(ז) רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ (ח) לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃
(7) But you must be very strong and resolute to observe faithfully all the Teaching that My servant Moses enjoined upon you. Do not deviate from it to the right or to the left, that you may be successful wherever you go. (8) Let not this Book of the Teaching cease from your lips, but recite it day and night, so that you may observe faithfully all that is written in it. Only then will you prosper in your undertakings and only then will you be successful.
רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין גָּרְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, מַה טַּעַם (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וּכְתִיב (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ יָפֶה לִמְּדַנִּי רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֵין גָּרְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוֵינָא לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא בִּימָמָא, בַּלַּיְלָה הֲוָה מַנְהֲרָא לִי, דִּכְתִיב: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה.
R Yohanan stated “There is no substance to Torah, except at night. How do we know? For it says ‘She arises while it is still night’ and ‘Get up! Sing out at night!’” Reish Laqish said “Day and night, as it says ‘You shall delve in it, day and night’” Reish Laqish said “What a great thing I heard from R Yohanan that there is no substance, except at night.” Reish Laqish said “since I study Torah all day, at night it becomes clear to me. Thus it says ‘You shall delve in it day and night.’”
(ח) כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ אֲפִלּוּ הָיָה עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה וּמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וַאֲפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א ח) "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה":
(8) Every man in Israel is obliged to study the Torah, whether he be poor or rich, whether he be physically healthy or ailing, whether he be in full vigor of youth or of great age and weakened vitality; even if he be dependent upon alms for his livelihood, or going around from door to door begging his daily bread, yea, even he who has a wife and children to support is obliged to have an appointed time for the study of the Torah, both during the day and at night, for it is said: "But thou shalt meditate therein day and night" (Joshua, 1.8.).9Yoma, 35a; Menahot, 99b. G. G.
(יג) אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אֵין אָדָם לָמֵד רֹב חָכְמָתוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה. לְפִיכָךְ מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּכֶתֶר הַתּוֹרָה יִזָּהֵר בְּכָל לֵילוֹתָיו וְלֹא יְאַבֵּד אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן בְּשֵׁנָה וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשִׂיחָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֶלָּא בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְדִבְרֵי חָכְמָה.
(13) Although it is mandatory to study by day and by night, no man acquires most of his wisdom at any but during night-time. Therefore, whosoever desires to attain the crown of the Torah should take care of all of his nights, not to spend even one of them in sleeping, eating, drinking, conversation, or in like matters, but in study of the Torah and in matters of wisdom.
שאלות ותשובות רב״ז ילקוט חנוכי מח
וקשה מה יענה ר' יוחנן על האי קרא ד"והגית בו יומם ולילה”? ועוד יש לדקדק בויק"ר י"ט, ובשה"ש פ"ה שם שבח ר"ל גופי' דברי ר' יוחנן בזה ואמר "יפה למדני ר' יוחנן" וכו'. וגם ר"ל "חזר ואמר" (בויק"ר י"ט שם) "לית אתון חמי אולפני מה נהיר באפי, ולמה, דהוה דלילה ודיממא". וטעמו ודאי משום דכתיב "והגית בו יומם ולילה". וכן מפורש בשה"ש רבה שם. גם נשמט שם הלשון "חזר ואמר", ומשמע דלא חזר ר"ל כלל מדבריו בשום פעם. ואם כן איה איפוא נוכל למצוא איזהו מקומו של שבחו דר"ל ששבח דברי ר' יוחנן באמרו "יפה למדני“?
