ספורנו ויקרא יט:ט-י
ביאר שאחר שקבלנו אותו לאלהים ראוי לנו ללכת בדרכיו, לעשות צדקה ומשפט, וממיני הצדקה הם לקט שכחה ופאה האמורים בענין, וזה ביאר באמרו אני ה' אלהיכם, כלומר: ומכיוון שאני אלהיכם, וכל ארחותי חסד ואמת, ראוי לכם לשמור מיני הצדקה אלה הרצויים לפני.
. . . After having accepted God, it is appropriate for us to walk in God’s ways, to practice righteousness and justice. Among the types of righteousness are leket, shich’chah and pe’ah that are discussed here. And this is what is meant by, “I, Adonai, am your God.” As if to say, “And since I am your God, and all of My ways are kind and true, it is appropriate for you to observe these types of righteousness that are pleasing before Me.”
Suggested Discussion Questions:
1. How are leket, shich'chah and pe'ah ways to practice righteousness and justice?
2. What are the limitations of the kind of direct giving that leket, pe'ah and shich'chah represent?
Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)