Why is it a mitzvah to feed the hungry?

ByAJWS Staff

AJWS On1Foot

Ari Kaiman
Rabbi Bernard Lipnick Rabbinic Intern
B'nai Amoona

Genesis 1:26 -31

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

Genesis.1.26-31

And God said: 'Let us make man in our image, after our likeness; and let them have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over the cattle, and over all the earth, and over every creeping thing that creeps upon the earth.' And God created human in God’s own image, in the image of God, God created him; male and female God created them. And God blessed them; and God said unto them: 'Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creeps upon the earth.' And God said: 'Behold, I have given you every herb yielding seed, which is upon the face of all the earth, and every tree, in which is the fruit of a tree yielding seed--to you it shall be for food; and to every beast of the earth, and to every fowl of the air, and to every thing that creeps upon the earth, wherein there is a living soul, I have given every green herb for food.' And it was so. And God saw every thing that God had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day. [JPS translation]

Deuteronomy 10:18-19

עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

Deuteronomy.10.18-19

[God] upholds the cause of the orphan and the widow, and befriends the stranger, providing him/her with food and clothing. -- You too must befriend the stranger, for you were strangers in the land of Egypt. [JPS translation edited for gender-neutrality]

Psalms 145:16

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:

Psalms.145.16

You give it [food] open-handedly, feeding every creature to its heart's content. [JPS translation]

Avot d’Rabbi Natan 7:1

Translation	Original
When that great calamity came upon Job, he said to the Holy One, blessed be He: "Master of the universe, did I not feed the hungry and give drink to the thirsty. . . ? And did I not clothe the naked?" Nevertheless the Holy One, blessed be He, said to Job: ''Job, you have not yet reached even half the measure of Abraham. You sit and stay in your house and the wayfarers come in to you. To him who is accustomed to eat wheat bread, you give wheat bread to eat; to him who is accustomed to eat meat, you give meat to eat; to him who is accustomed to drink wine, you give wine to drink. But Abraham did not act in this way. Instead, he would go out and around everywhere, and when he found wayfarers, he brought them into his house. To him who was unaccustomed to eat wheat bread, he gave wheat bread to eat; to him who was unaccustomed to eat meat, he gave meat to eat; to him who was unaccustomed to drink wine, he gave wine to drink. And more than that, he arose and built large mansions on the highways and left food and drink there, and every passerby ate and drank and blessed Heaven. That is why delight of spirit was given to him. [AJWS translation]	וכשבא עליו ההוא פורענות גדול, אמר לפני הקדוש ברוך הוא: - ריבנו של עולם, לא הייתי מאכיל רעבים ומשקה צמאים? שנאמר: (איוב לא) "ואוכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה". - ולא הייתי מלביש ערומים? שנאמר: (שם) "ומגז כבשי יתחמם". אף על פי כן אמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב: איוב, עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם. אתה יושב ושוהה בתוך ביתך, ואורחין נכנסים אצלך. את שדרכו לאכול פת חטים האכלתו פת חטים, את שדרכו לאכול בשר האכלתו בשר, את שדרכו לשתות יין השקיתו יין. אבל אברהם לא עשה כן. אלא יוצא ומהדר בעולם, וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חטין, האכילהו פת חטין. את שאין דרכו לאכול בשר, האכילהו בשר. ואת שאין דרכו לשתות יין, השקהו יין. ולא עוד אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים, והניח מאכל ומשקה. וכל הבא ונכנס, אכל ושתה וברך לשמים. לפיכך נעשית לו נחת רוח.

Translation

Original

When that great calamity came upon Job, he said to the Holy One, blessed be He: "Master of the universe, did I not feed the hungry and give drink to the thirsty. . . ? And did I not clothe the naked?" Nevertheless the Holy One, blessed be He, said to Job: ''Job, you have not yet reached even half the measure of Abraham. You sit and stay in your house and the wayfarers come in to you. To him who is accustomed to eat wheat bread, you give wheat bread to eat; to him who is accustomed to eat meat, you give meat to eat; to him who is accustomed to drink wine, you give wine to drink. But Abraham did not act in this way. Instead, he would go out and around everywhere, and when he found wayfarers, he brought them into his house. To him who was unaccustomed to eat wheat bread, he gave wheat bread to eat; to him who was unaccustomed to eat meat, he gave meat to eat; to him who was unaccustomed to drink wine, he gave wine to drink. And more than that, he arose and built large mansions on the highways and left food and drink there, and every passerby ate and drank and blessed Heaven. That is why delight of spirit was given to him. [AJWS translation]

וכשבא עליו ההוא פורענות גדול, אמר לפני הקדוש ברוך הוא: - ריבנו של עולם, לא הייתי מאכיל רעבים ומשקה צמאים? שנאמר: (איוב לא) "ואוכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה". - ולא הייתי מלביש ערומים? שנאמר: (שם) "ומגז כבשי יתחמם". אף על פי כן אמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב: איוב, עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם. אתה יושב ושוהה בתוך ביתך, ואורחין נכנסים אצלך. את שדרכו לאכול פת חטים האכלתו פת חטים, את שדרכו לאכול בשר האכלתו בשר, את שדרכו לשתות יין השקיתו יין. אבל אברהם לא עשה כן. אלא יוצא ומהדר בעולם, וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חטין, האכילהו פת חטין. את שאין דרכו לאכול בשר, האכילהו בשר. ואת שאין דרכו לשתות יין, השקהו יין. ולא עוד אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים, והניח מאכל ומשקה. וכל הבא ונכנס, אכל ושתה וברך לשמים. לפיכך נעשית לו נחת רוח.

3. In what ways can we follow this model in our own lives? What are the obstacles in our way and how can we navigate around those obstacles?