(ה) לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יי אֱלֹקֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ (פ)
(5) A woman must not put on man’s apparel, nor shall a man wear woman’s clothing; for whoever does these things is abhorrent to the LORD your God.
(ה) לָא יִהְיֶה גּוּלְיַין דְּצִיצִית וּתְפִילִין דְּהִינוּן תִּקּוּנֵי גְבַר עַל אִיתָּא וְלָא יְסַפֵּר גְּבַר בֵּי שֵׁיחַיַא וְעִרְיְיתֵיהּ וּבֵי אַנְפּוֹי לְאִיתְחֲמָאָה הֵיךְ נְשָׁא אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יי אֱלָהָכוֹן הוּא כָּל דְּעָבִיד אִלֵּין
(5) Neither fringed robes nor tephillin which are the ornaments of a man shall be upon a woman; neither shall a man shave himself so as to appear like a woman; for every one who doeth so is an abomination before the Lord thy God.
(ו) למען תהיה תורת יי בפיך למה נאמר? לפי שנאמר והיה לך לאות, שומע אני אף הנשים במשמע. והדין נותן, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בנשים כבאנשים, יכול אף תפילין נהגו בנשים כבאנשים – תלמוד לומר למען תהיה תורת יי בפיך, לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה. מכאן אמרו הכל חייבין (בתלמוד תורה) [בתפלין] חוץ מנשים ועבדים. מיכל בת כושי היתה מנחת תפלין. אשתו של יונה היתה עולה לרגלים. טבי עבדו של רבן גמליאל היה מניח תפלין.
(6) "so that the Torah of the L rd be in your mouth": What is the intent of this? From "And it shall be to you as a sign," I would assume that women, too, are included (in the mitzvah of tefillin). And this would follow, viz.: Since both mezuzah and tefillin are positive commandments, then if we have learned that (the mitzvah of) mezuzah obtains with women as well as with men, the same is true of (the mitzvah of) tefillin. It is, therefore, written (in respect to tefillin) "so that the mitzvah of tefillin be in your mouth." (the mitzvah of tefillin obtains) only with one who is commanded to study Torah. From here they derived: All are commanded to put on tefillin except women and bondsmen. Michal the daughter of Kush would wear tefillin. Jonah's wife would go up (to Jerusalem) for the festival. Tavi, R. Gamliel's bondsman would wear tefillin.
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה. (נזיר כט) וכי מה בא הכתוב ללמדנו? [אם] שלא תלבש אשה כלים לבנים, ואיש לא יתכסה בגדי צבעונים, (ת"ל) [הרי כבר נאמר] "תועבה", דבר הבא לידי תועבה! [אלא] זה כללו של דבר - שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש, ותלך לבין האנשים; והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים, וילך לבין הנשים.
(1) (Devarim 22:5) "A man's vestment shall not be upon a woman": What does Scripture come to teach us? If that she should not wear colored clothing, is it not written (Ibid.) "for the abomination, etc."? And this is not an abomination. It means, rather, that a woman should not wear what a man wears and go among the men (for licentious purposes), and a man should not wear colored clothing and go among the women.
סבר לה כי הא דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו אם בשביל ליפות אסור
Mar Zutra holds in accordance with that which was taught in a baraita: A person may scrape off dried excrement crusts and scabs of a wound that are on his flesh because of the pain that they are causing him. However, if he does so in order to clean and beautify himself, it is prohibited. According to the tanna of this baraita, it is prohibited to adorn or beautify oneself, as the verse: “Neither shall a man put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5) prohibits dressing or conducting oneself in the manner of women.
תניא נמי הכי הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה מלא פי הזוג שתים רבי אליעזר אומר אחת ומודים חכמים לר"א במלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב ודבר זה אף בחול אסור משום שנאמר (דברים כב, ה) לא ילבש גבר שמלת אשה
That was also taught in a baraita: One who removes enough of his hair to fill the opening of the scissors on Shabbat is liable. And how much is enough to fill the opening of the scissors? It is two hairs. Rabbi Eliezer says: One is liable for removing even one hair. And the Sages agree with Rabbi Eliezer that one who collects and plucks white hairs from among black ones is liable even if he removed a single hair. His actions indicate that one hair is significant for him. And this matter of plucking white hairs is prohibited for men even on weekdays, as it is stated: “A woman shall not don a man’s clothes, and a man shall not wear a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5). The Sages derive that any action typically performed by women for beautification is prohibited for men.
אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה
§ Rav said: A person who is not a nazirite may lighten his burden by removing all the hair of his body with a razor. One who feels he has too much hair may shave all of it off with a razor, apart from his beard and the corners of his head. The Gemara raises an objection against this from a baraita: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair is flogged for transgressing the prohibition: “A man shall not put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5), as this behavior is the manner of women.
איכא דאמרי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום (דברים כב, ה) לא ילבש גבר שמלת אשה מיתיבי העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים הוא דאמר כי האי תנא דתניא המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה עובר משום לא ילבש גבר שמלת אשה
Some say a different version of this statement: Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair is flogged, due to the prohibition: “A man shall not put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5). The Gemara raises an objection from a baraita: The removal of hair is not prohibited by Torah law but by rabbinic law. How then does Rabbi Yoḥanan say that he is flogged, which by definition is a punishment for individuals who have transgressed a Torah law? The Gemara answers: It was he who said this halakha in accordance with the opinion of that tanna, as it is taught in a baraita: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair violates the prohibition of: “A man shall not put on a woman’s garment.”
ותנא קמא האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתניא (דברים כב, ה) לא יהיה כלי גבר על אשה מאי תלמוד לומר אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש הרי כבר נאמר תועבה היא ואין כאן תועבה
The Gemara asks: And what does the first tanna, who holds that the prohibition is by rabbinic law, learn from this verse: “A man shall not put on a woman’s garment”? The Gemara answers: He requires it for that which is taught in the baraita, where it states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment, for whoever does these things is an abomination to the Lord your God” (Deuteronomy 22:5). What is the meaning when the verse states this? If it teaches only that a man may not put on a woman’s garment, and a woman may not wear a man’s garment, it is already stated in explanation of this prohibition that “it is an abomination to the Lord your God,” and there is no abomination here in the mere act of wearing a garment.
אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא יתקן איש בתיקוני אשה
Rather, it means that a man may not wear a woman’s garment and thereby go and sit among the women; and a woman may not wear a man’s garment and sit among the men. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: From where is it derived that a woman may not go out with weapons to war? The verse states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment,” which indicates that a man may not adorn himself with the cosmetics and ornaments of a woman, and similarly a woman may not go out with weapons to war, as those are for the use of males. Rabbi Yoḥanan’s ruling follows this opinion.
אמר רב נחמן בנזיר מותר ולית הילכתא כוותיה אמרו ליה רבנן לר"ש בר אבא חזינא ליה לרבי יוחנן דלית ליה אמר להון מחמת זקנה נשרו
§ Rav Naḥman said: For a nazirite, it is permitted to shave armpit hair. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion. The Gemara reports that the Sages said to Rabbi Shimon bar Abba: We have observed that Rabbi Yoḥanan does not have armpit hairs, despite his own ruling that it is prohibited to shave them. He said to them: They fell out due to old age.
ההוא דאיתחייב נגידא קמיה דרבי אמי. איגלאי בית השחי חזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שיבקוה דין מן חבריא הוא
The Gemara relates: There was a certain person who committed a transgression and was found liable to receive lashes before Rabbi Ami. When they removed his clothes to flog him, his armpit was exposed, and Rabbi Ami saw that he had not shaved his armpit hair. Rabbi Ami said to his attendants: Leave him; this is one of those who are meticulous in observance of mitzvot. We can see this is so, as he is particular about prohibitions that ordinary people do not observe.
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה. שֶׁתְּהֵא דוֹמֶה לְאִישׁ, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוּ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף (עי' ספרי):
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה THE APPAREL OF A MAN SHALL NOT BE ON A WOMAN — so that she look like a man, in order to consort with men, for this can only be for the purpose of adultery (unchastity) (cf. Sifrei Devarim 226:1; Nazir 59a).
(ב) לא אסרה תורה כו'. רצונו לפרש בזה מה שפירש לפניו, שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים, וכן בסיפא לילך ולישב בין הנשים, שלא תקשי ליה מנ"ל לפרש הכי, דלמא בכל ענין אסור ללבוש, דגזרת הכתוב הוא. ומתרץ דהא קרא נותן טעם כי תועבת יי וגו', משמע דלא אסרה תורה כו':
(2) The Torah prohibited only, etc. Rashi wants to explain what he said earlier, “So that she resembles a man, in order to mingle with men,” and also afterwards, “In order to take a place among women,” so that you do not ask, how does he know to explain this way. Perhaps it is forbidden to wear [such clothes] in all circumstances because it is a Scriptural decree? He answers that [it is not a Scriptural decree] as the verse gives a reason [for it], “For the abomination of Adonoy, etc.” This indicates that “the Torah prohibited only, etc.”
(ב) ולא ילבש גבר שמלת אשה. לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים. דָּ"אַ — שֶׁלֹּא יַשִׁיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וְשֵׂעָר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי (נזיר נ"ט):
(2) ולא ילבש גבר שמלת אשה NEITHER SHALL A MAN PUT ON A WOMAN’S GARMENT in order to go and stay unnoticed amongst women. Another explanation of the second part of the text is: it implies that a man should not remove the hair of the genitals and the hair beneath the arm-pit (Nazir 59a).
(א) ד"א שלא ישיר שער הערוה כו'. ר"ל דרך הנשים בכך, ר"ל שלא יתקשט בקישוט אשה. וא"ת למה מפרש ד"א על סיפא של קרא, היה לו ג"כ לפרש פירוש אחר על רישא דקרא, כדמפרש בגמ' (נזיר נט.) ר"א בן יעקב אומר מניין שלא תלבש אשה כלי זיין ותצא למלחמה, ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה. והרא"ם כתב, והוא הדין נמי שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה. ועי"ל משום דקשה לד"א, דלמה כתיב ברישא לא יהיה כלי גבר על אשה, ובסיפא כתיב ולא ילבש גבר שמלת אשה, הל"ל ולא יהיה כלי אשה על גבר, ומדמשנה ודאי בשני עניינים משתעי קרא. ולפי דבר אחר לחוד נמי קשה, למה נקט לשון לבישה, היה לו לומר לא יתקשט גבר בהתקשטות נשים. לכ"צ גם פי' ראשון:
(1) He may not shave the pubic hairs, etc. I.e. [because] women customarily do this, meaning that he should not ornament himself with women’s adornments. You might ask: Why does Rashi give an alternative explanation [only] to the end of the verse? He should also have given an alternative interpretation to the beginning of the verse as well! For the Gemora (Nazir 59a) explains: R. Eliezer ben Yaakov says: From where [do we know that] a woman may not put on weapons and go out to war, because the verse teaches, “A man’s attire may not be on a woman.” Re”m writes: The same applies too, that a woman may not go out with weapons to war. Another answer why [Rashi offers] the alternative explanation [is because that] answers the question: Why in the beginning of the verse is it written, “A man’s attire may not to be on a woman,” while at the end [of the verse] it writes, “nor may a man wear a woman’s garment”? It should have written, “A woman’s attire should not be on a man”! Since Scripture alters [the wording], the verse is obviously talking about another matter [i.e., shaving the pubic hairs, etc.]. But according to the alternative explanation too, one has to answer why the verse uses a term of “wearing.” It should have said, “He should not adorn with women’s adornments.” Therefore the first explanation is also needed.
