אגרת הקודש מרבי אלעזר מליזענסק:
מכתבו הגיעני, והראתיו לכבוד אדוני אבי מורי נ"י ויזרח לנצח. והיה בקראו בו, תסמר שערותיו, ונזדעזעו אבריו, בראותו שיש בעולם שטותים, ודברי הבלים ופתיים כאלו.
כך אמר אא"מ: מי שהוא שואל אם לומר זמירות אלו, או לזולתם. ואם לומר שיר השירים בעת הזאת, או באחרת, ושאר שטותים כאלו, אשר במכתב אין להעלות אותן על הכתב.
Letter from Rebbe Eluzer of Leżajsk (4th generation Hasidic leader):
I got your letter, and I showed it to my father. When he read it, he was shocked, and shaken to his core, seeing that such empty and stupid ideas exist in the world.
This is what my father said: whoever asks: "Should we sing this song, or that song?" and whatever "to recite the Song of Songs, at this time or at another time?" and other stupid things like that, which are not worthy of being written down.
(translation by Abby Stein)
‘‘The Hasidic teaching is the proclamation of rebirth. No renewal of Judaism is possible that does not bear in itself the elements of Hasidism.’’
- Martin Buber
וכן בכל דור ודורשיו הם משלימין התורה, כי התורה נדרשת בכל דור ודור לפי מה שצריך לאותו דור. ולפי שורש כשמתן של אותו הדור, כך השי"ת מאיר עיני חכמי הדור ההוא בתורתו הקדושה. והכופר בזה, ג״כ כאילו כופר בתורת ח"ו. וכן ראיתי בספר הקדוש ששם המפורש היה משתמשין בו בכל דור, כ"א לפי דורו, ולפי שורש נשמתו, וכן כל התורה כולה שהוא שמותיו של הקב׳׳ה.
In every generation, the scholars (of that generation) are making up [alternative translation: are finishing, or filling up] the Torah, because the Torah is being interpreted in every generations according to the needs of that generation And according to the source of their souls - so is God enlightening the eyes of the wise people of that generation, in Its holy Torah.
(Translation by Abby Stein)
זה הכלל גדול בעבודת הבורא יתברך שמו, שאנחנו בני ישראל מחויבים להאמין בב' תורות: בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, שכולם ניתנו מרועה אחד. תורה שבכתב מסר לנו על ידי משה עבדו נאמן ביתו, מכתב חרות על הלוחות, באש שחורה על גבי אש לבנה. ותורה שבעל פה מה שנמסר למשה רבינו עליו השלום על פי פירושה, "כל שתלמיד ותיק עתיד לחדש." נמצא שעיקר תורה שבעל פה ניתנה לנו כפי מה שהצדיקים שבדור יפרשו את התורה, כן יקום. וזה כח הגדול שמסר לנו הבורא ברוך הוא מחמת אהבתו ובחירתו לעמו ישראל, וכפי רצונם מהתורה כך מתנהגים כל העולמות. וזהו מה שאמרו חכמינו ז"ל: (מועד קטן טז:) הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה והצדיק מבטלה.
A basic principle in God’s service: we ... believe in two Torahs: written and oral, both given by a single Shepherd. ...The written Torah was given us by Moses, God’s faithful servant, in writing etched on the tablets, black fire on white fire. The oral Torah given to Moses is its interpretation, including ‘‘everything a faithful student is ever to discover.’’ This means that the oral Torah given to us essentially follows the interpretation of the zaddikim of the generation. As they interpret the Torah, so it is. This great power has been given us by the Creator out of love for Israel, His chosen people. All the worlds follow their will in Torah. Thus did the sages say: ‘‘The Holy One issues a decree, but the zaddik may nullify it.
Rabbi Arther Green, Abraham Joshua Heschel: Recasting Hasidism for Moderns:
A fourth area of obvious Hasidic influence is Heschel’s great belief in the Hasidic virtues of hesed and simhah as key to the spiritual life. When we heard Heschel read the famous passages in the Toldot Ya’akov Yosef or the Kedushat Levi about the proper mokhia (preacher or chastiser), who brings people back to God be-derekh ha-hesed (‘‘by means of kindness’’) rather than by harsh threats, we understood that Heschel saw his own role in this way. He never berated Jews for not being observant, but tried to show them the light and beauty that he found in the religious life. He saw his job as helping people to open their eyes in a deeper way, and he knew that this could only be done by positive example, not by anger or judgment. In this sense I think it fair to say that he did indeed take on the role of rebbe, however reluctantly, for liberal Jews. There is something very much Hasidic, in the original sense of Hasidism (before it became a weapon against modernity and sometimes revealed an angry face) present in this approach. Hasidism understands anger, even righteous anger, as a negative characteristic, emerging from too strong a pull to the left side or the presence of too much black bile in the system. It has to be countered by the activation of haesed, divine love or compassion, for which Hasidism is named, after all. To be a hasid is to be an ish ha-Aesed, something Heschel tried to exemplify all his life. This is found in his writings on education and of course formed the basis for his commitment to reasserting the voice of religion in powerful nonviolent movements for social change. In Martin Luther King he saw gevurah shebe-Aesed, if I may say it in Hasidic language—the tremendous power that lay hidden in acts of love.
(Modern Judaism, Volume 29, Number 1, February 2009, p. 72)
Check out my website - The Second Transition: www.thesecondtransition.blogspot.com
Facebook (public page): www.facebook.com/abbysteinas
Twitter and Instagram: @abbychavastein