shimon says: He makes the interior of the tomb six cubits by eight, and makes thirteen niches that open up into it, four from this side, and four from the other side, and three across from [the opening] and one to the right of the opening, and one to the left. And he makes an antechamber across the face of the cave that is six [cubits] by six – like the size of a coffin and it's buriers. And opens two chambers into it – one from this side, and one from that. Rabbi Shimon says, four, to the four directions. Rabban Shimon ben Gamliel says: all according to the stone.
(ד) וחופרין בעפר מערות ועושין כוך בצד המערה וקוברין אותו בו ופניו למעלה, ומחזירין העפר והאבנים עליו. ויש להן לקבור בארון של עץ. והמלוין אותו אומרין לו: לך בשלום, שנאמר: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בראשית טו, טו). ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר; והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות.
(4) They dig caves in the earth and fashion a niche in the side of the cave and bury him in it with his face up, and they replace the earth and stones upon him. And they may be permitted to bury him in a wood coffin. Those who accompany him say: "Go in peace," for it is said: "And you shall come to your ancestors in peace" (Genesis 15:15). And they mark the entire cemetery, and place a headstone upon the grave; but for the righteous, a headstone is not erected, because their teachings are their lasting memorial, and one should not seek them out in the cemetery.
(ה) ...ועוד אמר רבי מאיר: מלקט אדם עצמות אביו ואמו, מפני ששמחה היא לו. רבי יוסי אומר: אבל היא לו. לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קדם לרגל שלשים יום.
(ו) אין חופרין כוכין וקברות במועד, אבל מחנכים את הכוכין במועד. ועושין נברכת במועד, וארון עם המת בחצר. רבי יהודה אוסר, אלא אם כן יש עמו נסרים.
(5) ...Rabbi Meir said, "A man may gather the bones of his father and mother [to re-inter them during the Moed], because it is a joy for him [relieves his mind]. Rabbi Yose says, It is mourning for him [afflicts his mind]. A man should not stir up wailing over his dead [bring professional eulogizers], nor should he eulogize him for thirty days before the festival.
(6) One may not dig kuchin [dug out graves] or [built] graves on the Moed, but one may adapt kuchin [ to the size of the dead person] on the Moed. On may make a nivrechet [a clothes washing pit] during the Moed, and [one may make] a coffin if the deceased is in the same court [so that pople know it is not an ordinary construction]. Rabbi Yehudah forbids it,unlss there were pre-sawn boards on hand.
...ועוד א"ר מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו. בראשונה היו קוברין אותן במהמורות נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים אותו היום היה מתאבל ולמחר היה שמח לומר שנינוחו אבותיו מן הדין. תני המעביר ארון ממקום למקום אין בו משום ליקט עצמות א"ר אחא הדא דאת אמר בארון של אבן אבל בארון של עץ יש בו משום ליקוט עצמות. א"ל ר' יוסי ואפילו תימר בארון של עץ אין בו משום ליקוט עצמות. אי זהו ליקוט עצמות מעבירין באפיקרסין ממקום למקום ותני כן ליקוט עצמות מלקט עצם עצם משיתאכל הבשר...
... Rabbi Meir said further, "A man may gather the bones of his father and mother [to re-inter them during the Moed], because it is a joy for him [relieves his mind]. At first, they would bury them in mounds, and once the flesh was desiccated, the would gather the bones and bury them in private. That same day he would mourn, but on the next he would rejoice in saying that his ancestors have found respite from judgement. It is taught that one who moves a coffin from one place to another does not fulfill [the duty of] gathering the bones. Rabbi Aha said, "this refers to a stone coffin, but a wood coffin fulfills the gathering of bones." Rabbi Yosse said, "even a wood coffin does not fulfill [the duty of] gathering the bones." What is considered gathering of the bones? Transferring the skeleton from place to place in a sheet, and also the gathering bone by bone as the flesh is desiccated.
(א) הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע עובר משום מלין את המת ואם נתנו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ומכל מקום יפה לקברו בקרקע ממש אפילו בח"ל:
(ב) נותנין המת על גביו ופניו למעלה כאדם שהוא ישן:
(ג) אין קוברים ב' מתים זה בצד זה אלא אם כן היה דופן הקבר מפסיק ביניהם ולא המת בצד עצמות ולא עצמות בצד המת אבל נקבר האיש עם בתו קטנה והאשה עם בנה קטן ועם בן בנה קטן זה הכלל כל שישן עמו בחייו נקבר עמו במותו:
(ד) אין נותנין ב' ארונות זה על זה ואם נתן כופין העליון שיפנה ואם יש ביניהם עפר ששה טפחים מותר:
...Although use of a casket does not violate the law against desecration of a corpse (bizyon hamet) nevertheless it is more proper to bury the dead in the ground itself." This aversion to use of a casket, the codifier adds, extends even to burials in the Diaspora.