והנה "בסוף מגילה" אמר ר' יוחנן: "כל הקורא בלא נעימה, ושונה בלא זמרה, עה"כ אומר גם אני נתתי להם חקים לא טובים וגו', ובתוס' שם ד"ה "והשונה בלא זמרה, שהיו רגילין לשנות המשניות בזמרה, לפי שהיו שונין אותן על פה, ועי"כ היו נזכרים יותר" עכ"ל. וראיתי בספר "דבש לפי" (להגה"ק חיד"א ז"ל מערכת ז') כתב בשם ספר "ארץ החיים", דזמרה מועיל לזכרון יעו"ש. ותמהני שלא זכר שר רב יוסף סיני ועוקר הרים דברי התוס' הנזכר לעיל
שפיר דרש מהאי קרא ד"קומי רוני בלילה" ד"רנה של תורה" היינו משנה הנלמדת בקול רנה וזמרה, אינה "אלא בלילה" ... אמנם כן יש להעמיס עוד בדברי ר' יוחנן דסבירא לי' דסדר הלימוד כן הוא. דלעיון וחידוד בתורה, היום מסוגל יותר. והלילה היא מוכשרת לחזור ולשנות לכל מה שלמד ביום.
Yalkut Hanochi of Rabbi Betzalel Ze'ev Shafran Excerpts from Question 48
The whole thing is difficult to understand. What did R Yohanan say about the obvious verse ‘You shall delve in it, day and night’? Also, how is it that Reish Laqish himself went and praised R Yohanan on this and said “What a great thing from R Yohanan,” but in Vayiqra Rabba it says “He retracted and said ‘Can you not see how the teaching lights up my face, for it is from the night and day?’” For if so, how are we able to find anywhere what of R Yohanan’s statement deserved Reish Laqish’s praise?
But behold, at the end of Tractate Megilla R Yohanan said “Anyone who reads without pleasantness, and repeats without song, on him applies ‘Also I gave them laws that were not good,’” and Tosaphot there states that they would regularly recite the Mishna to a tune, as they studied them by heart, and through the tune they remembered them better. And I saw in Devash Lefi by the Hida that he said in the name of the book Eretz Hahaim that tune helps remembrance, but I am amazed that R Yosef, Sinai and Uprooter of Mountains did not cite the Tosaphot.
So it would seem he expounded well that “There is no song of Torah, save at night,” for he was in accordance with his view that the optimal time of Mishna is the night, for for the “Song of Torah” is Mishna which is learned with a voice of song and tune, and that is only at night. However it is also possible to get more from R Yohanan’s statement that the order of learning should be in a certain way, for with regards to in depth study and analysis of Torah, the day is more suitable. And the night is the proper time to review and repeat all that one studied in the day.
אמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו משום ובלילה שירה עמי
Reish Lakish said: Whoever occupies himself with Torah at night, the Holy One, Blessed be He, extends a thread of kindness over him by day, as it is stated: “By day, the Lord will command His kindness,” and what is the reason that “by day, the Lord will command His kindness”? Because “and in the night His song,” i.e., the song of Torah, “is with me.”
רשימות שיעורים (רי"ד סולובייצ'יק) מסכת ברכות דף ח עמוד ב
דהרמב"ם (פ"א ה"ח מהל' ת"ת) כבר כתב החיוב ללמוד תורה ביום ובלילה. ״כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו וכו' חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנא' והגית בו יומם ולילה. וצריך עיון דלכאורה הרמב"ם היה צריך להדגיש בהלכה זו את גודל הענין ללמוד תורה בלילה. ברם על פי מה שנאמר לעיל יש ליישב דבפרק א מהל' תלמוד תורה הרמב"ם מיירי מענין מצות לימוד תורה גרידא, אמנם בפרק ג מהל' תלמוד תורה דהוא פרק כתר התורה מיירי הרמב"ם בדין כתר תורה ובקדושת הגוף שחלה על ידי לימוד התורה ועמלות בתורה, ועל כן דוקא כאן (בפרק ג) מדגיש גודל החשיבות של לימוד התורה בלילה כדי להשיג כתר התורה
Reshimot Shiurim of R YD Soloveichik Berakhot 8b
But Rambam earlier wrote that there is an obligation to study Torah day and night. “Every man of Israel, rich or poor, well or ill, is obligated in the study of Torah, and must set aside a time each day and night, as it says “You shall delve in it, day and night (Laws of Torah Study Chapter 1)”. An explanation is required as to why Rambam did not write there about the greatness of night Torah study. We can answer this that in Chapter 1, Rambam was writing specifically about the obligation of Torah study. But here in Chapter 3, Rambam is discussing the Crown of Torah and the bodily sanctification that comes through the study of Torah and toil in Torah.
