(כא) וזה שכתב: "נפלה דיו על גבי ספר וכו'”, הכוונה שנפלה דיו שלא על הכתב אלא על קלף או נייר חלק, וכן שעוה על פנקס חלק. וזה לשון הרא"ש בפרק כלל גדול (סימן ט'): "הכותב אות אחת גדולה כשתים – פטור, מחק... - חייב, וזה חומר במוחק מבכותב. והיינו טעמא כי פעמים כתוב במשכן טעות על קרש אחד, ומוחק כדי לכתוב אחרת במקומה. ומן הדין היה ראוי לחייב אף במוחק אות אחת כדי לכתוב אות אחרת במקומה, אלא שאינו ראוי לחייב על מחשבת כתיבה יותר מעל כתיבה עצמה.ויראה שאין חייב על מחיקת טשטוש דיו אפילו לכתוב כמה אותיות, כי לא היה במשכן אלא מחיקת אותיות כדי לכתוב במקומו. ואחרי כותבי זה מתוך הסברא, וגם מדנקיט בברייתא: 'מחק אות אחת', ראיתי בתוספתא וכתוב בה: "נפלה דיו על ספר ומחקו, שעוה על הפנקס ומחקו, אם יש במקומו כדי לכתוב שתי אותיות – חייב”.וטעמא לא בריר לן, ויש לומר דהיינו טעמא דהאות שנכתב בטעות כמאן דליתא דמי, ועיקר החיוב בשביל מחשבת הכתיבה, והלכך אפילו טשטוש דיו נמי. והאי דנקיט בברייתא: 'מחק אות גדולה', איידי דתני: 'כתב אות אחת גדולה'” עכ"ל, וכן יש לפרש בדברי הרמב"ם.וזה שכתב מקודם: "מחק אות וכו'”, לאו דוקא, דבמחיקה לא בעינן אות, ויש להוסיף בטעם משום דזהו מלאכת מחשבת, כשמוחק הדיו שעל הנייר כדי לכתוב עליו.
(ג) המוחק דיו שעל הקלף או שעוה שעל הפנקס אם יש במקומו כדי לכתוב ב' אותיות חייב. הגה: אסור לשבור עוגה שכתוב עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה דהוי מוחק (מרדכי פרק כלל גדול):
(כ) כל מקום שנאמר וכתב כגון בתפילין ומזוזות ס"ת גט פסול בו חק תוכות ואפי' אם רק קוצו של יו"ד נגמר ע"י חק תוכות מעכב כיון דבלא הקוץ לא היה מתכשר האות עדיין [וחתימת עדי הגט בחק תוכות עיין ב"ש באה"ע בסימן ק"ל אות ך' במקון עיגון כשר אע"ג דלא כתיב בהו וכתב לכתחלה מקפידין כמו בכל הגט ע"ש]. והנה ענין חק תוכות צריך הסופר ליזהר בו מאד ועניניו ארוכין עיין בל"ב סעיף י"ז י"ח אך נקוט האי כללא בידך כי הפוך הוא משלא כסדרן ששם גורר ומוחק ומושך לא הוי שלא כסדרן וכנ"ל [גורר הוא ביבש ומוחק בלח] ובחק תוכות נהפוך הוא גורר ומוחק ומושך כל שאינו עושה מעשה בגוף האות ומשלימה עדיין הוי חק תוכות. הדמיון בי"ת שנעשית כצורתה או סמ"ך וכ"ף וכדומה שנפל טיפת דיו לתוך החלל אחר שנגמרה בהכשר ונפסד צורתה עי"ז [ואפשר אפי' התינוק קורא אותה כל שאנו רואין שאין צורתה עליה] לא מהני לגרור הטיפה ההיא דכל שנפסלה בטלה כתיבה קמייתא ועתה הוי חק תוכות דהא לא עביד מעשה בגופה כ"א ע"י חקיקה בעלמא שחקק תוך האות ואפילו מושך אח"כ הבי"ת גגה ושוליה ג"כ לא מהני דהרי בלא"ה צורתה עליה ופסולה. וגדולה מזו חי"ת במקום ב' זייני"ן לא מהני שיגרור החרטום וישארו ב' זייני"ן דמה מעשה עשה בגוף האות אבל אם צריך להשלימה אח"כ כשר ולא מיקרי חק תוכות כן מבואר באה"ע סימן קכ"ה אות ג' ומגן אברהם בל"ב אות כ"ג אבל הט"ז שם פקפק ע"ז ע"ש באות יו"ד ועי"ל בל"ב סעיף י"ז וסי"ח שמבואר שם הכל באר היטב. וגם ביארנו קצת דיני חק תוכות בכל אות ואות בפרט:
Rishon
(יז) רושם תולדת כותב הוא. כיצד הרושם רשמים וצורות בכותל ובששר וכיוצא בהן כדרך שהציירין רושמים הרי זה חייב משום כותב. וכן המוחק את הרשום לתקן הרי זה תולדת מוחק וחייב. המשרטט כדי לכתוב שתי אותיות תחת אותו שירטוט חייב. חרשי העצים שמעבירין חוט של סקרא על גבי הקורה כדי שינסור בשוה הרי זה תולדת משרטט. וכן הגבלים שעושים כן באבנים כדי שיפצל האבן בשוה. ואחד המשרטט בצבע או בלא צבע הרי זה חייב
