Rambam, Mishneh Torah, Laws of Gifts to the Poor 10: 5
רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י:ה
שאל העני ממך ואין בידך כלום ליתן לו פייסהו בדברים, ואסור לגעור בעני או להגביה קולו עליו בצעקה, מפני שלבו נשבר ונדכא והרי הוא אומר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, ואומר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים,
If a poor man requests money from you and you have nothing to give him, speak to him consolingly. It is forbidden to upbraid a poor person or to shout at him because his heart is broken and contrite...for it is written ( in Isaiah 57:15), "To revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite." [translation by AJWS]

Suggested Discussion Questions:

1) What does this text teach us about the way we are supposed to treat the poor?

2) What social justice themes emerge from this text?

3) What does one do when they want to be able to provide for those in need but do not have much too give?

Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)