Taboo Torah: Cross Dressing
1א
(ה) לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יי אֱלֹקֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ (פ)
(5) A woman must not put on man’s apparel, nor shall a man wear woman’s clothing; for whoever does these things is abhorrent to the LORD your God.
2ב
כְלִי; Tool
שִׂמְלַ֣ת; dress, frock, gown, robe, garment, skirt
3ג
(ה) לָא יִהְיֶה גּוּלְיַין דְּצִיצִית וּתְפִילִין דְּהִינוּן תִּקּוּנֵי גְבַר עַל אִיתָּא וְלָא יְסַפֵּר גְּבַר בֵּי שֵׁיחַיַא וְעִרְיְיתֵיהּ וּבֵי אַנְפּוֹי לְאִיתְחֲמָאָה הֵיךְ נְשָׁא אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יי אֱלָהָכוֹן הוּא כָּל דְּעָבִיד אִלֵּין
(5) Neither fringed robes nor tephillin which are the ornaments of a man shall be upon a woman; neither shall a man shave himself so as to appear like a woman; for every one who doeth so is an abomination before the Lord thy God.
4ד
c. 30-70, Israel
5ה
(ו) למען תהיה תורת יי בפיך למה נאמר? לפי שנאמר והיה לך לאות, שומע אני אף הנשים במשמע. והדין נותן, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בנשים כבאנשים, יכול אף תפילין נהגו בנשים כבאנשים – תלמוד לומר למען תהיה תורת יי בפיך, לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה. מכאן אמרו הכל חייבין (בתלמוד תורה) [בתפלין] חוץ מנשים ועבדים. מיכל בת כושי היתה מנחת תפלין. אשתו של יונה היתה עולה לרגלים. טבי עבדו של רבן גמליאל היה מניח תפלין.
(6) "so that the Torah of the L rd be in your mouth": What is the intent of this? From "And it shall be to you as a sign," I would assume that women, too, are included (in the mitzvah of tefillin). And this would follow, viz.: Since both mezuzah and tefillin are positive commandments, then if we have learned that (the mitzvah of) mezuzah obtains with women as well as with men, the same is true of (the mitzvah of) tefillin. It is, therefore, written (in respect to tefillin) "so that the mitzvah of tefillin be in your mouth." (the mitzvah of tefillin obtains) only with one who is commanded to study Torah. From here they derived: All are commanded to put on tefillin except women and bondsmen. Michal the daughter of Kush would wear tefillin. Jonah's wife would go up (to Jerusalem) for the festival. Tavi, R. Gamliel's bondsman would wear tefillin.
6ו
135, Israel
7ז
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה. (נזיר כט) וכי מה בא הכתוב ללמדנו? [אם] שלא תלבש אשה כלים לבנים, ואיש לא יתכסה בגדי צבעונים, (ת"ל) [הרי כבר נאמר] "תועבה", דבר הבא לידי תועבה! [אלא] זה כללו של דבר - שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש, ותלך לבין האנשים; והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים, וילך לבין הנשים.
(1) (Devarim 22:5) "A man's vestment shall not be upon a woman": What does Scripture come to teach us? If that she should not wear colored clothing, is it not written (Ibid.) "for the abomination, etc."? And this is not an abomination. It means, rather, that a woman should not wear what a man wears and go among the men (for licentious purposes), and a man should not wear colored clothing and go among the women.
8ח
c. 200-500, Amoraim period
9ט
סבר לה כי הא דתניא מגרר אדם גלדי צואה וגלדי מכה שעל בשרו בשביל צערו אם בשביל ליפות אסור
Mar Zutra holds in accordance with that which was taught in a baraita: A person may scrape off dried excrement crusts and scabs of a wound that are on his flesh because of the pain that they are causing him. However, if he does so in order to clean and beautify himself, it is prohibited. According to the tanna of this baraita, it is prohibited to adorn or beautify oneself, as the verse: “Neither shall a man put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5) prohibits dressing or conducting oneself in the manner of women.
10י
תניא נמי הכי הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה מלא פי הזוג שתים רבי אליעזר אומר אחת ומודים חכמים לר"א במלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב ודבר זה אף בחול אסור משום שנאמר (דברים כב, ה) לא ילבש גבר שמלת אשה
That was also taught in a baraita: One who removes enough of his hair to fill the opening of the scissors on Shabbat is liable. And how much is enough to fill the opening of the scissors? It is two hairs. Rabbi Eliezer says: One is liable for removing even one hair. And the Sages agree with Rabbi Eliezer that one who collects and plucks white hairs from among black ones is liable even if he removed a single hair. His actions indicate that one hair is significant for him. And this matter of plucking white hairs is prohibited for men even on weekdays, as it is stated: “A woman shall not don a man’s clothes, and a man shall not wear a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5). The Sages derive that any action typically performed by women for beautification is prohibited for men.
11יא
Repeated in Makkot 20b
12יב
אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה
§ Rav said: A person who is not a nazirite may lighten his burden by removing all the hair of his body with a razor. One who feels he has too much hair may shave all of it off with a razor, apart from his beard and the corners of his head. The Gemara raises an objection against this from a baraita: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair is flogged for transgressing the prohibition: “A man shall not put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5), as this behavior is the manner of women.
13יג
איכא דאמרי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום (דברים כב, ה) לא ילבש גבר שמלת אשה מיתיבי העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים הוא דאמר כי האי תנא דתניא המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה עובר משום לא ילבש גבר שמלת אשה
Some say a different version of this statement: Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair is flogged, due to the prohibition: “A man shall not put on a woman’s garment” (Deuteronomy 22:5). The Gemara raises an objection from a baraita: The removal of hair is not prohibited by Torah law but by rabbinic law. How then does Rabbi Yoḥanan say that he is flogged, which by definition is a punishment for individuals who have transgressed a Torah law? The Gemara answers: It was he who said this halakha in accordance with the opinion of that tanna, as it is taught in a baraita: A man who removes the hair of the armpit or the pubic hair violates the prohibition of: “A man shall not put on a woman’s garment.”
14יד
Paskin makes the question into a problem
15טו
ותנא קמא האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתניא (דברים כב, ה) לא יהיה כלי גבר על אשה מאי תלמוד לומר אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש הרי כבר נאמר תועבה היא ואין כאן תועבה
The Gemara asks: And what does the first tanna, who holds that the prohibition is by rabbinic law, learn from this verse: “A man shall not put on a woman’s garment”? The Gemara answers: He requires it for that which is taught in the baraita, where it states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment, for whoever does these things is an abomination to the Lord your God” (Deuteronomy 22:5). What is the meaning when the verse states this? If it teaches only that a man may not put on a woman’s garment, and a woman may not wear a man’s garment, it is already stated in explanation of this prohibition that “it is an abomination to the Lord your God,” and there is no abomination here in the mere act of wearing a garment.
16טז
אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים רבי אליעזר בן יעקב אומר מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא יתקן איש בתיקוני אשה
Rather, it means that a man may not wear a woman’s garment and thereby go and sit among the women; and a woman may not wear a man’s garment and sit among the men. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: From where is it derived that a woman may not go out with weapons to war? The verse states: “A woman shall not wear that which pertains to a man, and a man shall not put on a woman’s garment,” which indicates that a man may not adorn himself with the cosmetics and ornaments of a woman, and similarly a woman may not go out with weapons to war, as those are for the use of males. Rabbi Yoḥanan’s ruling follows this opinion.
17יז
אמר רב נחמן בנזיר מותר ולית הילכתא כוותיה אמרו ליה רבנן לר"ש בר אבא חזינא ליה לרבי יוחנן דלית ליה אמר להון מחמת זקנה נשרו
§ Rav Naḥman said: For a nazirite, it is permitted to shave armpit hair. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion. The Gemara reports that the Sages said to Rabbi Shimon bar Abba: We have observed that Rabbi Yoḥanan does not have armpit hairs, despite his own ruling that it is prohibited to shave them. He said to them: They fell out due to old age.
18יח
ההוא דאיתחייב נגידא קמיה דרבי אמי. איגלאי בית השחי חזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שיבקוה דין מן חבריא הוא
The Gemara relates: There was a certain person who committed a transgression and was found liable to receive lashes before Rabbi Ami. When they removed his clothes to flog him, his armpit was exposed, and Rabbi Ami saw that he had not shaved his armpit hair. Rabbi Ami said to his attendants: Leave him; this is one of those who are meticulous in observance of mitzvot. We can see this is so, as he is particular about prohibitions that ordinary people do not observe.
19יט
Was armpit hair removal common? If so then shouldn't it be accepted and not considered a defense if the hair is still present?
20כ
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה. שֶׁתְּהֵא דוֹמֶה לְאִישׁ, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוּ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף (עי' ספרי):
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה THE APPAREL OF A MAN SHALL NOT BE ON A WOMAN — so that she look like a man, in order to consort with men, for this can only be for the purpose of adultery (unchastity) (cf. Sifrei Devarim 226:1; Nazir 59a).