(ג) כי תועבת. לֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא לְבוּשׁ הַמֵּבִיא לִידֵי תוֹעֵבָה (עי' ספרי):
(3) כי תועבת FOR [ALL THAT DO SO ARE] AN ABOMINATION [UNTO THE LORD THY GOD] — This implies that the Torah forbids only the wearing of a garb that leads to abomination (unchastity) (cf. Sifrei Devarim 226:1).
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה - ללכת בין האנשים ולזנות.
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה, in order to walk among males and seduce them.
(א) לא יהיה כלי גבר. נסמכה בעבור צאת למלחמה כי האשה לא נבראת כי אם להקים הזרע ואם היא תצא עם אנשים למלחמה תבא בדרך לידי זנות וכן לא ילבש גבר והטעם זכר שלא נתמלא זקנו יתערב עם הנשים וינאף הוא והן ואינו יודע וזה יורה כי מנהג ישראל היה וכן ברובי המלכיות להיות מלבוש האנשים איננו כמלבוש הנשים רק הפרש ביניהם וי״א על חוץ לדרך ואין צורך רק השם יתעב מי שישנה מעשה השם:
(1) The passage dealing with the attire of a man is juxtaposed to the passages dealing with going out to war, because Woman was created to rear children, and if she were instead to go out among the men to war, she would eventually become involved in debauchery. For the same reason a man may not dress himself…, because otherwise a man who does not yet have a full beard could mix with women, and he could fornicate with them, without the matter becoming widely known. This passage shows us that the Israelite custom, like that of most cultures, was that men’s clothing was distinctive from women’s clothing — they were not the same. Some commentators understand this passage to be an allusion to unnatural sexual intercourse. Although there is no need for such an interpretation here, God surely detests anyone who alters God ’s design.
(י) לֹא תַּעֲדֶה אִשָּׁה עֲדִי הָאִישׁ כְּגוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּרֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת אוֹ כּוֹבַע אוֹ תִּלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אוֹ שֶׁתְּגַלֵּחַ רֹאשָׁהּ כְּאִישׁ. וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. אִישׁ שֶׁעָדָה עֲדִי אִשָּׁה וְאִשָּׁה שֶׁעָדְתָה עֲדִי אִישׁ לוֹקִין. הַמְלַקֵּט שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת מִתּוֹךְ הַשְּׁחוֹרוֹת מֵרֹאשׁוֹ אוֹ מִזְּקָנוֹ מִשֶּׁיְּלַקֵּט שַׂעֲרָה אַחַת לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁעָדָה עֲדִי אִשָּׁה. וְכֵן אִם צָבַע שְׂעָרוֹ שָׁחוֹר מִשֶּׁיִּצְבַּע שֵׂעָר לְבָנָה אַחַת לוֹקֶה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס אֵינוֹ עוֹטֵף כְּאִשָּׁה וְלֹא מְגַלֵּחַ רֹאשׁוֹ כְּאִישׁ וְאִם עָשָׂה כֵּן אֵינוֹ לוֹקֶה:
(10) A women shall not adorn herself with man's adornment, such as a mitre, or a helmet, or a coat of armor, and the like, or cut the hair of her head man-fashion; neither shall a man adorn himself with the adornment of a women, for instance to wear loud-colored garments or golden ornaments in a territory where such clothes are not in style for men to wear or where such ornaments are not put on by any save women, all depending on the custom of the land. A man who adorned himself with woman's ornaments, or a woman who adorned herself with man's ornaments, are striped. One who picks white hairs from his head or beard, after he had picked the first hair thereof is guilty and is striped, because he adorned himself with woman's ornaments. Likewise if he dyed his hair black, after he had dyed the first white hair he is guilty and is striped. A gynander, or androgyne is forbidden to either wrap his head like a woman or shave it man-fashion; but if he did either of the two he is not striped.13Nazir, 59a; Makkot, 20a; Shabbat, 94b; Tosefta, Bikkurim, Chapter, 2. C. G.
(א) המלקט שערות לבנות מתוך שחורות מראשו או מזקנו משילקט שער אחת לוקה. א''א לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל:
(1) One who picks white hairs etc. It is not established that he should be striped for picking on ehair, first, it is but said that it is forbidden, and again what kind of woman's ornament can there be by plucking out one hair which can not at all be of any material difference in his appearance.* The text (Makkot, 20b) clearly indicates that even one hair establishes guilt. The question is not what appearance he gets, but the overt act he committed. C. G.
(ה) והנה בארנו בחיבורנו הגדול שהקפת 'פאת ראש ופאת זקן' אסור מפני שהוא תיקון 'כמרי עבודה זרה'. והיא הסיבה גם כן לאיסור ה'שטענז' כי כן היה תקון הכמרים גם כן היו מקבצים בין הצומח ובעל החיים בלבוש אחד והיה חותם אחד מן המוצאים בידו - תמצא זה כתוב בספריהם: והיא הסיבה גם כן באמרו "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" - תמצאהו בספר טומטום יצוה שילבש האיש בגד אשה צבוע כשיעמוד בכוכב נוגה ותלבש האשה השריון וכלי המלחמה בעמדה למאדים. ובו גם כן אצלי סיבה אחרת והיא - שזה הפועל מעורר התאוה ומביא למיני זנות:
(5) We have explained in our large work that it is prohibited to round the corners of the head, and to mar the corners of the beard, because it was the custom of idolatrous priests. For the same reason, the wearing of garments made of linen and wool is prohibited: the heathen priests adorned themselves with garments containing vegetable and animal material, whilst they held in their hand a seal made of a mineral. This you find written in their books. The same is also the reason of the precept, "The woman shall not wear that which pertaineth unto a man" (Deut. 22:5). You find it in the book Tomtom, that a male person should wear coloured woman's dress when he stands before Venus, and a female, when standing before Mars, should wear a buckler and other armour. I think that this precept has also another reason; namely, that the interchange of dress creates lust and leads to immorality.
