Based on Edrei Tzon by Rabbi Abba Tzvi Naiman http://beta.hebrewbooks.org/52758
(ב) דָּבָר אַחֵר, כִּי פֹּעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות ב, יא): וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב וְיִשֵּׁב לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יִשַּׁבְתָּ לְבָנַי סִבְלוֹתָם חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לְיַשֵּׁב וּלְפָרֵשׁ לְבָנַי נִדְרֵיהֶם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'.
When the Jews were in Egypt, Moshe went saw that the load of a man was on a woman, the load of an adult was on a child, and the load of a young man was on an elderly man. Moshe corrected this and put the proper load on each person. In the merit of these deeds by Moshe, he merited to teach the Jewish people the laws of erechin.
וידבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל איש כי יפליא נדר... דבר אחר, כי מי בשחק יערך לה'. בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את העולם ובקש לבראות את האדם, היו מלאכי השרת אומרים, מה אנוש כי תזכרנו (תה' ח ה), מה אתה מבקש מן האדם הזה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, ומי מקיים מצותי וחקותי ותורותי. אמרו לו, אנו מקיימין תורתך. אמר להם, כתיב בה, זאת התורה אדם כי ימות באהל (במ' יט יד), ואתם אין ביניכם מתים. כתיב בה, אשה כי תזריע וילדה זכר (ויק' יב ב), ואתם אין בכם ילדות. כתיב בה, את זה תאכלו (שם יא כא), (ו) את זה לא תאכלו (שם שם ד), ואתם אין ביניכם אכילה. הוי, אין התורה יצאת אצלכם, שנאמר, [ו] לא תמצא בארץ החיים (איוב כח יג). כיון שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל, שיעשו לו משכן ומזבח העולה, התחילו מקריבין בתוכו. התחיל הקדוש ברוך הוא מצוה כמה מצות על כל דבר ודבר, והן עושין. התחיל הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת, כי מי בשחק יערך לה', כשם שישראל עורכין לי, שהייתם אומרים לי, מה אנוש כי תזכרנו (תה' ח ה). עורכין לי קרבנות, כמה שנאמר, וערך הכהן אותם (ויק' א יב), על מזבח העולה (שם ד י). עורכים לפני שלחנות, כמה שנאמר, ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' (שם כד ח). או יש ביניכם ערך נפשות כמה שנאמר, איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'. הוי, כי מי בשחק:
When Hashem wanted to create the world, the angels questioned why man should be created. Hashem responded that only man can fulfill the mitzvos. Among the examples of mitzvos that only man can perform and not an angel, the midrash cites the mitzvah of erechin.
וע"ד המדרש בערכך נפשות, אמר הקב"ה לישראל אם אתם מביאין לפני ערכין מעלה אני עליכם כאלו הקרבתם נפשותיכם לפני.
Hashem says to Israel: “if you donate to Me the monetary equivalent of your person I will account it for you as if you had ‘donated’ to Me your lives, your souls.”