21כא
1040-1105, France
22כב
(ב) לא אסרה תורה כו'. רצונו לפרש בזה מה שפירש לפניו, שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים, וכן בסיפא לילך ולישב בין הנשים, שלא תקשי ליה מנ"ל לפרש הכי, דלמא בכל ענין אסור ללבוש, דגזרת הכתוב הוא. ומתרץ דהא קרא נותן טעם כי תועבת יי וגו', משמע דלא אסרה תורה כו':
(2) The Torah prohibited only, etc. Rashi wants to explain what he said earlier, “So that she resembles a man, in order to mingle with men,” and also afterwards, “In order to take a place among women,” so that you do not ask, how does he know to explain this way. Perhaps it is forbidden to wear [such clothes] in all circumstances because it is a Scriptural decree? He answers that [it is not a Scriptural decree] as the verse gives a reason [for it], “For the abomination of Adonoy, etc.” This indicates that “the Torah prohibited only, etc.”
23כג
Shabbetai ben Joseph Bass, 1641-1718, Amsterdam
24כד
(ב) ולא ילבש גבר שמלת אשה. לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים. דָּ"אַ — שֶׁלֹּא יַשִׁיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וְשֵׂעָר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי (נזיר נ"ט):
(2) ולא ילבש גבר שמלת אשה NEITHER SHALL A MAN PUT ON A WOMAN’S GARMENT in order to go and stay unnoticed amongst women. Another explanation of the second part of the text is: it implies that a man should not remove the hair of the genitals and the hair beneath the arm-pit (Nazir 59a).
25כה
(א) ד"א שלא ישיר שער הערוה כו'. ר"ל דרך הנשים בכך, ר"ל שלא יתקשט בקישוט אשה. וא"ת למה מפרש ד"א על סיפא של קרא, היה לו ג"כ לפרש פירוש אחר על רישא דקרא, כדמפרש בגמ' (נזיר נט.) ר"א בן יעקב אומר מניין שלא תלבש אשה כלי זיין ותצא למלחמה, ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה. והרא"ם כתב, והוא הדין נמי שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה. ועי"ל משום דקשה לד"א, דלמה כתיב ברישא לא יהיה כלי גבר על אשה, ובסיפא כתיב ולא ילבש גבר שמלת אשה, הל"ל ולא יהיה כלי אשה על גבר, ומדמשנה ודאי בשני עניינים משתעי קרא. ולפי דבר אחר לחוד נמי קשה, למה נקט לשון לבישה, היה לו לומר לא יתקשט גבר בהתקשטות נשים. לכ"צ גם פי' ראשון:
(1) He may not shave the pubic hairs, etc. I.e. [because] women customarily do this, meaning that he should not ornament himself with women’s adornments. You might ask: Why does Rashi give an alternative explanation [only] to the end of the verse? He should also have given an alternative interpretation to the beginning of the verse as well! For the Gemora (Nazir 59a) explains: R. Eliezer ben Yaakov says: From where [do we know that] a woman may not put on weapons and go out to war, because the verse teaches, “A man’s attire may not be on a woman.” Re”m writes: The same applies too, that a woman may not go out with weapons to war. Another answer why [Rashi offers] the alternative explanation [is because that] answers the question: Why in the beginning of the verse is it written, “A man’s attire may not to be on a woman,” while at the end [of the verse] it writes, “nor may a man wear a woman’s garment”? It should have written, “A woman’s attire should not be on a man”! Since Scripture alters [the wording], the verse is obviously talking about another matter [i.e., shaving the pubic hairs, etc.]. But according to the alternative explanation too, one has to answer why the verse uses a term of “wearing.” It should have said, “He should not adorn with women’s adornments.” Therefore the first explanation is also needed.
26כו
(ג) כי תועבת. לֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא לְבוּשׁ הַמֵּבִיא לִידֵי תוֹעֵבָה (עי' ספרי):
(3) כי תועבת FOR [ALL THAT DO SO ARE] AN ABOMINATION [UNTO THE LORD THY GOD] — This implies that the Torah forbids only the wearing of a garb that leads to abomination (unchastity) (cf. Sifrei Devarim 226:1).
27כז
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה - ללכת בין האנשים ולזנות.
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה, in order to walk among males and seduce them.
28כח
R. Smhuel ben Meir, grandson of Rashi, 1080-1160, France
29כט
(א) לא יהיה כלי גבר. נסמכה בעבור צאת למלחמה כי האשה לא נבראת כי אם להקים הזרע ואם היא תצא עם אנשים למלחמה תבא בדרך לידי זנות וכן לא ילבש גבר והטעם זכר שלא נתמלא זקנו יתערב עם הנשים וינאף הוא והן ואינו יודע וזה יורה כי מנהג ישראל היה וכן ברובי המלכיות להיות מלבוש האנשים איננו כמלבוש הנשים רק הפרש ביניהם וי״‎א על חוץ לדרך ואין צורך רק השם יתעב מי שישנה מעשה השם:
(1) The passage dealing with the attire of a man is juxtaposed to the passages dealing with going out to war, because Woman was created to rear children, and if she were instead to go out among the men to war, she would eventually become involved in debauchery. For the same reason a man may not dress himself…, because otherwise a man who does not yet have a full beard could mix with women, and he could fornicate with them, without the matter becoming widely known. This passage shows us that the Israelite custom, like that of most cultures, was that men’s clothing was distinctive from women’s clothing — they were not the same. Some commentators understand this passage to be an allusion to unnatural sexual intercourse. Although there is no need for such an interpretation here, God surely detests anyone who alters God ’s design.
30ל
1087-1167, Spain
Sefer Yere'im 96:
Having been puzzled by the sight of men wearing women's clothing in jest, I feel compelled to comment that to do so even momentarily or in jest is forbidden. The verse does not differentiate between long-and short-term.
Eliezer ben Samuel of Metz, d. 1173, France
Rambam, Sefer ha-Mitzvot. Lo Ta'aseh 40:
No male article shall be on a woman, and a man shall not wear a woman's garment (Deut. 22:5): One should be aware that this act, i.e., women adorning themselves in male finery or men in women's finery, is sometimes performed to arouse the senses to debauchery, as is well known, and is also performed for various types of idolatry, as is explained in works devoted to this subject. Some amulets are sold with the proviso that the purchaser, when using them, wear clothing of the opposite sex, such as gold and pearls in the case of men, and armor and weaponry in the case of women.
1138-1204, Spain/Egypt
Rambam, Avodah Zarah 12:10:
A woman should not wear male articles such as a turban, a hat, or armor, nor should she cut her hair like a man. A man should not wear female articles such as colorful clothing or gold jewelry, wherever such items are worn only by women. It all depends upon regional custom. If a man or woman violate this, they must receive lashes.
31לא
Rambam Hilkhot Avodah Zarah 30;
The pronouncement of our greatest Aharonim, permitting [cross-gender dressing] where there is no intent to resemble the opposite sex is quite puzzling. What license do they have to fabricate such arguments on their own, rendering permissible a Torah prohibition that incurs lashes? Could the Torah possibly have viewed intent as more important than the act itself?
Surely, a woman who dons male garb as protection against heat or cold violates a Torah prohibition. After all, she is wearing a male garment in the way that men wear it. What gives us call to take Torah's words out of context? If a woman puts on male garb and zits among men, should her mere intent not to commit an abomination, but only to learn more about politics , be enough to make a Torah prohibition permissible? Surely, we cannot entertain such a thought, for if we do, we will be able to dispense with all the prohibitions of the Torah. For example, the Torah forbids us to consume blood. Yet one might say that he is eating it not stave off hunger, but to cure a sore throat.
Eating blood for health purposes is in no way an inadvertent [hence pardonable] act, because one fully intends to eat it. (Only regarding Shabbat violations may a person be cleared of guilt for a consciously committed sin, if he is uninterested in its normal benefits. See also K'ritut 19b: "One who intends to eat Kosher food and unbeknownst to him eats non-Kosher food instead is considered guilty, because he derives pleasure from it.")
32לב
(י) לֹא תַּעֲדֶה אִשָּׁה עֲדִי הָאִישׁ כְּגוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּרֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת אוֹ כּוֹבַע אוֹ תִּלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אוֹ שֶׁתְּגַלֵּחַ רֹאשָׁהּ כְּאִישׁ. וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. אִישׁ שֶׁעָדָה עֲדִי אִשָּׁה וְאִשָּׁה שֶׁעָדְתָה עֲדִי אִישׁ לוֹקִין. הַמְלַקֵּט שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת מִתּוֹךְ הַשְּׁחוֹרוֹת מֵרֹאשׁוֹ אוֹ מִזְּקָנוֹ מִשֶּׁיְּלַקֵּט שַׂעֲרָה אַחַת לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁעָדָה עֲדִי אִשָּׁה. וְכֵן אִם צָבַע שְׂעָרוֹ שָׁחוֹר מִשֶּׁיִּצְבַּע שֵׂעָר לְבָנָה אַחַת לוֹקֶה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס אֵינוֹ עוֹטֵף כְּאִשָּׁה וְלֹא מְגַלֵּחַ רֹאשׁוֹ כְּאִישׁ וְאִם עָשָׂה כֵּן אֵינוֹ לוֹקֶה:
(10) A women shall not adorn herself with man's adornment, such as a mitre, or a helmet, or a coat of armor, and the like, or cut the hair of her head man-fashion; neither shall a man adorn himself with the adornment of a women, for instance to wear loud-colored garments or golden ornaments in a territory where such clothes are not in style for men to wear or where such ornaments are not put on by any save women, all depending on the custom of the land. A man who adorned himself with woman's ornaments, or a woman who adorned herself with man's ornaments, are striped. One who picks white hairs from his head or beard, after he had picked the first hair thereof is guilty and is striped, because he adorned himself with woman's ornaments. Likewise if he dyed his hair black, after he had dyed the first white hair he is guilty and is striped. A gynander, or androgyne is forbidden to either wrap his head like a woman or shave it man-fashion; but if he did either of the two he is not striped.13Nazir, 59a; Makkot, 20a; Shabbat, 94b; Tosefta, Bikkurim, Chapter, 2. C. G.
