I. "לא יסף" in תנ"ך
(כו) וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃
(26) And Judah acknowledged them, and said: ‘She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son.’ And he knew her again no more.
(כא) וְלֹא־יָ֤סַף עוֹד֙ מַלְאַ֣ךְ ה' לְהֵרָאֹ֖ה אֶל־מָנ֣וֹחַ וְאֶל־אִשְׁתּ֑וֹ אָ֚ז יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ ה' הֽוּא׃
(21) But the angel of the LORD did no more appear to Manoah or to his wife. Then Manoah knew that he was the angel of the LORD.
(לה) וְלֹא־יָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶת־שָׁאוּל֙ עַד־י֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽי־הִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַה' נִחָ֔ם כִּֽי־הִמְלִ֥יךְ אֶת־שָׁא֖וּל עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
(35) And Samuel beheld Saul no more until the day of his death; for Samuel mourned for Saul; and the LORD repented that He had made Saul king over Israel.
(ד) וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּֽי־בָרַ֥ח דָּוִ֖ד גַּ֑ת וְלֹֽא־יוסף [יָסַ֥ף] ע֖וֹד לְבַקְשֽׁוֹ׃ (ס)
(4) And it was told Saul that David was fled to Gath; and he sought no more again for him.
(יט) אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ ה' אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃
(19) These words the LORD spoke unto all your assembly in the mount out of the midst of the fire, of the cloud, and of the thick darkness, with a great voice, and it went on no more. And He wrote them upon two tables of stone, and gave them unto me.
(כה) וַיֵּ֨רֶד ה' ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
(25) And the LORD came down in the cloud, and spoke unto him, and took of the spirit that was upon him, and put it upon the seventy elders; and it came to pass, that, when the spirit rested upon them, they prophesied, but they did so no more.
II. And then what happened?
כל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו והן נתנבאו ולא פסקו.
מנא לן דפסקו?
אילימא מדכתיב (במדבר יא, כה) "ויתנבאו ולא יספו"
אלא מעתה (דברים ה, יח) "קול גדול ולא יסף"-- ה"נ דלא אוסיף הוא?!
אלא דלא פסק הוא!
All of the prophets prophesied and then stopped, but [the seventy elders] prophesied but did not stop.
From what verse do we know that they did not stop?
If you say from "they prophesied but [לא יספו]," then you would also have to think that [the verse in Deuteronomy means] "with a great voice, and it went on no more," but it really means "it did not stop"!
אמר רבי יצחק: מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור, קבלו מהר סיני [...] ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור, כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני. וכן הוא אומר (דברים ה): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף.
R. Yitzchak said: Everything the prophets would prophesy in every generation, they received from Mt. Sinai [...] But not only the prophets received their prophecy from Sinai, but all the sages in every generation received theirs from Sinai. As it says "These words the LORD spoke to all your assembly, a great voice and לא יסוף"
ר' יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל. מה טעמא? (דברים ה) קול גדול ולא יסף. רשב"ל אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן :קול גדול ולא יסף" ונאמר להלן (אסתר ט) "וזכרם לא יסוף מזרעם"
R. Yochanan says: Prophets and Writings will be nullified in the time to come, but the five books of the Torah will not be nullified. How do we know? "A great voice and לא יסף" R. Shimon b. Lakish said: Megillat Esther and the legal rulings also will not be nullified. It says here "A great voice and לא יסף" and it says there (Esther 9) "And the memory of them will not perish [לא יסוף] from their offspring."