תלמוד בבלי, שבת כא:
תנן התם: גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק - חייב. גמל שטעון פשתן, והוא עובר ברשות הרבים, ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני, והדליק את הבירה - בעל הגמל חייב. הניח חנוני את נרו מבחוץ - חנוני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור.
We learnt elsewhere: If a spark which flies from the anvil goes forth and causes damage, he [the smith] is liable. If a camel laden with flax passes through a street, and the flax overflows into a shop, catches fire at the shopkeeper’s lamp, and sets the building alight, the camel owner is liable; but if the shopkeeper placed the light outside, the shopkeeper is liable.
[Soncino translation]
Suggested Discussion Questions:
1. What are the factors that determine responsibility?
2. How can we use these same factors in assessing damage on local, national and global scales?
3. What social justice themes emerge from this text?
Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)