אלשיך ויקרא פרק יט
ויקרא פרק יט
(ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:
(י) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
אלשיך ויקרא פרק יט
ולא יעלה על רוחך כי משלך אתה נותן לעני, או כי מאסתיו מתת לו לחם כאשר נתתי לך, כי גם בני הוא כמוך. אך הוא, כי חלקו הוא בתבואתך, ולזכותך כוונתי לתת לו חלקו מתחת ידיך. כמפורש אצלנו על פסוק (שמות כב כד) את העני עמך, ובפסוק (להלן כה לו) וחי אחיך עמך. וזהו החילו בלשון רבים באומרו ובקצרכם, וצאתו בלשון יחיד באומרו לא תכלהוכו'. אך הוא כי מתחלה אמר לשון רבים, לומר קציר ארצכם של בעל השדה והעני והגר, כי מהכל הוא לפי האמת כי חלקם שם, ומה גם כי דרך העשיר להעמיד קוצרים שכירים עני וגר. ועל בעל הבית והקוצרים אמר ובקצרכם את קציר ארצכם. ואחר כך את בעל הבית
אמר לא תכלהוכו', לכן אתה בעל השדה
When you reap the harvest of your land, you shall not reap all the way to the edges of your field, or gather the gleanings of your harvest. (10) You shall not pick your vineyard bare, or gather the fallen fruit of your vineyard; you shall leave them for the poor and the stranger: I the Lord am your God.
Alshich: Do not think that you are giving to the poor from your own possession, or that I despised the poor by not giving them as I gave you. For the poor is My child, as you are, and the poor’s share is in your grain; it is to your benefit to give the poor their share from your property. This is the meaning of the use of the verse in the plural form - “when you reap” - in the beginning of the verse, and the use of the singular “you shall not reap all the way” afterwards. At the beginning the Torah uses the plural to designate common ownership of the field by the owner, the poor, and the stranger, for in truth, their share is in it. Additionally, the owner usually hires poor people and strangers to harvest the field, so the use of the plural form of “reap” refers to the owners and the reapers. Afterwards the norm - you shall not reap all the way - is addressed to the owner themselves. [Translation from “The Dynamics of Tzedekah” by Hartman, Marx, and Zion. Edited for gender neutrality]
Suggested Discussion Questions:
1. How does the Alshich explain why the language of the Torah shifts from addressing “you” in plural form to singular?
2. If the poor have common ownership of property because they are also God’s children, then how do explain why we have economic discrepancies? Should it make more sense that if everyone is equal in God’s eyes that we all have equal share of the world?
Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)