33לג
Striped; deficient
1176-1178, Egypt
34לד
(א) המלקט שערות לבנות מתוך שחורות מראשו או מזקנו משילקט שער אחת לוקה. א''א לא מחוור שיהא לוקה באחת שלא אמרו אלא אסור ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל:
(1) One who picks white hairs etc. It is not established that he should be striped for picking on ehair, first, it is but said that it is forbidden, and again what kind of woman's ornament can there be by plucking out one hair which can not at all be of any material difference in his appearance.* The text (Makkot, 20b) clearly indicates that even one hair establishes guilt. The question is not what appearance he gets, but the overt act he committed. C. G.
35לה
R. Abraham ben David, 1125-1198, France. Considered to be father of Kabbalah
36לו
(ה) והנה בארנו בחיבורנו הגדול שהקפת 'פאת ראש ופאת זקן' אסור מפני שהוא תיקון 'כמרי עבודה זרה'. והיא הסיבה גם כן לאיסור ה'שטענז' כי כן היה תקון הכמרים גם כן היו מקבצים בין הצומח ובעל החיים בלבוש אחד והיה חותם אחד מן המוצאים בידו - תמצא זה כתוב בספריהם: והיא הסיבה גם כן באמרו "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" - תמצאהו בספר טומטום יצוה שילבש האיש בגד אשה צבוע כשיעמוד בכוכב נוגה ותלבש האשה השריון וכלי המלחמה בעמדה למאדים. ובו גם כן אצלי סיבה אחרת והיא - שזה הפועל מעורר התאוה ומביא למיני זנות:
(5) We have explained in our large work that it is prohibited to round the corners of the head, and to mar the corners of the beard, because it was the custom of idolatrous priests. For the same reason, the wearing of garments made of linen and wool is prohibited: the heathen priests adorned themselves with garments containing vegetable and animal material, whilst they held in their hand a seal made of a mineral. This you find written in their books. The same is also the reason of the precept, "The woman shall not wear that which pertaineth unto a man" (Deut. 22:5). You find it in the book Tomtom, that a male person should wear coloured woman's dress when he stands before Venus, and a female, when standing before Mars, should wear a buckler and other armour. I think that this precept has also another reason; namely, that the interchange of dress creates lust and leads to immorality.
37לז
1190, Egypt
38לח
(א) שלא תלבש אשה עדי איש - שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים ולא יזדינו בזינם, ועל זה נאמר (דברים כב ה) לא יהיה כלי גבר על אשה. ותרגם אונקלוס לא יהא תקון זין דגבר על אתתא (עי' נזיר נט א). ומן הדומה כי מפני כן פירש הכתוב בכלי זין, לפי שהם הכלים המיחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זין, אבל הוא הדין שאסור להם מדאוריתא לצאת במלבושים שדרך האנשים באותו המקום להשתמש בהם, כגון שתשים בראשה מצנפת או שאר כלים המיחדים לאיש (עי''ש בתרגום יונתן בן עוזיאל).
(1) That a woman should not wear the adornments of a man: That women should not wear the clothing of men and not arm themselves with their weapons. And about this it states (Deuteronomy 22:5), "There shall not be the vessel of a man upon a woman." And Onkelos translated [it], "There shall not be a weapon of a man upon a woman" (see Nazir 59a). And that which is similar [is also prohibited]; since this is the reason that [Onkelos] explained Scripture as regarding weapons - because they are vessels that are completely unique to men, as it is not the way of a woman in the world to go out with weapons. But the same is true, that it is forbidden from the Torah, for them to go out with clothes that it is the custom of the men of that place to use - for example, that she should place a turban on her head or other vessels that are unique to a man (see Targum Jonathan on Deuteronomy 22:5).
39לט
1255-1285, Spain
40מ
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה לפי שהוא גנאי ופריצות ולכך לא נטלה יעל חרב או חנית אלא המקבת והיתד למחץ רקת סיסרא ונסמכה פרשה זו כאן לפי שדבר למעלה בעניני מלחמה ואשה לא נבראת רק להקים זרע ואם תצא למלחמה תרגיל את עצמה לידי זנות וכן אם ילבש גבר שמלת אשה.
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה, “a woman must not wear men’s clothing;” it is an act of disgrace and sexual provocation;”Having taken note of this law, Yael, the Kenite woman who killed Sisera, the general who had commanded the army of the Canaanite King Jabin of Chatzor, did not use weapons used by male soldiers, such as arrows or a sword when doing so, but took a tent pin. (Judges, 4,21) This paragraph has been written immediately after those dealing with women and warfare, in order to remind us that warfare is something reserved for men, not women. When men go out to war they are likely to encounter situations making promiscuity a great temptation. They are therefore warned not to add to such temptation by dressing up as women. (Ibn Ezra)
41מא
Hezikiah ben Manoah, wrote in 1240, France
42מב
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה. מנע הכתוב כלי זיין מן האשה כדי שלא תצא למלחמה ויהיה סבה לזנות, וכן האיש אם ילבש שמלת אשה ושיתערב עם הנשים, כל זה תועבת יי. וכן דרשו רז"ל כי תועבת יי אלקיך, דבר המביא לידי תועבה. ומן הכתוב הזה למדנו רז"ל מפי השמועה שאסור לו לאדם להתקשט בקשוט המיוחד להן, כגון לראות במראה וכיוצא בו, והוא אחד מן השלשה דברים שהוצרכו חכמים להתיר לבית רבי, ושמע מינה שאסור הוא לשאר בני אדם שיסתכלו במראה לפי שהוא קשוטי הנשים אלא א"כ היה סופר שהתירו לו להסתכל כדי לחזק כח הראות, או שהוא חולה וחלוש ורוצה להסתכל בתאר פניו, הרי זה מותר, שאין זה בכלל קשוט ואינו דרך תאוה ופתויי יצר הרע. ועוד אמרו רז"ל לקט לבנות מתוך שחורות חייב משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ועוד דרשו רבותינו ז"ל כי מה שהרגה יעל לסיסרא ביתד ולא הרגתו בסכין, משום לא יהיה כלי גבר על אשה.
(1) לא יהיה כלי גבר על אשה, “male apparel shall not be on a woman.” The principal concern of our verse is to deny the woman the right to bear arms (Sifri 227, Nazir 59). She is not to go to war and become a cause for immorality rampant during war. Similar considerations, i.e. the prevention of creating opportunities for sexual promiscuity- are the reason males are forbidden to wear women’s garments. Both of these apparent role reversals of the sexes are an abomination to the Lord.Our sages in Jerusalem Talmud Shabbat 6,1 understand this wording to mean that “garments which will result in, or lead to abominations being perpetrated are forbidden” (compare Yoreh Deyah 156,2). Jewelry which is associated specifically with women is forbidden to be worn by men, as are mannerisms practiced especially by women, such as looking in the mirror. Seeing that they were one of three things which the rabbis had to give a special dispensation to for the household of Rabbi Yehudah Hanassi, it is clear that generally speaking male Jews are not supposed to admire themselves in a mirror. If a barber, in order to trim the client’s hair, needs to look into the mirror to better see the hairs he is looking for, this is in order. If a person was sick and he wishes to reassure himself that he is on the way to recovery by consulting a mirror and confirming that he looks healthier, this too is in order. The last mentioned examples are not uses for the enhancement of one’s exterior, for “dolling oneself up.” Our sages in Shabbat 94 also stated that if one picks a single white hair out of the black hairs in one’s beard one is guilty of violating the basic prohibition not to wear women’s clothing. A further illustration of this subject is found in Yalkut Shimoni on Judges item 56, that the reason Yael slew Siserah with a nail instead of with a knife was that she did not want to violate the commandment of using implements reserved for males.