(א) שלא תלבש אשה עדי איש - שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים ולא יזדינו בזינם, ועל זה נאמר (דברים כב ה) לא יהיה כלי גבר על אשה. ותרגם אונקלוס לא יהא תקון זין דגבר על אתתא (עי' נזיר נט א). ומן הדומה כי מפני כן פירש הכתוב בכלי זין, לפי שהם הכלים המיחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זין, אבל הוא הדין שאסור להם מדאוריתא לצאת במלבושים שדרך האנשים באותו המקום להשתמש בהם, כגון שתשים בראשה מצנפת או שאר כלים המיחדים לאיש (עי''ש בתרגום יונתן בן עוזיאל).
(1) That a woman should not wear the adornments of a man: That women should not wear the clothing of men and not arm themselves with their weapons. And about this it states (Deuteronomy 22:5), "There shall not be the vessel of a man upon a woman." And Onkelos translated [it], "There shall not be a weapon of a man upon a woman" (see Nazir 59a). And that which is similar [is also prohibited]; since this is the reason that [Onkelos] explained Scripture as regarding weapons - because they are vessels that are completely unique to men, as it is not the way of a woman in the world to go out with weapons. But the same is true, that it is forbidden from the Torah, for them to go out with clothes that it is the custom of the men of that place to use - for example, that she should place a turban on her head or other vessels that are unique to a man (see Targum Jonathan on Deuteronomy 22:5).
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה לפי שהוא גנאי ופריצות ולכך לא נטלה יעל חרב או חנית אלא המקבת והיתד למחץ רקת סיסרא ונסמכה פרשה זו כאן לפי שדבר למעלה בעניני מלחמה ואשה לא נבראת רק להקים זרע ואם תצא למלחמה תרגיל את עצמה לידי זנות וכן אם ילבש גבר שמלת אשה.
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה, “a woman must not wear men’s clothing;” it is an act of disgrace and sexual provocation;”Having taken note of this law, Yael, the Kenite woman who killed Sisera, the general who had commanded the army of the Canaanite King Jabin of Chatzor, did not use weapons used by male soldiers, such as arrows or a sword when doing so, but took a tent pin. (Judges, 4,21) This paragraph has been written immediately after those dealing with women and warfare, in order to remind us that warfare is something reserved for men, not women. When men go out to war they are likely to encounter situations making promiscuity a great temptation. They are therefore warned not to add to such temptation by dressing up as women. (Ibn Ezra)
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה. מנע הכתוב כלי זיין מן האשה כדי שלא תצא למלחמה ויהיה סבה לזנות, וכן האיש אם ילבש שמלת אשה ושיתערב עם הנשים, כל זה תועבת יי. וכן דרשו רז"ל כי תועבת יי אלקיך, דבר המביא לידי תועבה. ומן הכתוב הזה למדנו רז"ל מפי השמועה שאסור לו לאדם להתקשט בקשוט המיוחד להן, כגון לראות במראה וכיוצא בו, והוא אחד מן השלשה דברים שהוצרכו חכמים להתיר לבית רבי, ושמע מינה שאסור הוא לשאר בני אדם שיסתכלו במראה לפי שהוא קשוטי הנשים אלא א"כ היה סופר שהתירו לו להסתכל כדי לחזק כח הראות, או שהוא חולה וחלוש ורוצה להסתכל בתאר פניו, הרי זה מותר, שאין זה בכלל קשוט ואינו דרך תאוה ופתויי יצר הרע. ועוד אמרו רז"ל לקט לבנות מתוך שחורות חייב משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ועוד דרשו רבותינו ז"ל כי מה שהרגה יעל לסיסרא ביתד ולא הרגתו בסכין, משום לא יהיה כלי גבר על אשה.
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה, “male apparel shall not be on a woman.” The principal concern of our verse is to deny the woman the right to bear arms (Sifri 227, Nazir 59). She is not to go to war and become a cause for immorality rampant during war. Similar considerations, i.e. the prevention of creating opportunities for sexual promiscuity- are the reason males are forbidden to wear women’s garments. Both of these apparent role reversals of the sexes are an abomination to the Lord.Our sages in Jerusalem Talmud Shabbat 6,1 understand this wording to mean that “garments which will result in, or lead to abominations being perpetrated are forbidden” (compare Yoreh Deyah 156,2). Jewelry which is associated specifically with women is forbidden to be worn by men, as are mannerisms practiced especially by women, such as looking in the mirror. Seeing that they were one of three things which the rabbis had to give a special dispensation to for the household of Rabbi Yehudah Hanassi, it is clear that generally speaking male Jews are not supposed to admire themselves in a mirror. If a barber, in order to trim the client’s hair, needs to look into the mirror to better see the hairs he is looking for, this is in order. If a person was sick and he wishes to reassure himself that he is on the way to recovery by consulting a mirror and confirming that he looks healthier, this too is in order. The last mentioned examples are not uses for the enhancement of one’s exterior, for “dolling oneself up.” Our sages in Shabbat 94 also stated that if one picks a single white hair out of the black hairs in one’s beard one is guilty of violating the basic prohibition not to wear women’s clothing. A further illustration of this subject is found in Yalkut Shimoni on Judges item 56, that the reason Yael slew Siserah with a nail instead of with a knife was that she did not want to violate the commandment of using implements reserved for males.
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה וגו' עד כי יקרא קן. ענין המצוה הזאת וטעמה. שלפי שהזהיר פעמים רבות על איסור ערות אשת איש ועל איסור עריות. הזכיר שלא יתחכמו בני אדם ללבוש האשה בגדי האיש כדי שתלך אצלו ואיש לא יכירה. וזה באמת ימצא בנשים הנשואות כי כאשר ירצו להבעל לחשוקיהן וללכת לבקשם. הנה ילבשו בגדי בעליהן כדי שלא ירגישו בהן. וילכו כאיש ההולך לבקש חברו. גם האנשים המבקשים משכב הזכור ילבשו בגדי אשה להדמות אליה ולעורר לב הזונים. ולכן הזהיר על זה. ואין הזהרת העריות מצוה מחודשת. כי כבר הזהיר עליה פעמים רבות אבל הוסיף וביאר כאן שלא יעשו מתחבולות האלה כי האדם ראוי שיהיה ניכר באנושותו והאשה בנקבותה ולכן אמר כי תועבת יי אלקיך כל עשה אלה. ולא היתה התועבה במלבושים כ"א בהרבות הזנות ובבעילות האסורות הנמשכות שכבר הזהיר עליהן. ואפשר שנסמכה הפרשה הזאת למצות הטעינה לומר כי כמו שלא יאותו כלי גבר ותכסיסיו ומנהגיו לאשה. כן לא יאותו תכסיסי האשה ולבושיה לאיש גם לא דרכי האשה. וידוע שאין דרך הנשים לעזור אל טעינות ופריקות מן המשאות וכיוצא בזה. ולכן יאות אל האדם שלא ינהג מנהג הנשים ודרכיהן לבלתי נתון זרוע לאחיו לעזרו בזה. אבל יאזור כגבר חלציו ויעזור למי שיצטרך אליו. שלמה יהיה כעוטיה יושב ובטל ואחיו מצטער:
There will not be a man's vessel for a woman until he is called a nest. The matter of this mitzvah and its taste. According to which he has warned many times about the prohibition of the wife of a man and the prohibition against incest. He mentioned that men would not be wise to wear the woman's clothes so that she would go with him and no one would know. And it will really find in married women that when they want to husband their desires and go to seek them. They would wear the clothes of their husbands so that they would not feel them. And they went as a man who went to ask his friend. Even the people who wish to remember will wear women's clothes to resemble her and to awaken the heart of the prostitutes. So be warned about it. The prohibition of incest is not renewed. Because he had already warned about it many times, but he added that he would not do these tricks because man deserves to be evident in his humanity and the woman in her females, and therefore he said that the abomination of the Lord your God has done all these things. And this affair may be based on the full burden of saying that just as a man's tools, tricks, and customs will not suit a woman, neither will the woman's machinations and her garments compare to anyone, nor the ways of women. And therefore he will be able to show the man that the custom of the women and their ways is not to be given to his brother to help him, but he will be like a man of his loins and help those who need him,
(ו) אָסוּר לְאִישׁ לְלַקֵּט אֲפִלּוּ שֵׂעָר אֶחָד לָבָן מִתּוֹךְ הַשְּׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר (דְּבָרִים כב, ה) וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לִצְבֹּעַ שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁיִּהְיוּ (בֵּית יוֹסֵף) שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת. וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ''ו.
(6) It is forbidden for a man to pluck even one white hair from among the black because of "A man shall not wear" (Devarim 22:5). It is likewise forbidden for a man to color (Rama: the white hairs so that they will be) black hairs, even one hair. It is likewise forbidden for a man to gaze at his reflection. (Rama: See above Siman 156.)
(ב) נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא: הגה ומ"מ אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידם כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא [תוס' והרא"ש והר"ן פ"ב דר"ה ופ"ק דקידושין] אך מחזי כיוהרא לכן אין להן ללבוש ציצית הואיל ואינו חובת גברא [אגור סי' כ"ז] פי' אינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית. ולקמן בסימן י"ט אמר כשיש לו טלית מארבע כנפות ולובשו] טומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק ויתעטפו בלא ברכה: [פי' טומטום לא נודע אם הוא זכר או נקיבה ואנדרוגינוס יש לו זכרות ונקבות] [הגה ולפי מה שנהגו נשים לברך במצות עשה שהזמן גרמא גם הם יברכו] [דברי עצמו]:
(2) Women and slaves are exempt [from wearing tzitzit] because it is a time-dependent commandment. Rem"a: And if they wish to wrap [in tzitzit] and say the blessing on them it is up to them to do so as with all time-dependent commandments (Tosafot and the Rosh and the Ran, Chapter 2, Rosh Hashanah, First Chapter of Kiddushin). However, it looks as if they are doing it to appear more observant than others, therefore, they should not wear tzitzit, as it is not a commandment of the person [rather of the object] (Agur Section 27). [And for slaves] This means we do not have to buy him a tallit in order that he be required to wear tzitzit as we see in Chapter 19 it says when he has a shawl with four corners he should wear it.The requirement for a tumtum and an androgynous is doubtful and so they should wrap without a blessing (Explanation: a tumtum does not know whether he/she is male/female, and an androgynous has both male and female genitals).Rem"a: And since it is our custom that women should say the blessing when they fulfill time-dependent commandments so should they (Divrei Atzmo)
