(טז) וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ (יז) וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ (יח) וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ (יט) וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃
(16) On the third day, as morning dawned, there was thunder, and lightning, and a dense cloud upon the mountain, and a very loud blast of the horn; and all the people who were in the camp trembled. (17) Moses led the people out of the camp toward God, and they took their places at the foot of the mountain. (18) Now Mount Sinai was all in smoke, for the LORD had come down upon it in fire; the smoke rose like the smoke of a kiln, and the whole mountain trembled violently. (19) The blare of the horn grew louder and louder. As Moses spoke, God answered him in thunder.
... כי באמת לא היתה כל האומה שוה במדרגת השגה זו...
הנה כמות האש האוכלת בדבר הוא לפי כמות הכנת הטבע שבדבר אל קבלת האש...
ככה במעמד הנכבד והנורא, כולם זכו למראה הרוחנית מכבוד הנעלה... אבל כל אחד רק לפי הכנת נפשו אל קבלת השגה זו, המומעט בהשלמה הי' מעט ההשגה, והמרבה בזה נתרבה גם בזה...
The text comes to show us that the receipt of the Torah was not an equal experience, but varied based on readiness to accept it.
The same way a fire burns things differently, so too each individual received the Torah in a manner fitting his spiritual preparedness and openness. (Loose translation)
לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש
The Gemara responds: Actually, it is obvious to him that King David sanctified the site of the Temple to the depths of the earth
ואע"ג דשלמה בנה הבית דוד קידשה
Even though Shlomo built the Beit HaMikdash, David was the one who sanctified it
(א) מִזְמור שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד:
(1) A psalm, a song for the dedication of the house; by David.
(שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם
Rabbi Avdimi bar Ḥama bar Ḥasa said: the Jewish people actually stood beneath the mountain, and the verse teaches that the Holy One, Blessed be He, overturned the mountain above the Jews like a tub, and said to them: If you accept the Torah, excellent, and if not, there will be your burial.
הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ
more desirable than gold, than much fine gold; sweeter than honey
|
לקוטי הלכות - זבחים - ישראל מאיר כהן |
|
מה שכתוב ״ומתוקים מדבש״, כי ידוע שיש בטבע כח המתיקות גדול עד שאם יפול בה איזה דבר לחם או בשר...במשך הזמן יתהפך הלחם והבשר לדבש... וזהו שאמר הכתוב שכח מתיקות התורה הוא גדול הרבה יותר מדבש... אפילו אם טבע נפשו היה מתחילה רע מאד, כח התורה מטהרתו ומקדישו ונהפך להיות איש אחר ממש. |
And why does the text say "sweeter than honey?" Because it is known that in nature there exists a power to honey, that if an item like bread or wine falls into it, eventually they will transform into honey.
And that is why the Torah describes the power of Torah as stronger than that of honey...
Even if the person's nature was inherently bad, the power of Torah can transform him to be an entirely different person.
... אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים
One who brings a substantial sacrifice and one who brings a meager sacrifice have equal merit, as long as he directs his heart toward Heaven.