43מג
1255-1340, Spain
44מד
(א) לא יהיה כלי גבר על אשה וגו' עד כי יקרא קן. ענין המצוה הזאת וטעמה. שלפי שהזהיר פעמים רבות על איסור ערות אשת איש ועל איסור עריות. הזכיר שלא יתחכמו בני אדם ללבוש האשה בגדי האיש כדי שתלך אצלו ואיש לא יכירה. וזה באמת ימצא בנשים הנשואות כי כאשר ירצו להבעל לחשוקיהן וללכת לבקשם. הנה ילבשו בגדי בעליהן כדי שלא ירגישו בהן. וילכו כאיש ההולך לבקש חברו. גם האנשים המבקשים משכב הזכור ילבשו בגדי אשה להדמות אליה ולעורר לב הזונים. ולכן הזהיר על זה. ואין הזהרת העריות מצוה מחודשת. כי כבר הזהיר עליה פעמים רבות אבל הוסיף וביאר כאן שלא יעשו מתחבולות האלה כי האדם ראוי שיהיה ניכר באנושותו והאשה בנקבותה ולכן אמר כי תועבת יי אלקיך כל עשה אלה. ולא היתה התועבה במלבושים כ"א בהרבות הזנות ובבעילות האסורות הנמשכות שכבר הזהיר עליהן. ואפשר שנסמכה הפרשה הזאת למצות הטעינה לומר כי כמו שלא יאותו כלי גבר ותכסיסיו ומנהגיו לאשה. כן לא יאותו תכסיסי האשה ולבושיה לאיש גם לא דרכי האשה. וידוע שאין דרך הנשים לעזור אל טעינות ופריקות מן המשאות וכיוצא בזה. ולכן יאות אל האדם שלא ינהג מנהג הנשים ודרכיהן לבלתי נתון זרוע לאחיו לעזרו בזה. אבל יאזור כגבר חלציו ויעזור למי שיצטרך אליו. שלמה יהיה כעוטיה יושב ובטל ואחיו מצטער:
There will not be a man's vessel for a woman until he is called a nest. The matter of this mitzvah and its taste. According to which he has warned many times about the prohibition of the wife of a man and the prohibition against incest. He mentioned that men would not be wise to wear the woman's clothes so that she would go with him and no one would know. And it will really find in married women that when they want to husband their desires and go to seek them. They would wear the clothes of their husbands so that they would not feel them. And they went as a man who went to ask his friend. Even the people who wish to remember will wear women's clothes to resemble her and to awaken the heart of the prostitutes. So be warned about it. The prohibition of incest is not renewed. Because he had already warned about it many times, but he added that he would not do these tricks because man deserves to be evident in his humanity and the woman in her females, and therefore he said that the abomination of the Lord your God has done all these things. And this affair may be based on the full burden of saying that just as a man's tools, tricks, and customs will not suit a woman, neither will the woman's machinations and her garments compare to anyone, nor the ways of women. And therefore he will be able to show the man that the custom of the women and their ways is not to be given to his brother to help him, but he will be like a man of his loins and help those who need him,
45מה
The wearing of a woman's clothes by a man, or a man's clothes by a woman will lead to homosexuality.
1437-1508, Lisbon/Italy
46מו
(ו) אָסוּר לְאִישׁ לְלַקֵּט אֲפִלּוּ שֵׂעָר אֶחָד לָבָן מִתּוֹךְ הַשְּׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר (דְּבָרִים כב, ה) וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לִצְבֹּעַ שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁיִּהְיוּ (בֵּית יוֹסֵף) שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת. וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ''ו.
(6) It is forbidden for a man to pluck even one white hair from among the black because of "A man shall not wear" (Devarim 22:5). It is likewise forbidden for a man to color (Rama: the white hairs so that they will be) black hairs, even one hair. It is likewise forbidden for a man to gaze at his reflection. (Rama: See above Siman 156.)
47מז
1563, Safed
Josef Karo, 1488-1575. Spain/Syria
48מח
(ב) נשים ועבדים פטורים מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא: הגה ומ"מ אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידם כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא [תוס' והרא"ש והר"ן פ"ב דר"ה ופ"ק דקידושין] אך מחזי כיוהרא לכן אין להן ללבוש ציצית הואיל ואינו חובת גברא [אגור סי' כ"ז] פי' אינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית. ולקמן בסימן י"ט אמר כשיש לו טלית מארבע כנפות ולובשו] טומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק ויתעטפו בלא ברכה: [פי' טומטום לא נודע אם הוא זכר או נקיבה ואנדרוגינוס יש לו זכרות ונקבות] [הגה ולפי מה שנהגו נשים לברך במצות עשה שהזמן גרמא גם הם יברכו] [דברי עצמו]:
(2) Women and slaves are exempt [from wearing tzitzit] because it is a time-dependent commandment. Rem"a: And if they wish to wrap [in tzitzit] and say the blessing on them it is up to them to do so as with all time-dependent commandments (Tosafot and the Rosh and the Ran, Chapter 2, Rosh Hashanah, First Chapter of Kiddushin). However, it looks as if they are doing it to appear more observant than others, therefore, they should not wear tzitzit, as it is not a commandment of the person [rather of the object] (Agur Section 27). [And for slaves] This means we do not have to buy him a tallit in order that he be required to wear tzitzit as we see in Chapter 19 it says when he has a shawl with four corners he should wear it.The requirement for a tumtum and an androgynous is doubtful and so they should wrap without a blessing (Explanation: a tumtum does not know whether he/she is male/female, and an androgynous has both male and female genitals).Rem"a: And since it is our custom that women should say the blessing when they fulfill time-dependent commandments so should they (Divrei Atzmo)
49מט
(א) לא תלבש אשה וכו' דברי רבינו בדין זה סתומים דמשמע דבכל ענין אסור ואינו כן אלא יש היתר בשני דברים. האחד שאין איסור אפי' בדבר שהוא נוי וקשוט אלא א"כ באשה הלובשת בגדי איש להתדמות לאיש ואיש הלובש בגדי אשה להתדמות לאשה אבל אם לובשין כדי להגן מפני החמה ביה"ח וביה"ג מפני הגשמים אין שם איסור וכדמוכח בפ' שני נזירים (נ"ט) דבעא מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח א"ל אסור א"ל והא קא גדיל א"ל זמן יש לו כ"ז שהוא גדל נושר דקשה הלא ס"ל לרב מיקל אדם כל גופו בתער ומוקי לה תלמודא דבמספריים כעין תער קאמר דשרי אפי' בית השחי והערוה ובע"כ דהא דבעא מיניה רב מרבי חייא מהו לגלח בתער בעא מיניה וא"ל אסור וא"כ מאי פריך והא קא גדל והלא יכול לגלח במספריים ופי' ר"ת דודאי בתער בעא מיניה והא דפריך והא קא גדיל ה"פ והלא אין זה תיקון ואין דומה כלל לתיקוני אשה שאין זה משום יפוי אלא משום צער שגדל יותר מדאי ואפי' בתער אית לן למשרי כמ"ש התוס' בפרק החולץ ובפרק שני נזירים וכן פי' הרא"ש בפרק מ"ח אלמא מדשני ליה רבי חייא גבול יש לו ואינו מצטער דאם עושה כך כדי להנצל מהצער אין שם איסור כלל אפי' מדרבנן אף ע"פ שהוא יפוי כיון שאינו עושה כן לשם יפוי ומכאן הוכיחו התוס' בפרק שני נזירים דמותר לראות במראה כשמסתפר בעצמו כדי שלא יחבול בעצמו וכך היה אומר הר"ף שרבו הרבי' שמואל מאייברוא היה מסתפר במראה עכ"ל וה"ט דאיסור מראה משום לא ילבש גבר שמלת אשה ואינו אסור כי אם להתדמות לאשה לנוי ויופי ולהתקשט ובמרדכי פרק במה טומנין כתב וז"ל ובני אדם שיש להם רבוי שערות על ידיהם ובושים להיראות בין אנשים מותר להסירם דאין לך צער גדול מזה ועכ"ל ובתשובות מה"ר מנחם מירזבור"ק דאיש לא יסתפר במראה רק כשמסתפר בעצמו מותר שלא יחבול בעצמו וכן כשמסתפר מן העכו"ם שלא במקום רבים ע"כ. והשני דאף להתדמות אין איסור אלא בדברים שהם עשוים לנוי ולקשוט וכדאיתא בספרי בפסוק ולא יהיה כלי גבר וכי מה בא הכתוב ללמדנו יכול שלא תלבש אשה כלים לבנים והאיש לא יתכסה צבעונין ת"ל תועבה דבר המביא לידי תועבה זהו כללו של דבר שלא תלבש אשה מה שהאיש לובש ותלך לבין האנשים והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים וילך לבין הנשים ראב"י אומר שלא תלבש אשה כלי זיין ותצא למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר והאיש לא יתקשט בתכשיטי נשים ת"ל ולא ילבש גבר שמלת אשה אלמא דאין איסור אלא במה שנעשה לקישוט של נשים וכ"כ רש"י בפרק שני נזירים וז"ל שלא יתקן איש בתקוני