(א) לא תלבש אשה וכו' דברי רבינו בדין זה סתומים דמשמע דבכל ענין אסור ואינו כן אלא יש היתר בשני דברים. האחד שאין איסור אפי' בדבר שהוא נוי וקשוט אלא א"כ באשה הלובשת בגדי איש להתדמות לאיש ואיש הלובש בגדי אשה להתדמות לאשה אבל אם לובשין כדי להגן מפני החמה ביה"ח וביה"ג מפני הגשמים אין שם איסור וכדמוכח בפ' שני נזירים (נ"ט) דבעא מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח א"ל אסור א"ל והא קא גדיל א"ל זמן יש לו כ"ז שהוא גדל נושר דקשה הלא ס"ל לרב מיקל אדם כל גופו בתער ומוקי לה תלמודא דבמספריים כעין תער קאמר דשרי אפי' בית השחי והערוה ובע"כ דהא דבעא מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח בתער בעא מיניה וא"ל אסור וא"כ מאי פריך והא קא גדל והלא יכול לגלח במספריים ופי' ר"ת דודאי בתער בעא מיניה והא דפריך והא קא גדיל ה"פ והלא אין זה תיקון ואין דומה כלל לתיקוני אשה שאין זה משום יפוי אלא משום צער שגדל יותר מדאי ואפי' בתער אית לן למשרי כמ"ש התוס' בפרק החולץ ובפרק שני נזירים וכן פי' הרא"ש בפרק מ"ח אלמא מדשני ליה רבי חייא גבול יש לו ואינו מצטער דאם עושה כך כדי להנצל מהצער אין שם איסור כלל אפי' מדרבנן אף ע"פ שהוא יפוי כיון שאינו עושה כן לשם יפוי ומכאן הוכיחו התוס' בפרק שני נזירים דמותר לראות במראה כשמסתפר בעצמו כדי שלא יחבול בעצמו וכך היה אומר הר"ף שרבו הרבי' שמואל מאייברוא היה מסתפר במראה עכ"ל וה"ט דאיסור מראה משום לא ילבש גבר שמלת אשה ואינו אסור כי אם להתדמות לאשה לנוי ויופי ולהתקשט ובמרדכי פרק במה טומנין כתב וז"ל ובני אדם שיש להם רבוי שערות על ידיהם ובושים להיראות בין אנשים מותר להסירם דאין לך צער גדול מזה ועכ"ל ובתשובות מה"ר מנחם מירזבור"ק דאיש לא יסתפר במראה רק כשמסתפר בעצמו מותר שלא יחבול בעצמו וכן כשמסתפר מן העכו"ם שלא במקום רבים ע"כ. והשני דאף להתדמות אין איסור אלא בדברים שהם עשוים לנוי ולקשוט וכדאיתא בספרי בפסוק ולא יהיה כלי גבר וכי מה בא הכתוב ללמדנו יכול שלא תלבש אשה כלים לבנים והאיש לא יתכסה צבעונין ת"ל תועבה דבר המביא לידי תועבה זהו כללו של דבר שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש ותלך לבין האנשים והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים וילך לבין הנשים ראב"י אומר שלא תלבש אשה כלי זיין ותצא למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים ת"ל ולא ילבש גבר שמלת אשה אלמא דאין איסור אלא במה שנעשה לקישוט של נשים וכ"כ רש"י בפרק שני נזירים וז"ל שלא יתקן איש בתקוני אשה דהכי מתרגמינן ליה שלא יכחול ולא יפרכס בבגדי צבעונין של אשה עכ"ל אלמא דבבגדים שאינן עשוין לנוי ולקישוט אין בלבישתם שום איסור וכ"כ הרמב"ם לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע וכו' משמע שאין איסור באשה כ"א מצנפת וכובע ושריון וגילוח שער ראש כמו באיש שכל אלה הם נוי וקישוט לאיש וכן אסור לאיש ללבוש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין עושין אותן נוי וקשוט כי אם לאשה. וכך מבואר עוד בספר מנין מצות שלו סימן ל"ט. והכי משמע בסמ"ג שכתב וז"ל המעביר שער בית השחי והערוה לוקה כראב"י שמפרש הלאוין כן שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ולא יתקן איש בתקוני אשה והא דתניא העברת שער מד"ס כת"ק דראב"י דמפרש המקרא כפשוטו שלא ילבש איש מלבושים המיוחדים לנשים כגון צעיף וקיונש"א וכיוצא בו לשבת בין הנשים לניאוף וכן אשה לשבת בין האנשים ואומר אני שראב"י נמי מודה בזאת לת"ק שאין מקרא יוצא מידי פשוטו עכ"ל מדקאמר ואומר אני וכו' אלמא דהוה אמינא דלראב"י אין הלאו נאמר אלא במה שהוא עשוי לנוי ולקשוט ותיקוני האשה והאיש אבל אין איסור בלבישת המלבושים ולילך בין הנשים או אשה בין האנשים לכך אמר ואומר אני וכו' דאף במלבושים שאינן עשוין לנוי ולקשוט אלא ללבישה מודה ראב"י לת"ק שאסור ללבשם ולילך בין הנשים והאנשים דאין מקרא יוצא מידי פשוטו אלמא דבלבישה לחוד ושלא לילך בין הנשים והאנשים אין איסור כלל לדברי הכל. אבל הר"א ממיץ בספר יראים סימן צ"ו כתב וז"ל הלכך יזהר אדם שלא יתקן עצמו בתקוני נשים והכל כמנהג המקום לתקן ולהיות מלבושיהם חלוקים ממלבושי נשים מכולן מוזהר אדם שלא לתקן ואשה במלבושי האיש שאין כיוצא בהם במלבושי אשה וללבוש אפי' עראי ודרך שחוק אסור שהרי לא חלק הכתוב בין קבע לעראי ולפי שראיתי בני אדם שלובשין במלבושי אשה עראי וגם האשה במלבושי האיש עראי במשתאות של חתן וכלה וגם בעניינים הרבה כתבתי כן עכ"ל ולכאורה משמע דבכל מלבושים שחלוקים באיש מבאשה אסור וזה ודאי אי אפשר כמ"ש בסמוך אלא דהרב נסמך על מ"ש תחלה דבדברים שהם תקונים ונוי ויופי לאשה כמו גילוחי דבית השחי והערוה הוא דאסור ועל זה אמר הלכך יזהר