אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה
It was said, That Rabbi Akiva had twelve thousand pairs of disciples, from Gabbat to Antifaras; and they all died at the same time because they did not treat each other with respect. The world remained desolate until Rabbi Akiva came to our Masters in the South and taught the Torah to them. and it was they who revived the Torah at that time. These were Rabbi Meir, Rabbi Judah, Rabbi Yossi, Rabbi Shimon and Rabbi Eleazar ben Shammua; And it was they who revived the Torah at that time. A Tanna taught: All of them died between Passover and Pentecost. Rabbi Hama bar Abba or, it might be said, Rabbi Chiyya bar Abin said: All of them died a cruel death. What was it? — Rabbi Nahman replied: Croup.
דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויקוק לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיקוק עולם ועוסקין בחיקוק שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא אמרי משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם נפקו כל היכא דהוה מחי ר' אלעזר הוה מסי ר"ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת ותיסגי לך בחד חד כנגד (שמות כ, ז) זכור וחד כנגד (דברים ה, יא) שמור א"ל לבריה חזי כמה חביבין מצות על ישראל יתיב דעתייהו שמע ר' פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה חזי דהוה ביה פילי בגופיה הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר"ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר"פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י עשרין וארבעה פירוקי אמר הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא דכתיב (בראשית לג, יח) ויבא יעקב שלם ואמר רב שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו (בראשית לג, יח) ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם ור' יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם אמר איכא מילתא דבעי לתקוני אמרו ליה איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה
Since Rabbi Yehuda and Rabbi Yose and Rabbi Shimon sat [together], and Rabbi Yehudah ben Gerim sat with them. Rabbi Yehuda opened and said, "How fine are the deeds of [the Roman] nation; they set up markets, they set up bridges, they set up bathhouses." Rabbi Yose was quiet. Rabbi Shimon ben Yochai answered and said, "All that they set up, they didn't set up except for their own needs; they set up markets to place prostitutes in them, bathhouses to pamper themselves, bridges to take taxes from them." Rabbi Yehudah ben Gerim went and told over their words and they were heard by the government. [The government officials] said, "Yehuda that elevated [us] should be elevated, Yose that was quiet should be exiled to Tsippori, Shimon that disgraced [us] should be killed." He and his son went [and] hid in the study hall, every day, his wife would bring them bread and a container of water and they ate. When the decree became more pronounced, he said to his son, "women have weak resolve; maybe [the Romans] will distress her and she will reveal [our location]." They went and hid in a cave. A miracle occurred [and] a carob tree and a spring of water were created for them. And they would take off their clothes and would sit up to their necks in sand; the whole day they would study; at the time of prayers they would get dressed, cover themselves and pray; and [then] they would go back and take off their clothes so that they would not get worn out. They sat for twelve years in the cave. Eliyahu came and stood at the entrance of the cave [and] said, "Who will inform Bar Yochai that the Caeser has died and that his decree has been annulled?" They came out; they saw people that were plowing and planting. [Rabbi Shimon] said, "They are leaving over eternal life and involving themselves with temporary life." Every place upon which they would set their eyes would immediately burn. A Heavenly voice came out and said to them, "Did you come out [of the cave] to destroy my world? Go back to your cave!" They returned and went [back]; they sat for twelve months of a year; they [then] said, "the judgment of the wicked is twelve months in Gehinnom." A Heavenly voice came out and said, "go out from your cave." As the [sun was setting] on the eve of Shabbat, they saw an hold man holding two bundles of hyssops and running at twilight. They said to him, "what are these to you?" He said to them, "For the honor of the Shabbat." [They said back,] "Would one not suffice?" [He responded,] "One corresponding to Exodus 20:7), 'Remember' and one corresponding to (Deuteronomy 5:11) 'Guard.'" [Rabbi Shimon] said to his son, "See, how beloved the commandments are to Israel." [And so] their minds were put at ease.... He said, "Since a miracle took place, I will go and fix a matter, as it is written (Genesis 33:18), 'And Ya'akov returned intact' (and Rav said [about that], "Intact in his body, intact in his money and intact in his[knowledge] of Torah.") 'and he graced the face of the city.'" (Rav said [about that], "He instituted a coin." And Shmuel said "He set up marketplaces." And Rabbi Yochanan said, "He set up bathhouses.")
(טו) תָּאנָא בְּהַהוּא יוֹמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בָּעָא לְאִסְתַּלְּקָא מִן עָלְמָא וַהֲוָה מְסַדֵּר מִלּוֹי. אִתְכְּנָשׁוּ חַבְרַיָּא לְבֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. וַהֲווּ קָמֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרִבִּי אַבָּא וּשְׁאָר חַבְרַיָּא. וַהֲוָה מַלְיָא בֵיתָא.