אשה דהכי מתרגמינן ליה שלא יכחול ולא יפרכס בבגדי צבעונין של אשה עכ"ל אלמא דבבגדים שאינן עשוין לנוי ולקישוט אין בלבישתם שום איסור וכ"כ הרמב"ם לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע וכו' משמע שאין איסור באשה כ"א מצנפת וכובע ושריון וגילוח שער ראש כמו באיש שכל אלה הם נוי וקישוט לאיש וכן אסור לאיש ללבוש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין עושין אותן נוי וקשוט כי אם לאשה. וכך מבואר עוד בספר מנין מצות שלו סימן ל"ט. והכי משמע בסמ"ג שכתב וז"ל המעביר שער בית השחי והערוה לוקה כראב"י שמפרש הלאוין כן שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ולא יתקן איש בתקוני אשה והא דתניא העברת שער מד"ס כת"ק דראב"י דמפרש המקרא כפשוטו שלא ילבש איש מלבושים המיוחדים לנשים כגון צעיף וקיונש"א וכיוצא בו לשבת בין הנשים לניאוף וכן אשה לשבת בין האנשים ואומר אני שראב"י נמי מודה בזאת לת"ק שאין מקרא יוצא מידי פשוטו עכ"ל מדקאמר ואומר אני וכו' אלמא דהוה אמינא דלראב"י אין הלאו נאמר אלא במה שהוא עשוי לנוי ולקשוט ותיקוני האשה והאיש אבל אין איסור בלבישת המלבושים ולילך בין הנשים או אשה בין האנשים לכך אמר ואומר אני וכו' דאף במלבושים שאינן עשוין לנוי ולקשוט אלא ללבישה מודה ראב"י לת"ק שאסור ללבשם ולילך בין הנשים והאנשים דאין מקרא יוצא מידי פשוטו אלמא דבלבישה לחוד ושלא לילך בין הנשים והאנשים אין איסור כלל לדברי הכל. אבל הר"א ממיץ בספר יראים סימן צ"ו כתב וז"ל הלכך יזהר אדם שלא יתקן עצמו בתקוני נשים והכל כמנהג המקום לתקן ולהיות מלבושיהם חלוקים ממלבושי נשים מכולן מוזהר אדם שלא לתקן ואשה במלבושי האיש שאין כיוצא בהם במלבושי אשה וללבוש אפי' עראי ודרך שחוק אסור שהרי לא חלק הכתוב בין קבע לעראי ולפי שראיתי בני אדם שלובשין במלבושי אשה עראי וגם האשה במלבושי האיש עראי במשתאות של חתן וכלה וגם בעניינים הרבה כתבתי כן עכ"ל ולכאורה משמע דבכל מלבושים שחלוקים באיש מבאשה אסור וזה ודאי אי אפשר כמ"ש בסמוך אלא דהרב נסמך על מ"ש תחלה דבדברים שהם תקונים ונוי ויופי לאשה כמו גילוחי דבית השחי והערוה הוא דאסור ועל זה אמר הלכך יזהר אדם שלא יתקן עצמו בתקוני נשים וכו'. ודוקא להתדמות בהם הוא דאסור כמו שעושין במשתאות אבל אם אינו לובש כי אם להגן בהם בימות החמה מפני החמה וכו' שרי לדברי הכל. ועל כן הני מלבושים של איש שקורין זופיצ"א וכיוצא בהם שאר מלבושים של איש שנוהגים הנשים ללובשן ולילך בהם לשוק ולישב בהן בחנות אין בהם איסור חדא שאינן עשויין כי אם ללבישה ולכסות בה לא לנוי ולקישוט ועוד שאין האשה לובשו אלא כדי שלא להצטער בצינה ובחמה ואין כוונתה להתדמות בהן לאיש א"כ אין בהם שום צד משני צדדי האיסור. הקשה ב"י על מ"ש הרמב"ם העברת בית השחי והערוה אינה מד"ת אלא מד"ס וכתב ג"כ שהאיש שתקן עצמו בתקוני אשה או אשה בתקוני איש לוקה וזה הפך משמעות התלמוד בפ' שני נזירים דמשמע דהתם דלראב"י דמפרש הלאו דלא ילבש גבר שלא יתקן איש בתקוני אשה המעביר שער בית השחי והערוה לוקה עליו שהעברת שער בית השחי הוא מתקוני אשה ולת"ק דמפרש הלאו שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים העברת שער אינה מד"ת אלא מד"ס וא"כ הרמב"ם מזכה שטרא לבי תרי שפסק איש שתקן עצמו בתקוני אשה לוקה והיינו כראב"י ופסק דהעברת בית השחי והערוה אינה מד"ת אלא מד"ס והיינו כת"ק דפליג אדראב"י והאריך ב"י ליישב זה לחלק בין מידי דמינכר ללא מינכר ותימה הוא לפרש דברי הרמב"ם דמחלק בדבר שלא נזכר בתלמוד אפי' רמז דבר לחלק בכך. והנלפע"ד ליישב ברווחא והוא דהכי איתא התם אר"י המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה מיתיבי העברת שיער אינה מד"ת אלא מד"ס מאי לוקה נמי דקאמר מדרבנן איכא דאמרי אמר רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום לא ילבש גבר שמלת אשה. מיתיבי העברת שיער אינה מד"ת אלא מד"ס הוא דאמר כי האי תנא דתניא המעביר בית השחי ובית הערוה עובר משום לא ילבש גבר וגו' ות"ק (דסבר אינה אלא מד"ס) האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה מיבעיא ליה לכדתניא לא יהיה כלי גבר וכו' אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים וכו' ראב"י אומר מניין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא יתקן איש בתקוני אשה ופסק הרמב"ם כלישנא קמא דלוקה דקאמר נמי רבי יוחנן מדרבנן משום דהעברת שער אינה מד"ת אלא מד"ס וכן פסקו הרי"ף והרא"ש בסוף מכות ופסק נמי כראב"י דהלכה כמותו דמשנתו קב ונקי והא דמפרש ראב"י ולא ילבש גבר וגומר שלא יתקן איש בתקוני אשה אינו אלא כגון לראות במראה וכיחול ופירכוס וכיוצא בזה שהוא נוי וקישוט לאשה אבל הסרת שער בית השחי והערוה אינו לנוי אלא להסיר הליכלוך והמאוס והא דפריך ות"ק האי לא ילבש גבר מאי דריש ביה ומשני מיבעי ליה לכדתניא וכו'. שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים וכו' ראב"י אומר מניין שלא תצא אשה בכלי זיין וכו' דאלמא דלראב"י העברת שער אסור ד"ת הך קושיא ופירוקא אליבא דלישנא בתרא הוא אבל ללישנא קמא לא הוה קשיא ליה הך קושיא דס"ל דאע"פ דהעברת שער מד"ס וקרא דלא ילבש גבר לא מיירי בהעברת שער מ"מ מדבר בשאר תקוני אשה שהם לנוי ולקישוט לאשה וכדפרי' וטובא אשכחן בתלמודא דקא קשיא ליה בלישנא בתרא ולא קשיא ליה בלישנא קמא משום דלא חש להך קושיא דידע לפירוקא דידה בפרק האיש מקדש (דף מ"ד) איכא דאמרי אמר עולא קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אפי' מיאון אינה צריכה מתיב רב כהנא וכולם אם מתו או מיאנו כו'. וצריך לפרש דהך תיובתא לא קא מותיב אלא ללישנא בתרא ואע"ג דללישנא קמא נמי הוי תיובתא דלא חש לה דידע לפירוקא דידה עיין שם בפירש"י ותוס' והכא נמי דכוותה ודלא כב"י דהבין דמאי דקאמר תלמודא ות"ק האי לא ילבש מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתניא וכו' הוי נמי ללישנא קמא ע"ש וליתא. גם מתוך מ"ש ב"י ביישוב קושיא זו נראה שהבין דלראב"י אסור לאיש ללבוש שום מלבוש דאשה כלל וכן לאשה אסור ללבוש דאיש כלל וליתא אלא כדפרישית לעיל. כתב בהגהות מיימוני וז"ל כתב בסמ"ג אומר אני שראב"י מודה לת"ק שאיסור העברת שער מדרבנן דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עכ"ל פירוש ראב"י מודה לת"ק שאוסר העברת שער מדרבנן ומוקי ליה לקרא דלא ילבש גבר שלא ילבש בגדי אשה ולילך בין הנשים ומודה ליה ראב"י דאסור ללבוש בגדי אשה ולילך בין הנשים דכך הוא פשוטו של מקרא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו וצריך להגיה שאוסר במקום שאסר ובזה התיישבה תלונות ב"י שעל הגה"ה זו והדבר פשוט וכמפורש בסמ"ג. ויש לתת לב על מה שנוהגים בפורים לשנות בגדיהם מאיש לאשה ומאשה לאיש ואין מוחה ולפי מ"ש בדברים העשויים לנוי לקשוט אסור לד"ה להתכוין כדי להתדמות וכבר השיב הר"ר יהודה מינץ ז"ל ע"ז כמבואר בתשובתו ואמר דכיון שאינו עושה כן אלא משום שמחת פורים אין בו איסור ודמי להעברת שער בית השחי והערוה כדי שלא להצטער או ראיית מראה כדי שלא יחבול בו במסתפר בעצמו ונראה לפעד"נ דדבריו בזה דחויים המה ממ"ש הר"א ממי"ץ להדיא דאף במשתאות של חתן וכלה איכא איסורא אלמא דאף מה שעושה משום שמחת מצוה אינו דומה לעושה כדי לינצל מן הצער וכן בדין דלינצל מצער א"א בעניין אחר אבל לשמחת חתן וכלה ולשמוח בפורים כבר אפשר בהרבה מיני שמחה ולא יעבור על לאו דלא ילבש. ואין ספק שאלו לא היו נעלמים מ"ש הר"א ממיץ בזה ממהר"ר יהודה מינץ לא היה כותב כן עוד כתב מהרר"י מינץ כיון שיש היתר בפורים לחטוף המאכל ואין בו משום גזל ה"נ לענין שינוי לבישת בגדים ותימה דבדבר שבממון ודאי אמרינן הפקר ב"ד הפקר וכדכתבו האחרונים דאין להזמינם לב"ד על ככה אם לא עשו שלא כהוגן כפי מנהג העיר ע"פ טובי העיר וה"ט משום דאין היתר אלא במה שהפקירו טובי העיר אבל בדבר איסור אין כח בשום ב"ד להתיר משום שמחת מצוה בפורים בדבר שהוא אסור מה"ת או מדבריהם וא"כ מה שמשנים בגדיהם בפורים מאשה לאיש ומאיש לאשה כדי להתדמות ובדברים שהם לנוי ולקשוט אסור מדאורייתא לראב"י וכל הפוסקים פוסקים כראב"י ואף לת"ק דהעברת שער מד"ס ונפרש דה"ה שאר תקוני אשה לנוי וליופי נמי מד"ס וקרא דלא ילבש אינו אלא שלא ישנה איש ללבוש בגדי אשה ולילך בין הנשים מ"מ איכא איסורא מדבריהם במה שהוא לנוי ולקשוט וכ"ש הוא מהעברת שער שאינו ניכר ואסור מד"ס כ"ש בדבר הניכר וגלוי ועוד דגם לובשין שעטנז ועוד דנמשך מזה שילכו האיש בין הנשים ואשה בין אנשים לניאוף ועוד הדבר שהוא הרע ביותר הוא שמכסים פניהם בפרצופים שלא יכירום ואין עלינו לומר בזה אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין כדאמרינן במסכת שבת ר"פ שואל אדם ואף באיסורא דאורייתא אמרינן הנח וכו' אבל כל ירא שמים יזהיר לאנשי ביתו ולנשמעים בקולו שלא יעברו על איסור לאו לא בפורים ולא בשמחת חתן וכלה ותבא עליו ברכה להרים מכשולות מדרך עמינו ומנהגים לא הגונים לא ינהגו עוד:
(1) One should take note of the Purim practice‏ ‏of men and women wearing clothing of the‏ ‏opposite ‎gender. No one protests this, but‏ ‏based on what I have written regarding‏ ‏attractive clothing, all ‎authorities agree‏ ‏that one may not do this with intent to‏ ‏resemble [the opposite gender]. R' ‎Yehudah Mintz already addressed this,‎‏ ‏saying that since this is done only for‏ ‏Purim joy, there is no ‎prohibition; it is like‏ ‏‎[a male] cutting the hair of an underarm or‎‏ ‏ervah to avoid pain. [Per Bach, a ‎male may‏ ‏not cut this hair for the sake of‏ ‏beautification. -‎‏ ‏MT]… In my humble opinion, R' Yehudah ‎Mintz's‏ ‏words are clearly overridden by those of R'‎‏ ‏Eliezer of Metz, who prohibited such dress‏ ‏even at weddings. We see that even when‏ ‏this is done for joy of a mitzvah, we do not‏ ‏compare it ‎to doing it in order to avoid pain[which is permitted]. Also, even doing it to‏ ‏avoid pain is permitted ‎only when there is no other way, but there are many other‏ ‏ways to create joy for a groom and ‎bride,‎‏ ‏and to celebrate Purim, without violating‏ ‏the prohibition of, "A man shall not wear‏ ‏the ‎garment of a woman, etc." There is no‏ ‏doubt that R' Yehudah Mintz would not‏ ‏have written this, ‎had the words of R' Eliezer of Metz not been hidden from him.‎‏ ‏R' Yehudah Mintz also wrote that ‎since one‏ ‏may grab food from others on Purim‏ ‏without being charged with theft, one may‏ ‏also ‎alter his clothing. This is shocking;‎‏ ‏regarding financial matters we do rule,"Beit din may declare ‎property‏ ‏ownerless" (Gittin 36b), and so the latter‏ ‏day authorities have written that one‏ ‏should ‎not summon people to court for‏ ‏Purim theft if it is kept within the norms of‏ ‏the city, as established ‎by the city's‏ ‏leaders… but no court has the power to‏ ‏permit biblical or rabbinic prohibitions for‏ ‏the ‎sake of the mitzvah of Purim joy!...Further, these people wear‏ ‏shatnez!‎‏ ‏Further, this causes men ‎to be able to pass‏ ‏among women, and women among men, for‏ ‏the purpose of adultery! Further, it ‎is‏ ‏particularly bad when they cover their‏ ‏faces with masks to avoid recognition!‎‏ ‏All we can say in ‎this is, "Leave Israel be;‎‏ ‏even invoke this principle regarding‏ ‏biblical prohibitions. However, every‏ ‏person who feels awe of heaven should‏ ‏instruct his household and those who‏ ‏listen to his voice, ‎lest they violate a‏ ‏prohibition on Purim or in gladdening a‏ ‏groom and bride. May blessing come to‏ ‏him, to remove stumbling blocks from‏ ‏the path of our nation, and no longer‏ ‏will they practice ‎inappropriate‏ ‏customs.‎
50נ
Bayit Chadash, Joel Sirkes, 1561-1640, Poland
51נא
The law is lenient in two respects, First of all, no prohibition applies, even against wearing something that makes one more attractive, unless one does so to resemble the opposite sex. Clothing worn as protection against the summer sun or winter rain presents no problem.
Second of all, even is a man intends to resemble a women, no prohibition applies unless in doing so he thereby beautifies himself. As the Sifri states "...a man should not adorn himself with female adornments."
(No prohibition applies except as regards jewelry and adornments. If he intends to resemble women without in any way beautifying himself, he does not violate the Torah's admonition)
Therefore, male garments worn by women when they go to the market and sit in shops violate no prohibition. They are made only as clothing to cover the body, not for beautification or adornment. Moreover, women wear them only as protection from exposure to the elements, not to resemble men.
(Thus, two prerequisites for the prohibition to apply are lacking: intent and beautification. Taz,letter 4 quoted Tosafot to prove Bah's contention that a man is allowed to look in the mirror as long as he does not intend to beautify himself.)
Responsa
Siftei Kohen, ad. loc., letter 7:
Bah's logic does not necessarily follow. I believe that if a man dresses up so much like a female that one cannot tell he is a man, or vice versa, he will violate the prohibitions regardless of intent.
Shach, Shabbatai ben Meir HaKohen, 1621-1662, Lithuania
He brings the Bach’s words, but he disagrees somewhat. Even if a person wears clothing that “beautify”, and he/she does not intend to resemble the opposite gender, it is still forbidden to dress completely like the other gender; rather, he/she can use one or two objects. This is true even if there is a need, like protection from the rain. (Ex. a man is not allowed to wear his wife’s galoshes, raincoat, hat, and umbrella all together, even if it is raining.)
Respona
Arugat ha-Bosem, Yoreh Deah 138, letter 4;
Bah's reasoning: Since the Torah explains, "Whoever performs these commits an abominable act before the Lord your God", this implies specifically the person who intends to resemble the opposite sex. By this logic, even R. Eliezer ben Ya'akov, who considered a man to have violated the prohibition whether or not he then mingled with women, would not apply it to one who wears feminine clothing as protection from the cold.
Moshe Greenwald, 1853-1911, Hungary/Ukraine
Bach on Tur, Yoreh Deah 182:
Attention must be paid to the Purim custom of men and women wearing the clothes of the opposite sex, which goes unprotested. R. Yehuda Mintz's arguments are refuted by R. Eliezer of Metz, who wrote explicitly that even at a wedding feast the prohibition is in force. Wearing cross-gender garb to bring joy to bride and groom is not the same as doing so to avoid discomfort. Logically, one may have no other way of avoiding discomfort other than such dress, but there will many ways to bring joy to bride and groom or to celebrate Purim besides those involving prohibitions. R. Mintz also wrote that since grabbing food on Purim is permissible, cross-gender dress is too. This is puzzling in that no food may be grabbed other than that which the city elders have deemed to be "abandoned. Yet no court has the power to make permissible - in the Purim spirit - something forbidden by the Torah or by our Sages. When persons engage in cross-gender dress on Purim, their intention is to resemble the opposite sex, and the Torah forbids this where one thereby beautifies or adorns oneself. Those who dress in this way sometimes wear outfits that mix wool and linen [Sha'atnez], a combination forbidden by the Torah. It may also lead to sexual mingling and promiscuity.''" One particularly negative aspect is their covering their faces to avoid recognition. We can only conclude, "Leave the Jewish People alone. Better that they sin inadvertently than intentionally. Still, every God-fearing man should warn his household and those who heed him not to violate prohibitions on Purim or at weddings. If he does so, he will reap a blessing for removing impediments from our nation's path.
52נב
Binat Adam. Klal 90:
Whatever constitutes "clothing" [of the opposite sex] is forbidden even if worn to avoid discomfort. Regarding anything else, however, no prohibition applies unless one intends it as an adornment.
R. Avraham Danzig, 1748-1820, Poland
Responsa Minhat Yitzcbak, Vol. II, 108: (minority view of women and pants)
QUESTION: Is there any prohibition against women wearing women's slacks, which are like trousers, but are never worn by men, and are distinguishable by such factors as color?