אדם שלא יתקן עצמו בתקוני נשים וכו'. ודוקא להתדמות בהם הוא דאסור כמו שעושין במשתאות אבל אם אינו לובש כי אם להגן בהם בימות החמה מפני החמה וכו' שרי לדברי הכל. ועל כן הני מלבושים של איש שקורין זופיצ"א וכיוצא בהם שאר מלבושים של איש שנוהגים הנשים ללובשן ולילך בהם לשוק ולישב בהן בחנות אין בהם איסור חדא שאינן עשויין כי אם ללבישה ולכסות בה לא לנוי ולקישוט ועוד שאין האשה לובשו אלא כדי שלא להצטער בצינה ובחמה ואין כוונתה להתדמות בהן לאיש א"כ אין בהם שום צד משני צדדי האיסור. הקשה ב"י על מ"ש הרמב"ם העברת בית השחי והערוה אינה מד"ת אלא מד"ס וכתב ג"כ שהאיש שתקן עצמו בתקוני אשה או אשה בתקוני איש לוקה וזה הפך משמעות התלמוד בפ' שני נזירים דמשמע דהתם דלראב"י דמפרש הלאו דלא ילבש גבר שלא יתקן איש בתקוני אשה המעביר שער בית השחי והערוה לוקה עליו שהעברת שער בית השחי הוא מתקוני אשה ולת"ק דמפרש הלאו שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים העברת שער אינה מד"ת אלא מד"ס וא"כ הרמב"ם מזכה שטרא לבי תרי שפסק איש שתקן עצמו בתקוני אשה לוקה והיינו כראב"י ופסק דהעברת בית השחי והערוה אינה מד"ת אלא מד"ס והיינו כת"ק דפליג אדראב"י והאריך ב"י ליישב זה לחלק בין מידי דמינכר ללא מינכר ותימה הוא לפרש דברי הרמב"ם דמחלק בדבר שלא נזכר בתלמוד אפי' רמז דבר לחלק בכך. והנלפע"ד ליישב ברווחא והוא דהכי איתא התם אר"י המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה מיתיבי העברת שיער אינה מד"ת אלא מד"ס מאי לוקה נמי דקאמר מדרבנן איכא דאמרי אמר רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום לא ילבש גבר שמלת אשה. מיתיבי העברת שיער אינה מד"ת אלא מד"ס הוא דאמר כי האי תנא דתניא המעביר בית השחי ובית הערוה עובר משום לא ילבש גבר וגו' ות"ק (דסבר אינה אלא מד"ס) האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה מיבעיא ליה לכדתניא לא יהיה כלי גבר וכו' אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים וכו' ראב"י אומר מניין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא יתקן איש בתקוני אשה ופסק הרמב"ם כלישנא קמא דלוקה דקאמר נמי רבי יוחנן מדרבנן משום דהעברת שער אינה מד"ת אלא מד"ס וכן פסקו הרי"ף והרא"ש בסוף מכות ופסק נמי כראב"י דהלכה כמותו דמשנתו קב ונקי והא דמפרש ראב"י ולא ילבש גבר וגומר שלא יתקן איש בתקוני אשה אינו אלא כגון לראות במראה וכיחול ופירכוס וכיוצא בזה שהוא נוי וקישוט לאשה אבל הסרת שער בית השחי והערוה אינו לנוי אלא להסיר הליכלוך והמאוס והא דפריך ות"ק האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה ומשני מיבעי ליה לכדתניא וכו'. שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים וכו' ראב"י אומר מניין שלא תצא אשה בכלי זיין וכו' דאלמא דלראב"י העברת שער אסור ד"ת הך קושיא ופירוקא אליבא דלישנא בתרא הוא אבל ללישנא קמא לא הוה קשיא ליה הך קושיא דס"ל דאע"פ דהעברת שער מד"ס וקרא דלא ילבש גבר לא מיירי בהעברת שער מ"מ מדבר בשאר תקוני אשה שהם לנוי ולקישוט לאשה וכדפרי' וטובא אשכחן בתלמודא דקא קשיא ליה בלישנא בתרא ולא קשיא ליה בלישנא קמא משום דלא חש להך קושיא דידע לפירוקא דידה בפרק האיש מקדש (דף מ"ד) איכא דאמרי אמר עולא קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אפי' מיאון אינה צריכה מתיב רב כהנא וכולם אם מתו או מיאנו כו'. וצריך לפרש דהך תיובתא לא קא מותיב אלא ללישנא בתרא ואע"ג דללישנא קמא נמי הוי תיובתא דלא חש לה דידע לפירוקא דידה עיין שם בפירש"י ותוס' והכא נמי דכוותה ודלא כב"י דהבין דמאי דקאמר תלמודא ות"ק האי לא ילבש מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתניא וכו' הוי נמי ללישנא קמא ע"ש וליתא. גם מתוך מ"ש ב"י ביישוב קושיא זו נראה שהבין דלראב"י אסור לאיש ללבוש שום מלבוש דאשה כלל וכן לאשה אסור ללבוש דאיש כלל וליתא אלא כדפרישית לעיל. כתב בהגהות מיימוני וז"ל כתב בסמ"ג אומר אני שראב"י מודה לת"ק שאיסור העברת שער מדרבנן דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עכ"ל פירוש ראב"י מודה לת"ק שאוסר העברת שער מדרבנן ומוקי ליה לקרא דלא ילבש גבר שלא ילבש בגדי אשה ולילך בין הנשים ומודה ליה ראב"י דאסור ללבוש בגדי אשה ולילך בין הנשים דכך הוא פשוטו של מקרא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו וצריך להגיה שאוסר במקום שאסר ובזה התיישבה תלונות ב"י שעל הגה"ה זו והדבר פשוט וכמפורש בסמ"ג. ויש לתת לב על מה שנוהגים בפורים לשנות בגדיהם מאיש לאשה ומאשה לאיש ואין מוחה ולפי מ"ש בדברים העשויים לנוי לקשוט אסור לד"ה להתכוין כדי להתדמות וכבר השיב הר"ר יהודה מינץ ז"ל ע"ז כמבואר בתשובתו ואמר דכיון שאינו עושה כן אלא משום שמחת פורים אין בו איסור ודמי להעברת שער בית השחי והערוה כדי שלא להצטער או ראיית מראה כדי שלא יחבול בו במסתפר בעצמו ונראה לפעד"נ דדבריו בזה דחויים המה ממ"ש הר"א ממי"ץ להדיא דאף במשתאות של חתן וכלה איכא איסורא אלמא דאף מה שעושה משום שמחת מצוה אינו דומה לעושה כדי לינצל מן הצער וכן בדין דלינצל מצער א"א בעניין אחר אבל לשמחת חתן וכלה ולשמוח בפורים כבר אפשר בהרבה מיני שמחה ולא יעבור על לאו דלא ילבש. ואין ספק שאלו לא היו נעלמים מ"ש הר"א ממיץ בזה ממהר"ר יהודה מינץ לא היה כותב כן עוד כתב מהרר"י מינץ כיון שיש היתר בפורים לחטוף המאכל ואין