The Septuagint translated "Elohim" as αγγελος (angels). Various translations have rendered it as "angels," "God," or "divine beings." (The New JPS Tanakh renders vs. 6 as "...You have made him little less than divine.")
(ה) מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ׃ (ו) וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ׃ (ז) תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו׃ (ח) צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי׃ (ט) צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים׃ (י) יְהוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
(5) What is man, that Thou art mindful of him? And the son of man, that Thou thinkest of him? (6) Yet Thou hast made him but little lower than the angels, And hast crowned him with glory and honour. (7) Thou hast made him to have dominion over the works of Thy hands; Thou hast put all things under His feet: (8) Sheep and oxen, all of them, Yea, and the beasts of the field; (9) The fowl of the air, and the fish of the sea; Whatsoever passeth through the paths of the seas. (10) O LORD, our Lord, How glorious is Thy name in all the earth!
(8) The fact that G'd personally involved Himself and all other existing phenomena in the creation of man, i.e. "in Our image and Our form" (Genesis 1,26),indicates that the concept of "whatever is closer to the original source is more important," could be applied at best to the things created up to and including the planetary system, (fourth day) and that from then on the system was reversed, an idea for which we cannot find any substantiation.
(א) נעשה אדם – לא אמר ה' נעשה נפש כחיה כדמותנו. ואחר כך יקרא אדם. וכמו שכתוב באמת להלן ה' ב' ויקרא את שמם אדם. אבל לשון נעשה אדם הוא שא"צ לקריאה השם. אלא תכונתו מורה כי הוא אדם. אבל א"כ קשה על מה כתיב אח"כ שקרא הקב"ה שמם אדם. משמע שנצרך לקריאת שם וכמ"ש בשם שמים וארץ. אלא כך הדבר. דמשונה האדם מכל המינים. דכל המינים נבראו באופן של מין שוה בתכליתו ובתכונתו. משא"כ האדם עלה במחשבה שיהא בשתי תכונות. האחת יהא דבוק באלהיו עומד ומשמש בארץ כמלאך בשמים. והשני' שיהא מדיני ועושה צרכיו. אע"ג שמ"מ יעשה רצון ה'. אבל אינו במעלה הראשון. והנה בתכונה הראשונה הוא אדם ממילא מלשון אדמה לעליון. באשר הוא בדמות אלהים. והיינו שבו כלול כל כחות הבריאה והוא מושל בכל. והרי הוא כמו בן הבכור של מלך שמושל כמו המלך. ומשום זה הכל מבינים שהוא בן המלך באשר רואים אותו מושל בכל פרט. משא"כ בן מלך שאינו בכור. והמלך עושה אותו למושל באיזה פרט. ואת חבירו על פרט אחר. וכן לכל מושלי המלוכה. נמצא כולם ביחד דומים למלך אבל כל א' בפ"ע אינו אלא בקריאת שם דומה למלך בזה הפרט שהוא מושל . וכך האדם משונה איש המעלה מאיש הפשוט. ובגמ' שבת דף קי"ב ב' רמזו של שני מיני אדם. ואמר בל"א לית דין בר אינש. ובל"ב כגון דין בר אינש. פי' האדם המעלה. אבל כלל מין אנושי נקאים אדם בטבע הענין. באשר המה בכלל מושלים על כל הבריאה. והוא התכליתי (וכן בשם ישראל שהוראתו הוא למעלה מטבע הבריאה וההנהגה. יבואר להלן פ' וישלח. דכלל האומה נקרא ישראל. אבל כל יחיד מהם יש שנקרא שמו ישראל ויש שלא הגיע לכך) וא"כ במאמר נעשה אדם ביאורו מין האדם בכלל ונקרא ודאי אדם גם בלא קריאת שם. אחר שבכלל בזה המין תלוי הבריאה ודומים בזה הפרט להבורא ית"ש. ואדם הראשון בפרט קודם שחטא הי' ראוי להקרא אדם גם בלי קריאת שם. אבל אחר שחטא נקרא שמו אדם ויבואר עוד.
(1) let Us make man: God did not say, "let Us make a being like an animal in Our likeness," and afterwards call [him] 'man;' and as it is actually written later in Genesis 5:2. But the phrase, "let Us make man," means that there is no need to give [man] this name; rather his character shows that he is man. But, if so, it is difficult: why is it written afterwards that the Holy One, blessed be He, called their name, man; which implies that there was a need to give a name, and as I wrote regarding the name, sky and earth (shamayim ve'aretz). But rather the matter is like this - that man is different from all the species; since all the species were created in such a way that the species was unitary in its purpose and character; which is not the case for man, who rose in [God's] thought to be of two [types of] character. The one would be cleaving to his God, ready and serving in the world like an angel [does] in the heavens. And the second is [such] that he would be political and [take care of] his [own] needs; even though he would nonetheless do the will of God, it would not be on the level of the first. And behold, according to the first characteristic, he is automatically man (adam) based on the phrase 'I will be similar to the most High' (edmee le'elyon) - meaning that within him are included all the powers of the creation and he rules over everything. And behold, he is like the firstborn son of a king, who rules like the king. And because of this, everyone understands that he is the son of the king, in that they see him ruling over every detail. Which is not the case with a son of the king, who is not the firstborn; and the king [merely] makes him rule over some detail and his fellow over another detail, and so [too] with all those that govern the kingdom. It comes out that all of them together are similar to the king; but each one by himself is only similar to the king when he is given the name [of ruler] over that detail that he governs. And thus is man: the individual of spiritual stature is different then the simple individual.