ANSWER: This question does not require elaborate investigation, for an outright prohibition is involved. Besides, ostentatious clothing such as this is produced, a priori, for sin, and is associated with promiscuity. Even if they are not classed as "male articles," wearing them still constitutes an "abominable act." The truth is that they are real, male articles, and even if they are a bit different, they are still labeled trousers. Likewise, Avnei Tzedek wrote regarding men's hats and suits that a woman's purpose in wearing either can only be to resemble a man. Even if the female version of these is a bit different from the male version, their labels will still apply, hence they should be forbidden. From what age does the prohibition apply? Surely, once a girl reaches educable age, she must be taught about this like any other mitzvah. Even before then, however, we are forbidden to supply her with forbidden fruits by our own hand,'!' as the Poskim explain, especially as regards an act which due to its sexually corruptive nature, may lead the public to sin as well. Maya woman wear such trousers at home? When visitors are there, trousers are obviously as forbidden as when she is in public. Yet, even when she is home, alone, and no one can see her, she still violates K'li Gever. As proof, a man is forbidden to remove his pubic and underarm hair. Is she allowed to wear trousers to go skiing, when skiing without them is difficult, and when if she falls, they actually provide an advantage? This seems to depend on a debate among the Poskim regarding whether a woman is allowed to wear male garb as protection against the elements. On close scrutiny, however. it appears that even to wear one such garment is forbidden according to all opinions. Even Shakh is lenient only where exposure to the elements is not a matter of choice. Yet who would allow her to wear male garb to go skiing? Better she should stay home and not dress this way ... especially as a Torah prohibition is involved.
This wording reflects his position on skiing, itself. As he makes clear in his responsum, he does not view it as a proper activity for modest Jewish women: "I shall not become involved in a discussion of skiing, itself, surely something not to be associated with modest women." In his opinion, the Torah lifestyle requires one to restrict one's sports activities, and in the case of a woman, cultural activities as well. This, however, is not the accepted position among contemporary authorities. See, for example, R. Yehie! Weinberg on female passivity in our day (S'ridei Esh, Vol. II, 8), quoted above in chapter 2, section XXVIII. For those authorities who allow cross-gender dress where its motive is protection against the elements, the degree to which it constitutes a pressing need is not at issue. Where there is no intent to resemble the opposite sex, they simply feel that Lo Yilbash does not apply. For them, Minhat Yitzhak's distinction between a pressing need (protection against the elements) and a non-pressing one (skiing), will not hold.
53נג
Yitzchok Yaacov Weiss, 1902-1989, Ukraine/Israel
Responsa Avnei Tzedek, Yoreh Deah 72: (majority view of women and pants)
QUESTION: During the winter, are women allowed to wear trousers under their clothing as protection against the cold? ANSWER: One may rely upon the view of Bah and Taz that even an outright male garment is permissible if worn as protection against the cold. Shakh forbade only a man's so dressing up that one cannot tell he is a man. His entire focus is on the person, not his garb, such that if a man wears only one female garment, and does not intend to resemble the opposite sex, he violates no prohibition. Surely, trousers beneath a woman's clothing, or even over them, are permissible, since the woman will ultimately be recognized as such by her other clothing, and since she is only wearing this garment as protection from the cold. Tosafot's pronouncement that a man may gaze into a mirror to avoid hurting himself applies fully here. Yet, even without my answer, there is still no problem, for after investigation, I have become aware that women's trousers can be distinguished from men's, being that the two are different. Thus, there are two points in your favor: 1) There is no intention to resemble men, and 2) they are different from a man's. Both here and in Poland, even pious, modest women have long practiced this, without a complaint being heard. A greater problem, however, is the new phenomenon of women wearing men's hats and suits. Although the feminine version of these items differs slightly from the male version, they are apparently worn by some women for the sole purpose of resembling men. These would seem to be forbidden, and I have previously made an uproar about this, demanding that their forbidden status be publicized. Unfortunately, many trespass in this regard, as well as by wearing non-Jewish fashions. May God have mercy on us!
Yekusiel Yehudah Teitelbaum, 1808-1883, Romania
Abomination (from Latin abominare, "to deprecate as an ill omen") is an English term used to translate the Biblical Hebrew terms shiqquts שיקוץ and sheqets שקץ, which are derived from shâqats, or the terms תֹּועֵבָה, tōʻēḇā or to'e'va (noun) or ta'ev (verb). An abomination in English is that which is exceptionally loathsome, hateful, sinful, wicked, or vile.
The Biblical words usually translated as "abomination" do not always convey the same sense of moral exceptionalism as the English term does today, as it often may signify that which is forbidden or unclean according to the religion (especially sheqets). Linguistically in this case, it may be closer in meaning to the Polynesian term taboo or tapu, signifying that which is forbidden, and should not be eaten, and or not touched, and which sometimes was a capital crime. The word most often translated "abomination" to denote grave moral offenses is Tōʻēḇā. This article examines the term as it is used in English translations of the Bible, and also the actual senses of the words which are being translated into this term in English.
The term shiqquts is translated abomination by almost all translations of the Bible. The similar words, sheqets, and shâqats, are almost exclusively used for dietary violations.
The common but slighty different Hebrew term, tōʻēḇā, is also translated as abomination in the Authorized King James Version, and sometimes in the NASB. Many modern versions of the Bible (including the NIV and NET) translate it detestable; the NAB translates it loathsome. It is mainly used to denote idolatry; and in many other cases it refers to inherently evil things such as illicit sex, lying, murder, deceit, etc.; and for unclean foods.
Another word which can signify that which is abhorred is zâ‛am. There are less used Hebrew words with a similar conveyance, as well as Greek terms for such.
54נד
From Keshet;
All of the mitzvot that are nestled around our verse point to a world of compassion, where we are careful not to damage relations between beings. This biblical context was doubtlessly known by our commentators when they interpreted this verse. All of the primary early commentators on this verse offer non-literal interpretations. Their readings of the text all reflect the verse’s context: embedded amongst ethical mitzvot. In the Talmud this verse prohibits transgressing someone else’s space. According to Rashi this verse prohibits sexual betrayal, while for Rambam this verse prohibits idolatry. All of these readings understand the prohibition to be not about cross-dressing per se, but about damaging relationships between us, our neighbors, loved ones or God.
55נה
Cross-Dressing
Parshat Ki Teitzei
By Aryeh Citron
Two mitzvot involve the prohibition of transgender dressing. In the words of the Torah1:
a) "A man's attire shall not be on a woman,b) "nor may a man wear a woman's garment,"because whoever does these is an abomination to G‑d, your G‑d."
Cross-dressing can lead to promiscuous behavior.2 Wearing the clothes of a woman would enable a man to mingle inappropriately among women, and vice versa. In addition, for a man, simply putting on the clothes of a woman can lead him to have sinful thoughts.3
Maimonides, in his "Guide for the Perplexed,"4 states that some of the ancient pagan rituals involved cross-dressing and that we must therefore distance ourselves from this type of behavior.
Our Sages5 understood this prohibition to apply not just to clothing but also to certain cosmetic activities which are considered feminine in nature and may therefore not be practiced by men.
This article will focus on both the prohibitions regarding dressing and those regarding cosmetic practices.
Clothing
If there is a garment which is only worn by women, a man may not wear it. The same is true in the reverse.6
Other Beautifications
Included in this prohibition is that a man may not beautify himself in ways that women ordinarily do. For this reason, men may not shave their armpits, legs or any body part which is normally shaved by women and not by men.23 The Tzemach Tzedek 24 is of the opinion that it is therefore forbidden for a man to shave his beard, even with an acid cream, as this is considered the way of women (who remove facial hair if they have any). Others disagree.25
Since women generally try to appear young and often dye their hair to keep it from going gray or white, it is forbidden for a man to do so.26 A man may not even pluck out one white hair from amongst his black hairs.27 He may, however, dye his hair white.28
If a man's hair goes white prematurely and he wishes to dye his hair in order to be able to find a suitable match or a job, some authorities 29 permit him to dye his hair.30
56נו
FOOTNOTES
1. Deuteronomy 22:5.
2. Rashi on the verse, based on Talmud, Nazir 59a.
3. Panim Yafot on the verse. See there as to how this reason explains certain textual difficulties with the verse.
4. Third Section, Chapter 37.
5. Nazir, ibid.; Code of Jewish Law Yoreh De'ah 182.
6. Code of Jewish Law, ibid.
7. See Talmud, Nedarim 49b, that Rabbi Yehuda and his wife shared a cloak. See Maharsha there, and Yabi'a Omer vol. 6, Yoreh De'ah 14.
8 Yabi'a Omer ibid. from Avnei Tzedek, Yoreh De'ah, no. 72.
9. Nevertheless, we find in the Talmud (Eruvin 96a) that Michal, the daughter of King Saul, would wear tefillin, and the Sages did not stop her. See Maharam Shik, Yoreh De'ah 173, who explains this. See also Levush Orach Chaim, 17:2.
10. Rama Yoreh De'ah 182:6.
11. Rama Orach Chayim 696:8.
12. Ibid. in Mishna Berurah 30.
13. Ibid.
14. Bach on Yoreh De'ah ibid. and Taz s.k. 4 ibid.
15. Yad Haketana quoted in the Darkei Teshuvah 9, and Divrei Chaim vol. 2 s. 62. See also Yabi'a Omer ibid.
17. Shach ibid s.k. 7.
17. Prishah ibid s.k. 5 and Rabbi Akiva Eiger ibid.
18. Yabi'a Omer, ibid.
19. Minchat Yitzchak 2:108.
20. Talmud, Yevamot 65b.
21. Talmud, Nazir 59a.
22. Rashi ibid. d.h. Talmud based on Judges 4:22 and 5:26 with Targum.
23. Yoreh De'ah ibid. 1.
24. Yoreh De'ah 93.
25. Chatam Sofer, Orach Chayim 159. For a lengthy discussion on this topic, see Hadrat Panim Zakein by Rabbi Moshe Weiner.
26. Code of Jewish Law ibid., 6.
27. Talmud, Makot 20b.
28. Beit Yosef, Yoreh De'ah end of 182.
29. Responsa Be'eer Moshe 8:8 and Igrot Moshe Yoreh De'ah 2:61. See also Sha'arei Halacha Uminhag vol. 3 pg. 96.
30. Others do not permit dying even in this case (Shevet Halevi, vol. 3, Responsa 111).
57נז
It starts at birth: The girl gets the pink blanket, the boy gets the blue. What is the first thing people say when a baby is born? “Is it a boy or a girl?”
58נח
In popular culture, gender ambiguity is a point of discomfort, to say the least. Any miscue is considered either funny or offensive, any crossover at best avant garde and at worst degenerative or subversive. Many viewers of films such as “The Crying Game” and “The Birdcage” see crossdressers as either laughable or pathetic, or both. Generally speaking, gender clues have been incorporated into clothing style, even for infants, in order to prevent misidentification.
59נט
And so it would seem at first glance that our Torah holds such a concern, as our verse from Deuteronomy seems to prohibit “crossdressing.” Let’s look at the passage and how it has been interpreted by our sages.
60ס
There are three clauses in this passage.
(1) A man’s item shall not be on a woman;
(2) and a man shall not wear a woman’s garment;
(3) whoever does such a thing is an abhorrence unto Adonai.
61סא
Note the lack of parallel structure in the first two clauses. We might have expected the verse to say, “(1′) A man may not wear women’s clothes; (2′) and a woman may not wear men’s clothes.” It is no violation of Biblical Hebrew style to repeat the same words in a single sentence, so it is peculiar that we do not have matching phrases. The words “man’s” and “men” come first in both clauses, and in order to allow that, the first clause is passive while the second is active. Moreover, the first clause talks of kli gever “item” or “appurtenance” while the second clause uses the word simlat “dress” or “garment.” It seems that the verse speaks of two differing but related rules.
Nonetheless, some of our sages read these two clauses as if they were the statement of two identical rules, one applying to men, one applying to women. That is, they read it as if it says, “a man or a woman shall not wear the items of the other gender.” But most sages treat the two verses as distinct in intent.
62סב
One of the most unusual interpretations is that of the early Aramaic source referred to as Pseudo-Yonatan, a translation of the Hebrew Bible that renders kli gever,“a man’s items” as tsitsit (tallit or prayer shawl) and tefillin (phylacteries or prayer amulets worn by traditionally observant Jews). Since these items are required by Halakha (Jewish law) for men but not for women, they are quintessential “men’s items” and thus are the subject of this law, suggests Pseudo-Yonatan.
63סג
A debate has been raging for the past two-thousand years over whether women may wear tallit and tefillin, and if so, which berakha (blessing) they say when putting them on. In the course of that debate the minority who forbid women from wearing tallit and tefillin do not cite this interpretation or this verse as proof of their position. Moreover, none of the mainstream halakhic (legal) interpretations of this verse follow the midrash of Pseudo-Yonatan. Thus, this interpretation, while interesting, has no legal weight.
64סד
In another attempt to identify the quintessential “men’s items,” Rabbi Eliezer ben Jacob, quoted in the Talmud (edited c. 800 C.E.), says, “What is the proof that a woman may not go forth with weapons to war?” He then cites our verse, which he reads this way: “A warrior’s gear may not be put on a woman” (B.Naz. 59a). He reads kli gever as the homograph kli gibbor, meaning a “warrior’s gear.” This same understanding is followed by Midrash Mishlei (Proverbs) which contends that the Biblical character Yael in the Book of Judges kills General Sisera with a tent pin instead of a sword in order to comply with this law. It would have been “unlady-like” for her to use a sword — worse, a violation of the law — because a sword is a man’s tool and so the righteous woman of valor finds an alternate weapon.
65סה
While this interpretation does not prevail in later halakhic discussion, it does appear, and so it must be regarded as a viable albeit minority view as to the intent of the first clause. This interpretation has even been cited in the debate over exemption for women from military conscription in modern Israel.
66סו
A common understanding of our verse in exegetical and halakhic literature is stated by Rashi, one of the most highly-regarded Talmudists and Biblical commentators of all time (c. 1040-1105 C.E.): “Kli gever, a man’s item should not be on a woman: That she should not appear as a man so she can go out among men, for this is only for the purpose of adultery.” Likewise, Rashi says, “Simlat Isha, a man shall not wear a women’s garment: So he can go and be among the women.”
Rashi explains the moral force of this: “To`eva, abhorrence: The Torah forbids only garments that may lead to to`eva, abhorrence.” This comment appears in Rashi‘s Torah commentary, so it is not clear whether Rashi is defining the reason for the law or, alternatively, its scope.
67סז
Only a few sources spell out what is meant by “women’s clothing” and “men’s clothing.” Women normally wear colorful clothes; men wear white. Most sources leave the particulars undefined, because they realized that while gender distinction in dress is almost universal, the particulars are a matter of local fashion trends. As the Tur (c. 1300 C.E.), the predecessor code of the Shulhan Arukh, puts it: “A woman should not dress in clothes specifically for men lefi minhag hamaqom according to the local fashion” (YD 182).
68סח
The intent of the law, in this view, is to prevent men and women from associating with what would normally be a single-sex group of the other gender under false pretenses for purposes of, or in circumstances that are liable to lead to, heterosexual adultery. Rashi seems to limit the prohibition to this case. Thus men and women cross-dressing in other circumstances might not be prohibited, at least if it can be assured that the “abhorrence” will not result.
69סט
This is the analysis followed by the Shulhan Arukh, the 16th century law code that has become a standard law text for most of the traditionally observant Jewish people. In its discussion of the laws of the festival of Purim (OH 696:8), the Code says men and women may cross dress on Purim because it is for the purpose of gaity (simha), not for adultery. Given the context, there is no danger that such cross-dressing will lead to heterosexual adultery.
70ע
The danger of “cross-dressing,” according to the analysis followed here by Rashi and the Shulhan Arukh, is that it might allow men to enter women’s groups and women to enter men’s groups. In societies in which gender segregation was widely observed, this subterfuge was seen as a real danger. This was even before the production of “Yentl.”
71עא
It is stated this way in Sefer HaHinukh: “The root of this mitzva (commandment) is to keep us from sexual sin…and there is no doubt that if men and women’s clothing were the same, they would mix and the earth would be filled with impropriety” ( 564).
72עב
Today the concern would be that men or women would sneak into the other gender’s locker rooms or bath rooms. Given that men and women in our society mix freely in other settings, it is hard to see how heterosexual adultery is a particular danger of what is called “cross dressing.”
73עג
Some commentators have noted, however, that this understanding as explained by Rashi and the Shulhan Arukh does not seem to be based on the language of the verse. If the Torah had wanted to prohibit men from going out among women in women’s dress it could have said that. This context of social mixing of men and women is imposed on the verse.
74עד
A second interpretation of the verse has gained the widest acceptance among the sages as reflected in mainstream legal codes. The Shulhan Arukh (Yore De`a) says that the prohibition of a man wearing simlat isha “women’s dress” or “women’s fashion” refers to wearing a women’s hairstyle, which, depending on local custom, means specifically to shave one’s underarm or pubic hair. Men may notshave their armpits and genital regions as women do unless it is customary locally for men to do that. Men may however shave arm and leg hair in any case.
75עה
Other commentators likewise relate the simlat ishaclause only to removing underarm and pubic hair.
76עו
This interpretation may seem far from the apparent intent of the verse in Deuteronomy. In part, that is because the legal sections of the Torah use terms that have technical meaning to those well-versed in Biblical law. In addition, the history of legal interpretation in Jewish law is not unlike that of other legal systems in that judges ultimately must apply the laws to real-life situations and are thus forced to define the terms in a way that will make sense within the framework of their codes, case law and social reality.
77עז
It appears that the scope of this law as interpreted by our sages is limited. It is designed especially to prohibit men and women from misrepresenting themselves as the other gender with the aim of illicit heterosexual activity. The mitzva does not prohibit cross dressing for the festival of Purim. It also would probably not prohibit cross-dressing in a private setting or for theatrical purposes, nor would it prohibit such dress when it would not mislead others as to the gender of the person under the clothes.
78עח
The third clause of the verse, “whoever does such a thing is an abhorrence unto Adonai,” has been understood by our sages to mean that it is the forbidden act that is an abhorrence, not the person. The wording of this clause is merely a figure of speech, an idiomatic usage, and should not be taken to refer to the person himself or herself.
79עט
The Torah’s concern in this verse, then, is not with creating or reinforcing gender differences per se, but in preventing gender associations of clothing or possibly body hair from being used to deceive others for purposes leading to sexual immorality. The key here seems to be deception for illicit purposes. Indeed this law appears in Deuteronomy in the context of laws against deceit.
80פ
In American society the fashion trend over the past decades seems to be toward a larger body of “unisex” apparel. At the movie theatre the teenage women selling popcorn are wearing suits and ties. Jeans are common to all genders as are sweaters and jackets. It is much more common for genuine intentional transvestites to be accepted publicly. A person’s gender can less easily be judged by their clothing, and many people like it that way.
81פא
While the legal interpretations of this verse from Deuteronomy have been diverse, most of Jewish legal discussion has not taken the verse to suggest a blanket ban or condemnation of what today we call “cross dressing.”
82פב
©Jon-Jay Tilsen