דאין מורידין קרוב לנכסי שבוי וממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבן שמעון בן גמליאל הכא אלא משום דקא כליא קרנא אבל התם הכי נמי דאין מורידין ועד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא אי כרב כהנא אי כרב נחמן בר יצחק אבל התם הכי נמי דמורידין למימרא דתרי טעמי נינהו והאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון ב"ג ואמר שמואל מורידין קרוב לנכסי שבוי לאו משום דחד טעמא הוא לא תרי טעמי נינהו הכי נמי מסתברא דאמר רבא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים ואמר רב נחמן מורידין קרוב לנכסי שבוי אלא ש"מ תרי טעמי נינהו שמע מינה אתמר שבוי שנשבה רב אמר אין מורידין קרוב לנכסיו שמואל אמר מורידין קרוב לנכסיו בששמעו בו שמת כ"ע לא פליגי דמורידין כי פליגי בשלא שמעו בו שמת רב אמר אין מורידין דלמא מפסיד להו ושמואל אמר מורידין כיון דאמר מר שיימינן להו כאריס לא מפסיד להו...תקינו ליה רבנן כי היכי דלא לפסדינהו.
It has been stated: If a man is taken captive, Rav said: His next of kin is not authorised to enter upon his estate [i.e. to plant and farm his land]; Samuel said: His next of kin is authorised to enter into his estate. Now, if it was heard that he was dead, all agree that he is authorised to enter. They differ where it was not heard that he had died: Rab said: We do not authorise him to enter, lest he cause them [the fields] to deteriorate; but Samuel said: We authorise him to take possession, for since a Master said, ‘We value it for them as for an tenant farmer’ [i.e. we assume that he will care about the land as much as a tenant farmer would], he will not permit deterioration. ...the Rabbis enacted a measure on his behalf [of the captive], so that he [the tenant] might not cause them [the abandoned land of the estate] to deteriorate. [translation adapted from Judaic Classics Library translation]
אמר זבולון לפני הקב"ה רבונו של עולם לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך ע"י חלזון שנאמר [(דברים לג, יט) עמים הר יקראו] ושפוני טמוני חול תני רב יוסף שפוני זה חלזון טמוני זו טרית חול זו זכוכית לבנה.
Zebulun complained to the Holy One, blessed be He, saying: Sovereign of the Universe, to my brethren You have given fields and vineyards and to me You have given hills and mountains; to my brethren You have given lands, and to me You have given lakes and rivers. [God] replied: They will all require you for the hilazon (a kind of snail used to create dye), as it says, and the hidden treasures of the sand, and R. Joseph learnt: ‘Hidden’ indicates the hilazon; ‘treasures’ indicates the tunny fish; ‘sand’ indicates white glass. [translation by Judaica Classics Library]
Suggested Discussion Questions
Are certain aspects of nature more treasured to you than others? Which do you most treasure?
To Adam, God said, "Because you did as your wife said and ate of the tree about which I commanded you, 'You shall not eat of it,' cursed be the ground because of you; by toil shall you eat of it all the days of your life, thorns and thistles shall it sprout for you. But your food shall be the grasses of the field; by the sweat of your brow shall you get bread to eat, until you return to the ground - for from it you were taken. For dust you are, and to dust you shall return. [JPS translation [1]. Edited for gender neutrality]
Three times a year you shall hold a festival for Me: You shall observe the Feast of Unleavened Bread - eating unleavened bread for seven days as I have commanded you - at the set time in the month of Abib, for in it you went forth from Egypt; and none shall appear before Me empty handed; and the Feast of the Harvest, of the first fruits of your work, of what you sow in the field; and the Feast of Ingathering at the end of the year, when you gather in the results of your work from the field. [JPS translation]
Rabbi Abraham Ben Moses, On Nature
In order to serve God, one needs access to the enjoyment of the beauties of nature, such as the contemplation of flower-decorated meadows, majestic mountains, flowing rivers… For all these are essential to the spiritual development of even the holiest people. ....
האזינו. כבר פירשתי בספרי כי מלת האזינו מגזרת אזן כאילו אמר הטו אזן וכבר הודעתיך שהגאון אמר, כי טעם השמים - המלאכים. וטעם הארץ - אנשי הארץ. או עדות הגשם היורד מן השמים והארץ תתן יבולה והנכון בעיני כי העיקר בעבור היותם עומדים לעולם וכן שמעו הרים גם אבן יהושע ושם כתוב כי היא שמעה וכבר רמזתי לך על נשמת האדם שהיא אמצעות בין הגבוהים לשפלים והיא תדמה הכל על צורת היכלה. ואף כי להבין גם היושבת בהיכל. על כן תגביה השפלים ותשפיל הגבוהים
Ibn Ezra, Deuteronomy 32:1
Ha’azinu- I already explained in the Sifrei that the word Ha’azinu is from the word “ozen” (ear), meaning to say ‘turn an ear.’ And I already informed you, that the wise one teaches, ‘heavens’ is referring to the angels. And ‘earth’ is referring to the people who live on the Earth. Or [it refers to] the testimony of rain which falls from the heavens and the Earth giving forth its produce. In my opinion, the main point is that they [the Heavens and Earth] are eternal, similar to “hear, O mountains” (Micah 6:2), and “the stone of Joshua” (Joshua 24:27), where it says that is ‘heard’. And I already hinted to you that the human soul is a mediator between the high and the low, representing all in the image of it chambers. And to understand also what presides in those chambers, “one who lifts up the lowly and lowers the lofty.” [translation by Sareet Benayahu]
It was not with our ancestors that the Lord made this covenant, but with us, the living, every one of us who is here today. Face to face the Lord spoke to you on the mountain out of the fire. [JPS translation, Edited for gender neutrality]