זוהר אמור
כֵּד קְרִ֫בוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, כְּדֵין נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ, וְאִדַּכִּי וְאִתְפְּסִ֫קַת זֻהֲמָתָן מִנַּ֫יְיהוּ, וְאִתְחַבַּ֫רוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא וּכְנֶ֫סֶת יִשְׂרָאֵל, וְקַבִּ֫לוּ אוֹרָ֫יְתָא. וְהָא אוֹקִימְנָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל־הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל־קַיָּם, לְאִתְדַּכָּ֫אָה וּלְאִסְתַּחָאָה, וְכֹלָּא אִתְקְשִׁ֫רוּ וְאִתְחַבַּ֫רוּ בֵּיהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.
עַל־דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נָיְמִי בְּהַאי לֵילְיָא, וַהֲווֹ לָעַן בְּאוֹרָיְתָא, וְאָמְרִי: נֵיתֵי לְאַחְסָנָא יְרֻתָּא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן, בִּתְרֵין עָלְמִין. וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶ֫סֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְּרָא עֲלַ֫יְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדַּוְּגָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וְתַרְוַ֫יְהוּ מִתְעַטְּרִי עַל־רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכַּן לְהָכִי
Zohar Emor
(Translation © Dr. Gabriel Wasserman)
When the Israelites arrived at Mt. Sinai, then did the dew descend in fullness, and they became purified, and their filth departed from them, and they joined with the King and Keneseth Yisra’el, and they received the Torah. We have an established tradition that at that moment, all the rivers flowed to the sea (Qoheleth 1:7), in order to become purified and bathed, and all joined and united with the Holy King.
And for this reason, the Ḥasidim Rishonim (early pious people) would not sleep on this night. Rather, they would toil in Torah-study, and say: “Let us come and inherit the holy inheritance for us and for our descendants, in both worlds.” And that night, Keneseth Yisra’el becomes crowned upon them, and She comes to unite with the King, and both of them become crowned upon the heads of those who merit it.
אגרת השבועות של ר' שלמה הלוי אלקבץ
וְעַתָּה הֶחֱזַרְתֶּם עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. הִתְחַזְּקוּ יְדִידַי, הִתְאַמְּצוּ אֲהוּבַי, שִׂמְחוּ וְעִלְצוּ וּדְעוּ כִּי אַתֶּם מִבְּנֵי עֲלִיָּה, וּזְכִיתֶם לִהְיוֹת מֵהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, וְקוֹל תּוֹרַתְכֶם וְהֶ֫בֶל פִּיכֶם עָלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָקַע כַּמָּה אֲוֵירִים וְכַמָּה רְקִיעִים עַד שֶׁעָלָה; וּמַלְאָכִים שָׁתְקוּ, וּשְׂרָפִים דָּמֲמוּ, וְהַחֲיוֹת עָמְדוּ, וְכָל־צְבָא מַ֫עְלָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְעִים אֶת־קוֹלְכֶם
Shavuot Letter of R' Shelomo Alkabetz
(Translation © Dr. Gabriel Wasserman)
Be strong, O my friends; fortify yourselves, O my beloveds; rejoice and be glad, and know that you are of the elite, and you have merited to be from the King’s palace, and the sound of your Torah, and the breath from your mouths, has ascended before God, and burst through many firmaments and many spaces [between the firmaments], until it ascended [all the way to God]; the angels have gone silent, the seraphim have gone mute, the ḥayoth stand still, and the entire host of heaven, and God Himself, are listening to your voice.