(טז) זָקִיף עֵינוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲמָא דְאִתְמְלֵי בֵיתָא. בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר. בְּזִמְנָא אַחֲרָא כַּד הֲוֵינָא בְּבֵי מַרְעֵי, הֲוָה רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר קַמָּאי. וְעַד דְּבָרִירְנָא דּוּכְתָּאי אוֹרִיכוּ לִי עַד הַשְׁתָּא. וְכַד תַּבְנָא אַסְחַר אֶשָׁא מִקָּמָּאי וּמֵעַלְמִין לָא אִתְפְּסָק. וְלָא הֲוָה עָאל בַּר נָשׁ אֶלָּא בִרְשׁוּתָא. וְהַשְׁתָּא חֲמֵינָא דְּאִתְפְּסַק וְהָא אִתְמְלֵי בֵיתָא. עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי. פָּתַח עֵינוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן וְחָמָא מַה דְּחָמָא וְאַסְחַר אֶשָׁא בְּבֵיתָא. נָפְקוּ כֻלְּהוּ וְאִשְׁתְּאֲרוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרִבִּי אַבָּא. וּשְׁאָר חַבְרַיָּא יָתְבוּ אַבַּרָאי.
(יז) אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, פּוּק חֲזֵי אִי הָכָא רִבִּי יִצְחָק דְּאֲנָא מְעָרַבְנָא לֵיהּ. אִימָא לֵיהּ דִּיסַדֵּר מִלּוֹי וְיֵתִיב לְגַבָּאי זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
(יח) קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְיָתִיב וְחַיִּיךְ וְחַדֵּי. אָמַר אָן אִנּוּן חַבְרַיָּא. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָעִיל לוֹן וְיַתְבוּ קָמֵיהּ. זָקִיף יְדוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן וּמְצַלֵּי צְלוֹתָא וַהֲוָה חַדֵּי וְאָמַר. אִנּוּן חַבְרַיָּא דְאִשְׁתְּכָחוּ בְבֵי אִדָּרָא יִזְדַּמְּנוּן הָכָא. נָפְקוּ כֻלְּהוּ וְאִשְׁתְּאֲרוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא. אַדְּהָכִי עָאל רִבִּי יִצְחָק. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן כַּמָּה יֵאוֹת חוּלָקָךְ כַּמָּה חֵידוּ בָעֵי לְאִתּוֹסְפָא לָךְ בְּהָאי יוֹמָא. יָתִיב רִבִּי אַבָּא בָּתַר כִּתְפוֹי וְרִבִּי אֶלְעָזָר קָמֵיהּ.
(יט) אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן הָא הַשְׁתָּא שַׁעְתָּא דִרְעוּתָא הוּא. וַאֲנָא בָעֵינָא לְמֵיעָל בְּלָא כִּסּוּפָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא מִלִּין קַדִּישִׁין דְּלָא גָּלְיָאן עַד הַשְׁתָּא, בָּעֵינָא לְגַלָּאָה קַמֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּלָא יֵימְרוּן דְּהָא בִּגְרִיעוּתָא אִסְתָּלַקְנָא מֵעָלְמָא. וְעַד כְּעַן טְמִירִן הֲווֹ בְּלִבָּאִי, לְמֵיעַל בְּהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְכַךְ אַסְדַּרְנָא לְכוּ, רִבִּי אַבָּא יִכְתּוֹב, וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִי יִלְעֵי, וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא יְרַחֲשׁוּן בְּלִבַּיְיהוּ. קָם רִבִּי אַבָּא מִבָּתַר כַּתְפוֹי. וְיָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ קוּם בְּרִי, דְּהָא אַחֲרָא יְתִיב בְּהַהוּא אֲתָר, קָם רִבִּי אֶלְעָזָר.
(כ) אִתְעֲטָּף רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְיָתִיב. פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קטו) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יוֹרְדֵי דוּמָה. לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, אִינּוּן דְּאִקְרוּן מֵתִים, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַי אִקְרֵי, וְהוּא שָׁארֵי בֵּין אִינּוּן דְּאִקְרוּן חַיִּים, וְלָא עִם אִינּוּן דְּאִקְרוּן מֵתִים. וְסוֹפֵיהּ דִּקְרָא כְּתִיב, וְלֹא כָּל יוֹרְדֵי דוּמָה, וְכָל אִינּוּן דְּנַחְתִּין לְדוּמָה, בַּגֵיהִנָּם יִשְׁתַּאֲרוּן. שָׁאנֵי אִינּוּן דְּאִקְרוּן חַיִּים, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהוֹן.