Rabbi Ovadiah S'Forno, Commentary on Exodus 2:11-17
1 א
ספורנו שמות פרק ב: יא-טו
2ב
(יא) וירא בסבלותם. נתן לבו לראות בעוני אחיו: וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ומצד האחוה התעורר להנקם: (יג) ויאמר לרשע. מפני היות כל אחד מהם אחיו לא התעורר להנקם, אבל הוכיח במישור: (יד) הלהרגני אתה אומר. אתה מעורר מדנים להרגני: ויירא משה. ובכן נשמר לנפשו וברח: ויאמר אכן נודע הדבר. כשאמר זה המוסר את דבריו אלה בפני רבים, ולכן לא הרג את המוסר מבלי אין תועלת בהריגתו אחר שכבר מסר: (טו) וישב בארץ מדין. בחר לשבת איזה זמן בארץ מדין: וישב על הבאר. ובעברו בארץ קרה לו שישב סמוך לאיזה באר, כמו ויפגע במקום (בראשית כח, יא) באיזה מקום, כמבואר למעלה: (יז) ויקם משה ויושיען. בהיות שני בעלי הריב נכרים לא התעורר להנקם, גם לא הקפיד לישר ארחותם בתוכחות מוסר, רק קם להושיע את העשוקים מיד עושקיהם:
"He saw a man who was Egyptian striking a man who was Hebrew from among his brethren"- and owing to his sense of brotherhood he aroused himself to assist (avenge). "He said to the evildoer"- since each one of them was his brother, he did not arouse himself to avenge, but rather rebuked directly. "Moses arose; He championed them"- since both parties to the quarrel were aliens, he did not arouse himself to avenge (assist), not did he care to straighten their ways through moral rebuke, rather he arose to rescue the oppressed from the hands of their oppressors. [Translation by Edah and The Center for Modern Torah Leadership]
3 ג

Suggested Discussion Questions:

1. S'forno contends that Moses reacted with rage to oppression against his community, with outrage to oppression within his community, and with pragmatic rationality to oppression outside his community. Do you find these differing reactions compelling or troubling?

2. Do you react differently to oppressions in different communities? What can you learn from your reaction?

4 ד
Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)