Rambam, Laws of Temperament 6:7
1 א
רמבם, הלכות דעות ו:ז
2ב
הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך (ויקרא יט:יז), המוכיח את חבירו בין בדברים שבינו לבינו, בין בדברים שבינו לבין המקום, צריך להוכיחו בינו לבין עצמו, וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם הבא, אם קיבל ממנו מוטב ואם לאו יוכיחנו פעם שניה ושלישית, וכן תמיד חייב אדם להוכיחו עד שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע, וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפש בעון אלו כיון שאפשר לו למחות בהם.
If one observes that another committed a sin or walks in a way that is not good, it is the person’s duty to bring the erring one back to the right path and point out that he/she is wronging him/herself by this evil course, as it is said, “You shall surely rebuke your neighbor” (Leviticus 19:17). One who rebukes another, whether for offenses against the one who rebukes him/herself or for sins against God, should administer the rebuke in private, speak to the offender gently and tenderly, and point out that the rebuke is offered for the wrongdoer’s own good, to secure for the other life in the World to Come. If the person accepts the rebuke, well and good. If not, the person should be rebuked a second, and a third time. And so one is bound to continue the admonitions, until the sinner assaults the admonisher and says, “I refuse to listen.” Whoever is in a position to prevent wrongdoing and does not do so is responsible for the iniquity of all the wrongdoers whom that person might have restrained. [Freeman translation]
3 ג

Suggested Discussion Questions:

1. Why are we commanded to rebuke those who sin? Why must we get involved in the actions of others?

2. In practice, it is very difficult to rebuke someone. What are some ways of rebuking so that the person is not shamed?

3. Have you ever rebuked someone? Were they receptive?

4 ד
Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)