(לא) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ (פ)
(31) And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.
(א) יום הששי. הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה דבר אחר יום הששי כלם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון המוכן למתן תורה:
(ב) דבר אחר: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" - כלם תלוים ועומדים עד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הוא ששי בסיון (ס"א שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה וזהו יוֹם הַשִּׁשִּׁי בה"א שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה.
(1) Scripture added a “hey” on "the sixth [day]," at the completion of the Creation, to tell us that He stipulated with them, [“you were created] on the condition that Israel accept the Five Books of the Torah.” [The numerical value of the “hey” is five.] (Tanchuma Bereishith 1).
(2) Another explanation for “the sixth day”: They [the works of creation] were all suspended until the “sixth day,” referring to the sixth day of Sivan, which was prepared for the giving of the Torah (Shab. 88a). [The “hey” is the definite article, alluding to the well-known sixth day, the sixth day of Sivan, when the Torah was given].
(ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ (ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
(5) And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. (6) And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart.
(א) והיו הדברים האלה. ומהו האהבה והיו הדברים האלה, שמתוך כך אתה מכיר בהקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו:
(1) And these words… shall be: What is this “love” [referred to in the previous verse]? It is that these words [the Torah] shall be upon your heart, and through this, you will come to recognize the Holy One, blessed be He, and will [consequently] cling to His ways (Sifrei 6:6).
(ב) אשר אנכי מצוך היום. לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה דיוטגמא, מצות המלך הבאה במכתב:
(2) Which I command you this day: they should not appear to you as an antiquated edict (דְּיוּטַגְמָא) which no one cares about, but as a new one, which everyone hastens to read. *The word דְּיוּטַגְמָא means: a royal edict which comes in writing (Sifrei).
ברכות התורה
Blessings Recited Before Torah Study
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוק בְּדִבְרֵי תורָה:
וְהַעֲרֶב נָא ה' אֱלהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינו וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ וְלומְדֵי תורָתֶךָ לִשְׁמָהּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמְלַמֵּד תּורָה לְעַמּו יִשרָאֵל:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. נותֵן הַתּורָה:
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוכֵל פֵּרותֵיהֶם בָּעולָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לו לָעולָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן. כִּבּוּד אָב וָאֵם. וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. וְהַכְנָסַת אורְחִים. וּבִקּוּר חולִים. וְהַכְנָסַת כַּלָּה. וּלְוָיַת הַמֵּת. וְעִיּוּן תפילה. וַהֲבָאַת שָׁלום בֵּין אָדָם לַחֲבֵרו וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּו. וְתַלְמוּד תּורָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם:
Blessed are You, Hashem our God, King of the universe, Who has sanctified us with His commandments and has commanded us to engross ourselves in the words of Torah. Please, Hashem, our God, sweeten the words of Your Torah in our mouth and in the mouth of Your people the family of Israel. May we and our offspring and the offspring of Your people, the House of Israel-all of us- know Your Name and study Your Torah for its own sake. Blessed are You Hashem, Who teaches Torah to His people Israel.
Blessed are You Hashem, our God, King of the universe, Who selected us from all the peoples and gave us His Torah. Blessed are You, Hashem, Giver of the Torah.
These are the precepts whose fruits a person enjoys in This World but whose principal remains intact for him in The World to Come. They are: the honor due to father and mother, acts of kindness, early attendance at the house of study morning and evening, hospitality to guests, visiting the sick, providing for a bride, escorting the dead, absorption in prayer, bringing peace between man and his fellow-and the study of Torah is equivalent to them all (Talmud, Shabbos 127a).
Questions for Discussion
Q1. How, in our own lives, can we reach the level where we feel that the Torah is fresh as if it is given anew each day? After all, isn't the Torah simply the same book we have passed down from generation to generation which we read time and time again?
Q2. If Hashem intended that we view the Torah as if it was given anew each day, in what way is Shavuot unique?