בו משום גזל ה"נ לענין שינוי לבישת בגדים ותימה דבדבר שבממון ודאי אמרינן הפקר ב"ד הפקר וכדכתבו האחרונים דאין להזמינם לב"ד על ככה אם לא עשו שלא כהוגן כפי מנהג העיר ע"פ טובי העיר וה"ט משום דאין היתר אלא במה שהפקירו טובי העיר אבל בדבר איסור אין כח בשום ב"ד להתיר משום שמחת מצוה בפורים בדבר שהוא אסור מה"ת או מדבריהם וא"כ מה שמשנים בגדיהם בפורים מאשה לאיש ומאיש לאשה כדי להתדמות ובדברים שהם לנוי ולקשוט אסור מדאורייתא לראב"י וכל הפוסקים פוסקים כראב"י ואף לת"ק דהעברת שער מד"ס ונפרש דה"ה שאר תקוני אשה לנוי וליופי נמי מד"ס וקרא דלא ילבש אינו אלא שלא ישנה איש ללבוש בגדי אשה ולילך בין הנשים מ"מ איכא איסורא מדבריהם במה שהוא לנוי ולקשוט וכ"ש הוא מהעברת שער שאינו ניכר ואסור מד"ס כ"ש בדבר הניכר וגלוי ועוד דגם לובשין שעטנז ועוד דנמשך מזה שילכו האיש בין הנשים ואשה בין אנשים לניאוף ועוד הדבר שהוא הרע ביותר הוא שמכסים פניהם בפרצופים שלא יכירום ואין עלינו לומר בזה אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין כדאמרינן במסכת שבת ר"פ שואל אדם ואף באיסורא דאורייתא אמרינן הנח וכו' אבל כל ירא שמים יזהיר לאנשי ביתו ולנשמעים בקולו שלא יעברו על איסור לאו לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה ותבא עליו ברכה להרים מכשולות מדרך עמינו ומנהגים לא הגונים לא ינהגו עוד:
(1) One should take note of the Purim practice of men and women wearing clothing of the opposite gender. No one protests this, but based on what I have written regarding attractive clothing, all authorities agree that one may not do this with intent to resemble [the opposite gender]. R' Yehudah Mintz already addressed this, saying that since this is done only for Purim joy, there is no prohibition; it is like [a male] cutting the hair of an underarm or ervah to avoid pain. [Per Bach, a male may not cut this hair for the sake of beautification. - MT]… In my humble opinion, R' Yehudah Mintz's words are clearly overridden by those of R' Eliezer of Metz, who prohibited such dress even at weddings. We see that even when this is done for joy of a mitzvah, we do not compare it to doing it in order to avoid pain[which is permitted]. Also, even doing it to avoid pain is permitted only when there is no other way, but there are many other ways to create joy for a groom and bride, and to celebrate Purim, without violating the prohibition of, "A man shall not wear the garment of a woman, etc." There is no doubt that R' Yehudah Mintz would not have written this, had the words of R' Eliezer of Metz not been hidden from him. R' Yehudah Mintz also wrote that since one may grab food from others on Purim without being charged with theft, one may also alter his clothing. This is shocking; regarding financial matters we do rule,"Beit din may declare property ownerless" (Gittin 36b), and so the latter day authorities have written that one should not summon people to court for Purim theft if it is kept within the norms of the city, as established by the city's leaders… but no court has the power to permit biblical or rabbinic prohibitions for the sake of the mitzvah of Purim joy!...Further, these people wear shatnez! Further, this causes men to be able to pass among women, and women among men, for the purpose of adultery! Further, it is particularly bad when they cover their faces with masks to avoid recognition! All we can say in this is, "Leave Israel be; even invoke this principle regarding biblical prohibitions. However, every person who feels awe of heaven should instruct his household and those who listen to his voice, lest they violate a prohibition on Purim or in gladdening a groom and bride. May blessing come to him, to remove stumbling blocks from the path of our nation, and no longer will they practice inappropriate customs.
יוֹסֵף מוֹקַר שַׁבֵּי, הֲוָה הָהוּא גּוֹי בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דַּהֲוָה נְפִישִׁי נִכְסֵיהּ טוּבָא. אָמְרִי לֵיהּ כַּלְדָּאֵי: כּוּלְּהוּ נִכְסֵי — יוֹסֵף מוֹקַר שַׁבֵּי אָכֵיל לְהוּ. אֲזַל זַבְּנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ נִיכְסֵי, זְבַן בְּהוּ מַרְגָּנִיתָא, אוֹתְבַהּ בִּסְיָינֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא עָבַר מַבָּרָא — אַפְרְחֵיהּ זִיקָא, שַׁדְיֵיהּ בְּמַיָּא, בַּלְעֵיהּ כַּוְורָא. אַסְּקוּהּ, אַיְיתוּהּ אַפַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. אָמְרִי: מַאן זָבֵין כִּי הַשְׁתָּא? אָמְרִי לְהוּ: זִילוּ אַמְטְיוּהּ לְגַבֵּי יוֹסֵף מוֹקַר שַׁבֵּי דִּרְגִיל דְּזָבֵין. אַמְטְיוּהּ נִיהֲלֵיהּ, זַבְנֵיהּ, קַרְעֵיהּ אַשְׁכַּח בֵּיהּ מַרְגָּנִיתָא. זַבְּנַיהּ בִּתְלֵיסַר עִילִּיָּתָא דְּדִינָרֵי דְּדַהֲבָא. פְּגַע בֵּיהּ הָהוּא סָבָא אֲמַר: מַאן דְּיָזֵיף שַׁבְּתָא — פַּרְעֵיהּ שַׁבְּתָא.