(א) והמולחו והמעבדו היינו מולח היינו מעבד ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו אפיק חד מינייהו ועייל שרטוט א"ר אחא בר חנינא השף בין העמודים חייב משום ממחק פרש"י ששף בין עמודי אכסדרה להחליקן ור"ח ז"ל הביא גירסת הירושל' והמוחקו מה מחיקה היתה במשכן שכן היו שפין את העורות ע"ג העמודים השף את העורותעל גבי העמודים חייב וגירסא נכונה היא דמה מחיקה שייך ביה אם משפשף בידו על גבי אבן או על גבי נסר. אמר ר' חייא בר אבא שלשה דברים סח לי ר' יוסי משמיה דריב"ל המגרר ראשי כלונסות חייב משום מחתך. והממרח רטיה בשבת חייב משום ממחק והמסתת את האבן בשבת חייב משום מכה בפטיש אמר ר' שמעון בן קיסמא אמר ריש לקיש הצר בכלי צורה והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש אמר ריש לקיש האי מאן דשקיל אקופי מגלימא חייב משום מכה בפטיש אקופי הן הקשרים וקיסמין דקין הבולטין מן הבגד והני מילי הוא דקפיד עלייהו שאינו רוצה ללובשו עד שיסירם:
Achron
Rabbi Eli Mansour
Eating or Cutting Food With Lettering on Shabbat
Is it permissible on Shabbat to eat or cut foods containing letters, such as crackers that have the company's name imprinted on its surface, or a birthday cake, or does this constitute erasing, which is forbidden on Shabbat?
Most authorities agree that one may bite into and eat a cracker or piece of cake with lettering, even though he thereby "erases" the letters. Since this is done "Derech Achila," as part of the normal manner of eating, no prohibition is violated.
Concerning, however, the question of cutting through lettering on a cake, we find different views among the Halachic authorities. The Mishna Berura (commentary to the Shulchan Aruch by Rabbi Yisrael Meir Kagan, the "Chafetz Chayim," Lithuania, 1835-1933) in Siman 340, Seif Kattan 17, as well as the Chazon Ish (Rabbi Avraham Yeshaya Karelitz, Lithuania-Israel, 1879-1954) in Orach Hayim Siman 61 Seif Kattan 1, ruled stringently and forbade cutting through letters on a cake on Shabbat. However, Chacham Ovadia Yosef in Yabia Omer Helek 4 Siman 38, disagreed and held that this is permissible. He explained that since the lettering on the cake is not permanent, erasing it would constitute only a Rabbinic violation, as the Torah prohibition of erasing on Shabbat applies only to permanent lettering. Furthermore, one erases without the intention to write which is also is only a Rabbinic violation. And in this case, the individual does not intend to erase the letters, but rather to cut the cake. This situation is thus one of a "Peisk Reishei" – an action that unintentionally results in a Shabbat violation – and, according to Halacha, a "Pesik Reishei" is permissible if the resultant action is forbidden only by force of Rabbinic enactment. bite=ok not permanent, intent of eating, rabbinical. yes
Thus, it is permissible on Shabbat both to eat food that has lettering, and to cut through lettering on food. One who chooses to nevertheless be stringent and refrain from cutting through lettering on Shabbat, in deference to the ruling of the Mishna Berura, is to be commended, but strictly speaking one may be lenient in this regard.