Babylonian Talmud, Ta'anit 24a - 1
תלמוד בבלי תענית כד.
אלעזר איש בירתא כד הוו חזו ליה גבאי צדקה הוו טשו מיניה דכל מאי דהוה גביה יהיב להו יומא חד הוה סליק לשוקא למיזבן נדוניא לברתיה חזיוהו גבאי צדקה טשו מיניה אזל ורהט בתרייהו אמר להו אשבעתיכו במאי עסקיתו אמרו ליה ביתום ויתומה אמר להן העבודה שהן קודמין לבתי שקל כל דהוה בהדיה ויהב להו פש ליה חד זוזא זבן ליה חיטי ואסיק שדייה באכלבא אתאי דביתהו אמרה לה לברתיה מאי אייתי אבוך אמרה לה כל מה דאייתי באכלבא שדיתיה אתיא למיפתח בבא דאכלבא חזת אכלבא דמליא חיטי וקא נפקא בצינורא דדשא ולא מיפתח בבא מחיטי אזלא ברתיה לבי מדרשא אמרה ליה בא וראה מה עשה לך אוהבך אמר לה העבודה הרי הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל
When those who collected tzedakah saw Elazar of Birta, they would flee from him, because he would give them everything he had. One day he went to the market to buy a dowry for his daughter. The tzedakah-collectors saw him and fled from him. He chased after them [and caught them]. He said, "Swear to me -- what do you do?" They said to him, "We help orphans." He said to them, "By God! They take precedence of my daughter!" and took everything he had with him and gave it to them, except for one dinar. He used the dinar to buy wheat and put it in their store-house. When his wife returned, she said to his daughter, "What did your father buy?" She said, "He put everything he bought in the store-house." She went to open the door of the store-house, and saw that it was full of wheat which was coming out the hinges of the door -- and the door would not open because of the wheat. His daughter went to the study-hall and said to him, "Come see what the One who love you did for you." He said to her, "By God! These are sanctified/prohibited to you -- you have no more claim to them than any other poor person in Israel." [translation by Mechon Hadar]

Suggested Discussion Questions:

1. Does this story have a message? Hero? Anti-hero?

2. What in the theme of the daughter's wedding adds to the poignance of the story?

Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)