משנה מסכת בבא קמא פרק ח משנה ו
התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה
סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו רוקו העביר טליתו ממנו פרע ראש האשה בשוק נותן ארבע מאות זוז זה הכלל הכל לפי כבודו אמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב
One who boxes the ear of their fellow must give that person a sela. R. Yehuda says in the name of R. Yose HaGlili: a maneh. If one slapped the other on the cheek, they pay two hundred zuz. If that person did it with the back of the hand, they pay four hundred zuz. If that person pulled the other’s ear, yanked their hair, spat and the spittle reached [the person], removed that person’s cloak, or bared the head of a woman in the marketplace, they pay four hundred zuz. This is the general rule: everything depends on the victim’s level of honor. Rabbi Akiva said: Even the poorest among Israel are regarded as if they are aristocrats who have lost their wealth, for they are all children of Abraham, Isaac and Jacob. [Translation by James Bornstein. Edited for gender neutrality]
Suggested Discussion Questions:
1. What are the social implications of the principle that “everything depends on the victim’s level of honor?” How does R. Akiva’s statement amend this?
2. What does the increase in cost of the fine reflect about the nature of each crime?
Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)