The Torah and Avos: A Newfound Love and Faith
LD
ByL D

ארבעה אבות נזיקין , השור והבור והמבעה וההבער

(1) [There are] four categories of damages: The ox, the pit, the grazer, and the fire.

גמ' מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות

As we learned in a Mishna: from the generative categories the derivative categories are implied.

ספר נתיבות שלום -בשם "שערי קדושה" לר' חיים ויטל

שלא נכתוב ענין המידות בתורה אף שחז"ל העמידהו בדרגה כה גבוהה , לפי שהתורה נתינה אחר תיקון המידות , כי המידות המתוקנות הן המרכבה להשראת התורה, דרק מי שטיהר וזיכוך מידותיו יכולה התורה לשכון בו

(יא) מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

(11) My son, despise not the chastening of the LORD, Neither spurn thou His correction;

אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנא' (תהלים קא, ה) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל אל תקרי אותו אלא אתו לא אוכל

(א) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ס, כא) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.

(1) All Jews have a share in the World to Come, as it says, (Isaiah 60:21), “Thy people are all righteous; they shall inherit the land for ever, the branch of my planting, the work of my hands, that I may be glorified.”

עבודת ישראל ליקוטים לאבות הקדמה

כבר אמרנו שמלת לעולם הבא, רומז על הדבר המביא את האדם לעולם הבא והשכר הצפון לצדיקים לעתיד לבוא, והיינו התורה והמצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. ולזה אמר שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, רצה לומר שלכל אחד מישראל יש לו מדור ושער כל אחד לפי מדריגתו, וכל חד לפום שיעורא דיליה בתורה ועבודה

מאמרי הקדמה לס' נתיבות שלום על מס' אבות (סוף כרך ה"ויקרא") מאמר ב

ע"כ, מקדימים משנה זו לכל עיניני פרקי אבות. השער הרשאון הוא האמונה שלכל יהודי יש להם חלק לעוה"ב, להאמין שלכל יהודי יש כח שעל ידו הוא מסוגל להגיע לתכלית המדרגות שאליהן הוא מיועד להגיע

(ב) אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃

(2) I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage.

(ג) שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד למה הזכיר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר שעשיתי שמים וארץ. ואני עשיתיך.

(כב) וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

(22) And thou shalt say unto Pharaoh: Thus saith the LORD: Israel is My son, My first-born.

ובין לאביי ובין לרבא האי בנים אתם מאי דרשי ביה האי מיבעי לכדתניא בנים אתם לה' אלהיכם בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר (ירמיהו ד, כב) בנים סכלים המה ואומר (דברים לב, כ) בנים לא אמון בם ואומר (ישעיהו א, ד) זרע מרעים בנים משחיתים ואומר (הושע ב, א) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

. עיי' שו"ת הרשב"א חלק א' סי' רמ"ב וה"בניהו בן יהוידע" על קדושין לו*

איקלע רבי לאתריה דר' אלעזר בר' שמעון א"ל יש לו בן לאותו צדיק אמרו לו יש לו בן וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמנה אתייה אסמכיה ברבי ואשלמיה לר' שמעון בן איסי בן לקוניא אחות ( קרי: אחוה) דאמיה כל יומא הוה אמר לקרייתי אנא איזיל אמר ליה חכים עבדו יתך וגולתא דדהבא פרסו עלך ורבי קרו לך ואת אמרת לקרייתי אנא איזיל אמר ליה מומי עזובה דא

אסיפת מכתבים של הרבע דתולדות אהרון- מכתב ל"ט

"אבל אם הלימוד שלו שייכות להלב אז לא היה שייכים אצלו הרהורים רעים... "

(יט) וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃

(19) And when the voice of the horn waxed louder and louder, Moses spoke, and God answered him by a voice.