Why Did משה Break the לוחות?

(יט) וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מידו [מִיָּדָיו֙] אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃

Exodus 32:19

(19) And it came to pass, as soon as he came nigh unto the camp, that he saw the calf and the dancing; and Moses’anger waxed hot, and he cast the tables out of his hands, and broke them beneath the mount.

דברים ט׳:י״ז

(יז) וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃

Deuteronomy 9:17

(17) And I took hold of the two tables, and cast them out of my two hands, and broke them before your eyes.

דברים ל״ד:י׳-י״ב

(י) וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ (יא) לְכָל־הָ֨אֹת֜וֹת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃ (יב) וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

Deuteronomy 34:10-12

(10) And there hath not arisen a prophet since in Israel like unto Moses, whom the LORD knew face to face; (11) in all the signs and the wonders, which the LORD sent him to do in the land of Egypt, to Pharaoh, and to all his servants, and to all his land; (12) and in all the mighty hand, and in all the great terror, which Moses wrought in the sight of all Israel.

רש"י על דברים ל״ד:י״ב:ג׳

(ג) לעיני כל ישראל. שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר אשר שברת, יישר כחך ששברת (שמות לד, א) :

רשב"ם על שמות ל״ב:י״ט:א׳

(א) וישלך מידיו - כשראה את העגל תשש כחו ולא היה בו כח להשליכם רחוק ממנו קצת שלא יזיק את רגליו בנפלם, כדרך כל משליכי משאוי כשאין בהם כח לשאת. וכן ראיתי בפרקים של רבי אליעזר ועיקר פשוטו כך.

Rashbam on Exodus 32:19:1

(1) וישלך מידו, when Moses saw the golden calf, he became physically too weak to continue to carry the weight of the Tablets and he threw them as far as possible away from himself so that they would not drop on his feet. This is the way all persons who throw away a burden they carry and which has become too heavy for them, do this. This is the way Pirkey de Rabbi Eliezer explains this verse (chapter 45). This is also the plain meaning of the verse.

רמב"ן על שמות ל״ב:ט״ז:א׳

(א) והלחות מעשה אלהים המה היה ראוי שיזכיר הכתוב כל מעשה הלוחות בפסוק ויתן אל משה (לעיל לא יח), כאשר אמר כתובים באצבע אלהים. אבל הזכירו בכאן לספר במעלתן, לומר כי לא נמנע משה בכל זה מלשבר אותם, כי חרה לו בראותו המעשה הרע ההוא, ולא יכול להתאפק. או כענין שהזכירו רבותינו (בשמות רבה ט יא) שפרח הכתב עתה בבואו בגבול העגל במקום הטומאה והחטא:

Ramban on Exodus 32:16:1

(1) Moshe did not hesitate to shatter the Tablets, for he was so angered when he saw this evil deed, he could not control himself.

שמות רבה מ״ג:א׳

זובח לאלהים יחרם. מה עשה משה? נטל את הלוחות מתוך ידו של הקב"ה, כדי להשיב חמתו. למה הדבר דומה? לשר, ששלח לקדש אשה עם הסרסור, הלך וקלקלה עם אחר. הסרסור שהיה נקי, מה עשה? נטל את כתובתה מה שנתן לו השר לקדשה וקרעה. אמר: מוטב שתדון כפנויה ולא כאשת איש. כך עשה משה, כיון שעשו ישראל אותו מעשה, נטל את הלוחות ושברן, כלומר, שאלו היו רואין עונשן לא חטאו.

משך חכמה כ״א:כ״ג

(כג) וזהו ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות [וראה כי גדל טעותן עד, אשר לא חשבוהו לספק כלל כי לא רצו לעמוד אולי ירד משה ולהביט מרחוק על ביאתו רק היו משוקעין בטעותם בתועבות העגל אשר חשבוהו לאלקי] הבין טעותן ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות, ר"ל כי אין שום קדושה וענין אלקי כלל בלעדי מציאות הבורא ית"ש, ואם הביא הלוחות היו כמחלפים עגל בלוח ולא סרו מטעותן, אולם כאשר שבר הלוחות, ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בד' ותורתו הטהורה.

דברים י׳:א׳

(א) בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃

Deuteronomy 10:1

(1) At that time the LORD said unto me: ‘Hew thee two tables of stone like unto the first, and come up unto Me into the mount; and make thee an ark of wood.